דברי ריבות נ״בDivrei Rivot 52
א׳תשובה על ענין שאלה סופיאה ראיתי דברי השאלה ועיקר תשובתה תלוי בידיעת הבנת כונת הנוהגים שנהגו מנהג האונ"גרוש וזה שאם הספרדים תושבי העיר סופיאה לא נהגו כך בשביל קבלה שקבלו עליהם אלא שהיו נגררים אחר האונ"גארוש ומנהג' מאחר שהיו מוצאים טרף לביתם פשיטא ופשיטא שאין כאן לא שורש ולא מנהג שהרי בזמן ההוא עצמו היו נוהגים היתר במה שנהגו איסור האונ"גארוש אם לא היו מוצאים בשר כמנהג האונגארוש ואין קבלה ולא נדר ואין צריך לא היתר ולא חרטה לא בענין הנפיחה ולא בשאר המנהגים.
1
ב׳שהרי כתב המרדכי בשם הר"ם שמי שנהג איסור בדבר היתר שצריך שאלת חכם להתירו. כתב וכגון שבשעה שהתחיל לנהוג דעתו היה לעולם לנהוג כן דומיא דאחרים נהגו בו איסור דהוי לעולם וכו'. הרי שאם לא היה כוונתו לנהוג כן לעולם לא חשיב מנהג כ"ש בנדון דידן שאפילו פעם א' לא נהגו כך בתורת מנהג כי אם שהיו לוקחים מן הבא לידם אבל אם מנהג הספרדים היתה כוונתם בתורת קבלת מנהג האונגאריש נר' שאין להם התרה שאין זה מנהג בטעות שהרי מעיקרא היו יודעים שהוא מותר מן הדין כדברי הפוסקי' המתירי' ומכל מקום נהגו איסור כדברי הפוסקים האחרים למגדר מילתא ולאפרושי מאסורא בנדון כי האי לית ליה היתרא וכמו שכתב ר"י וז"ל דבר שהוא יודע שהוא מותר ונוהג בו אסור משום חומרא כגון לישב על ספסלי נכרים בשבת דמחזו כמקח וממכר ולצאת בקורקסי בשבת דילמא משתלפי ואתי לאתויי התם אין חכם רשאי להתיר וכן כתב הרשב"א וכן כתב הר"ן פ' מקום שנהגו על דברי הירושלמי כמו שכתב הר' יוסף קארו יצ"ו יורה דעה סי' רי"ד.
2
ג׳וליכא למימר בנדון דידן דאף על גב שהראשונים נהגו כן משום מגדר מילתא מכל מקום בניהם אשר קמו אחריהם סוברי' שנהגו כן מדינא ונמצא שהוא מנהג בטעות שלא נהגו הם כך אלא להיותם חושבים שהדין כך.
3
ד׳ליתא שכיון שהם נגררים אחר מנהג אבותיהם וקדמוניהם ואבותיה' ידעי שהוא מגדר מילתא אין להתיר להם וכמו שכתב הרי"ק שרש קמ"ד והביא ראיה מההוא מעשה דבני ביישן דנהוג דלא הוו אזלי מצור לצידון וכו' והכריח דאין הדבר תלוי בדעת הבנים כי אם בדעת האבות ולא הם ולא בניהם יכולין להשאל עליו וזה ברור לכל מבין עכ"ל. הרי שנראה דאין היתר לנדון דידן ואחר שראיתי דברי החכם הפוסק והפשרה שעשה בענין בין מנהג הנפיחה ושאר החומרות להיות שרוב הפוסקים כלם ועמודי עולם לא נהגו המנהגים הזרים ההם וכמו שכתב ומצורף לזה מציאות קביעות זה המנהג דאיכא לספוקי אם נקבע בתורת מנהג או דרך מקרה כמו שכתבתי גמרתי אמרתי להיות נמנה באופן היתר החכם השלם הפוסק דלענין שאר חומרו' יתירו להם שלשה לענין הנפיחה אין להם התרה דהכי מסתברא נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4