דברי ריבות שפ״הDivrei Rivot 385
א׳פרק אלו כתובות ל"ד רבה אמר בטובח על ידי עצמו ור' מאיר לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ושני הני דחידוש הוא שחידשה תורה בקנס אעג"ב דמיקטיל משלם ופירש רש"י רבה גרסי' בכלהו ותדע מדאמר לקמן אמר ליה רב פפא לאביי וכו' שצריך לדקדק מי הזקיקו לרש"י לחוש אי גרסינן רבה או רבא יהיה מי שיהיה ועוד מה היא כונתו של רש"י לבשרינו שלקמן פריך אליבא דרבי מאיר לרבה קשיא בתו ועוד כתב רש"י חייב ד' וה' דקנס חידוש הוא ורבה סבירא ליה כר' מאיר ונר' דפליג אתוספות שכתבו דאמר רבה וכו' אליבא דרבי מאיר קאמר ולא משום דסבר הכי ונראה לע"ד שכונת רש"י בכל זה הוא לתרץ קושיא דרבה דמוקי לה בטובח על עצמו מתני' מני אי ר"מ קשיא בתו כדפריך לקמן וכיון שכן רבה למאי אתא לכן פירש רש"י רבה גרסי' דאי גרסינן רבא הקושיא במקומה עומדת אבל אי גרסינן רבה אין כאן קושיא כלל וזהו שכיון רש"י באומרו לקמן פריך וכו' כלומר קושיא זאת היא לקמן אבל כאן בגירסת רבה אין כאן קושיא כלל וטעמא דמילתא דלעולם מתני' רבי מאיר היא ושטעם דפטר בבתו הוא מן הטעם עצמו שפוטר כאן גנב וטבח בשבת פטור אף מן הקנס כמו שפטור מן הקרן שהוא ממון פטור גם כן מן הקנס דתשלומי ד' וה' אמר קרא ולא תשלומי ג' אף כאן אפשר דסבר רבה אליבא דר"מ דחמשי' סלעים של קנס הוא מכל מילי מבשת ופגם שהם ממון ולכן הבא על בתו שהמיתה פוטרתו מממונא שהוא בושת ופגם פוטרתו נמי מן שארית הקנס דחמשי' אמר רחמנא ולא שלשים או ארבעי' והשתא מתניתין אתייא כר' מאיר ורבה מצי סבר כוותיה כיון דסתם ר' מתניתין כותיה ולכך כתב רש"י ורבה סבירא ליה כרבי מאיר דבאופן זה אינו דוחק דשביק רבנן וסבר כרבי מאיר כיון דסת' מתניתין רבי מאיר וסתם ר' מתני' כותיה כל מה שכתבתי יתישב אי גרסי' רבה אבל אי גרסי' רבא אי אפשר לומר כך דהא רבא קאמ' לעיל אמ' קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא בושת ופגם הרי שאין בכלל הקנס בושת ופגם אלא קנס לחודיה וכיון שכן אמאי פטר בתו מקנס וגם אביי אית ליה סברא זו שכן אמר לעיל אמר אביי אמר קרא תחת אשר עינה האי תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם ולכן לקמן פריך רב פפא לאביי כלו' לפי סברתך דבוש' ופגם הוא מלבד החמשים של קנס לרבה האמר חידוש הוא כו' מתני' כמאן מוקים להו. זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
