דברי ריבות ש״מDivrei Rivot 340
א׳שאלה ראובן היה פייטור משמעון והיה שמעון נותן לראובן שכר טרחו ועמלו כמשפט הפייטוריש ויהי לתקופת השנה ובא שמעון פה שאלוניקי ונתאכסן בבית הפייטור הנזכר וראה ארגז קטן שהיה ראובן הנזכר מניח שם מעות ושטרות שלו ואמר לו שמעון למה תעשה כן להניח בארגז זה קטן כל כך מעות בו ואז השיב ראובן עיניך הרואות אם טוב בעיניך מוטב ואם לאו קח אותם בידך ושים אותם בכל מקום שלבך חפץ ויקר מקרה שנגנב הארגז הנזכר וטען שמעון שחייב לפרוע לו כיון שהיה ראובן שומר שכר וחייב בגנבה ואבידה כל שכן שעשה פשיעה בהניח המעות שם בארגז קטן וראובן טוען שכבר נסתלק משמירתו שכן אמר לו שיקח אותם ויניחם במקום שירצה יורנו מורנו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה בתחלת המחשבה היה נראה שהדין עם שמעון וזה דתנן במציעא פרק האומנין כל האומנין שומרי שכר הן וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם ומסיק בגמרא טול את שלך אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא שומר חנם נמי לא הוי ופירש רש"י דאינו שומרו לו עוד קאמר ליה קא משמע לן דאינו תופסו על שכרו הוא דקאמר ליה אבל מדין פקדון לא סליק נפשיה וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכות שכירות פרק עשירי אמר טול את שלך והבא מעות ולא לקחו הבעלים את הכלי הרי האומן שומר חנם וכן פסק ח"מ סימן ש"ו הרי דאע"ג דאמר טול את שלך נסתלק לגמרי מהשמירה דמכל מקום הוי שומר חנם וכיון שכן בנדון דידן היה נראה דאף על גב דקאמר ראובן טול מעותיך הכונה הי' שאינו מעכבו בשביל שכרו אבל מכל מקום שומר חנם הוי והוא לא שמרו במקום ראוי לכספים נמצא שפשע וחייב לשלם.
2
ג׳אבל כד מעיינן שפיר הדין עם ראובן וזה שכתב ההרי"ק ז"ל סי' ש"ו שדקדקו תלמידי הרשב"א מלשון רש"י שאם אמר בהדיא טול את שלך דאיני שומרו עוד פטור וכן נראה מלשון רש"י שאמר שאינו תופשו על שכרו הוא דקאמר ליה ולהכי הוי שומר חנם נראה ודאי שאם אמר בפירוש אינו שומרו אפילו שומר חנם לא הוי וכיון שכן בנדון דידן שאמר לו קח הנכסים ושים אותם במקום שלבך חפץ ודאי שסילק שמירתו שאם היה מוליכם למקום אחר לא היה ראובן שומרם ושמעון מעצמו הניחם שם אבל ראובן כבר סילק שמירתו מהם והוא פטור בשבועה שישבע שכן אמר לו. זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
