עין יעקב, עירוביןEin Yaakov, Eiruvin

א׳עירובין פרק א - אַשְׁכְּחָן 'מִקְדָּשׁ' דְּאִיקְרִי 'מִשְׁכָּן', וּ'מִשְׁכָּן' דְּאִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ'. בִּשְׁלָמָא 'מִקְדָּשׁ' דְּאִיקְרִי 'מִשְׁכָּן', דִּכְתִיב: (ויקרא כ״ו:י״א) "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְתוֹכְכֶם". אֶלָּא 'מִשְׁכָּן' דְּאִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ', מְנָא לָן? אִילֵימָא מֵהָא דִּכְתִיב: (במדבר י׳:כ״א) "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בּוֹאָם". הַהוּא, בָּאָרוֹן כְּתִיב! אֶלָּא מֵהָכָא: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם". (שמות כ״ה:ח׳)

ב׳א אַמְרֵי אִינְשֵׁי: קְדֵרָה דְּשֻׁתָּפִי לָא קְרִירָא וְלָא חֲמִימָא.

ג׳אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, הָיִיתִי מַטִּיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי, מַה מְּלַאכְתְּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לַבְלָר אֲנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתְּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא. שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת, אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אַחַת, נִמְצָא (אתה) מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי, וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ, שֶׁאֲנִי מַטִּיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ. אָמַר לִי: וְכִי מַטִּילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ? וַהֲלֹא אָמְרָה תּוֹרָה: (במדבר ה) 'וְכָתַב', 'וּמָחָה', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת. מַאי קָאָמַר לֵיהּ? וּמַאי קָא מְהַדַּר לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא מִיבַּעְיָא בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּלָא טָעִינָא [דְּבָקִי אֲנָא], אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵיחַשׁ לִזְבוּב, נַמִּי, דִּלְמָא אַתִּי וְיָתִיב אַתַּגֵּיהּדְּדָלֶ"ת וּמָחִיק לֵיהּ, וּמַשְׁוִי לֵיהּ רֵי"שׁ, דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ, שֶׁאֲנִי מַטִּיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ.

ד׳ב אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וּמִפְּנֵי מַה לֹּא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא (עמדו) [יָכְלוּ] חֲבֵרָיו [לַעֲמֹד] עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל טָמֵא, טָהוֹר, וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. וְעַל טָהוֹר, טָמֵא, וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. תָּנָא, לֹא רַבִּי מֵאִיר שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי *)) מִיאֲשָׁה שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי מֵאִיר? שֶׁהָיָה מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. וְלֹא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ, וְאַמְרִי לָהּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי? שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. אָמַר (רב) [רַבִּי]: הַאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרָאי, דַּחֲזִתֵּיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרֵיהּ, וְאִלְמָלֵא חֲזִתֵּיהּ מִקַּמֵּיהּ, הֲוַאִי מְחַדַּדְנָא טְפֵי, דִּכְתִיב: (ישעיהו ל׳:כ׳) "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".

ה׳אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וְ'סוּמְכוֹס' שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טֻמְאָה, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טֻמְאָה. וְעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טָהֳרָה, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טָהֳרָה. תָּנָא: תַּלְמִיד וָתִיק הָיָה בְּיַבְנֶה, שֶׁהָיָה מְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים טְעָמִים. אָמַר (רבא) [רַבִינָא]: אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהַרֶנּוּ: וּמַה נָּחָשׁ שֶׁמֵּמִית [וּמַרְבֶּה טֻמְאָה, טָהוֹר, שֶׁרֶץ, שֶׁאֵין מֵמִית וּמַרְבֶּה טֻמְאָה, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן? וְלֹא הִיא, מַעֲשֶׂה קוֹץ בְּעָלְמָא קָעָבִיד]. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית־הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר דְּאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, מִפְּנֵי מַה זָּכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין (הן) [הָיוּ], וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת; בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרוֹנִית, וּמְצָאוּהוּ (שהיה) יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת (ולא אמרו לו דבר)?! אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: מִשָּׁם רְאָיָה? אַף הֵם אָמְרוּ לוֹ: אִם כָּךְ הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ. לְלַמְּדְךָ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל (את) עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וְכָל הַמַּחֲזִיר אַחַר הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת (עליו) [אַחֲרָיו]. וְכָל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דוֹחַקְתּוֹ. וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו! וְאַמְרִי לָהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו!

ו׳ג תָּנִי רַבִּי חִיָּא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה־טָהֳרָה. מִכְּדִי, מִקְוֶה כַּמָּה הֲוֵי? [אַרְבָּעִים סְאָה], כִּדְתַנְיָא: (ויקרא ט״ו:ה׳) "וְרָחַץ (את בשרו) בַּמַּיִם"; בְּמֵי מִקְוֶה. "כָּל בְּשָׂרוֹ"; מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה, אַרְבָּעִים סְאָה. תָּנִי רָמִי בַּר יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְרֻבָּעוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת. נְהִי דְּאִיפְּכָא לָא מָצִית אָמַרְתְּ, דִּ"שְׂפָתוֹ עָגוֹל" כְּתִיב, אֵימָא חֲדָא! לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: (מלכים־א ז) "אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל". 'בַּת', כַּמָּה הַוְיָא? שָׁלֹשׁ סְאִין, דִּכְתִיב: (יחזקאל מ״ה:י״ד) "מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר", דַּהֲוָה לֵיהּ שִׁיתָּא אַלְפֵי גְּרִיוֵי. וְהָכְּתִיב: (ד"ה־ב ד) "[מַחֲזִיק בָּתִּים] שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים (בת) יָכִיל"! הַהוּא לְגוּדְשָׁא. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמָע מִינָהּ: הַאי גּוּדְשָׁא, תִּלְתָּא הֲוָה וְכוּ'.

ז׳תָּנוּ רַבָּנָן: מַחֲנֶה הַיּוֹצֵאת לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, מֻתָּרִים בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: אַף חוֹנִים בְּכָל מָקוֹם, וּבְמָקוֹם שֶׁנֶּהֱרָגִין, שָׁם נִקְבָּרִים.

ח׳תָּנִי רַבִּי חִיָּא: לוֹקִין עַל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין דְּבַר תּוֹרָה. מַתְקִיף לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן: וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבְּ'אַל'? מַתְקִיף לָהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: (ויקרא י״ט:ל״א) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת", הָכִי נַמִּי דְּלָא לָקִי?! רַבִּי יוֹנָתָן, הָכִי קַשְׁיָא לֵיהּ: (וכי לוקין על לאו [של] שביתה?!) לָאו שֶׁנִּתָּן לְאַזְהָרַת [מִיתַת] בֵּית־דִּין הוּא! וְכָל לָאו שֶׁנִתָּן לְאַזְהָרַת [מִיתַת] בֵּית־דִּין, אֵין לוֹקִין עָלָיו! אָמַר רַב אַשִׁי: מִי כְּתִיב: "אַל יוֹצִיא"? "אַל יֵצֵא" כְּתִיב! (שמות טו)

ט׳עירובין פרק ב עושין פסין - ד אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דּוּ פַּרְצוּף פָּנִים הָיוּ לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קל״ט:ה׳) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי". כְּתִיב: (בראשית ב׳:כ״ב) "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֶּלַע". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'פַּרְצוּף', וְחַד אָמַר: 'זָנָב'. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: פַּרְצוּף, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זָנָב, מַאי "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"? וכו' בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב ויצר תרי יודי"ן אלא למ"ד וכו'

י׳וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי, הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה) "וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ", מִכְּלַל, דְּעַד הָאִידְנָא לָאו 'כְּצַלְמוֹ' אוֹלִיד. מֵיתִיבִי, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן חָסִיד גָּדוֹל הָיָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל יָדוֹ, יָשַׁב בְּתַעֲנִית מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּפֵרַשׁ מִן הָאִשָּׁה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהֶעֱלָה זַרְזֵי תְּאֵנִים עַל בְּשָׂרוֹ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.

י״אה וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, דִּכְתִיב: (בראשית ז׳:א׳-ב׳) "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה", וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דִּכְתִיב: (שם ו) "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו". וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (שם ח) "וְהִנֵּה עָלֶה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ", אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כַּזַיִת, וְיִהְיוּ מְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְאַל יְהוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ, (ויהיו מסורין) [וּתְלוּיִין] בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. (מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי "טָרָף" לִישְׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא?) כְּתִיב הָכָא "טָרָף בְּפִיהָ", וּכְתִיב הָתָם: (משלי ג) "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי".

י״בו וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִין בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שׁוּב אֵינוֹ נֶחֱרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ה:י׳) "וְלֹא אָמַר: אַיֵּה אֱלוֹהַ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה". וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דַּיוֹ לָעוֹלָם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״נ:ו׳) "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵל יָהּ". וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל, נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ. [נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן, נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ. נִתְקַלְּלָה בָּבֶל נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ, דִּכְתִיב: (ישעיהו י״ד:כ״ג) "וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם". נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן, נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ, דִּכְתִיב: (מיכה א׳:ו׳) "וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה, [לְמַטָּעֵי כָרֶם"]. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׁר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם נִתְחַיֵּב הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת, מַטִּילִין לוֹ חַכָּהלְתוֹךְ פִּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם נִתְחַיֵּב הֲרִיגָה לַמָּקוֹם, שׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ס״ה:ב׳) "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "תְּהִלָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר". וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: (שם פד) "עוֹבְרֵי בְעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" וְגוֹ'. 'עוֹבְרֵי', אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְרִים עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. 'עֵמֶק', שֶׁמַּעֲמִיקִים לָהֶם גֵּיהִנֹּם, 'הַבָּכָא', שֶׁבּוֹכִים וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן שֶׁל שִׁיתִין.

