דברי ריבות ו׳Divrei Rivot 6
א׳זכרון עדות ממה שהיה בפנינו אנחנו עדים חתומי מטה איך הבחור כר' רפאל מלטי בכ"ר יצחק מלטי נ"ע נתן לנכדתו הבחורה מרת סיטי בת היקר כבוד רבי אברהם מלטי נ"ע שנים זהובי' ציקיני בתורת קדושין בעד אחיו הבחור כבוד רבי שבתי מלטי להיות לו לאשה כדת משה וישראל וקבלתם בידה ברצונה הגמור ובהיות זה אמת כתבנו וחתמנו והיה זה היום יום שני שלישי לחדש אייר שנת הש"ך ליצירה פה ליפנטו וקים. אברהם כמהר"ר חייה בן בארוקאש זצ"ל. יהודה בכ"ר שלמה מוגנון נ"ע. שבתי בכ"ר יוחנן קלעי ז"ל.
1
ב׳במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימנה לתתא כד אתו קדמנא כה"ר אברה' בכמ"הר חייה בן בארוקאש ז"ל וכה"ר יהודה מוגנון בכ"ר שלמה מוגנון נ"ע וכ"ר שבתי בכ"ר יוחנן קלעי נ"ע דחתימין לתתא דהאי שטר' ואסהידו דחתימ' ידיהו דהיא היא ממש ומדאסהידו קדמנא אשרנוהי וקיימנוהי כד חזי והיה זה יום ה' עשרי' וחמש' לספירה שנת הש"ך ליצירה פה פטרס הישנ' והכל שריר וקיים.
2
ג׳המצוה לחתום במסירת קולמוס הצעיר משה חנן בכה"ר פרחיה חנין נ"ע דיין. משה בכמ"הר יצחק ן' אלחדיב זצ"ל דיין שמואל בכה"ר שמעון פולשטרו זצ"ל דיין שטר קדושין הנ"ל הועתק מלה במלה מגוף השט' בעצמו ועדי' החתומי' בו לא פחות ולא יותר גם שטר קיום בית דין הנ"ל הועתק מלה במלה לא פחות ולא יותר יום א' ל"ה לספירה הש"ך ליצירה פה פטרה הישנה והכל אמת המר והנמהר מצליח אישפקשי יוסף בכ"ר משה ריוח נ"ע.
3
ד׳יורינו יודונו מורינו מורי צדק מחזיקי כל בדק אם האשה הזאת מותרת להנשא לעלמא או לאו או אם הם קדושי ודאי או קדושי ספק כו' ותמהרו ותחישו תשובתכם הרמתה כי אליכם משפט הגאולה הזאת ומכם תצא תורה והוראה לישראל ומימיכם אנו שותים וכו'.
4
ה׳תשובה בשאלה הכתובה לא נתברר בה אם מודה ה"ר שבתי מלטי שעשאו שליח לאחיו רבי רפאל מלטי לקדש לבחורה הנז' או לא ומ"מ נראה לעניות דעתי בין מודה בין אינו מודה האי איתתא הויא ספק מקודש' ואסורה לעלמא בלא גט ואי קידשה אחר תפסי בה קדושין וטעמא דמילתא אם מודה אף על גב שכתב הרמב"ם הלכות אישו' פרק שלישי האיש שעשה שליח לקדש לו אשה אינו צריך לעשותו בעדים שאין מקום לעדים בשליחות האיש אלא להודיע אמיתת הדבר לפיכך אם הודו השליח והמשלח אינם צריכין עדי' וכו' וכן פסק הרשב"א וכן פסק הרא"ש הביאו הטור סימן ל"ה דמשמע דכלהו סברי דהוי ודאי מקודשת מכל מקום הרי כתב הר"ן ריש פרק האומר וז"ל ומחוורתא דמילתא דכיון דבקידושין בעינן עדים דילפינן דבר דבר מממון ולא מהניא הודאה דידהו משום דמחייבי לאחריני כשם שהקידושין צריכים עדים כך שליחות הקידושין צריכין עדים לא שנא שליחות דידיה לא שנא שליחות דידה וכן דעת הראב"ד והרב רבי משה הכהן ז"ל.
