דברי ריבות ש״סDivrei Rivot 360

א׳שאלה ראובן נשא את לאה לאשה וכתב לה שטר כתובה עם נדוניא ובשעת חתימת הכתובה הסכימו ביניהם להשליש שטר הכתובה ביד נפתלי חבר עיר שיהיה מושלש בידו על מנת שלא ימסרהו נפתלי ליד האשה או קרוביה עד ינתן לו רשות מאת ראובן יען עדיין לא קבל ראובן מעות הנדוניא הכתובי' בשטר הכתובה ולפי שבשעת חתימת שטר הכתובה לא נמצ' שם נפתלי מסרו הכתובה ליד זבולון סופ' מתא כדי שיוליכהו ליד נפתלי ונתגלגלו הדברים שנתעכב השטר כתובה ביד זבולון ימים או עשור עד אשר מת ראובן ואחרי פטירתו השתדל אחד מקרובי האשה להוציא הכתובה מידי זבולון וזבולון כי ראה כי רעה נגד פני הקרוב לחטוף מידו הכתובה הלך ומסרה ביד נפתלי על מנת שלא ימסרנה ליד האשה רק שיהיה מושלשת בידו בשל הבעל ויורשיו ובשם האשה ועתה נפתלי אינו רוצה להוציא שטר כתובה כי אם ברשות שתי הכתות ועתה תובעת לאה הכתובה לגבות כל סכי כתובתה ואפטרופוסי היתומים שמאחר שנמסר שטר הכתובה ביד שליש ולא בא ליד האשה אין כח ביד האשה לגבות אבל משלם ואינה נאמנת לומר שאחר כך הכניסה לבעל תשלום הנדונייא שאם כן הכתובה ביד שליש מאי בעי ילמדנו רבינו הדין עם מי. ואבי יתומים ישלם משכורתו שלימה.
1
ב׳תשובה אף על גב שהשליש אינו יודע אם הכניסה האשה לבעלה תשלום הנדונייא מכל מקום טענת אפטרופוסי היתומים שטועני' כתובה ביד השליש מאי בעי היא טענה אלימתא והדין עמהם וראיה לזה שכתב בעל התרומות וגם הרי"ף הביאו ח"ה סימן נ"ה חלק ט' שליש שהושלש שטר בידו לזמן ידוע שיפרענו ביום פלוני ועבר הזמן וטען הלוה שפרעו בזמנו או שמת הלוה הרי הוא בחזקת שאינו פרוע ומחזירו למלוה שאלו פרעו היה מודיע לשליש בפני המלוה והיה תובע ממנו שטרו ולא היה מניח שטרו בידו אף בנדון דידן אלו הכניסה האשה לבעלה תשלום הנדונייא היתה מודעת הדבר לשליש ולא היתה מנחת הכתובה ביד השליש ואע"ג ששם ממקום שבאתה אמרינן שאפשר שפרעו וארעו אונס או שכח להודיעו לשליש י"ל דלא אמרינן הכי אלא לחייבו שבועה למלוה משום דכל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אבל לעולם השטר כיון שעומד ביד השליש הוא בחזקת שאינו פרוע והשתא נידון ונאמ' ומה התם אמרי' שהשטר עומד בחזקת שאינו פרוע להוציא ממון מיד היתומי' בנדון דידן שהוא לאוקומי ממונא בחזקת היתומים לא כל שכן דאמרינן ששטר כתובה זו הוא בחזקת שאינו פרוע ר"ל שלא הכניסה האשה שארית הנדונייא לבעלה כיון שהשטר ביד שליש ואוקמינן ממונא בחזקת היתומים זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2