עין התכלת, פרט הראשון כ״טEin HaTekhelet, First Article 29
א׳הנה במה שהערנו במאמרנו (פתיל תכלת עמ' סח - פ) לבאר בדין צבע התכלת שצבעו ממנה צמר לשם ציצית אי שפיר דמי לצבוע ממנה פעם שניה ושלישית, היה מהראוי להאריך בזה טובא, כי אנו בענינו פתחנו בזה פתח קטן כנקב חודה של מחט בביאור סוגיא דמנחות (מב:) רק להעיר לב המעיין, ובחידושינו למס' מנחות הרבינו חזון בזה בביאור סוגיא זו והמסתעף ממנה, ולא העתקנו במאמרנו מיראת האריכות בכדי להקל על המעיין, וכעת הקיפנו בזה חבילות תשובות פילפולים מפילפולים שונים מחכמים, ושאינם חכמים, ולזאת היה מהראוי להאריך בזה. אולם לאשר באמת לדינא אין נפקותא מה, כי מה שהעירנו במאמרנו מזה לאשר אז לא עסקנו עוד במעשה חכמת מלאכת הצביעה בפועל, וחשבנו שיהיה נחוץ לנו זאת לדינא, אכן כעת אחר אשר עסקנו בזה ובאנו בעזהש"י על תכלית חכמת מלאכת הצביעה של תכלת, ראינו שעשיות צבע התכלת בדם החלזון יכולה היא להעשות בשני אופנים. הראשון באופן שאין יכולין לצבוע בה אלא פעם אחת, כי בצביעה ראשונה הצמר שואב ומושך עליו כל הצבע והנשאר ביורה אחר הצביעה הוא מים פשוטים וצלולים מאד. זולת אם ישים בהיורה צבע הרבה יותר מכפי הנצרך למשקל הצמר שצובע בה, שאז ישאר צבע בהמים אכן כהה מבתחילה, ועשיות הצבע על זה האופן הוא יקר מאד ומלאכתה כבדה. האופן השני יכולה להעשות באופן שיכולין לצבוע בה כמה פעמים. וצביעה זו זולה וקלה יותר הרבה מבאופן הראשון. ואנו בחרנו לעשות הצבע על אופן הראשון כי היא צביעה המובחרת יותר ומוסכמת עם לשון הש"ס טעמה פגמה, כפי הפי' שעל מס' מנחות המיוחס להרשב"א ז"ל המובא במאמרנו (עמ' עו). ומעתה כל מה שכתבנו במאמרנו בזה הוא רק להלכה, אבל למעשה צביעה שלנו היא צביעה ראשונה הכשרה לכולי עלמא. ולהיות כי כן לא ראינו להאריך עוד בענין זה, מאחר שאין לנו נפקא מינה לדינא בזה, ואין זה תכלית מאמרנו לפלפל בדבר שאינו נחוץ ויקבלו החכמים נר"ו והרובים את תשובתם בחידושינו בעת שיצאו לאור בעזהש"י:
1