דברי ריבות שנ״גDivrei Rivot 353
א׳תוספות כתובות ג' אי הכי בשלישי נמי אתי ובעיל פירש אי אמרת בשלמא וכו' לע"ד זה הדבור מקושר עם הדבור של מעלה שכתבו התוספות בתולה הנשאת ברביעי תבעל לטפסר לאו דוקא ברביעי וכו' אלא אגב וכו' זה כונתו להיות שולל שהייתי אומר מדנקט ברביעי שגם בזה כונת הטפסר להעביר על הדת אלא במתחלה הייתי סובר שהעונש הוא שתהרג והשתא קאמר שהעונש הוא שתבעל אבל לעולם הכונה היא להעביר על הדת שלא תנשא ברביעי והשתא לפי זה אי הכי מקושר למאי דסליק מיניה וירצה בזה האופן אי אמרת בשלמא דתקנתא דרבנן מקמי גזירה עקרינן נהי דקשיא לי דליעקריה לרביעי כמו שהקשה אבל בשלישי נמי אתי ובעיל לא קשיא וזה דכיון דתקנתא מקמי גזירה עקרינן האי דנסבי בשלישי אינו יום קבוע דרבנן אלא מקרה שקרה שנהגו כך ואין כונת טפסר אלא להעביר וכבר העביר דלא נסבי ברביעי וודאי דבשלישי לא אתי ובעיל אבל השתא דאמרת תקנתא דרבנן מקמי גזירה לא עקרינן ודאי דהאי דנסבי בשלישי ולא מיחו בידם חכמים הוא בשביל קביעות לקיים התקנה ולכך קבעו יום אחר ולא מיחו בו וכמו שכתבו התוספות דלא מעקרא תקנתא דרבנן הואיל וישא יום א' קבוע כיון שכונתו להעביר על הדת בשלישי נמי אתי ובעיל לכן פירשו התוספות דרביעי לאו דוקא מדפריך לקמן בשלישי נמי אתי ובעיל כלומר דודאי שאין הטפסר יודע הדין שכשקובעי' יום אחר לא בטלה התקנה וכשאין קובעים בטלה אלא ודאי הכונה היא להנאתו ולכן אי הכי פירושו אי אמרת בשלמא וכו' זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.
1
