דברי ריבות ע״וDivrei Rivot 76
א׳חדש מצל צבי צבקות הנעלה פרי צדיק עץ חיים כהר"ר יצחק אדרבי יצ"ו אחלי יכונו דרכי יעמידני על סברתו כדרך ספינה בלב ים בהר"ם במז"ל פרק ג' מהלכות נחלות וכן אם היתה לאביו מלוה או היתה לו ספינה בים יורשין אותה כאחד ולשון מגיד משנה ושלום. זהו העתק אותיות כתיבת אצבעות ידי כתב החכם ירא וסר מרע ה"ר יוסף אלרוטי יצ"ו.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד דסברת הרמב"ם היא דספינה וכל מה שבתוכה כל זמן שהיא בלב ים חשיבא ראויה ובכור ופשוט יורשין כא' כפשוטן של דבריו של הרמב"ם ודבר זה למד ממשנת ערכין כמו שכתב עליו הראב"ד ז"ל ואע"ג דהקשה עליו הרשב"א ז"ל דאוקימנא למתניתין כרבי אליעזר דלית הלכתא כותיה ועוד דאין זה אלא מדין סדור ומה ענין סדור לראוי וכמו שכתב מגיד משנה שם מכל מקום נראה לעניות דעתי שמשנת ערכין הכריחו להרמב"ם ז"ל לומר כן וזה דאיכא למידק אם איתא דתנא דמתניתין סבר דספינה חשיבא מוחזקת למה ליה לתנא למימר ספינתו בים ובאה לו ברבואו' אין להקדש בהם כלום היה לו לקצר בלשונו ולומר או ספינתו בים אין להקדש בהם כלום וכל מאי דשקיל וטרי בגמ' היה יכול לעשות בזה הלשון לבד דקא פריך בגמרא ספינתו בים עשיר הוא וזה דכיון דספינה בהיותה בלב ים חשיבא מוחזקת עשיר הוא אמר רב חסדא כשהיתה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים והאיכא שכירות שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ותיפוק לי משום ספינה הא מני רבי אליעזר היא דתנן רבי אליעזר אומר אם היה אכר נותן לו צמדו וכו' באופן שהיה התנא אומ' כוונתו ממש בקצור לשונו ומדלא קאמר הכי משמע דדוקא כשבאה לו ברבואות הוא דפריך בגמרא עשיר הוא דכיון שכבר באה לידו ולרשותו מוחזק הוא ועשיר הוא אבל כל זמן שלא באה בין לרבנן בין לרבי אליעזר אין להקדש בה כלום לפי שהספינה וכל מה שבתוכה חשיבא ראויה.
2
ג׳והכי משמע לישנא דגמרא דקאמר ספינתו בים ובאה לו ברבואות עשיר הוא דמשמע דלא פריך אלא משום דבאה לו משום דמיירי מתניתין דבאה לו משום הכי מוקי לה למתניתין כרבי אליעזר דלא מצי לאוקומא כרבנן ומתני' לא מיירי אלא בגוף הספינה ולא במה שבתוכה אבל אם לא באה הספינה פשיטא ופשיטא דבין לרבנן בין לרבי אליעזר כולי עלמא מודו דאין להקדש בה כלום לא בספינה ולא במה שבתוכה משום דחשיבא ראויה להיותה בלב ים דבהא ודאי לא פליגי רבנן ורבי אליעזר באופן שמה שכתב הרמב"ם או היתה לו ספינה בים יורשים אותה כאחד הוא מוסכם בין לרבנן בין לרבי אליעזר דלא שייך זה כלל לפלוגתייהו.
3
ד׳וא"ת דוק לאידך גיסא דאם איתא דספינה בהיותה בלב ים חשיבא ראויה למה ליה לגמרא לאוקומי מתניתין בשהיתה הספינה מוחכרת ומושכרת וכרבי אליעזר דלית הלכתא כוותיה לוקמא אליבא דכולי עלמא ומיירי מתניתין שבשעת עריכה עדיין לא באה הספינה ומאי דקתני מתניתין ובאה לו ברבואות רוצה לומר שבאה לו אחר כך קודם תשלומין הערך וקמ"לן דא"עג דבאה לו קודם תשלומין כיון דבשעת עריכה עדיין היא בלב ים משום הכי אין להקדש בה כלום והוה משני דומיא דמאי דקאמר אביו מת והניח לו רבוא עשיר הוא ומשני אמר ר' אבהו אימא מניח לו רבוא ופירש רש"י מניח שעדיין לא מת אביו אבל עתיד הוא להניח לו וכו' אף כאן בחלוקת הספינה שעדיין לא באה בשעת עריכה אף על גב דאחר כך באה בשעת תשלומין אין להקדש בה כלום והשתא אתי שפיר מתניתין אליבא דכולי עלמא בין לרבנן בין לר' אליעזר דטעמא משום דחשיבא ספינה ראויה בין ספינה עצמה בין מה שבתוכה ולא הוה צריך לאוקומה במושכר' ומוחכרת ומדלא קאמר הכי משמע דספינה לא חשיבא כלל ראויה בין בהיותה בלב ים בין אחר שבאה ולהכי לא מצי לאוקומי מתני' כי אם אליבא דר' אליעזר והדרן קושיא לדוכתין מנא ליה להרמב"ם ז"ל כך.
4
ה׳ויש לומר שאם היה אומר כן היתה המשנה זו ואין צריך לומר זו וזה שהבבא הראשונ' הוא אפילו מת אביו והניח לו רבוא אין להקדש בו כלום ומוקי לה בגמרא כשהיה אביו גוסס מהו דתימא רוב גוססין למית' קמל"ן והשתא איכא למימר השתא אביו גוסס דהוי ספק קרוב לודאי משום דרוב גוססין למיתה והוה ליה כאילו הוא מוחזק מכל מקום אמרינן דאין להקדש בו כלום ספינה העומדת בלב ים שהוא ספק גמור אם תעלה ותבא לרשותו או לא דמשום הכי כתב מגיד משנה הלכות נחלות פרק י"א שאין שולחין מטלטלין או סחורה של יתומים בדרך ים באופן דהוי ראוי גמור לא כל שכן שאין להקדש בה כלום וזה דוחק להעמיד המשנה זו ואין צריך לומר זו ומשום הכי מוקי לה בפשיטה שבאה ממש דהוי מוחזקת ואפילו הכי אין להקדש בה כלום משום דאתי כרבי אליעזר אבל מכל מקו' מדיוקא דמתניתין שמעינן דבהיותה בלב ים אליב' דכולי עלמ' בין לרבנן בין לרבי אליעזר חשיבא ספינא ראויה ולהכי בכור ופשוט יורשין אותה כאחד זו היא סברת הרמב"ם ז"ל לע"ד ולפי מה שאומר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
5