י״ג"גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה", שֶׁמַּצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה זִכִּיתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה תִּקַּנְתָּ גֵּיהִנֹּם לָרְשָׁעִים, וְגַן־עֵדֶן לַצַּדִּיקִים. אֵינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי לֵוִי: רְשָׁעִים, אֲפִלּוּ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָם חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה! שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ו:כ״ד) "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי". "שֶׁפָּשְׁעוּ בִּי" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "הַפּוֹשְׁעִים", שֶׁפּוֹשְׁעִין וְהוֹלְכִין לְעוֹלָם. לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּפוֹשְׁעֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. הָכִי נַמִּי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִם כֵּן קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֵן; קַל־וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, וּמַה מִּזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְּעֹבִי דִּינָר זָהָב, עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין אוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ד׳:ג׳) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַל תִּקְרִי 'רַקָּתֵךְ', אֶלָּא 'רֵקָתֵךְ', שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ, מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאֶלָּא הָא דִּכְתִיב: "עוֹבְרֵי בְעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ"? הַהוּא דִּמְחַיְּבֵי דִּינָא דְּגֵיהִנֹּם חֲדָא שַׁעְתָּא, וְאַתִּי אַבְרָהָם וּמְקַבֵּל לְהוּ, וּמַסִּיק לְהוּ, לְבַר מִיִּשְׂרָאֵל הַבָּא עַל כְּנַעֲנִית, וּמוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ וְלֹא מְבַשְׁקַר לֵיהּ. מַתְקִיף לָהּ רַב כַּהֲנָא: הַשְׁתָּא דְּאָמַרְתְּ: "הַפּוֹשְׁעִים", דְּפָשְׁעֵי וְאַזְלֵי הוּא, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: 'הַמּוֹצִיא', 'וְהַמַּעֲלֶה'; דְּמַפִּיק וּדְמַסִּיק הוּא?! אֶלָּא דְּאַפִּיק וּדְאַסִּיק הוּא, הָכִי נַמִּי: דְּפַשְׁעֵי הוּא. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים יֵשׁ לְגֵיהִנֹּם; אֶחָד בַּמִּדְבָּר, וְאֶחָד בַּיָּם, וְאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם. בַּמִּדְבָּר, דִּכְתִיב: (במדבר ט״ז:ל״ג) "וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִים שְׁאוֹלָה". בַּיָּם, דִּכְתִיב: (יונה ב׳:ג׳) "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, שָׁמַעְתָּ קוֹלִי". בִּירוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב: (ישעיהו ל״א:ט׳) "אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְצִיוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִירוּשָׁלֵם". וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְצִיּוֹן", זוֹ גֵּיהִנֹּם. "וְתַנּוּר לוֹ בִירוּשָׁלַיִם", זוֹ פִּתְחָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְתוּ לֵּכָּא? וְהָאָמַר רַבִּי מוֹרְיוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאַמְרֵי לָהּ: תָּנָא (רבא בר מרי) [רַבָּה בַּר מוֹרְיוֹן] בִּדְבֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שְׁנֵי תְּמָרִים יֵשׁ בְּגֵי־בֶּן־ הִנֹּם, וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶם, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: "צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁרוֹת", וְזוֹ הִיא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. דִּילְמָא הַיְנוּ דִּירוּשָׁלַיִם.

י״דז אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לְגֵיהִנֹּם, [וְאֵלּוּ הֵן]: שְׁאוֹל, וַאֲבַדּוֹן, וּבְאֵר־שַׁחַת, וּבוֹר־שָׁאוֹן, וְטִיט־הַיָּוֵן, וְצַלְמָוֶת, וְאֶרֶץ־תַּחְתִּית. 'שְׁאוֹל', דִּכְתִיב: (יונה ב׳:ג׳) "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי". 'אֲבַדּוֹן', דִּכְתִיב: (תהלים פח) "הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ? אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן". 'בְּאֵר־שַׁחַת', דִּכְתִיב: (שם טז) "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת". וּ'בוֹר־שָׁאוֹן' וְ'טִיט הַיָּוֵן', דִּכְתִיב: (שם מ) "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן". (וְגוֹ') 'צַלְמָוֶת', דִּכְתִיב: (תהלים קו) "יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךָ וְצַלְמָוֶת". 'וְאֶרֶץ תַּחְתִּית', גְּמָרָא [הוּא]. וְתוּ לֵּכָּא? וְהָא אִיכָּא 'גֵּיהִנֹּם'! גַּי, שֶׁעֲמוּקָה כְּגֵיהִנֹּם, שֶׁהַכֹּל יוֹרְדִין בָּה עַל עִסְקֵי חִנָּם. וְהָאִיכָּא 'תָּפְתֶּה'! דִּכְתִיב: (ישעיהו ל׳:ל״ג) "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה". הַהוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ נוֹפֵל שָׁם. גַּן־עֵדֶן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא, בֵּית־שְׁאָן פִּתְחָהּ, וְאִם בְּעַרְבִיָּא הוּא, בֵּית־גָּרֶם פִּתְחָהּ, אִם בֵּין הַנְּהָרוֹת הוּא, דּוּרְמַסְקַנִית פִּתְחָהּ. בְּבָבֶל, אַבַּיֵי מִשְׁתַּבֵּחַ בְּפִֵּירֵי דַּעֲבַר יְמִינָא, רָבָא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּפֵירֵי דְּהַרְפַּנְיָא.

ט״וח אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּרַשׁ מָרִי בַּר מַר, מַאי דִּכְתִיב: (תהילים קי״ט:צ״ו) "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד". דָּבָר זֶה אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵרְשׁוֹ. אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" וְגוֹ'. אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (איוב י״א:ט׳) "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם". אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (יחזקאל ב׳:י׳) "וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר, וְכָתוּב [אֵלֶיהָ] קִנִים וָהֶגֶה וָהִי". 'קִינִים', אֵלּוּ פּוּרְעָנוּתָם שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל ל״ב:ט״ז) "קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ" וְגוֹ'. 'וָהֶגֶה', זוֹ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים צ״ב:ד׳) "עֲלֵי עָשׂוֹר, וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר". 'וָהִי', זוֹ פּוּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל ז׳:כ״ו) "הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא" וְגוֹ'. עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵרְשׁוֹ, דִּכְתִיב: (זכריה ה׳:ב׳) "וַיֹאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה". וְכִי פָּשַׁטְתְּ לָהּ, (כמה) הַוְיָא [לָהּ] עֶשְׂרִים בְּעֶשְׂרִים. וּכְתִיב: "וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר", וְכִי קָלַפְתְּ לָהּ, כַּמָּה הַוְיָא [לָהּ]? אַרְבָּעִין בְּעֶשְׂרִין. וּכְתִיב: (ישעיהו מ׳:י״ב) "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן" וְגוֹ'. נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם בַּתּוֹרָה.

ט״זט וְאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּרַשׁ מָרִי בַּר מַר, מַאי דִּכְתִיב: (ירמיהו כ״ד:א׳) "הִרְאַנִי ה', וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל ה' וְגוֹ'. הַדּוּד הָאֶחָד; תְּאֵנִים טוֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכּוּרוֹת". אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים. "וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת". אֵלּוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אָבַד סִבְרָם וּבָטַל סִכּוּיָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שיר השירים ז׳:י״ד) "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ", אֵלּוּ וְאֵלּוּ עֲתִידִים שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ. דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ", אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים", אֵלּוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶם. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא: שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. (שם) "חֲדָשִׁים גָּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ", אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלַי, וְקִיַּמְתִּים. אָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְהַהוּא מֵרַבָּנָן, דַּהֲוָה [קָא] מְסַדֵּר אַגַּדְתָּא קַמֵיהּ: מִי שְׁמִיעַ לָךְ: "חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ", מַאי הִיא? אָמַר לֵיהּ: אֵלּוּ מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִצְווֹת חֲמוּרוֹת. אָמַר לֵיהּ: וְכִי תּוֹרָה, פְּעָמִים פְּעָמִים נִתְּנָה? אֶלָּא, הַלָּלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהַלָּלוּ דִּבְרֵי סוֹפְרִים. דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י״ב:י״ב) "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ". בְּנִי, הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהַלָּלוּ (בדברי תורה יש בהן) עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַלָּלוּ (בדברי סופרים כל העובר עליהן) חַיָּב עֲלֵיהֶן מִיתָה [בִּידֵי שָׁמַיִם]. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אִם יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, מִפְּנֵי מַה לֹּא נִכְתְּבוּ? אָמַר קְרָא: "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ".

