דברי ריבות ת״בDivrei Rivot 402
א׳שאלה לאה נשואה לראובן זה כמו ט' שנים או יותר ויש לה ממנו בן כבן ח' שנים וראובן בערש דוי ולאה אשתו הנז' אומרת שיש לה ו' שנים ויותר שבעלה ישען על ביתו ולא יעמוד מחמת חולי כבד שהיה לו ועדיין לא נתרפא ממנו ושוב טוענת שלפי דעתה הוא מוכה חולי פרנסיא וחולי זה הוא חולי מתדבק ולכן בשום אופן אי אפשר לה לעמוד עמו ותובעת ממנו גט.
1
ב׳תשובה ראיתי השאלה ומה שפסק החכם השלם יצ"ו ועל האמת עם היות הנושא חמור מאד להתיר אשת איש לעלמא מצד הטענה שטוענת היא שבעלה ישען על ביתו ולא יעמוד שטענה זו אף על גב דנאמנת משום דטוענת טענה שהבעל יודע אם הוא אמת אם לאו מה שאין כן בטוענת שאינו יורה כחץ היינו דוקא כשטוענת כן בפניו ובפני ב"ד אבל שלא בפניו ושלא בפני בית דין אין לה עליו דין כפיה לא בגט ולא בכתובה וכמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סי' קכ"ז וכתב עוד שם ואפילו פרסמה טענתה לרבים והכל יודעים דברי ריבם אין זה כאלו אמרה זה בפני בית דין בפני בעלה שהרי שלא בפני בעלה מעיזה ומעיזה ואדרבה אפי' תאמר כן אחר זה בבית דין בפני בעלה גריעא טענתה קצת שאולי עתה מעיזה אפילו בפני בעלה כדי להחזיק דבריה שפרסמה לרבים שלא בפני בעלה וכיון שכן בנדון דידן נראה לומר שאינה נאמנת אם מפני שלא טענה כן בפני בית דין בפני בעלה ואם מפני שכבר פרסמה טענתה לרבים קודם דהשתא אפילו טוענת כן בפני בית דין לא מהני. ועוד בחינה אחרת שאין ראוי לכוף מיד שאפשר שיבא הענין לכלל תרופה ולכן ראוי לדבר על לב האשה לרצותה לפי שקשין גירושין מכל הבחינות האלו היה נראה לומר בנדון הזה שאין להרהר בשום צד כפייה לא בגט ולא בכפייה.
2
ג׳אבל כד מעיינן בה שפיר נראה לומר דשפיר כייפינן ליה לגרש וזה משום דאנן סהדי דמה שטוענת ישען על ביתו ולא יעמוד האמת אתה אפילו טוענת כן שלא בפני בעלה משום דרגלים לדבר וידים מוכיחות אחר שהוא בטל לגמרי מחצי גופו ואין בו כח לעמוד על עומדו ודאי שתם כחו כפי מה ששמעתי מפי מגידי אמת שאמרו הרופאים וגם לטענה שאפשר לבא לידי תרופה גם בזה שמעתי מפי מגידי אמת שזה כמה זמן החזירו אשתו לבעלה בכל עבר ופינה בכרכים ובעיירות למצא לו ארוכה ולא עלתה לו אלא אדרבה נתיאשו ממנו וכיון שכן מה נועיל כי נפגע בה להמתין זמן מה ועל כן מן הדין משום עיגונא דאיתתא ראוי לכופו לגרש וכפיי' זו אינה בשוטים וגם לא בנדוי ושמתא דאין לך כפייה גדולה מזו וגט מעושה בישראל פסול אלא הכפייה היא כך שאומר לו כבר חייבוך רבנן להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריינא זה שכתבתי הוא לפי הטענה שאמרה שישען על ביתו ולא יעמוד אבל לפי הטענה שאמרה לי שיש לו ריח הפה שהיו לו כמה נגעים בפיו ומוציא לחה סרוחה ודאי אם יתברר זה כופים אותו לגרש אפילו בשוטים לפי שהוא אחד מהשנויים במשנה דתנן בהמדיר אלו שכופין אותם להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס וכו' ואמרינן בגמרא מאי בעל פוליפוס שמואל אמר ריח החוטם במתניתין תנא ריח הפה וכו' ולענין דינה על איזה מהן, כופים, כמו שפסקו הפוסקים וכן כתב אבן העזר סימן קנ"ד והרמב"ם אישות פרק ה' אלו הן הבחינות שיש בענין זה והדיין המתעסק בענין זה יכוין לבו לשמים לברר הענין לא יצא תקלה מתחת ידו בנושא חמור כזה וה' יצליח בידו זהו מה שנראה לע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
