דברי ריבות תי״אDivrei Rivot 411
א׳שאלה שאלה על אפטרופוס אחד ששמו אותו הקהל על נכסי יתמי של ראובן ואחר זמן נתגדל א' או ב' מהיתומים שהם מבן י"ד או ט"ו שנה ובאו לבית דין וטענו תנו לנו חלקנו מהנכסים אשר ביד האפטרופוס והאפטרופוס משיב שאינו רוצה לתת כלל עד שיגדלו כלם ואז יתן לכל אחד חלקו. ועוד טוען האפטרופוס שהיתומים אינם יודעים לשאת ולתת ויאבדו המעות והיתומים טוענין שיודעים לשאת ולתת וגם אם לא נדע אם אפסיד חלקי ומעותי אני מפסיד ואת"ל שאיני יודע בטיב משא ומתן אינו רוצה שיהיה מעות חלקי בידך אלא ביד שני נשיאי הקהל זרים שלא יהיה להם קורבה עמדי יורנו מורנו הדין מי.
1
ב׳תשובה הבן אחר י"ג שנה שהביא שתי שערות נקרא גדול וכן כתב הרמב"ם הלכות אישות פ"ב שנקרא גדול ונקרא איש וכיון שכן אין צריך לאפטרופוס אחר שהוא גדול כי לא נתקן האפטרופוס כי אם לקטנים וכדאמרי' בפר' המפקיד אפטרופא לדקנני לא מוקמינן וכן כתב הרמב"ם הלכות נחלות פרק עשירי מי שמת והניח יורשי' גדולים וקטני' צריך למנות אפטרופו' שיהיה מתעסק בחלק הקטן עד שיגדיל ועוד כתב שם קטן שהגדיל אפילו היה אוכל ושותה יותר מדאי ומפסיד והולך בדרך רעה אין בית דין מונעים ממנו ממונו ואין מעמידים לו אפטרופוס אלא אם כן צוה אביו או מורישו שלא יתנו לו אלא אם כן היה כשר ומצליח או שלא יתנו לו עד זמן מרובה. הרי לך דבסתם לא נתמנה האפטרופוס אלא לזמן היותו קטן אבל משהגדיל ויש לו שתי שערות אחר י"ג שנה אין צריך אפטרופוס ולכן בנדון דידן היתומים הנזכרי' יכולים לתבוע חלקם מיד האפוטרופוס כיון שהם בן י"ד שנה אם יש להם שתי שערות אפילו לא יהיו יודעים בטיב משא ומתן כל שכן לפי מה שבא בשאלה שטועני' שיודעים בטיב משא ומתן.
2
ג׳ואף על פי שכבר נתמנה האפוטרופוס על חלקם כיון שהגדילו יכולי' להוציאו מידו וכן האריך בזה הריב"ש בתשובותיו סי' תס"ח ותס"ט על ראובן היתום שסמך אצל אלעזר ובאו נכסיו ליד אלעזר ונתעסק בהם ודינו כאפטרופו' דיתומים שסמכו אצל בעל הבית דינו כאפטרופוס ופסק שם שכיון שראובן היתום הגדיל והביא שתי שערות מוציאים הנכסים מיד אלעזר ומוסרים אותם ליתום אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן וכו' כמו שיראה המעיין שם באופן שבנדון דידן אם אלו היתומים שהגדילו רוצים חלקם להתלמד ודאי שיכולין להוציאו מיד האפטרופוס אבל אם אינם רוצים אלא להחליף האפטרופוס ולהניח חלקם ביד אחר אין הדין עמהם כיון שנתמנה האפטרופוס על יד הקהל אין ראוי להעבירו אלא מטעם מספיק וכמו שכתב הרמב"ם הלכות נחלות פרק עשירי בית דין שהעמידו אפטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות וכו' מסלקין אותו אבל בלא טעם מספיק לא וגם כתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן ר"ץ וז"ל אין האם וקרוביה ולא קרובים מצד האב יכולים לעכב ביד בית דין מלמנות אפטרופוס הנראה להם וכיון שכן בנדון דידן כיון שנתמנה האפטרופו' על יד בית דין הקהל אין יכולין היתומים להחליפו ולסלקו אם לא מטעם מספיק שיראה בעיני בית דין זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