י״זי תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְהָיָה [רַבִּי] יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מְשָׁרְתוֹ. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַכְנִיסִין לוֹ מַיִם בְּמִדָּה. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר לוֹ: (מפני מה) הַיּוֹם מֵימֶיךָ מְרֻבִּין, שֶׁמָּא לַחְתֹּר בֵּית הָאֲסוּרִין אַתָּה צָרִיךְ? שָׁפַךְ חֶצְיָן וְהִנִּיחַ חֶצְיָן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזָּקֵן אֲנִי וְחַיַּי תְּלוּיִין בְּחַיֶּיךָ? סָח לוֹ כָּל [אוֹתוֹ] הַמְּאֹרָע. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי מַיִם לִטֹּל יָדַיִם. אָמַר לוֹ: לִשְׁתּוֹת, אֵין מַגִּיעִין, לִטֹּל יָדַיִם, מַגִּיעִין? אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה [בִּידֵי שָׁמַיִם], מוּטָב שֶׁאָמוּת מִיתַת עַצְמִי, וְאַל אֶעֱבֹר עַל דַּעַת חֲבֵרַי. אָמְרוּ: לֹא טָעַם כְּלוּם, עַד שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ מַיִם וְנָטַל יָדָיו. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ: וּמַה בְּזִקְנוּתוֹ כָּךְ, בְּיַלְדוּתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּמַה בְּבֵית הָאֲסוּרִים כָּךְ, בְּבֵיתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר (רב) [שְׁמוּאֵל]: בְּשָׁעָה שֶׁתִּקֵּן שְׁלֹמֹה עֵרוּבִין וּנְטִילַת יָדַיִם, [יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: (משלי כ״ג:ט״ו) "בְּנִי, אִם חֲכָם לִבְּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי". וְאוֹמֵר: (שם כז) "חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי, וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָּבָר"].

י״חיא דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (שיר ז) "לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה" וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים, שֶׁיֵשׁ בָּהֶם גֶּזֶל, וַעֲרָיוֹת, [וּשְׁבוּעַת שָׁוְא], וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר. אֶלָּא "נֵצֵא הַשָּׂדֶה", בֹּא וְאַרְאֶךָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. "נָלִינָה בַכְּפָרִים", אַל תִּקְרִי: 'בַּכְּפָרִים', אֶלָּא 'בַּכּוֹפְרִים'; אַרְאֶךָ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָתְךָ, וְכָפְרוּ בְּךָ. "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים", אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. "נִרְאֶה, אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן", אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. "פִּתַּח הַסְּמָדַר", אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. "הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים", אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַּלְמוּד. "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ", שֶׁאַרְאֶךָ [כְּבוֹדִי וּגְדֻלַּת] שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתַי.

י״טיב אָמַר רַב הַמְנוּנָא, מַאי דִּכְתִיב: (מ"א ד) "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף". (שהיה מדמה דברים זה לזה) מְלַמֵּד, שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל תּוֹרָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל. וְעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל סוֹפְרִים, הָיָה אוֹמֵר אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים. דָּרַשׁ (רבי אבא) [רָבָא]: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י״ב:ט׳) "וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם", דְּאַגְמְרֵיהּ בְּסִימָנֵי טַעְמָא, (לִסְבַּר בִּדְדָמִי) [וְאַסְבְּרָהּ בְּמַאי דְּדָמִי לֵיהּ]. "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה", אָמַר עוּלָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הַתּוֹרָה דּוֹמָה (לְקֻפָּה) [לִכְפִיפָה] שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם, עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְעָשָׂה לָה אָזְנַיִם. (שיר השירים ה׳:י״א) "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים", (שחורות כעורב) אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: מְלַמֵּד (שהיה דורש) [שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ] עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. (שם) "שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב", בְּמִי אַתְּ מוֹצְאָן? (סדרי תורה). בְּמִי שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶם כָּעוֹרֵב. רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו [וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ] כָּעוֹרֵב, כִּי הָא דְּרַב אַדָּא בַּר מַתְנָא הֲוָה קָא אָזִיל לְבֵי רַב, אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ: יְנוּקֵי [דִּידָךְ], מַאי אַעָבִיד לְהוּ? אָמַר לָהּ: (איכא) [מִי שְׁלִימוּ] קוּרְמֵי בְּאַגְמָא?

כ׳יג "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ", (דברים ז׳:י׳) "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי־אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא מַשׂאוּי עַל פָּנָיו, וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ. "לֹא יְאַחֵר [לְשֹׂנְאוֹ]", אָמַר רַבִּי אִילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל מְאַחֵר הוּא לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַאי דִּכְתִיב: (שם) "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם", "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם", וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם. "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" וּלְמָחָר לִטֹּל שְׂכָרָן. אָמַר רַבִּי (חנא) [חַגַּי], וְאִיתֵימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, מַאי דִּכְתִיב: (שמות ל״ד:ו׳) "אֶרֶךְ אַפַּיִם"? (ולא כתיב:) "אֶרֶךְ־אַף" [מִבָּעִי לֵיהּ! אֶלָּא], אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַדִּיקִים.

כ״א(בסוף הפרק הזכירו פסוק שבסוף מלכים, כשחלה חזקיהו (מלכים ב כ׳:א׳) "ויבא אליו ישעיהו" וגו', ללמוד ממנו לענין עירוב. ושאלו על פסוק זה בגמרא)

כ״ביד יְשַׁעְיָהוּ, מַאי בָּעִי הָתָם? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁחָלָה חִזְקִיָּהוּ, וּבָא יְשַׁעְיָהוּ לְהוֹשִׁיב יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. מִכָּאן לְתַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָלָה, שֶׁמּוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דִּלְמָא אַתִּי לְאִיגְרוּיֵי בְּשָׂטָן.

כ״געירובין פרק ג בכל מערבין - טו תָּנוּ רַבָּנָן: לֹא יֹאכַל אָדָם בָּצָל, מִפְּנֵי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁאָכַל חֲצִי בָּצָל וַחֲצִי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ, וְחָלָה, וְנָטָה לָמוּת. וּבִקְּשׁוּ עָלָיו חֲבֵרָיו רַחֲמִים וְחָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה (לכך) [לוֹ].

כ״ד(קודם מפלפל הגמרא שאין צריך להשלים תענית בערב שבת, ורבן גמליאל גם כן מודה שאין משלימין, ואחר כך איתא שם)

כ״התַּנְיָא: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נִכְנַס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהָפֵר אֶת דְּבָרָיו. עָמַד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: חָזִי אֲנָא, דְּבָתַר רֵישָׁא, גּוּפָא אָזַל, כָּל יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַכְשָׁיו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרָיו? יְהוֹשֻׁעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לְךָ, שֶׁכְּבָר נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם. בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָבִיד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי עָבִיד כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּבְדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָבִיד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? וְהָתַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: אֲנִי (הייתי) מִבְּנֵי סְנָאָה בֶּן בִּנְיָמִין, פַּעַם אַחַת חָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִתְעַנֵּינוּ בּוֹ וְלֹא הִשְׁלַמְנוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה. טַעְמָא דְּיוֹם טוֹב וְכוּ'

כ״ועירובין פרק ד מי שהוציא - טז תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְרוּחַ רָעָה, וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת. לְמַאי נַפְקָא מִינֵיהּ? לְמִיבָּעִי עֲלַיְהוּ רַחֲמֵי. שְׁלֹשָׁה אֵין רוֹאִין פְּנֵי גֵּיהִנֹּם, וְאֵלּוּ הֵן: דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, וְחוֹלֵי מֵעַיִם, וְהָרָשׁוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה. וְאִידָךְ? אִשָּׁה רָעָה, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ. וְאִידָךְ? זִמְנִין דִּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה, וְלָא מָצִי לְגָרֵשׁ לָהּ. אִי נַמִי: יֵשׁ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ. לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לְקַבּוּלֵי מֵאַהֲבָה. שְׁלֹשָׁה מֵתִים כְּשֶׁהֵם מְסַפְּרִים, וְאֵלּוּ הֵן: חוֹלֵי מֵעַיִם, וְחַיָּה וְהִדְרוֹקָן. לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לְמִשְׁמוּשֵׁי לְהוּ זְוָדְתָּא.

כ״זיז תָּא שְׁמַע: הַנֵי שֵׁב שְׁמַעְתְּתָא דְּאִיתַּמְרָן בְּצַפְרָא בְּשַׁבְּתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא בְּסוּרָא, וּבַהֲדֵי פַּנְיָא דְּשַׁבְּתָא קַמֵּי (דרבה) דְּרָבָא] בְּפוּמְבְּדִיתָא, מַאן אַמְרִינְהוּ? לָאו, אֵלִיָּהוּ אַמְרִינְהוּ! אַלְמָא אֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה! לָא, דִּילְמָא יוֹסֵף שִׁידָא אַמְרִינְהוּ. תָּא שְׁמַע: הֲרֵינִי נָזִיר בְּיוֹם שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יְמֵי הַחֹל. אִי אָמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא: יֵשׁ תְּחוּמִין, מִשּׁוּם הָכִי שָׁרִי, אֶלָּא אִי אָמַרְתְּ: אֵין תְּחוּמִין, אַמַּאי מֻתָּר? שָׁאנִי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: (מלאכי ג׳:כ״ג) "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה'". וְהָא לָא אַתִּי אֵלִיָּהוּ מֵאֶתְמוֹל. אִי הָכִי, בְּחֹל נַמִּי, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא לִשְׁתְּרִי, דְּהָא לָא אָתָא אֵלִיָּהוּ מֵאֶתְמוֹל? אֶלָּא אַמְרִינָן: לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל אָתָא, הָכָא נַמִּי לֵימָא: לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל אָתָא? כְּבָר מֻבְטָח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא, לֹא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטֹּרַח. קָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, מִדְּאֵלִיָּהוּ לָא אַתִּי, מָשִׁיחַ נַמִּי לָא אַתִּי, בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא לִשְׁתְּרִי! אֵלִיָּהוּ לָא אַתִּי, מָשִׁיחַ אַתִּי?

