דברי סופרים ז׳Divrei Soferim 7
א׳השם יתברך מנסה כל הצדיקים כמו שכתוב ד' צדיק יבחן, ונאמר ועפעפיו יבחנו בני אדם משמע כל בני אדם, ובשמות רבה [ריש פרשה ב'] מפרש עלה ולמי בוחן לצדיק וכו', והיינו רק לאפוקי הרשעים שאין יכולים לעמוד וכמו שכתוב בבראשית רבה [ריש פרשה נ"ה], ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם צדיק באיזה דבר [שמי שהוא צדיק לגבי דבר אחד אף דבדברים אחרים רשע, נקרא צדיק באותו דבר כמו שכתוב בחידושי הרמב"ן נדה [י"ד ריש עמוד א'], ובתנחומא [שמות, ושמות רבה פרשה ב'] אין הקב״ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן, ולאו דוקא גדולה והתנשאות על זולתו אלא הוא הדין כל מעלה ומדריגה, והנסיון הכל לפי מה שהוא אדם כפי מה שיוכל לעמוד, וכמו שכתוב [סנהדרין י"ט סוף עמוד ב'] תקפו של יוסף ענוותנותו וכו', והשם יתברך בוחן לבות ויודע איך לנסות כל אחד לפי מה שהוא, ובכתובות [ל"ג ב'] אלמלא נגדוהו וכו' ובתוספות שם דפלחו משמע על זה דהיו מחוייבים לסבול גם יסורים קשים, ועל כן משום דהיה נסיון יותר מכפי כחם וכדרך שאמרו בשוחר טוב בדורו של שמד א"י לעשות ומה היו וכו' עיין שם, ולמדו זה מדלא הביא הקב״ה הנסיון בנגדא כי הנסיון הוא בדבר היותר גדול שיוכל לעמוד והיש לומר להביא הנסיון בנגדא, ועל כן דידע יתברך שלא יוכלו לעמוד בזה והבאי כפי כחם, ועכל אחד [ע"ז ד' סוף עמוד ב'] לא היו ישראל ודוד ראוים לאותו מעשה, כי איך הביא השם יתברך נסיון יותר מכפי כח אדם, וההוא דדוד המלך ע"ה נסיון היה כמו שכתוב בסנהדרין [ק"ז א'], וכן חטא עגל כמו שכתוב בברכות [ל"ב ריש עמוד א'] על פסוק ודי זהב מה יעשה הבן וכו', וע"כ דהיה בכחם לעמוד נגד יצרם בזה.
1