דברי ריבות שנ״חDivrei Rivot 358
א׳תוספות כתובות דף י"ד מסתייה דלא מפקי ליה מקהל וא"ת מה צריך להאי טעמא לימא הא דשתיק משום דאודויי קא מודו ליה קשה דלמה לא הקשה התוספות דאדרבה טעמא דמסתייה דלא מפקי ליה מקהל הוי טעמא להיות כשר משום דלא איכפת ליה כמו שאמר לעיל לרבי מאיר שתוק חלל כשר והא דשתוק משום דלא איכפת ליה ופירש רש"י הואיל ולאו פסול קהל הוא. ונראה לע"ד דבשלמא לרבי מאיר דלא נחית לומר אין מכירין חללין שביניהם ואפשר לומר דמכירין אותם שייך לומר דהאי דשתיק הוא משום דלא איכפת ליה משום דסבר כבר מכירין אותי שאיני חלל ולכך שותק כיון שבאותו החירוף אינו מוציאו מקהל ישראל אבל לר' שמעון בן אלעזר דנחית לומר אין מכירין חללין שביניהם כשקורין לזה חלל היה לו לחוש ולומר כיון שאין מכירין החללין היה לו לצווח כדי שהשומעו לא יחזיקנו בחלל שהרי אין מכירין החללים ויאמנו דבריו של זה ולכן אין לומר דשתק משום דלא איכפת ליה דמ"מ היה לו לצווח ולכן לא הקשו התוספו' אלא מה צריך להאי טעמא וכו' דנראה דפסול על הספק דאפשר שהוא חלל לימא דהוי חלל ודאי משום דשתיקה כהודאה דמייא וי"ל דהכי פירושו סבר מסתייה וכו' שיש לדקדק יהיה הפירוש כך מכל מקום הדרן קושיא לדוכתין מה צריך להאי טעמא ועם מה שכתבתי יובן וזה דסבר האי תנא דאין מכירין חללין וכיון שאין מכירים אותם לא נאמר דשתיקתו היא הודאה דכיון שאין מכירין אותו למה יודה לפסול את עצמו אבל אדרבה הוא שותק להחזיק בכהונתו כיון שאין מכירין אותו יחזיקוהו בקהל כהונה וזהו פירוש מסתייה דלא מפקי ליה מקהל כהונה זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