כ״חתַּנְיָא: שְׁפוֹפֶרֶת הָיְתָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בָּהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיָּבָּשָׁה, וּכְנֶגְדָּה אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיָּם. הָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָה עָמְקוֹ שֶׁל גַּיְא, מֵבִיא שְׁפוֹפֶרֶת וּמַבִּיט בָּהּ, (ביבשה) וְיֵדַע כַּמָּה עָמְקוֹ שֶׁל גַּיְא. וְהָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָּה גָּבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל, יִמְדֹד [קוֹמָתוֹ], וְצִלּוֹ, וְצֵל קוֹמָתוֹ, וְיֵדַע כַּמָּה גָּבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל. הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה חַיָּה רָעָה בְּצֵל קִבְרוֹ, נוֹעֵץ קָנֶה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְיִרְאֶה לְהֵיכָן צִלּוֹ נוֹטֶה, מְשַׁפֵּעַ וְעוֹלֶה מְשַׁפֵּעַ וְיוֹרֵד.

כ״ט(בתחילה מקשה התלמוד מברייתא דקתני: "הבא להציל מן הגייס וכו', יש לו אלפים אמה ולא יותר", על מתניתין, דקתני: "כל היוצאין להציל, חוזרין למקומן", ומשמע אפילו טובא, ועל זה מתרץ)

ל׳אָמַר [רַב יְהוּדָה אָמַר] רַב: שֶׁחוֹזְרִין בִּכְלֵי זֵינָן לִמְקוֹמָן, כִּדְתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין כְּלֵי זֵינָן בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה. פַּעַם אַחַת הִכִּירוּ בָּהֶם אוֹיְבִים, וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לִטֹּל כְּלֵי זֵינָן, וְנִכְנְסוּ אוֹיְבִים אַחֲרֵיהֶם דָּחֲקוּ זֶה אֶת זֶה, וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ (בהם) אוֹיְבִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְקִינוּ, שֶׁיְּהוּ חוֹזְרִין בִּכְלֵי זֵינָן לִמְקוֹמָם. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לָא קַשְׁיָא, כָּאן שֶׁנִּצְּחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹיְבֵיהֶם, כָּאן שֶׁנִּצְּחוּ הָאוֹיְבִים אֶת עַצְמָן. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] שֶׁצָּרוּעַל עַיְּרוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצְאִין עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי זַיִן, וְאֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] שֶׁצָּרוּ וְכוּ', בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁבָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן, אֲבָל בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זַיִן, וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַשַּׁבָּת, וּבָעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר, אֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, (ולא על עסקי ממון) אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ, יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זַיִן, וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מַנְיוּמִי, אָמַר רַב נַחְמָן: וּבָבֶל, כְּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר דַּמְיָא, וְתַרְגּוּמָא: נְהַרְדְּעָא. דָּרַשׁ רַבִּי דּוֹסְתָּאִי דְּמִן בֵּירִי: מַאי דִּכְתִיב: (שמואל א כ״ג:א׳) "וַיַּגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר: הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה, וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת הַגְּרָנוֹת". תָּנָא: 'קְעִילָה', עִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר הָיְתָה, וְהֵם לֹא בָּאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ, דִּכְתִיב: "וְהֵמָּה שֹׁסִים [אֶת הַגְּרָנוֹת"], וּכְתִיב: (שם) "וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר: הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה? וַיֹאמֶר ה' אֶל דָּוִד: לֵךְ וְהִכִּיתָ בַּפְּלִשְׁתִּים, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה". מַאי קָא מִיבָּעְיָא לֵיהּ? אִילֵימָא: אִי שָׁרִי, אִי אָסִיר? הֲרֵי בֵּית־דִּין שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי קַיָּם אֶלָּא: אִי מַצְלַח אִי לָא מַצְלַח. דִּיקָא נַמִּי, דִּכְתִיב: "לֵךְ וְהִכִּיתָ בַּפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה", שְׁמַע מִינָהּ.

ל״אוּמִטַּמֵּא לִשָּׂא אִשָּׁה וְלִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִלְמֹד, אֲבָל מוֹצֵא לִלְמֹד, לֹא יִטַּמֵּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִלְמֹד נַמִּי יִטַּמֵּא, לְפִי שֶׁאֵין מִן הַכֹּל אָדָם זוֹכֶה לִלְמֹד.

ל״בוְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן, שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבּוֹ לְצַיְדָן לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

ל״גאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי בֵּית־מַמַל, וּבְאַנְשֵׁי בֵּית־גּוּרוֹן, בַּאֲרוֹמָה, שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִין גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִין לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַּצֹרֶת, וּבָאִין עֲנִיֵּי כְּפַר־שִׁיחִין, וַעֲנִיֵּי כְּפַר־חֲנַנְיָה, וּמַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם, לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין.

ל״דעירובין פרק ה כיצד מעברין - יח "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה", (בראשית כג) רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים, זֶה לִפְנִים מִזֶּה. וְחַד אָמַר: בַּיִת, וַעֲלִיָה עַל גַּבָּיו. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים זֶה עַל גַּב זֶה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'מַכְפֵּלָה'. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, מַאי 'מַכְפֵּלָה'? שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת. (שם לה) "מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע", אָמַר רַבִּי יִצְחָק: קִרְיַת אַרְבַּע זוּגוֹת; אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. (שם יד) "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'נִמְרוֹד' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'אַמְרָפֶל'? שֶׁאָמַר וְהִפִּיל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וְחַד אָמַר: 'אַמְרָפֶל' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'נִמְרוֹד'? שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמַלְכוּתוֹ עָלָיו. (שמות א) "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו. [מַאן דְּאָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב: 'חָדָשׁ'. וּמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו, מִדְּלָא כְּתִיב: "וַיָּמָת וַיִּמְלֹךְ". וּלְמַאן דְּאָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו, הָא כְּתִיב: "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"? מַאי "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"? דַּהֲוָה דָּמִי כְּמַאן דְּלֹא יָדַע לֵיהּ לְיוֹסֵף כְּלָל.

ל״ה(סימן: "שמונה עשרה". "ושנים עשר". "למדנו", "בדורו", "לבן")]. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁמוֹנָה עָשָׁר יָמִים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵנוּ: כֵּיצַד מְאַבְּרִין אֶת הֶעָרִים, בְּאָלֶ"ף. אֵינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר יָמִים גָּדַלְתִּי (אצלו) [בֵּינֵיהֶן], וְלָמַדְתִּי לֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְחָכְמַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד! לֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְחָכְמַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד גָּמַר, גְּמָרָא לָא גָּמַר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מִינַיְהוּ דִּידְהוּ גָּמַר, מִינֵיהּ דִּידֵיהּ לָא גָּמַר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתֵנוּ, קָאָמַר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא (ברבי), הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבַּע אַרְבַּע בְּאַמָּה. אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ, הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּאַמָּה. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי בְּדוֹרוֹ, כְּרַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ. מָה רַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ, לֹא עָמְדוּ חֲבֵרָיו עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, אַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, (ברבי) לֹא עָמְדוּ חֲבֵרָיו עַל סוֹף דַּעְתּוֹ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִבָּן שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, [וְשֶׁל] אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאָנוּ, כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית. מַאי רִאשׁוֹנִים? רַבִּי עֲקִיבָא. אַחֲרוֹנִים? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: רִאשׁוֹנִים, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ. אַחֲרוֹנִים, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי. וְאָנוּ, כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט [סִדְקִית]. אָמַר אַבַּיֵי: וַאַנָן, כִּי סִיכְתָּא בְּגוּדָא לִגְמָרָא. אָמַר רָבָא: וַאַנָן, כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּקִירָא לִסְבָרָא. אָמַר רַב אַשִּׁי: וַאֲנַן כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּבִירָא לְשִׁכְחָה. [כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק: "וְאֵלּוּ קְשָׁרִים" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ]: אָמַר (רבי זירא) [רָבָא בַּר זִימוּנָא]: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים, אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים, וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, וְשֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, אֶלָּא כִּשְׁאָר חֲמוֹרִים. (עד כאן)

