דברי ריבות נ״וDivrei Rivot 56
א׳נשאול נשאל דבר מעמדי על ענין הסכמת השבע ק"ק מהספרדים אשר הסכימו ביניהם לחלק הגורל בין השבע קהילות כל החדשי' פורטוגיז"יש וקשטי"ליאנוש בחלקים שוים ובאיזה שיפול גורלו שם יהיה קביעותו לכל דבר בין שיפול הגורל פורטוגי"זיש לק"ק קשטי"ליא וקשטי"ליאנוש לק"ק פורטי"גיזיש אבל כל זמן שלא יהיו נחלקים לקהל קדוש הנזכר שני גזברים לקבל מהחדשים תמידין וצדקות ונדבות ופרעונות ומסים וארנוניות וכל המעות ההוא יחלוקו הגזברי' לשבע הק"ק הנזכרות וכתוב עוד בהסכמה עוד הסכימו שכל אחד מהבאים פה מיום זה והלאה אם מקדמת דנא היה יחיד כראגי"רו הוא או אביו מאיזה קהל משבעה קהלתינו ישוב לקהל שלו ויותן לניאפטא מיוחתר ועתה בא ראובן מחדש מרודיש וזה שיצחק אבי אביו עקר דירתו משאלוני"קי זה כמה בהיות יעקב אביו של ראובן הנז' נער בן שמנה או עשר שנים ושם גדל ונשא אשה והוליד לראובן הנז' ולהיות שיצחק אבי אביו של ראובן היה כראגי"רו מק"ק שלום מקדמת דנא עתה כשבא ראובן הנז' ק"ק שלום לקחוהו וכתבוהו בק"ק שלום מיד להטפל עמה' בצדקות' ובנדבות' ובעריכת' במסי' וארנוניו' וכל זה עשו באומרם שכן כתוב בהסכמה אם מקדמת דנא היה יחיד כראגי"רו הוא או אביו מאיזה קהל ישוב לקהלו וכיון שאבי אביו היה מק"ק שלום נמצא שראובן נגרר אחריו והוא מק"ק שלום.
1
ב׳טען ראובן ואמר שבהסכמה לא כתיב אלא הוא או אביו אבל אבי אביו לא קאמר וכיון שאני לא הייתי מעולם מזה הקהל ולא אבי שמעולם לא היה כראגירו ולא בא לכלל זה כי בהיותו נער יצא מכאן נמצא שאיני אלא מהחדשי' ממש הנחלקים בגורל ואין לכם חלק ונחלה בי עד שאפול בגורל באיזה קהל שיפול גורלי מהשבע ק"ק הנזכרות ואע"פ שאז"ל בני בנים הרי הם כבנים וגם מצוי שקורין לאבי אביהם אבא מכל מקום בנדון דידן אמרינן יד בעל השטר על התחתונה והמוציא מחבירו עליו הראיה ועוד טען ראובן שהונח שיהיה מיוחד מקהל קדוש שלום זה לא יהיה אלא עד שיכתבוהו לניהפטא ואחר שיכתבוהו יהיה מיוחד משם אבל עד זמן כתיב' הניהפטא הוא מכל השבע קהלות הנזכרות ולכן אין לק"ק שלום להעריכו במסים וארנוניות שלהם.
2
ג׳ואני הוזקקתי לשאלתם כדי שלא להשיב פני הגבירים ונבונים השואלים ריקם וזה כי נראה לע"ד כי הדין עם הק"ק יצ"ו והלכתא כותייהו ולא מטעמייהו אלא מטעם אביו של ראובן ממש שכיון שיצא מכאן משאלוניק"י בהיותו נער בין שמנה או עשר שנים או יותר כבר נקרא יחיד מק"ק שלום בזמן ההוא לכל דבר אם יזדמן לא הן ארוסין הן נישואין הן ח"ו מיתה היו חייבים ק"ק שלום להטפל לו להיותו יחיד שלו אף על פי שעדיין לא היה כראגי"רו וכיון שחל על אביו שם יחיד נמצא שנכנס ראובן הנזכר בכלל לשון ההסכמה אם מקדמת דנא היה יחיד כראגי"רו הוא או אביו וכו'.
