עין התכלת, פרט הראשון כ״דEin HaTekhelet, First Article 24
א׳במה שכתבנו (פתיל תכלת עמ' נה) ראיה מפורשת שהתכלת לפנים בישראל, היה מדם חלזון זה שמצאנו, מלשון ספר העיטור (חלק שני שער הציצית דף כט ע"ב) שכתב לשון רב נחשון ריש מתיבתא, תכלת דומה לים כו' ושמו על שם ערבי למאסמ"א כו' יעו"ש, וכן זה החלזון שמצאנו שעד היום לוקחין ממנו קליפת העצם לבית המרכולת תרגמו בספר קאנון הגדול בלשון לאטין העתיקה למאסי"ה יעו"ש, נראה מפורש מזה שהתכלת היה בא מדם חלזון זה ונקרא למאסמ"א על שם זה החלזון יעו"ש, ושמעתי מפקפקין בראיה זו לומר שהיא ראיה חלושה, חדא שיש לומר דשם למאסמ"א הוא שם הסוג הכולל כל שרצי המים ולא שם המין, ועוד הרי יש הבדל מה בשם שבספר העיטור שכותב ושמו למאסמ"א לשם שבספר הקאנון שתרגמו למאסי"ה ובפרט שזה לשון ערבי וזה לשון לאטין:
1
ב׳ואנו תמיהין שלא עיינו בספר העיטור ולא בדברינו, שהרי מה שכתב העיטור ושמו על שם ערבי למאסמ"א כו' על התכלת קאי וקאמר ששמו למאסמ"א, וכן כתבנו, נראה מפורש שהתכלת בא מדם זה החלזון ונקראת למאסמ"א על שם זה החלזון, ואם שם למאסמ"א הוא שם הסוג הכולל כל שרצי המים, איך יתכן שיהיה זה השם נשאל לתכלת שבא רק ממין אחד, אלא ודאי הוא שם המין שהתכלת בא ממנו ונקרא התכלת בשמו:
2
ג׳ולענין מה שדקדקו שיש הבדל מה בהשם מלמאסמ"א ללמאסי"ה ושם למאסמ"א שבעיטור הוא לשון ערבי, ושם למאסי"ה שבספר הקאנון הוא בלשון לאטין, נפלאות הוא איך טחו עיניהם מראות מה שכתבנו (שם), שידוע שבלשון לאטין הישנה מובלל הרבה מלשון ערבי, וכיון שנעתק מלשון ללשון אין לחוש על שנשתנה בהבדל מה, ואנו תמיהין על מי שהוא בן תורה שיפקפק בראיה זו, ועיין בתשובות חכם צבי (סי' קיט) שדן בכיוצא בה ללמוד לענין דינא לידע הירק שיוצאין בו ידי מצות מרור מלשונות ושמות אשכנז וספרד יעו"ש:
3