דברי ריבות שע״דDivrei Rivot 374
א׳במסכת כתובות פ' ב' דף י"ט תוספות דבור המתחיל או דילמא תנאי מילתא אחריתי היא פירוש לדבר אחר הן באין ולא לעקירת השטר אלא תוספת בעלמא וכו' אבל אין לפרש מילתא אחריתי היא לגמרי וכו' דאם כן מאי פריך בסמוך וכו' וקשה דנראה שתוספות מכריע הדבר בעצמו שיש לדקדק למה לא הבין רב הונא בדברי רב נחמן שאמר תנאי מילתא אחריתי היא שכונתו לומר מילתא אחריתי היא לגמרי ולא הוה מקשה אי הכי אפילו תרוייהו נמי אלא שהבין שמה שאמר מילתא אחריתי ר"ל תוספת בעלמא ולהכי קא קשיא ליה ונראה לעניות דעתי שתוספות הרגישו בלישנא דגמרא למה האריך רב נחמן בתשובת השאלה כי אתו לקמן לדינא אמרי' להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא לא היה לו לומר אלא מילת' פסיקתא ויאמר מילתא אחריתי היא לכן אמרו התוספות אם היתה כונתו במילתא אחריתי לגמרי ודאי שלא היה רב נחמן משיב כי אם דרך קצרה מילתא אחריתי היא אבל כונתו אינו לגמרי אלא תוספת בעלמא שמפרשי' עדותן היאך וכיון שאינו אלא חלוקה אמצעית יש צד ערעור עדיין למוכר לומר לעכב הקרקע ושהמכר לא היה מכר כיון שנוגעים קצת בעדו הכתוב בשטר ולכן הוצרך רב נחמן לומר זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא ופירש רש"י קיימו תנאייכו לבעלי' וחותו לדינא אם יעכב שוב הקרקע משמע שיש צד מקום או ערעור לעכבו ואם כונתו באומרו מילתא אחריתי היה לגמרי מה צד עיכוב יש בדבר הרי היו נאמנין אפי' בכתב ידם יוצא ממקו' אחר וכיון שהודה רב נחמן בדבריו דמילתא אחריתי אינו לגמרי לכך הקשה רב הונא אפי' תרוייהו נמי זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.
1
