דברי ריבות שצ״חDivrei Rivot 398
א׳שאלה ראובן היה מרביץ תורה במקום א' בדבר קצוב בכל שנה ושנה ובהמשך הזמן בא שליח ממקום אחר ושטר כתוב וחתום בידו מכל ראשי העיר ההוא ונתחייבו לתת לו הרבה מאוד יותר ממה שהיו נותנים לו באותה העיר ונתנו ביד החכם הנז' אלף אשפ' להוצאת הדרך במתנה גמורה והחכם הנז' מפני הכבוד דבר עם אנשי העיר ההיא על הענין והגיד להם הכל וחילה פניהם שלא ימנעו הטוב ממנו אז אמרו לא נניח לכ"ת ואם אינו מספיק לך התנאי מעתה נתחייבנו לאסף ולקבל משלנו אלף לבנים בכל שנה מלבד התנאי הקצוב מהק"ק נר"ו והחכם היה רוצה להשביעם או ליקח הקנין ולא רצו כי אמרו כי דבורם הקל הוא במקום קנין ושבועה ויהי כי ארכו הימים קיימו דבורם שנים שלשה חדשי' לבד ועתה שואל החכם שכירות שארית הזמן מאותו התוספת שנדרו לו.
1
ב׳תשובה מתוך השאלה לא נתברר אם השליח שבא להוליך לחכם הנז' למקומו להרביץ תורה שם אם היה בתוך הזמן הקצוב שהיה מושכר עמהם במקום אשר היה שם בתחלה או אם היה אחר הזמן וזה שיש הבדל גדול בזה לענין דינא שאם בא בתוך הזמן אינם חייבים אנשי מקומו לשלם לו כלום מאותו תוספת וטעמא דמלתא דתנן פרק השוכר את האומנין שכר פועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שזכר עליהם או מטען וקאמר בגמרא כיצד מטען אומר להם סלע קצצתי לכם באו וטלו שתים וכן פסק הרמב"ם הלכות שכירות פרק י' שכתוב אומר להם סלע קצצתי לכם באו וטלו שתים עד שיגמרו מלאכתם ולא יתן להם אלא מה שפסק תחלה ואף על גב שלא יובן זה אלא בדבר האבד כדקאמר מתני' כגון להעלות פשתנו מן המשרה.
2
ג׳גם נדון דידן חשוב דבר האבד כמו שכתוב בהגהה מיימונית ספר קנין סימן ל' וז"ל נראה דחשיב דבר האבד מהא דכתיב אם יום תעזבני יומים אעזבך שאם יבטל יום התורה מתרחק ממנו יום אחר כמידת ריחוקו דהיינו יומי' בין שניהם ועוד כתיב התעיף עיניך בו ואיננו נמצא מאבד ושוכח מה שלמד בביטול זה וודאי שלא היו מוצאים תכף ומיד מרביץ תורה אחר שימלא מקומו באופן שמטעם זה אינם חייבים לתת לו אותו תוספת אבל אם כשבא השליח היה אחר הזמן ודאי שחייבים לשלם כל מה שנדרו לו אף על פי שאין שם קנין משום דהוי כתן לו ואני פורע שחייב אפי' בלא קנין וכמו שכתב הרמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק כ"ה וז"ל אמר לו בעת מתן מעות הלוהו ואני ערב נשתעבד הערב ואינו צריך קנין אף בנדון דידן החכם הנזכר החזיר האלף אשפרוש ושטר החיוב שכבר היו בידו על סמך מה שאמרו לו שיתנו לו עוד אלף אשפרוש בכל שנה אפילו שלא היה שם קנין חייבים לשלם זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