5
ו׳הרי שלדברי הני אשלי רברבי לא הוו קידושין כלל כיון שעשאו שליח שלא בעדים כלל וסמיכי לחוש לדבריהם להקל כל שכן להחמיר ולעשותה ספק מקודשת ואף על גב דבנדון דידן דאיתי שטר חתום בעדי' על ענין דין ודברים שהיו בין ה"ר שבתי הנז' ואחיו ה"ר רפאל הנזכר כת אחת ובין אם הבחורה הנזכרת ויאותו ביניהם שנשבעה אם הבחורה לכשתגדל הבחור' שתהיה לאשה לר' שבתי הנזכר ובזה נתרצה.
6
ז׳מכל מקום לא חשיבי עדי שליחות ולא מהניא מידי שהרי אפי' לדברי הרא"ש דלא בעי עדים למינוי השליח וגם לא בעי מינוי גמור וברור אלא גלוי דעת לבד שחפץ באשה פלונית לא מהני בכי האי גונא אם לא אמר לשליח לשדכה לו וכן כתב הטור סימן ל"ה וכתב הרא"ש דאפילו לא מינוהו שליח בהדיא אלא שגילה דעתו שהוא חפץ באשה פלו' ואמר לו לשדכה לו והלך וקדשה בלא מינוי שליחות שהיא מקודשת לו אבל אם לא אמר לו לשדכה לו והלך וקדשה לו אינה מקודשת ולא חיישינן שמא עשאו שליח לא שנא אם המקדש אביו או נכרי וכו'.
7
ח׳הרי שאפילו לדברי הרא"ש לא מהני אם לא אמר לשליח בפירוש לשדכה לו כל שכן בנדון דידן לדברי הראב"ד והר"ן והרמ"ה דמצרכי עדים במינוי השליח דלא מהני אפילו אמר לשדכה לו וכ"ש וק"ו בנדון דידן דאפילו לשידוכין לא מינהו בעדי' באופן שכלל העולה מהדברי' הוא דאפי' מוד' ה"ר שבתי הנז' שעשאו שליח הויא ספק מקודשת וגם אם כופר רבי שבתי הנזכר ואומ' שמעולם לא עשאו שליח לכך נר' לע"ד דהויא ספק מקודשת וזה דאף על גב שאפי' לדברי הרמב"ם והרשב"א והרא"ש דסברי דלא בעינן עדי' במינוי השליחו' מ"מ סברי דבעינן הודאת המשלח וזה כיון שכופר משמע לפום ריהטא דאין כאן בית מיחוש.
8
ט׳מהל מקום נראה לע"ד דהוו ספק קידושין שהרי כתב רבינו יעבץ ז"ל הביאו המרדכי פ' האיש מקדש ז"ל מכאן מדקדק רבי' יעבץ שאין צריך אדם למנות שליח בעדים לקדש אשה או לגרש וכו' ואם כופר המשלח אחר נתינת הגט והקדושין נראה לי דהוי ספק ואזלינן לחומרא שהרי יצא שליחותו מתחת ידו הרי שחשש לקדושין ואפשר דהרמב"ם והרשב"א והרא"ש סברי הכי כיון דאזלי לשיטתיה דלא בעו עדים במינוי השליחות ומה גם עתה בנדון דידן דהוי סניף מה לחוש לקידושין אותו גילוי דעת הכתוב בשטר ההוא הנזכר לעיל שנתן עיניו בה להיות לו לאשה באופן דבהא סלקינן ונחתינן דבאיסור חמור כי האי דאשת איש ראוי לחוש ולהחמיר לכן גזרתי אומר בין מודה בין כופר בשליחות הויא ספק מקודשת ולא הארכתי בראיות להיות השואל נחוץ והענין פשוט וברור לעניות דעתי ומה שאומר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
9
