דברי ריבות מ״דDivrei Rivot 44
א׳ואם איתא לישני ליה מס' ב"ק דף י"ב פי' ואם איתא דמחיים הוי ממונו לרבי יוסי הגלילי אפילו במתנות כהונה לישני ליה הא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה כרבנן דממה נפשך לא הוי כרבי יוסי הגלילי כונת התוספות בזה להיות נמשך לפירושו שפירש ומחיים מי אמר וכו' וכונתו באו' דממה נפשך ר"ל שאם תאמ' היכי מצי לתרוצי הא רבנן דאפשר דרבנן אפילו בבכור בזמן הזה סברי דהוי ממון גבוה והא דרב נחמן סבר דבכור בזמן הזה הוי ממון הדיוט לכן אמר שכונת הקושיא אינו אלא דלא אתי כרבי יוסי הגלילי ולכן אמר דממה נפשך כלומר בין שתאמר דהא דרב נחמן אתי כרבנן וסברי דבבכור בזמן הזה הוי ממון הדיוט בין שתאמר דלא אתי כרבנן משום דסברי דהוי ממון גבוה מכל מקום ההיא דרב נחמן לא הוי כרבי יוסי הגלילי לפי סברתך וכיון שכן מאי קא משני רבינא לימא ההיא דרב נחמן לאו רבי יוסי הגלילי היא דרבי יוסי הגלילי סבר בכור בזמן שבית המקדש קיים מחיים הוי ממון בעלי' ולפי סברא זו לא יהיה אמת הא דמשמע לקמן וכו'.
1
ב׳כונת התוספות בזה לתרץ קושיא אחת הנמשכת לפירושו והיא זו דבשלמא לפירוש שדחה ומחיים מי אמר אפילו היכא דחזייא להקרבה וכו' ניחא דקא משני מתנות כהונה קאמרת וכו' שאינו חוזר מסברתו לעולם שזאת היתה סברתו מתחלה דבשלמים דוקא מפלגינן בין מחיים לאחר מיתה אפילו בחלק הכהנים משום שאחריותו עליו וכמו שפירש רש"י:
2
ג׳אבל בבכור שהוא מתנות כהונה הוי ממון גבוה אפילו מחיים אלא שהמקשה לא הבינו וקא ס"ד דכי מפליג בין מחיים לאחר מיתה הוי אפי' בבכור ולהכי פריך ליה והמתרץ תירץ לו האמת וכונת סברתו מתחלה.
3
ד׳אבל לפי שיטת התוספות שהבין המקשה למתרץ דמפליג בין מחיים לאחר מיתה במתנות כהונה ממש דחלק הכהנים בשלמים חשיב ליה מתנות כהונה ופריך ליה דהא בכור דהוי מתנות כהונה והוי ממון גבוה אפילו מחיים ולהכי הדר ביה ואמר אלא לא מפלגינן כלל בין מחיים לאחר מיתה אלא דמתנות כהונה והוא חלק הכהנים בשלמים הוי ממון גבוה אפילו מחיים וחלק הבעלים בין מחיים בין לאחר מיתה הוי ממון הדיוט ובחלק הבעלים דוקא מתוקמא מתניתין דנזקין נכסים שאין בהן מעילה קשה דאמאי הדר ביה לימא דאין הכי נמי דרבי יוסי הגלילי סבר דאפילו בבכור בזמן הבית הוי ממון הדיוט מחיים והכי סבר רב נחמן כר' יוסי הגלילי והא דפירש רב נחמן לא שנו וכו' היינו לאוקמא ההיא מתני' כרבנן וגם רבינא סבר הכי כרבי יוסי הגלילי דאפילו בזמן הבית הוי בכור ממון הדיוט מחיים והא דלא תירץ הכי רבינא הא רבי יוסי הגלילי הא רבנן משום דרצה לתרץ לרבא לפי סברתו של רבא דקסבר דכונת רב נחמן דמתני' דבכור מוכרין אותו חי ולא שחוט כיון שהיא סתמית אתי ככולי עלמא ולהכי פריך והא לא אתי כרבי יוסי הגלילי כיון דלא אתי נמי כרבי יוסי הגלילי אמאי מוקמת לה דוקא בבכור בזמן הזה דהא ניחא טפי לאוקמי מתני' כוללת בין בזמן הבית בין בזמן הזה אע"גב דלא הוי אלא כרבי יוסי הגלילי הוי ניחא טפי מלאוקומה כרבנן ופרטית דוקא בבכור בזמן הזה דבשלמא אי בהאי אוקמתא דמוקמת הוה אתי מתני' ככולי עלמא ניחא אעג"ב דמוקמת לה פרטית בבכור בזמן הזה אבל כיון דבהאי אוקמתא לא אתי ככולי עלמא דהא לא אתי כרבי יוסי הגלילי אמאי מוקמת לה למתני' בבכור בזמן הזה מוטב שידבר בין בזמן הזה בין בזמן הבית והוי כרבי יוסי הגלילי.