ל״ויט אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּנֵי יְהוּדָה שֶׁהִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם, נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָן בְּיָדָן. בְּנֵי גָּלִיל שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם, לֹא נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָן בְּיָדָן. מִידִי, בְּהֶקְפֵּידָא תַּלְיָא מִלְּתָא? אֶלָּא בְּנֵי יְהוּדָה (מתוך שהקפידו על לשונם דהוו) דַּיְקֵי לִישְׁנָא, וּמַתְּנְחֵי לְהוּ סִימָנֵי, נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. בְּנֵי גָּלִיל דְּלָא דַּיְקֵי לִישְׁנָא וְלָא מַתְּנְחֵי לְהוּ סִימָנֵי, לֹא נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. אִיבָּעִית אֵימָא: בְּנֵי יְהוּדָה גְּמִירֵי מֵחַד רַבָּה, נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָם בְּיָדָם. בְּנֵי גָּלִיל, דְּלָא גְּמִירֵי מֵחַד רַבָּה, לֹא נִתְקַיֵּם תּוֹרָתָם בְּיָדָם. רַבִינָא אָמַר: בְּנֵי יְהוּדָה, דְּגָלוּ מַסֶּכְתָּא, נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן, בְּנֵי גָּלִיל, דְּלָא גָּלוּ מַסֶּכְתָּא, לֹא נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. דָּוִד, גָּלִי מַסֶּכְתָּא, שָׁאוּל, לָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא. דָּוִד דְּגָלִי מַסֶּכְתָּא, כְּתִיב בֵּיה: (תהילים קי״ט:ע״ד) "יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ". שָׁאוּל דְּלָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא, כְּתִיב בֵּיה: (שמואל א י״ד:מ״ז) "וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן? (לשאול) שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כח) "וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי", "עִמִּי", בִּמְחִצָּתִי! בְּנֵי יְהוּדָה דַּיְקֵי לִישְׁנָא, מַאי הִיא? דְּהַהוּא בַּר יְהוּדָה דְּאָמַר לְהוּ: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכֹּר, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי גַּוָּן טַלִּיתָךְ? אָמַר לְהוּ: כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה. בְּנֵי גָּלִיל דְּלָא דַּיְקֵי לִישְׁנָא, מַאי הִיא? דְּהַהוּא בַּר גְּלִילָא דְּאָמַר לְהוּ: "אַמַר לְמַאן?" "אַמַר לְמַאן?" אָמְרוּ לֵיהּ: גְּלִילָאָה שׁוֹטֶה, 'חֲמַר' לְמִרְכַּב? אוֹ 'חֲמַר' לְמִשְׁתֵּי? 'עָמַר' לְמִלְבַּשׁ? אוֹ 'אֵימַר' לְאִתְכַּסָאָה? [הַהִיא אִתְּתָא דְּבַעְיָא לְמֵימַר לַחֲבֶרְתָּהּ: "תָּאִי דְּאוֹכְלִיךְ חֲלָבָא", אָמְרָה לָהּ: "שְׁלֵיכְתִּי תּוּכְלִיךְ לָבִיא"]. הַהִיא אִתְּתָא דְּאַתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּדַיְּנָא, אָמְרָה לֵיהּ: "מָרִי כִּירִי, תַּפְלָא הֲוָת לִי, וּגְנָבוּךְ מִין. וּכְדוּ הֲוָת, דְּכַד שָׁדְרוּ לָךְ עִילָוָה, לָא מַטִי כַּרְעִיךָ אַאַרְעָא".

ל״זאַמְהָתָא דְּבֵי רַבִּי, כִּי הֲוָה (משתעיין) [מִשְׁתַּעְיָא] בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, (אמרין) )*) [אָמְרָה] הָכִי: "עַלַת נָקַפְתְּ בְּכַד, יִדְאוּן נִשְׁרַיָּא לְקִינֵיהוֹן". אוֹ: "יַעְדִּי בָּתַר חֲבֶרְתָּהּ מִינָהּ". כִּי הֲוָה נִיחָא לָהּ דְּלִיזְלוּן, אָמְרָה לְהוֹן: "יִדְאוּן נִשְׁרַיָא לְקִינֵיהוֹן". כִּי בָּעִי דְּלִיתְבוּן, הֲוָה אָמְרָה לְהוֹן: "יַעְדִּי בָּתַר חֲבֶרְתָּהּ מִינָהּ, וְתִתְקְפִי עַלַת בְּכַד, כְּאִילְפָא דְּאַזְלָא בְּיַמָּא". רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַסְיָין, כִּי הֲוָה מִשְׁתָּעִי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, אָמַר: "עֲשׂוּ לִי שׁוֹר מִשְׁפָּט, בְּטוּר מִסְכֵּן". וְכַד הֲוָה שָׁאִיל בְּאוּשְׁפִּיזָא, אָמַר הָכִי: "גְּבַר פּוּם דִּין חַי? מַה זּוֹ טוֹבָה יֵשׁ".

ל״חכ רַבִּי אַבָּהוּ, כִּי הֲוָה מִשְׁתָּעִי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, הֲוָה אָמַר הָכִי: "אַתְרִיגוּ לְפֶחָמִין, אַרְקִיעוּ לִזְהָבִין, וַעֲשׂוּ לִי שְׁנֵי מַגִּידֵי בַּעֲלָטָה". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: "וְיַעֲשׂוּ לִי בָּהֶן שְׁנֵי מַגִּידֵי בַּעֲלָטָה". אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַבִּי אַבָּהוּ: "הַצְפִּינֵנוּ, הֵיכָן רַבִּי אִלָעִאי צָפוּן". אָמַר לְהוּ: "עָלַץ בְּנַעֲרָה אַהֲרוֹנִית, אַחֲרוֹנִית, עֵרָנִית וְהִנְעִירַתּוּ". אַמְרֵי לָהּ: אִשָּׁה, וְאַמְרֵי לָה מַסֶכְתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי אִלָעִאי: "הַצְפִּינֵנוּ, הֵיכָן רַבִּי אַבָּהוּ [צָפוּן]". אָמְרוּ לְהוּ: "נִתְיָעֵץ בַּמַּכְתִּיר, וְהִנְגִּיב לִמְפִיבֹּשֶׁת". אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: מִיָּמַי לֹא נִצְּחַנִי אָדָם, אֶלָּא אִשָּׁה, תִּינוֹק וְתִינֹקֶת. אִשָּׁה, מַאי הִיא? פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא [אַחַת], וְעָשְׂתָה לִי פֹּלִין, פַּעַם רִאשׁוֹנָה סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי כְּלוּם. שְׁנִיָּה, סָעַדְתִּי וְלֹא שִׁיַּרְתִּי כְּלוּם. שְׁלִישִׁית, הִקְדִּיחַתּוּ בְּמֶלַח, כֵּיוָן שֶׁטָּעַמְתִּי, מָשַׁכְתִּי יָדַי הֵימֶּנּוּ. אָמְרָה לִי: "רַבִּי, מִפְּנֵי מַה מָּשַׁכְתָּ יָדֶיךָ הֵימֶּנּוּ?" אָמַרְתִּי לָהּ: "כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם". אָמְרָה לִי: "הָיָה לְךָ לִמְשֹׁךְ יָדְךָ מִן הַפַּת"! אָמְרָה לִי: "רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא הִנַּחְתָּ פֵּאָה בָּרִאשׁוֹנָה? וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בַּאִלְפָּס, אֲבָל מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בַּקְּעָרָה"?! תִּינֹקֶת, מַאי הִיא? פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, (בשדה) וְהָיְתָה דֶּרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה, וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בָּהּ. אָמְרָה לִי תִּינֹקֶת אַחַת: "רַבִּי, לָאו שָׂדֶה הוּא"? אָמַרְתִּי לָהּ: "לֹא בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה אֲנִי מְהַלֵּךְ"? אָמְרָה לִי: "לִסְטִים שֶׁכְּמוֹתְךָ כְּבָשׁוּהָ". תִּינוֹק, מַאי הוּא? פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרָאִיתִי תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, בְּאֵי־זֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר"? אָמַר לִי: "זוֹ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה, וְזוֹ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה". הָלַכְתִּי בַּקְּצָרָה וַאֲרֻכָּה. כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְתִּי לָעִיר, הָיוּ מַקִּיפוֹת לָהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי: זוֹ קְצָרָה?" אָמַר לִי: "רַבִּי, וְלֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לְךָ, (קצרה) וַאֲרֻכָּה?!" נְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלְּכֶם חֲכָמִים אַתֶּם, מִגְּדוֹלְכֶם וְעַד קְטַנְּכֶם. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה קָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכְּחָהּ לִבְרוּרְיָה, אָמַר לָהּ: "בְּאֵי־זוֹ דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר לֹד?" אָמְרָה לֵיהּ: "גְּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה?! הָיָה לְךָ לוֹמַר: בְּאֵי־זוֹ לְלֹד".

ל״טכא בְּרוּרְיָה, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה [קָא] גָּרִיס בִּלְחִישָׁאבָּטְשָׁא בֵּיהּ וְאָמְרָה לֵיהּ: לָאו הָכִי כְּתִיב: (שמואל ב כ״ג:ה׳) "עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה"! אִם עֲרוּכָה בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁל אָדָם, שְׁמוּרָה בַּלֵּב. תָּנָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בן יעקב), שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. תָּנָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בן יעקב) שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם, אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינְנָא, פְּתַח פּוּמָךְ קָרִי, פְּתַח פּוּמָךְ תָּנִי, כִּי הֵיכִי דְּתוֹרִיךְ חַיִּין וְתִתְקַיֵּם בְּיָדָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ד׳:כ״ב) "כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא". אַל תִּקְרִי "לְמוֹצָאֵיהֶם", אֶלָּא "לְמוֹצִיאֵיהֶם" בַּפֶּה. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינְנָא, חֲטוֹף אֱכוֹל, חֲטוֹף אִישְׁתִּי, דְּעָלְמָא דְּאַזְלִינָן מִינֵיהּ, לְבֵי הִלוּלָא דָּמִי. אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי, אִם יֵשׁ לְךָ, הֵיטֵב לָךְ, כִּי אֵין בִּשְׁאוֹל תַּעֲנוּג, וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ, וְאִם תֹּאמַר: אַנִּיחַ לְבָנַי (ולבנותי) חֹק, בִּשְׁאוֹל מִי (יודה) [יַגִּיד] לָךְ? בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה; הַלָּלוּ נוֹצְצִים, וְהַלָּלוּ נוֹבְלִין.

