דברי ריבות ת״יDivrei Rivot 410
א׳שאלה ראובן נשא אשה ומתה בחייו ונשאר ממנה בן וראובן הנזכר נשא אשה אחרת ומת בחייה ונשארו ממנו בנים מן הראשונה ומן השנייה והניח אחריו ברכה קרקע מולקי ומטלטלי כדי ב' הכתובות ומותר דינר ודינרין מקרקעי ומטלטלי והבנים הנזכר' אחר שגבתה השנייה כתובתה לקחו כל אחד חלקו שוה בשוה מהקרקעות והמטלטלים והחזיק כל אחד בחלק הקרקעות שני חזקה ויותר מהמה כל אחד ברשות ודעת אחיו וכן המעות ומטלטלים חלקו ביניהם בלי שום פוצה פה ומצפצף ובלי שום ערעור ותביעה קלה וחמורה ואחר עבור שנים רבות בן הראשונה מכר לבן השניה חלקו מהבתים אשר ירש מאביו וגם כל זכות כח ושעבוד אשר לו בבתים הנזכרים וכתב שטר על המכירה בכל חזוקי סופר עתה אחר עבור שנתיים ימים ויותר בן הראשונה תובע מבן השניה אשר עודה בחיים כתובת אמו מכח תקנת כתובת בנין דכרין יורנו מורנו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד שהדין עם בן השניה וטעמא דמילתא שמלבד כמה סברות וענינים שונים איכא בין הפוסקים בענין כתובת בנין דכרין אי נהיג האידנא אי לא ועוד שאר חילוקים שעצמו מספר כמו שכבר הארכתי בזה בתשובותי סימן קס"ג באופן דבן השניה כיון שהוא מוחזק יוכל לומר קים לי כפלוני ולא מפקינן ממונא על הספק מכל מקום בנדון דידן נראה לע"ד דאליבא דכולי עלמא ליה ליה כלל לבן הראשונה וטעמא דמילתא דגרסינן פרק יש נוחלים אמר רב אסי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר מאי ויתר רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה רב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים כלם קסבר יש לו לבכור קודם חלוקה ומדאזיל בהא אחיל בכלהו ורב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה קסבר אין לו לבכור קודם חלוקה ומאן דאתא לידיה אחיל אידך לא אחיל וכמו שפירש המפרש דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דעד שעת חלוקה לא זכה בהו.
2
ג׳הרי דלכולי עלמא ויתר במה שחלקו ובא לידו וכל שכן דאיפסיקא הלכתא כרב פפי דויתר בכל הנכסים כדאמרינן בגמרא אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה הואיל ויתרתה במקצת ויתרתה בכל הנכסים כלם וכן פסק הרי"ף בהלכות והרמב"ם הלכות נחלות פרק שלישי כתב וז"ל לפיכך אם חלק עם אחיו קודם במקצת נכסים בין בקרקע בין במטלטלים ונטל חלק כפשוט ויתר בכל הנכסים ואינו נוטל בשארן אלא כפשוט וכן פסק חו"מ סימן רע"ח.
3
ד׳והשתא נידון ונאמר ומה בחלק בכורה שהוא מדאורייתא כדתנן פ' יש נוחלי' האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה אפילו הכי אמרינן כיון שחלקו הבכור והפשוט בשוה אמרינן דויתר בכל ולא יטול מה שזכתה לו התורה וכל זה אפילו בלא קנין וכמו שכתב הרא"ש ז"ל שם בפסקיו וז"ל והא דויתר בדבור בעלמא בלא קנין בנדון דידן דכתובת בנין דכרין שאינו אלא תקנה דרבנן לא כל שכן דאמרינן דכיון שחלקו ולא מיחה בענין הכתובה דודאי ויתר ומה גם עתה כמו שבא בשאלה שהחזיק כל אחד בחלקו כמה וכמה שנים אחר שחלקו בשוה דפשיטא ופשיטא דויתר. ועוד נוסף על זה שמכר חלקו בכל חזוקי סופר דמשמע ודאי שנתרצה ונתפייס וויתר ומחל כל הזכות שהיה אפשר להיות לו באופן דבהא סלקינן ונחתינן שאין לו לבן הראשונה שום תביעה עם בן השניה מצד בחינת כתובת בנין דכרין אליבא דכולי עלמא זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