4
ה׳ותריץ לו רבינא לפי שיטתו ואמר דבהאי אוקמתא דאוקי רב נחמן אתי מתני' דבכור מוכרין אותו תם וכו' ככולי עלמא משום דר' יוסי הגלילי מיירי בבכור בחוצה לארץ וכו' זהו מה שתירץ רבינא לרבא לפי סברתו אבל מכל מקום כונת רב נחמן בההיא אוקמתא אינה אלא לאוקומה מתני' כרבנן דוקא ולא כרבי יוסי הגלילי דרבי יוסי הגלילי אפילו בזמן הבית הוי בכור ממון הדיוט והכי נמי סבר רבינא דסבר רבי יוסי הגלילי והכי נמי הוה סבר רבא מעיקרא כרבי יוסי הגלילי דלהכי קא פריך לרב נחמן אלא דהשתא מתרץ ליה רבינא לפי דרכו וכמו שפרשתי. וכיון שכן אמאי קא הדר ביה ואמר אלא מתנות כהונה קא אמרת וכו' לכך אמרו התוספות דאין הכי נמי דהוה מצי גמרא למימר הכי אלא דלפי סברא זו לא יהיה אמת וכו' ולהכי משני אלא וכו' וחזר בו והשתא מילתיה דרב נחמן לא מתוקמא אלא כרבי יוסי ופלוגתא דאביי ורבא לקמן כרבנן ולאוקומי ההוא פלוגתא חזר בו.
5
ו׳ונראה דדוקא מחיים הוי לרבנן ממון גבוה וכו' כונת התוספות בזה להכריח פירושו דתירוץ וחילוק מחיים לאחר שחיטה נעקר לגמרי ואין כאן תירוץ אחר כי אם מתנו' כהונה וכו' וזה דנראה דוקא מחיים הוי לרבנן ממון גבוה אבל לאחר שחיטה הוי ממון הדיוט וכו' וכיון שכן נמצא דלפירוש דלא חזר בו אלא דתירוץ מחיים אבל לאחר שחיטה עדיין במקומו עומד נמצא לרבנן סברות הפוכות דבענין שלמי' מחמיר לאחר שחיטה יותר מחיים דהכי קאמרי אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כי אמר רבי יוסי הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה אפילו רבי יוסי הגלילי מודה וכו' הרי דאתי ככולי עלמא אפילו כרבנן וסברי דמחמרינן לאחר שחיטה יותר מחיים ובבכור בעל מום מוכרחים אנו לומר לרבנן דדוקא מחיים הוי ממון גבוה ולא לאחר שחיטה וזהו דוחק גדול דרבנן סברי סברות הפוכות אבל לפי שיטת התוספו' דחזר בו לגמרי וחילוק דמחיי' לאחר שחיטה ליכא כלל מצו סברי רבנן מאי דסברי דמחיים הוי ממון גבוה אבל לא לאחר שחיטה ואין כאן סברו' הפוכו' כלל זה נראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6