מ׳כב אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ לְוָיָה, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר:(משלי א׳:ט׳) "כִּי לִוְיַת חֵן". חָשׁבְּרֹאשׁוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "הֵן לְרֹאשֶׁךָ". חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ". חָשׁ בִּבְנֵי־מֵעַיִם, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ג) "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ". חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ". חָשׁ בְּכָל גּוּפוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ד) "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא". אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; אָדָם נוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ סַם, יָפֶה לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, סַם חַיִּים לְכָל גּוּפָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא". אָמַר רַב (אסי) [אַמִי]: מַאי דִּכְתִיב: (שם כב) "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, יִכֹּנוּ יַחְדָו עַל שְׂפָתֶיךָ".אֵימָתַי דִּבְרֵי תּוֹרָה נְעִימִים? "כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ". וְאֵימָתַי "תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁ"יִּכֹּנוֹ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ". רַבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא: "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו, וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", (שם טו) אֵימָתַי "שִׂמְחָה לָאִישׁ"? בְּשָׁעָה שֶׁ"מַּעֲנֵה בְּפִיו". [לָשׁוֹן אַחֵר: אֵימָתַי "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִּיו"? בִּזְמַן שֶׁ"דָּבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב"]. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ", (דברים ל׳:י״ד) אֵימָתַי "קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד"? בִּזְמַן שֶׁ"בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ". רָבָא אָמַר מֵהָכָא: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לוֹ, וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה". (תהילים כ״א:ג׳) אֵימָתַי "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָ לוֹ"? בְּשָׁעָה שֶׁ"אַרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה". רָבָא רָמִי, כְּתִיב: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ". וּכְתִיב: "אֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה". זָכָה, "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ", לֹא זָכָה, "וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶלָה". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: 'נֶצַח', 'סֶלָה', 'וָעֶד', אֵין לוֹ הֶפְסֵק (לעולם ולעולמי) עוֹלָמִים. 'נֶצַח', דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ז:ט״ז) "כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף". 'סֶלָה', דִּכְתִיב: (תהלים מ ח) "כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה' צְבָאוֹת, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה". 'וָעֶד', דִּכְתִיב: (שמות ט״ו:י״ח) "ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". *)) אָמַר רַבִּי (אליעזר) [אֶלְעָזָר]: מַאי דִּכְתִיב: (משלי א׳:ט׳-י׳) "וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ", אִם מֵשִׂים אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּעָנָק זֶה, שֶׁרָף לַצַּוָּאר, וְנִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.

מ״אכג וְאָמַר רַבִּי (אליעזר) [אֶלְעָזָר]: מַאי דִּכְתִיב: (שה"ש ה) "לְחָיָּו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם", אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, (אי נמי) וְכַבֹּשֶׂם הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין מִמֶּנּוּ, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם (בידו). וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם (בידו). וְאָמַר רַבִּי (אליעזר) [אֶלְעָזָר]: מַאי דִּכְתִיב: (שמות לב) "לוּחוֹת אֶבֶן"? אִם מֵשִׂים אָדָם לְחָיָו כְּאֶבֶן זוֹ שֶׁאֵינָהּ נִמְחֵת, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי (אליעזר) [אֶלְעָזָר]: מַאי דִּכְתִיב: (שמות ל) "מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת" וְגוֹ'. אִלְמָלֵי לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת", אַל תִּקְרִי "חָרוּת", אֶלָּא "חֵרוּת".

מ״בכד אָמַר רַב מַתְנָא: מַאי דִּכְתִיב: (במדבר כ״א:י״ח) "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה"? אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. רָבָא [בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא], הַוְיָא לֵיהּ מִלְּתָא לְרַב יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ, כַּד מָטָא מַעֲלִי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, אָמַר: אִיזִיל אִיפַיְסֵיהּ. אָזַל אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ דְּקָא מָזֵיג לֵיהּ כַּסָא. אָמַר לֵיהּ: הַב לִי דְּאִימְזִיג לֵיהּ אֲנָא. [יָהַב לֵיהּ], מָזַג לֵיהּ. כַּד טַעֲמֵיהּ, אָמַר: דָּמִי הַאי מְזִיגָא, לִמְזִיגָא דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אָמַר לֵיהּ: אֲנָא הֲוָא. אָמַר לֵיהּ: לָא תֵּיתִיב אַכַּרְעָיךְ עַד דִּמְפָרַשְׁתְּ לִי לְהַנֵי קְרָאֵי. מַאי דִּכְתִיב: "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא"? אָמַר לֵיהּ: אִם מֵשִׂים אָדָם אֶת עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין (אותו) [בּוֹ], תּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה. (שנאמר: "וממדבר מתנה".) וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ (תורה) בְּמַתָּנָה, נַחֲלוֹ־אֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל". וְכֵיוָן שֶׁנַּחֲלוֹ־אֵל, עוֹלֶה לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת". וְאִם מֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא". וְאִם חוֹזֵר בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ׳:ד׳) "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא".

מ״גכה אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ס״ח:י״א) "חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָה תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים"? אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּחַיָּה זוֹ שֶׁדּוֹרֶסֶת וְאוֹכֶלֶת, וְאַמְרִי לָהּ: שֶׁמַּסְרַחַת וְאוֹכֶלֶת, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.

מ״דוְאִם עוֹשֶׂה (אדם) כֵּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ סְעוּדָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״ז:י״ח) "נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ"? לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּתְּאֵנָה? (לומר לך) מַה תְּאֵנָה זוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ, מוֹצֵא בָּה תְּאֵנִים, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן, מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: (אמר רבי יונתן) מַאי דִּכְתִיב: (שם ה) "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן", מִפְּנֵי מַה נִּמְשְׁלוּ דִבְרֵי תּוֹרָה 'כְּאַיָּלָה'? לוֹמַר לְךָ: מָה אַיָּלָה זוֹ, רַחְמָהּ צַר, וַחֲבִיבָה עַל בּוֹעֲלָהּ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִין עַל לוֹמְדֵיהֶן כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. "וְיַעֲלַת חֵן", שֶׁמַּעֲלַת חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ. "דַּדֶּיהָ יְרַוּוּךָ בְּכָל עֵת", [לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּדַּד]? מַה דַּד זֶה, כָּל זְמַן שֶׁתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ, מוֹצֵא בּוֹ חָלָב, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן, מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם. "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָּמִיד", כְּגוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת. (דתניא) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וּסְדִינוֹמֻטָּל בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי. (תניא) אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם אֶחָד לִטְּלוֹ, וּמָצָא (נחש) שָׂרָף עָלָיו. תָּנָא דְּבֵי רַב עָנָן, מַאי דִּכְתִיב: (שופטים ה׳:י׳) "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת" וְגוֹ'. "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת" *)) אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמְבָאֲרִים אוֹתָהּ כַּצָּהֳרָיִם. (שם) "יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין", שֶׁיּוֹשְׁבִים וְדָנִין דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. 'וְהוֹלְכֵי', אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. 'עַל דֶּרֶךְ', אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. 'שִׂיחוּ', אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, שֶׁכָּל שִׂיחָתָן דִּבְרֵי תּוֹרָה.

מ״הכו אָמַר רַב שִׁזְבִי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ב:כ״ז) "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ", לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים צַיָּד הָרַמַּאי. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: צַיָּד הָרַמַּאי, יַחֲרֹךְ. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁצָּד צִפֳּרִים, אִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מְשַׁבֵּר אֶת כְּנָפָיו (מתקיים בידו), מִשְׁתַּמֵּר], וְאִם לָאו, אֵין (מתקיים בידו) [מִשְׁתַּמֵּר]. אָמַר רָבָא, אָמַר רַב סְחוֹרָה, אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ג:י״א] "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה"? אִם מֵשִׂים אָדָם אֶת תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת, מִתְמַעֶטֶת, וְאִם *)) קוֹבֵץ עַל יָד עַל יָד, יַרְבֶּה. אָמַר רָבָא: גְּמִירֵי לָהּ רַבָּנָן לְהָא מִלְּתָא, וְעַבְרֵי עֲלָהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: (בדידי הוה עובדא) [אֲנָא עָבִידְתָּהּ] וְאִתְקַיֵּים בִּי.

מ״וכז תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה? מֹשֶׁה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה, נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ. נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה. נִכְנְסוּ בָּנָיו, וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָן. נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו, אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶׁה, וְאִיתָמָר יָשַׁב לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה הוּא חוֹזֵר. נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָן. [נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים], נִכְנְסוּ כָּל הָעָם וְשָׁנָה לָהֶם פִּרְקָן. נִמְצָא בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבָּעָה, וּבְיַד בָּנָיו שְׁלֹשָׁה, וּבְיַד זְקֵנִים שְׁנַיִם, וּבְיַד כָּל הָעָם אֶחָד. נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, שָׁנָה לָהֶם אַהֲרֹן פִּרְקוֹ, נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, שָׁנוּ לָהֶם בָּנָיו פִּרְקָן. נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו שָׁנוּ לָהֶם זְקֵנִים פִּרְקָן. נִמְצָא בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד אַרְבָּעָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי (אלעזר בן עזריה) [אֱלִיעֶזֶר]: חַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת אֶת תַּלְמִידָיו אַרְבַּע פְּעָמִים, וְקַל־וָחֹמֶר! וּמָה אַהֲרֹן שֶׁלָּמַד מִפִּי מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, אַרְבָּעָה. הֶדְיוֹט מִפִּי הֶדְיוֹט, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה?! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״א:י״ט) "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וּמִנַּיִן עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם". וּמִנַּיִן שֶׁחַיָּב לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״א:א׳) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". וּנְעַיְלוּ כּוּלְּהוּ וְנִגְמְרוּ מִמֹּשֶׁה? כְּדֵי לַחֲלֹק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן, וְכָבוֹד לְבָנָיו, וְכָבוֹד לַזְּקֵנִים. וְלֵיעוֹל אַהֲרֹן וְלֵילִיף מִמֹּשֶׁה? וְלִיעַיְלוּ בָּנָיו וְלִילְפֵי מֵאַהֲרֹן? וְלִעַיְלוּ זְקֵנִים וְלִילְפוּ מִבָּנָיו? וְלִיעַיְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְלִילְפוּ מִזְּקֵנִים? מֹשֶׁה, כֵּיוָן דְּמִפִּי הַגְּבוּרָה גָּמַר, מִסְתַּיְעָא מִלְתֵּיהּ. אָמַר מַר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה הוּא (יושב) [חוֹזֵר], כְּמַאן אַזְלָא הָא דְּתַנְיָא: שְׁלֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, הָרַב בָּאֶמְצַע, גָּדוֹל בִּימִינוֹ, וְקָטָן בִּשְׂמֹאלוֹ, (כמאן?) נֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלֹא רַבָּנָן? אֲפִלּוּ תֵּימָא: רַבָּנָן, מִשּׁוּם טִרְחָא דְּאַהֲרֹן.