3
ד׳וא"ת והרי בהסכמה לא כתיב אלא יחיד כראגי"רו אבל אביו של ראובן לו הונח שהיה יחיד לא היה כראגי"רו שלא בא לכלל כך בזמן ההוא להיותו נער קושיא זו ליתא והטעם דאמרינן בסנהדרין פ"ד מיתות תנו רבנן איש אשר יקלל אביו ואמו אין לי אלא אביו ואמו אביו בלא אמו אמו בלא אביו מנין ת"ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר משמע שניה' כא' ומשמע כל א' וא' בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתו' יחדו וכו' ופי' רש"י ר' יונתן אומר וכו' דאע"ג דו"יו מוסיף על ענין ראשון משמע נמי א' מהם עד שיפרט לך הכתוב יחדו כדרך שהוצרך לפרוט בכלאים דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הרי דלר' יונתן משמע כל א' וא' בפני עצמו וקי"ל כותיה וכן פסק הרשב"א בתשובותיו סי' אלף שכ"ח וז"ל ראובן ציוה את חנוך בנו והשביעו שלא ילוה לשום אדם ממונו יתר על סך פלוני כי אם ברשות שמעון ולוי ועכשיו מת היוכל חנוך להלוות ברשות לוי לבדו או לא והשיב דקי"ל כרבי יונתן דאמר גם משמע כל א' וא' בפני עצמו ואף זה כשהשביע לא השביעו שלא ילוה כי אם ברשות שניהם או ברשות אחד משניהם הרי שפסק כר' יונתן לקולא להתיר שבועה דחמירא אף בנדון דידן יחיד כאראגי"רו לא משמע שניהם יחד דוקא אלא גם כל אחד ואחד בפני עצמו או יחיד או כאראג"ירו כי כבר יצוייר כאראגי"רו בלא יחיד כמו יחיד בלא חרא ג"ירו שהרי מצאנו ראינו כמה אנשים שהם כרגי"ריש מק"ק אחד והם יחידים ומתפללי' בקביעות בק"ק אחד וכיון דמשמע כל א' וא' בפני עצמו נמצא שהרי אביו של ראובן הנז' היה יחיד ק"ק שלום ולכן חייב ראובן לשוב לקהלו כמו שכתו' בהסכמה ובר מן דין מצינן למימר דהא קי"ל דאפושי במחלוקת לא מפשינן ואיכא למימר דבנדון דידן אפילו רבי יאשיה מודה דמשמע כל א' וא' בפני עצמו והטעם דע"כ לא פליגי רבי יאשיה ור' יונתן אלא באביו ואמו משום דוי"ו מוסיף על ענין ראשון כמו שכתוב ר"שי אבל בנדון דידן דלא כתיב יחיד וכר אגי"רו אלא יחיד כראגי"רו בלא ו"יו אפילו רבי יאשיה מודה דמשמע כל א' וא' בפני עצמו ועוד נוכל להביא ראי' דבנדון דידן אפי' רבי יאשיה מודה אע"ג בדהוה כתיב יחיד וכראג"ירו וזה דאמרינן בבבא מציעא ריש פרק השואל שבויה בשואל מנא לן דחייב תניא ר' נתן אומר ונשבר או מת או לרבות את השבויה. ופריך בגמ' האי או מבעי ליה לחלק דסד"א עד דמתברא ומתה לא מחייב קמ"לן הניחא לר' יונתן וכו' ופי' רש"י לר' יונתן לא בעי או לחלק דנשבר ומת הוי משמע או האי או האי מצי למדרשי או לרבות שבויה אלא לר' יאשיה הא בעינן או לחלק ותירץ בגמרא אפילו תימא ר' יאשיה לחלק הכא לא צריך מאי טעמא סברא הוא מה לי קטלא כלה מ"ל קטלא פלגא אף כאן בנדון דידן מה לי היות כראגי"רו ממש לגמרי מה לי היות יחיד ולא כראגי"רו שהוא פלגא כיון שיש לו בית אחיזה עם זה הק"ק שלום יותר מבשאר ק"ק יצ"ו כי כונת ההסכמה לא היתה לבטל חזקת שום קהל כי אם לחלק החדשי' מקרוב באו לא שערום אבותינו כמו שכתוב בתופס לשון ההסכמה.
4
ה׳וגם מה שטען ראובן שהוא מכל השבע קהלות עד זמן כתיבת הנ"יאפטה ליתא ובזה אין צריך ראיה כי אם משמעות לישנא דהסכמה וזה שלא הוזכר שום גזבר לקבל נדבות וצדקות ומסים וארנוניות מהחדשים לחלק לשבע הק"ק יצ"ו כי אם בחדשים העתידים ליחלק בגורל אבל בחדש שאינו נכנס בגורל לא דאם איתא דאפי' מי שאינו עתיד ליכנס בגורל חייב ליתן צדקתו ונדבתו לאותם הגזברים לשמעינן רבותא בזה וכל שכן בעתידים ליחלק בגורל אלא ודאי דוקא קאמר לנחלקים בגורל אבל ראובן הנזכר שאינו נחלק בגורל הוא כאחד מבני ק"ק שלום לכל עניניו ופרטיו ואין לשום קהל משאר הק"ק יצ"ו חלק בו.
5
ו׳וגם מה שטען ראובן שהוא מעיר אחרת ודעתו לחזור שם והוא פורע שם בעירו ולכן אין לו להכנס במסים וארנוניות של העיר הזאת האמת הוא שכיון שישב כאן שנים עשר חדש נחשב כאחד מבני העיר לפרוע כפי הממון שיש לו בעיר הזאת ונושא ונותן עמו כמו שיש כמה ראיות ושאלות ותשובות על זה ונלאתי לכתבם אבל קצתם חבר ה"ר בנימן זאב סי' רצ"ב וגם תרומת הדשן סי' שמ"ב והאריכו הרב' בענין ואין צורך להעתיקם ולכן ראובן הנז' חייב להשתתף עם אנשי ק"ק שלום אך אם לא בא להשתקע אלא לגור לבד ראוי להקל המשא מעליו משום ועשית הישר והטוב הנר' לע"ד ואמר לי לבי כתבתי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6
