דברי ריבות שנ״טDivrei Rivot 359
א׳מעשה שהיה כך היה שהמעולה כ"ר שמואל ג"יקי נ"ע נפל למשכב ונחלה חולי של מגפה ולא היה לו נין ונכד כי אם בת אחת קטנה ושמה פאדואינייא וכיון שראה עצמו מוכה גירש את בתו הנז' מתוך ביתו ושילחה אצל אחד מקרוביה ובתוך ימי חוליו צוה מחמת מיתה ומינה לאפטרופוסים על בתו הנזכרת ועל כל נכסי עזבונו את הנעלה ונבון ה"ר יהושע עוזיאל יצ"ו ואת המעולה ה"ר יצחק קבאליירו יצ"ו ויהי עת פקודתו שנטה למות יום שלישי י"ט לכסלו שנת הש"כ לעת ערב והנה בלהה ולא הספיק הזמן לקברו ויהי בחצי הלילה ליל יום ד' ויקם הבחור שלמה בן ה"ר יוסף עוזיאל נ"ע ונתיעץ עם קצת אנשים ואמרו עת לעשות לפתות את הקטנה הנז' ולקדשה הפך רצון אביה בהיות אביה מוטל על גבי קרקע ויהי בבקר יום ד' שיצא הקול ותהום כל העיר עליהם באומרם הנעשה כזאת בישראל לפתות את הקטנה לקדשה בהיות אביה מת מוטל לפניה נגד רצון אביה ולכן אחר שנקבר המת כמלוא שעה אחר חצות יום ד' האפטרופסים הנז' קבעו ב"ד על הענין הנז' לראות אם יש ממש בקול קדושין אלו עם היות שעדיין לא הוחזקו בבית דין אם יש בהם שום צד ממש מכמה צדדים אחרי' ואז בבית דין באו שני אנשי' אנשי אמת ואחר האיום והגזום הראוי לעשות להגיד האמת העידו בתורת עדות בפני אלדי ישראל ובפני הבית דין שהבת הנז' פאדואינייא נולדה בחדש טבת משנת השכ"ט באופן שהבת הנז' היא עומדת בעת שנתקדשה בסוף שנת י"א שנה כמו עשרה ימים קודם תשלום שנת י"א וכיון שראתה הבת הנז' שכל העולם היו תמהים על זה הענין אמרה ביום ד' הנז' סמוך לשקיעת החמה בפני ד' או ה' בני אדם אי איפשי בשלמה בן יוסף עוזיאל הנז' כי ידעתי נאמנה שהיות הוא ארוסי הוא שלא מדעת אבי באופן שמיאנה בו בפני כל האנשים הנזכרים ועתה שאל השואל מה יהיה משפט הבת הנז' אם יש ממש בקדושין אלו.
1
ב׳תשובה דבר ברור ופשוט הוא שאפילו נעשו קדושין אלו על ידי גדולי ישראל אין בהם ממש וטעמא דמילתא דגרסינן במסכת נדה פרק יוצא דופן רב שמואל בר זוטרא מתני להא שמעתא דרבא בהאי לישנא אמר רבא קטנה כל שתים עשרה שנה ממאנת והולכת ופי' רש"י ואין חוששין שמא הביאה שתי שערות דאפילו הביאה שומא נינהו וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכו' אישות פרק ב' וז"ל הבת מיום לידתה עד שתהיה בת שתים עשרה שנה גמורות היא הנקראת קטנה או תינוקת ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה אינה אלא כשומא וכן הרא"ש שם פרק יוצא דופן בפסקיו כתב ופסק רבה הלכתא תוך הזמן כלפני הזמן ואינה גדולה עד שתביא שתי שערות משתים עשרה שנה ואילך ואם נראו בה שערות קודם שתים עשרה שנה אינה גדולה עד שתביא שתי שערות אחרות משתהיה בת שתים עשרה.
2
ג׳הרי לך ראיה ברורה לנדון דידן דפאדוינייא הנז' היא קטנה גמורה שהרי אין לה אפילו י"א שנים גמורות וכמו שאמר הרמב"ם הלכות אישות פרק שני וז"ל כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינם לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור שהם פשוטות ומעוברות על פי בית דין כמו שהם קובעי' אותן כמו שביארנו בהלכות קדוש החדש ובאותן השנים מונין לכל דברי הדת ואין סומכים על הנשים במנין השני' ולא על הקרובים אלא על פי שנים אנשים כשרים להעיד וכיון שהעידו שנים אנשי' אנשי אמת שהיא בת י"א שנה בלבד נמצא שאין קדושיה קדושין גמורים כי אם להצריכה מיאון בלבד וכמו שאמר הרמב"ם הלכות אישות פרק ד' וז"ל אבל גדול שמקדש את הקטנה היתומה וכו' אם היתה מבת עשר שנים ולמעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר הואיל ונתקדשה לדעתה הרי זו מקודשת למיאון וכתב עוד שם כיצד מקודשת למיאון שאם נתקדשתה ולא רצתה לישב עם בעלה צריכה למאן בפני שנים ולומר איני רוצה בו ויוצאה בלא גט ומיאון זה מהני בין בפניו בין שלא בפניו כדתנן במסכת יבמות פרק ב"ש ב"ש אומרים אין ממאנין אלא בפניו ובית הלל אומרים בין בפניו בין שלא בפניו וכן פסקו כל הפוסקים וכיון שכן בנדון דידן כיון שפאדואינייא הנזכרת מיאנה בפני ג' או ד' אנשים ודאי שאין כאן שום חשש קדושין זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