מ״זכח רַבִּי פְּרֵידָא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא תַּלְמִידָא, דַהֲוָה תָּנִי לֵיהּ אַרְבַּע מֵאָה זִימְנֵי, וְגָמַר. זִימְנָא חֲדָא בַּעְיוּהָ לְמִלְּתָא דְּמִצְוָה, תָּנָא לֵיהּ וְלָא גָּמַר. אָמַר לֵיהּ: הָאִידְנָא, מַאי שְׁנָא? אָמַר לֵיהּ: מֵהַאִי שַׁעְתָּא דְּאָמְרוּ לֵיהּ לְמַר, אִיכָּא מִלְּתָא דְּמִצְוָה, (איטרדי) אַסַחְתִּי לְדַעְתָּאִי, [וְכָל שַׁעְתָּא] אֲמִינָא: "הַשְׁתָּא קָאִי מַר", "הַשְׁתָּא קָאִי מַר". אָמַר לֵיהּ: הַב דַּעְתָּךְ דְּאַתְּנִי לָךְ, [הָדַר] תָּנָא לֵיהּ אַרְבַּע מֵאָה זִימְנִי אַחֲרִינִי וְגָמַר. נַפְקָא בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לֵיהּ: נִיחָא לָךְ דְּלִיסְפוּ עַל חַיִיךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁנֵי? אוֹ דְּתִזְכֶּה אַתְּ וְדָרָךְ לְעָלְמָא דְּאַתִּי? אָמַר לֵיהּ: בָּעִינָא דְּאֶזְכֶּה אֲנָא וְדָרָאִי לְעָלְמָא דְּאַתִּי. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תְּנוּ לוֹ זוֹ וְזוֹ.

מ״חכט אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״א:י״ט) "שִׂימָה בְּפִיהֶם", אַל תִּקְרִי 'שִׂימָה', אֶלָּא 'סִימְנָה'. שָׁמְעָה רַב תַּחְלִיפָא בְּמַעֲרָבָא, אָזַל אָמְרָהּ קַמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ. אָמַר: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ? אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ: (ירמיהו ל״א:כ״א) "הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים" וְגוֹ', עֲשׂוּ צִיּוּנִים לַתּוֹרָה. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי 'צִיּוּן' לִישְׁנָא דְּסִימָנָא הוּא? דִּכְתִיב: (יחזקאל ל״ט:ט״ו) "וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן". רַב (אליעזר) [אֶלְעָזָר] אָמַר מֵהָכָא: (משלי ז׳:ד׳) "וּמוֹדָע לַבִּינָה תִּקְרָא"; עֲשֵׂה מוֹדָעִים לַתּוֹרָה.

מ״ט(רב) [רָבָא] אָמַר: עֲשֵׂה מוֹעֲדִים לַתּוֹרָה, וְהַיְנוּ דְּאָמַר (רב דימי) [אַבְדִּימִי] בַּר חָמָא [בַּר דּוֹסָא]: מַאי דִּכְתִיב: (דברים ל׳:י״ג) "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא, וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא". "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא", שֶׁאִם בַּשָּׁמַיִם הִיא, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ. "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא", שֶׁאִם מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲבֹר אַחֲרֶיהָ. (רבה) [רָבָא] אָמַר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא", לֹא תִּמְצָא בְּמִי שֶׁמַּגְבִּיהַּ דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַּשָּׁמַיִם. "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא", לֹא תִּמָּצֵא בְּמִי שֶׁמַּרְחִיב דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַּיָּם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא", לֹא תִּמָּצֵא בְּגַסֵּי־הָרוּחַ. "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא", לֹא תִּמָּצֵא בַּסַּחְרָנִים וְלֹא בַּתַּגָּרִים.

נ׳ל אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: יוֹשְׁבֵי צְרִיפִיםוּמְהַלְּכֵי מִדְבָּרוֹת, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם אֵינָם שֶׁלָּהֶם. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: אֱלִיעֶזֶר אִישׁ בִּירָה אוֹמֵר: יוֹשְׁבֵי צְרִיפִים, כְּיוֹשְׁבֵי קְבָרוֹת, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: (שם כז) "אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה". מַאי טַעְמָא? עוּלָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם מֶרְחֲצָאוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין זֶה לָזֶה בִּטְבִילָה. מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, נַהֲרָא (דמקרב למתא) [דְּסָמִיךְ לְבֵיתָא]. אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ יָרָק, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ. מיתיבי שלשה מרבין וכו'

נ״אאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת, אָדָם וּבְהֵמָה [שֶׁבָּהּ] מֵתִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶם. מֵתִים, סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: מַזְקִינִין בַּחֲצִי יְמֵיהֶם. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַנֵּי מוּלְיָיתָא דְּבֵי בִּירִי וּדְבֵי נֶרֶשׁ, אַזְקִנּוּן.

נ״בתַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אֵין לְךָ שֶׁיָּפֶה לִמְדִידָה יוֹתֵר מִשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: (זכריה ב׳:ה׳) "וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה". וְהָכְּתִיב: (יחזקאל מ׳:ה׳) "וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה"! הַהוּא לְתַרְעֵי. תָּנִי (רבי יוסי) [רַב יוֹסֵף]: שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים הֵם: שֶׁל מֶגֶג, וְשֶׁל נְצָרִים, וְשֶׁל פִּשְׁתָּן. שֶׁל מֶגֶג, לְפָרָה, כִּדְתְנָן כְּפָתּוּהָ בְּחֶבֶל הַמְּגָג, וּנְתָנוּהָ עַל גַּב מַעֲרָכָתָהּ. שֶׁל נְצָרִים, לְסוֹטָה, דִּתְנָן: וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. שֶׁל פִּשְׁתָּן, לִמְדִידָה.

נ״געירובין פרק ו הדר - לא רַבִינָא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַב אַשִׁי, חַזְיָיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא (דקטיר חמריה) [דְּקָא אָסַר לֵיהּ לְחַמְרֵיהּ] בְּצִינִיתָא בְּשַׁבְּתָא, רָמֵיהּ בֵּיהּ קַלָא, לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: לַהֲוֵי הַאי גַּבְרָא בְּשַׁמְתָּא. אָמַר לֵיהּ: כִּי הַאי גַּוְנָא מִי מִיתְחַזִי כְּאַפְקִירוּתָא? אָמַר לֵיהּ: (משלי כ״א:ל׳) "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'"; כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל ה', אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב. אָמַר רָבָא: בְּפָנָיו, אָסוּר וְחַיָּב מִיתָה, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אָסוּר וְאֵין חַיָּב מִיתָה. וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא? וְהָתַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַאי דָּרוּשׁ? (ויקרא א׳:ז׳) "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ", אָמְרוּ: אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. וְתַלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה (בפני רבו) [בְּפָנָיו]. אָמַר לָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְאִמָּא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ: תְּמֵהַנִי אִם יוֹצִיא זֶה שְׁנָתוֹ, וְלֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ. אָמְרָה לוֹ: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהּ: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלַנִי: כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ תַּלְמִיד, יְהוּדָה בֶּן גּוּרְיָא שְׁמוֹ, וְהָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת. בְּפָנָיו הֲוָה. וְהָא "רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת" קָאָמַר! וּלְטַעְמִיךְ, שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו לָמָּה? אֶלָּא, שֶׁלֹּא תֹּאמַר 'מָשָׁל' הָיָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, רָאוּי לְהַכִּישׁוֹנָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ב:ו׳) "וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹאמֶר: צָעִיר אֲנִי לְיָמִים, וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם". כְּתִיב הָכָא 'זָחַלְתִּי', וּכְתִיב הָתָם: (דברים ל״ב:כ״ד) "עִם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר". זְעִירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: נִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:י״א) "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ל״א:כ״א) "וַיֹאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא". וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר: לַאֲחִי אַבָּא צִוָּה, לִי לֹא צִוָּה, אֲפִלּוּ הָכִי אַשְׁכְּחָן דְּאִעֲנָשׁ, דִּכְתִיב: (שם כז) "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה'" וְגוֹ'. וְלֹא אַשְׁכְּחָן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ.

