דברי ריבות נ״גDivrei Rivot 53
א׳ילמדנו רבינו יצ"ו מעשה שהיה כך היה הקהלות הקדושות אשר בניקופול יע"א נתקבצו והסכימו ביניהם לברור כ"ד אנשים שעל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ושאלו הכ"ד אנשים יפקחו בענייני הקהלות ושיתקנו כל מה שיראה בעיניהם והסכימו אלו הכ"ד אנשים הברורים הסכמות והכריזו אותם בבתי כנסיו' בגזרת חרם כל מי שיעבור על שום אחת מהסכמות הנזכרות ואחר שעברו קרוב לשתי שנים מתו מאלו הכ"ד אנשים ששה מהם ובאו אמתלאות מקצת יחידי הקהלות שהיו עוברים על החרם ולא היה יכולת בברורים לייסר ולענוש אותם כי היה אומ' מי שעובר החרם הבא עדי' שעברתו שעברתי החרם ובלי ספק שמי שעובר החרם אינו מביא עמו עדים כדי שיעידו עליו באופן שהברורים לא היו יכולים לעשות כוונתם וכראות אלו הענינים ושהיה חנופה בדבר הסכימו הברורים להפר ההסכמות כדי שלא יהיו נכשלים בחרם ח"ו כי בלי ספק כפי האמתלאות היו קצת יחידים עוברי' החרם כנזכר ונמצאו מהשמנה עשר הברורים שהם בחיים חיותם שהשני' עשר מהם מסכימים להתיר ההסכמות והששה הנותרי' אינם רוצי' להתיר אותם ועת' יורנו מורנו אי אזלינן בתר רובא ומתירין ההסכמו' כיון שיש רובא דרובא או אם יש יכולת במיעוט לעכב שלא יתירום עד כאן השאלה.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד דבנדון כי האי לא אמרינן ביה אחרי רבים להטות והטעם דלא מבעיא אם יש בקיום ההסכמות איזה גדר לרבי' או סייג לתורה ולדבר מצוה דפשיטא דאין כח בידם להתירם אפילו יהיו כלם בחיים ויסכימו כלם לדעת אחת להתיר' וכמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סימן קע"ח והביא ראיה מהירושלמי דאמרינן חד בר נש נדר דלא מרוחנא אתא לקמיה דרבי יודן בר שלום אמר ליה מאי אשתבעת אמר ליה דלא מרוחנא אמר ליה וכן בר נש עביד אמר ליה לקוביסטא קאמינא אמר ברוך שבחר בהם שאמרו צריך לפרוט הנדר. וכתב עוד ואין לומ' בזה שכיון שעל דעתם נשבעו שהם יתירו כרצונם אפילו לדבר אסור שאין דעת הקהל שיקבצו הקהל למשרי אסורא ותהיה ממש בהסכמתם.
2
ג׳הרי שבדבר דאיכא מגדר מילתא אין כח בידם להתי' אפילו יסכימו כלם וכן פסק ה"ר דוד הכהן ז"ל בית י"ד. אלא אפילו לא יהיו ההסכמות למגדר מילתא אין כח ביד רוב הנשארים להתירם והטעם דכיון שהקהלות לא קבלו עליהם אלא גזרת סברת כ"ד אנשים וכבר גזרו והסכימו כל הכ"ד בהסכמות המוסכמות ביניהם עתה שנפטרו קצתם אף על פי שיסכימו רוב הנשארים או כלם להתירם אין לאל ידם שכבר נתפרדה החבילה והציבור לא קבלו עליהם מינוי של שמנה עשר כי אם מינוי של כ"ד ומי יודע אם היו הנפטרים בחיים היו מורי' פנים להחמיר ולקיים ההסכמות באופן שיהיו המקילים עתה ורוצים להתירם היו נוטים אז להחמיר.
3
ד׳וכן פסק הרא"ש בתשובותיו כלל ששי על קהל שבררו ברורים לתקן תקנו' הקהל ומת אחד מהם כתב נתפרדה החבילה ואין לנשארים כח לעשות בלתי אם שמו הקהל אחר במקומו ויותר מזה אני אומר אפילו אם נתבררו בתחלה בענין זה שיש להם לילך אחר הרוב אם מת אחד מהם בטלה הברירה מידי דהוה אסנהדרי גדולה וקטנה ודיני ממונות בשלשה דאזלינן בתר רובא ואפילו הכי אם מת אחד מהם בטלה כל החבורה עד שימנו אחר במקומו.
4
ה׳וכן כתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן רכ"ח וז"ל ואפילו היתה הולכת אחר הרוב אין הסכמת הרוב אלא כשהיתה במעמד כלם כענין בדינים דעלמא.
5
ו׳וכן פסק ה"ר יוסף קולון ז"ל וזה לשונו שרש קפ"א ועוד דבר פשוט כביעתא בכותח' דאפילו היו שום רוב אנשי הקהלות מלומבארדיה דלא חשיב רוב כיון שלא היו כולם במעמד וכמו שכבר כתב מהרר"י מינץ ז"ל.
6
ז׳וכיון שכן בנדון דידן אין כח בנבררים הנשארים לבטל שום דבר ממה שהסכימו בהסכמת הכ"ד עד שימנו הקהלות הקדושות אנשים אחרים למלאת מקום הנבררים הנפטרים ואז כשיהיו כ"ד אנשים במספרם כמשפטם אם לא יהיה נדנוד עבירה בהיתר ההסכמות ילכו אחרי רובם כי על זה אמרה תורה אחרי רבים להטות כמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובותיו הנרא' לע"ד כתבתי בקצרה מה שאמ' לבי להיות השואל נחוץ אני הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
7