דברי ריבות תכ״אDivrei Rivot 421
א׳שאלה ראובן מת והניח בנים קטנים ואשתו לאה היתה תובעת כתובתה משמעון אחי בעלה עד שנתפשרו שתתפרע סך כך ולא הספיק להשביעה שבועת אלמנה בב"ד אלא היא החזיקה בנכסים שבידה ובנכסים שנתן לה אחי בעלה בלי שבועה ויהי היום חלתה לאה חולייה אשר מתה ממנו וצותה מחמת מיתה ונתנה כל נכסיה לאמה תמר במתנה גמורה ובקנין גמור מעכשיו ע"מ ותנאי שכשיגיעו בניה להיות בני כך שנים אז תתן להם הנכסים והיורשים אחי הבעל טועני' ואומרים ששטר מתנה זו אינו מועיל שכל זמן שלא נשבעה שבועת אלמנה הנכסים הם בחזקת הבנים הקטנים והם היורשים באמת ותמר אם לאה טוענת ואומרת אחד מהיורשים אחיכם פרע לבתי לאה כתובתה ולא בקשה ממנה שבועה מכלל דסבר וקביל ומחל לה שבועתה יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים.
1
ב׳תשובה דבר ברור הוא שכל זמן שלא נשבעה האלמנה שבועת אלמנה שתקנו חז"ל כל הנכסים בחזקת יורשי הבעל הם עומדים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פ' י"ו וז"ל מתה האלמנה קודם שתשבע אין יורשיה יורשים מכתובתה כלו' שאין לה כתובה עד שתשבע וטעמא דמילתא משום דקיימא לן הבא ליפרע מנכסי יתומי' לא יפרע אלא בשבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל פרק י"ז הלכו' מלוה ולוה וכיון שכן בנ"ד כיון שמתה לאה קודם שתשבע אין במעשי' ממש להיות כי הנכסים בכל מקום שהם הם בחזקת היתומים הקטנים ואעפ"י שהיא החזיקה בנכסים שבידה לא מהניא דלא הויא תפיסה וכמו שכתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו סי' שס"ד וז"ל דבר ברור הוא כי הנכסים שהם בבית הבעל אעפ"י שנשארו הנכסים ביד האלמנה ואוהלים כאשר המה אין זו תפיסה של כלום שכל תופס צריך תפיסה גמורה שיקנה הדבר באחד מדרכי הקניות וכו' באופן שאין במעשה לאה כלום זולת אם מה שגבתה לפרעון כתובתה היה ממטלטלין שהכניסה לנדונייתה שעדיין היו קיימין כמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פ' י"ו אם כתב לה מטלטלין והם עצמ' קיימי' נוטלת אותן בלא שבועה וגם כתב פ' י"ח הלכות אישות והנכסים עצמם שהם נדונייתה נוטלת אותן בלא שבועה וכן גם כן אם היה כתוב בשטר הכתובה שהאמינה עליו ועל יורשיו גובה כתובתה בלא שבועה וכמו שכתב הרמב"ם פרק י"ו הלכות אישות התנתה עמו שתגבה כתובתה מיורשיו בלא שבועה או שתהיה נאמנת על יורשיו הרי זו נוטלת מהם בלא שבועה.
2
ג׳כלל העולה אם אין אחד משנים אלו או שהאמינה עליו ועל יורשיו או שמה שגבתה היו מטלטליה המיוחדים לכתובתה קיימין אין בכל מה שעשתה ממש כי הנכסים בכל מקום שהם עומדים בחזקת היתומי' הקטנים הנז' ומה שכתוב בשאלה ששמעון אחי המת מחל השבועה לאלמנה הם דברי הבל כי זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו ולא היה לו לחוב ליתומים הקטנים דבפניה' כשלא בפניהם דמי זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
