דברי ריבות שס״אDivrei Rivot 361
א׳שאלה ראובן ושמעון שותפים ונמשך זמן שותפותם זמן הרבה ובתוך הזמן לקחו ראובן ושמעון שותף אחר עמהם ללוי והיה שמעון עושה חשבון עם לוי ולראובן שותפו לא היה מגלה החשבון ובהמשך הזמן ידע ראובן וראה ששמעון היה אמיד בנכסים הרבה יותר ממנו אמר אני ושותפי שמנו מעות בשותפו' שוה בשוה ולשותפי יש הנאה יותר ממני ואין לי החצי ממה שיש לו אז נתן אל לבו לחפש אחריו ומצא שלא היה הולך בנאמנו' וכי ודאי עבר על שבועתו שלקחו שניהם להתנהג בנאמנות אז הביא ראובן ללוי לפני החכמים והשביעוהו שיגלה לראובן החשבון שעשה עם שמעון וגילה החשבון ואחר כך שאל ראובן משמעון החשבון מאותו הזמן והוא בחשבו שראובן לא ידע שום דבר אמר לו פחות מהחצי מהחשבון שעשה עם לוי עוד אירע ששאל ראובן לנפתלי ואמר לו איך מכרת לשותפי כל כך קריזיאש ביוקר גדול שכתב שמעון אז השיב לו נפתלי שקר אתה אומר כי לא היה רק בזה האופן באופן שנתפש שמעון בשתים והוחזק כפרן בשותפות ובשבועה ואחר כך הודה בעל כרחו שהחשבון שנתן לוי לפני החכמים היה אמת ועתה ראובן מוחזק במעות השותפו' ושמעון תובע ממנו חלקו וראובן משיב במשא הקריזיס הטעיתני סך עשרו' גרושיש וכן רצית להעלים החשבון שעשית עם לוי ועברת על השבועה וכל מה שיש לך יותר ממני גזל הוא בידך מן השותפות והפסדת נאמנותך ומה שיש לי בידי איני מוציאו עד שנשוה אני ואתה בקרן ואם תרצה לישבע אינך נאמן כי חשוד אתה על השבועה וגם הוחזקת כפרן ילמדנו רבינו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה תחלת כל דבר אני אומר לע"ד ששמעון זה לא נקרא חשוד על השבועה והטעם משום דלא נקרא חשוד אלא כשבשעה שנשבע מוציא שבועת שקר מפיו אבל שמעון זה אף על גב דנשבע בתחלה להתנהג בנאמנות ועתה נמצא למפרע שלא עשה כן מכל מקום בשעה ההיא שנשבע לא הוציא שקר מפיו שעדיין היה יכול לקיים שבועתו וכן כתב הטור ח"ה סימן צ"ב וז"ל ונקרא חשוד מי שנשבע לשקר אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון ושבועת שוא וביטוי ופירש רש"י דוקא אכלתי ולא אכלתי שבשעה שנשבע מוציא שקר מפיו אבל אם נשבע שלא יאכל ועבר עליו ואכל אינו נקרא בכך חשוד על שבועת שקר להוציא שבועת שקר מפיו וגם הרשב"א בתשובותיו סימן תת"קסד כתב האי עיסקא אם קבלו המתעסק בשבועה שיתעסק באמונה אם לאחר מכן יאמר החזרתי וכפר בכל וזה תובעו בריא שעדיין יש בידו כלו או מקצתו הנאמר שיפטר זה הנתבע באות' השבועה שנשבע תחלה שיתעסק בנאמנות עוד תדע לך ששבועה זו חמורה מן הראשונה לפי שבשבועה הראשונה אפילו עבר על שבועתו אינו פסול לעדות ואין זה קרוי חשוד על השבועה שישבע חבירו ויטול לפי שבשעה שנשבע לא עבר אבל שבועה זו שנשבע שכבר פרע יפסל לעדות אם ישבע לשקר ונקרא חשוד על השבועה לפי שבשעה שנשבע עבר על שבועתו וכן דעת ר"ח ובמשרי' נתיב ב' כתב שכן דעת הרי"ף וכן פסק הרמ"בם הביא הרי"בש סימן שי"א וגם המרדכי פרק כל הנשבעי' כתב שראבי"ה ורי"בא פסקו.
2
ג׳הרי דלכל הני אשלי דברבי אין שמעון זה נקרא חשוד ולכן אם יש לראובן איזו טענה כנגדו טענת בריא שיש לו בידו ושמעון כופר נוכל להשביעו לפי שבשעה שהוא נשבע אם אין האמת אתו מוציא שבועת שקר מפיו ועל זה לא נחשד כל שכן כי כפי מה שנראה מתוך השאלה ראובן אינו טוען טענת בריא כי אם שמא לראותו ששמעון אמיד בנכסים והרי אפשר שנפלו לו בירושה או במתנה נתנו לו או מצא מציאה ואין נשבעים על טענת שמא אם לא מטעם שהם שותפים ועדיין לא חלקו דאז נשבעין אפילו על טענת שמא אבל מכל מקום נאמן שמעון בשבועתו ואין יכול ראובן להחזיק במה שבידו אם לא במה שידע בודאי שהטעהו בחשבון של לוי וגם ביוקר כקריזיאש זהו מה שנראה לע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
