דברי ריבות ת״זDivrei Rivot 407
א׳קדושין פ"ק ב' א' תוס' אי נמי שדות בכסף יקנו והא דלא מייתי קנין שנכתב בתורה מכסף מקנתו וכו' העיקר והשרש הדבור לע"ד שיובן בהבנת פשט הגמ' וזה שכשאומר אי נמי שדו' בכסף יקנו אין הכונה לומר להכריח מתוך שני הפסוקי' בבת א' דכסף איקרי קנין מפסוק השדה אשר קנה אברהם ומפסוק שדות בכסף יקנו דאם כן לא הל"ל אי נמי אלא הל"ל השדה אשר קנה אברה' וכתיב שדות בכסף יקנו ומדקאמר אי נמי משמע שהוא תירוץ בפני עצמו וקאמ' בזה האופן גמר קיח' קיח' משד' עפרון וכו' וקיחה איקרי קנין דכתיב שדות בכסף יקנו וזאת הילפותא נראה להם טוב להיות דסמיך כסף לקנין מה שאין כן בפסוק השדה אשר קנה אברהם דלא סמיך כסף לקנין ועל זה הקשו התוספות דהוה ליה לאתויי קנין שנכתב בתורה מכסף מקנתו דסמיך כסף לקנין ותירץ שאין כונתו לכך אלא לאתויי קנין דשדה וטעמא דמילתא דכיון דמקור הילפותא דכסף דמהני באשה הוא דגמר קיחה קיחה משדה עפרון לכך מביא כסף דשדה דאיקרי קנין וחזר והקשה תוספות כיון שכונתו היא לאתויי קנין בשדה אם כן הוה ליה לאתויי השדה אשר קנה אברהם וכבר כתיב נתתי כסף השדה קח ממנו וכתיב השדה אשר קנה הרי דכסף השדה איקרי קנין ופסוק זה מדאורייתא ולא היה לו לומר שדות בכסף יקנו שהוא מנביאים ותירץ דאיכא למימר השדה אשר קנה בחזקה או בשטר ואין משם ראיה כלל ולכך מאן דמתרץ אי נמי לא גריס כלל השדה אשר קנה אברהם אלא גריס הכי וכסף מנא לן גמר קיחה קיחה משדה עפרון וכו' וקיחה איקרי קנין דכתיב שדות בכסף יקנו זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
