עין התכלת, פרט הראשון ל׳Ein HaTekhelet, First Article 30
א׳במה שהבאנו (פתיל תכלת פרט ד' עמ' פא ושם) ש"ס דמנחות (מב:) תכלת אין לה בדיקה ואין נקחית אלא מן המומחה יעו"ש. הנה הדבר ברור דשם מומחה מלבד הוראתו דגמיר ובקי, כולל נמי שהוא נאמן ומוחזק בכשרות כהאי דבכורות (כח:) אלא א"כ היה מומחה כאילא ביבנה יעו"ש. והרבה דברים יש שאין בהן נאמנות לסתם בני אדם שאינם חשודים, אלא בעינן נאמן ומוחזק בכשרות כהאי דע"ז (לט:), וברמב"ם הל' מאכלות אסורות (פ"ג הלכה כ כא) ועיין כסף משנה (שם) ובהגהת רמ"א יו"ד (קיט ס"א), והיינו דאע"ג דעד אחד נאמן באיסורין מ"מ בדברים שהזיוף שכיח, חששו שלא להאמין אלא שהמוחזק בכשרות דהוי כאיתחזק איסורא דאין ע"א נאמן וכ"ש בתכלת דבא לפטור עצמו מחזקת חיוב המצוה דאין סתם ע"א נאמן, ועיין מג"א (סי' לט ס"ק יג), אלא דאם היה לה בדיקה שפיר הוה מצי לבדוק מעט מהצמר, וכהאי דעירובין (צז.) גבי תפילין, אלא דתכלת אין לה בדיקה משום טעימה, ודברים פשוטים וברורים הם ולא הוצרכנו לכתבם אלא מפני שראינו מבהיל אחד הבהיל בזה:
1
ב׳שוב מצאנו שעל האי דמס' ע"ז (מ.) אמר רב ברונא אמר רב קרבי דגים ועוברן אין ניקחין אלא מן המומחה, כתב עלה הר"ן ז"ל בהלכות, נראה מדברי רש"י ז"ל דמומחה היינו בקי בהם, ואחרים פירשו מאי מומחה נאמן, דומיא דאלא מן המומחה דתניא לעיל בברייתא דאין לוקחין ימ"ח מח"ג, וכן מוכיח בירושלמי דאיתמר התם תני אין לוקחין מעי דגים וקרבין אלא על פי מומחה, ואין לוקחין תכלת אלא על פי מומחה, מדתניא להו בחדא, משמע דמומחה דהכא דומיא דמומחה דתכלת ומאי מומחה נאמן כו' יעו"ש, הרי מבואר מדברי הר"ן דמומחה דתכלת פסיקא ליה דפירושו נאמן עד שלמד ממנו על מומחה דמעי דגים וקרבים והן הן הדברים שאמרנו:
2
