דברי ריבות ת״גDivrei Rivot 403
א׳שאלה ראובן תבע משמעון ואמר לוי בעבר לים ושלחתי לידו כל כך סחורה ועתה לוי ירד מנכסיו ואין לשלוח אלי כדי הנכסים ששלחתי לידו ובידך מנכסי לוי תנם אלי בעד הנכסים ששלחתי לו ושמעון טען אין לי מנכסי לוי ובאו לבית דין פעמיי' ושלש עד שהביא ראובן את שמעון במצור ואמר שמעון אשתקד היו בידי כל כך סחורות מלוי ושלחתים לו על יד שליש ושליש ההוא עכבם בידו לומר שלוי חייב לו אעשה השתדלות לגבות אותה סחורה ואתנה לך וכן נתפשרו ביניהם ראובן ושמעון שיגבה שמעון אותה סחורה מיד המחזיק או יתן לראובן כדי שויי הסחורה אשר החזיק השליש ובזה נשבע שמעון ועתה שמעון אינו יכול להוציא הסחורה ההיא מיד המחזיק ועתה טוען שמעון תביא ראיה מכל הסחורה ששלחת ללוי כדי שאם אפרע לך היום או מחר יתבע ממני לוי ואוכל להשיבו שפרעתי כל כך בעדך והוציא ראובן לראיה כתיבת יד לוי כדרך הסוחרי' מקבלת הסחורה ההיא וטוען שמעון שאין זה ראיה שיוכל לומ' לוי כי אח"כ שלח לך הריטראטו ילמדנו רבינו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה ראיתי בשאלה זו דברים אשר אין להם שחר וטעמא דמילתא שבענין מי שיש לו תביעת ממון על חבירו ומצא מממונו ביד אחר עיקר דין זה ושרשו הוא בפסקי הרא"ש פרק קמא דבבא קמא וז"ל מי שבא לפני בית דין ואומר יש לי תביעה על פלוני ומצאתי מנכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ולא אמצא מקום לגבו' ממנו חובי ומבקש שיעכבו בית דין הנכסים עד שיתברר תביעתו וכו' עד מצווה הדיין לעכב ממון הנתבע עד שיברר התובע תביעתו הרי שאין לדיין לעשות כי אם לעכב הממון ביד מי שהממון בידו אבל להוציאו מידו ולהחליטו וליתנו ביד התובע זה לא עלה כל לב אדם וכמו שכתוב מהרי"ק ז"ל שרש ק"ט עיין שם וכיון שכן בנדון דידן מי הכריחו ומי חייבו לשמעון שום דבר אחרי אשר בשעת תביעת ראובן לא היה ביד שמעון שום ממון מלוי וגם אם היה באותה שעה בידו מי מחייבו ליתן שום דבר לראובן עד יבא לוי ולכן גמרתי אמרתי שאם יש ביד שמעון איזה ממון מלוי אינו חייב ליתנו לראובן כי אם לעכבו עד שיבא לוי לעמוד בדין עם ראובן ואף על פי שנתחייב בקנין ליתנו לו הוי קנין בטעות ואף על פי שנשבע אינו חייב כי לא חל חיוב השבועה כי אם במקום שחייב ממון מן הדין וכיון שחיוב ממון אין כאן חיוב שבועה אין כאן דאין השבועה תוספת חיוב כי אם מזרזת הפרעון במקום שיש חיוב ממון כמו שכתב הרשב"א סי' תשע"ה וגם מהרי"ק שרש פ"א זהו מה שנראה לע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2