נ״דלב רַב הַמְנוּנָא רָמִי, כְּתִיב: (תהילים קי״ט:י״א) "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ", וּכְתִיב: (שם) "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב", [לָא קַשְׁיָא], כָּאן בִּזְמַן שֶׁעִירָא הַיָּאִירִי קַיָּם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין עִירָא הַיָּאִירִי קַיָּם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר (כהנא) זַבְדָּא]: כָּל הַמְשַׁגֵּרמַתְּנוֹתָיו לְכֹהֵן אֶחָד, מֵבִיא רָעָב לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל־ב כ) "וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹּהֵן לְדָוִד" וְגוֹ'. וְכִי לְדָוִד הוּא דַּהֲוֵי כֹּהֵן, לְכוּלֵי עָלְמָא לָא הֲוֵי כֹּהֵן? אֶלָּא שֶׁהָיָה מְשַׁגֵּר לוֹ כָּל מַתְּנוֹתָיו. וּכְתִיב [בַּתְרֵיה]: (שם כא) "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים". אָמַר רַבִּי: (אבא) (לוי) כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ, אָזִיל לִשְׁאוֹל בְּלָא וָלָד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״א:כ״ח)אשתשר "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבַּחוּרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" וּכְתִיב: (ד"ה א ו) "נוּן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ". וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא: לֹא נֶעֱנַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עַל שֶׁבִּטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה לַיְלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ה׳:י״ג) "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ" וְגוֹ', וּכְתִיב: (שם) "וַיֹאמֶר: לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה', עַתָּה בָּאתִי". אָמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁיו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ: עַל אֵיזֶה מֵהֶם בָּאתָ? אָמַר לֵיהּ: "עַתָּה בָּאתִי".

נ״המִיָּד (שם ח) ("וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם", וכתיב (שם) ["וַיֵּלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא] בְּתוֹךְ הָעֵמֶק". [וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: מְלַמֵּד, שֶׁלָּן בְּעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. וּגְמִירִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָרוֹן וּשְׁכִינָה שְׁרוּיִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן, יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר (אויא) [אוּנְיָא] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה) "עַתָּה בָּאתִי".

נ״ולג אָמַר רַב בְּרוּנָא, אָמַר רַב: כָּל הַיָּשֵׁן בְּקִילְעָא שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שְׁרוּיִין בָּהּ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (מיכה ב׳:ט׳) "נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ". אָמַר רַב יוֹסֵף: (לא נצרכה) אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ נִדָּה. רָבָא אָמַר: אִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה! וְלֹא הִיא, עַד הָאִידְנָא מַאן נַטְרֵיהּ?

נ״זלד אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַשּׁוֹתֶה רְבִיעִית יַיִן, אַל יוֹרֶה. אָמַר רַב נַחְמָן: לָאו מַעַלְיָא הַאי שְׁמַעְתָּא, דְּהָא אֲנָא, כַּמָּה דְּלָא שַׁתִּינָא רְבִיְעַתָא דְּחַמְרָא, לָא צִילָאִי דַּעְתָּאִי. אָמַר לֵיהּ רָבָא: מַאי טַעְמָא אָמַר מַר הָכִי? הָאָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״ט:ג׳) "וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"? כָּל הָאוֹמֵר: שְׁמוּעָה זוֹ נָאָה וּשְׁמוּעָה זוֹ אֵינָה נָאָה, מְאַבֵּד הוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

נ״חאָמַר לוֹ: הַדְרִי בִּי. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. שִׁכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. הֵיכִי דָּמִי 'שָׁתוּי'? וְהֵיכִי דָּמִי 'שִׁכּוֹר'? כִּי הָא (דרבה) [דְּרַבִּי אַבָּא] בַּר שׁוּמְנִי וְרַב מְנַשְׁיָא בְּרַבִּי יִרְמְיָה מִגִּיפְתִּי הֲווּ קָמִּפְטְרֵי מֵהֲדָרֵי אַמַעַבְרָא דִּנְהָר יוּפְתִּי, אַמְרֵי: נֵימָא מִלְּתָא כָּל חַד וְחַד מִינָן דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ לְחַבְרֵיה, דְּאָמַר מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא: (בריה דרב ירמיה) לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרוֹ. פָּתַח חַד (מינייהו) וְאָמַר: הֵיכִי דָּמִי 'שָׁתוּי', וְהֵיכִי דָּמִי 'שִׁכּוֹר'? 'שָׁתוּי', כָּל שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, 'שִׁכּוֹר', כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר: הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה וִיקַיְּמֶנּוּ בְּיָדוֹ? יִקַּח בָּהֶן סֵפֶר תּוֹרָה. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִלּוּ בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ עָבַד עִסְקָא וְרָוַח. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִלּוּ מָצָא מְצִיאָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִלּוּ כָּתַב תְּפִלִּין. אָמַר רַבִּי חָנָן, וְאִי תֵּימָא רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָה? [דִּכְתִיב]: (במדבר כ״א:ב׳) "וַיִדֹּר יִשְׂרָאֵל נֵדֶר (לאמר) לַה' וַיֹאמֶר", וְגוֹ'].

נ״טתַּנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב, וְהָיָה רַבִּי אִלָעִאי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו, מָצָא גְּלוּסְקִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ: אִלָעִאי טוֹל גְּלוּסְקִין מִן הַדֶּרֶךְ. מָצָא נָכְרִי אֶחָד, אָמַר לוֹ: מַבְגָּאִי, טוֹל גְּלוּסְקִין הַלָּלוּ מֵאִלָעִאי! נִטְפַּל בּוֹ רַבִּי אִלָעִאי, אָמַר לוֹ: מֵהֵיכָן אַתָּה? אָמַר לוֹ מֵעֲיָירוֹת שֶׁל בּוּרְגָּנִין. (אני) וּמַה שִּׁמְּךָ? 'מַבְגַּאִי' שְׁמֵנִי. כְּלוּם הִכִּירְךָ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעוֹלָם? אָמַר לוֹ: לָאו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְנוּ, שֶׁכִּוֵּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין, וְלָמַדְנוּ שֶׁהוֹלְכִים אַחַר רֹב עוֹבְרֵי דְּרָכִים, וְלָמַדְנוּ שֶׁחֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְזִיב, בָּא אֶחָד לִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ. אָמַר לְזֶה שֶׁעִמּוֹ: כְּלוּם שָׁתִינוּ רְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְטַיֵּלאַחֲרֵינוּ עַד שֶׁיָּפִיג יֵינֵנוּ. וְטִיֵּל אַחֲרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מִילִין עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר, יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף, וְיָשַׁב וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, וְהַרְבֵּה דְּבָרִים לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: לָמַדְנוּ: שֶׁרְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי מְשַׁכֵּר. וְלָמַדְנוּ: שִׁכּוֹר אַל יוֹרֶה. [וְלָמַדְנוּ: שֶׁדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן]. וְלָמַדְנוּ: שֶׁאֵין מְפִירִין נְדָרִים, לֹא רָכוּב וְלֹא מְהַלֵּךְ וְלֹא עוֹמֵד, אֶלָּא יוֹשֵׁב.

ס׳תַּנָּאֵי הִיא, דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה. דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי פָּתַח לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהַהוּא גַּבְרָא? (משלי י״ב:י״ח) "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא". כָּל הַבּוֹטֶה, רָאוּי לְדָקְרוֹ בַּחֶרֶב, אֶלָּא שֶׁלְּשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

ס״אאָמַר מַר: "וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בִּכְשָׁפִים. אֲבָל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בִּכְשָׁפִים, מַעֲבִירִין. תָּנָא: שְׁלֵמִין מַעֲבִירִין, פְּתִיתִין אֵין מַעֲבִירִין. אָמַר לוֹ רַב אַסִי לְרַב אַשִּׁי: וְאַפְּתִיתִין לָא עַבְדָן? וְהָכְּתִיב: (יחזקאל י״ג:י״ח-י״ט) "וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים, וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם". הָתָם, דְּשַׁקְלֵי בְּאַגְרַיְהוּ.

ס״בלה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: יְכוֹלַנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נא) "לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת, עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן". מֵיתִיבִי: שִׁכּוֹר, מִקְּחוֹ מֶקַח, וּמִמְכָּרוֹ מִמְכָּר. עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה, הָיוּ מְמִיתִין אוֹתוֹ. מַלְקוֹת, הָיוּ מַלְקִין אוֹתוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הוּא כְּפִקֵּח לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁפָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה. מַאי: 'יְכוֹלַנִי לִפְטֹר' נַמִּי דְּקָאָמַר? מִדִּין תְּפִלָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא שָׁנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט. אֲבָל הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט, פָּטוּר מִכֻּלָּם. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַמַּפִּיק מָגֵן בִּשְׁעַת גַּאֲוָה סוֹגְרִין וְחוֹתְמִין צָרוֹת בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב מא) "גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר". מַאי מַשְׁמַע, דְּהַאי 'אָפִיק' לִישְׁנָא דְּעַבוּרִיהוּא? דִּכְתִיב (שם ו) "אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל, כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ". רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: 'כָּל שֶׁאֵינוֹ מַפִּיק' אִיתְּמַר. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי 'מַפִּיק' לִישְׁנָא דִּגְלוּיֵי הוּא? דִּכְתִיב: (שמואל ב כב) "וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי־יָם, יִגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל". מִכְּדִי, קְרָאֵי מַשְׁמַע כְּמַר וּמַשְׁמַע כְּמַר, בְּמַאי פְּלִיגֵי? בִּדְרַב שֵׁשֶׁת, דְּרַב שֵׁשֶׁת מָסַר שְׁנָתֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ, מַר אִית לֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, וּמַר לֵית לֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַשִׁי, אָמַר רַב: כָּל שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, אַל יִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּצַּר אַל יוֹרֶה".

ס״גרַבִּי חֲנִינָא, בְּיוֹמָא דְּרָתַחלָא מַצְלִי, אָמַר: "בַּצַּר אַל יוֹרֶה" כְּתִיב. מַר עוּקְבָא, בְּיוֹמָא דְּשׁוּתָא לָא נָפִיק לְדִינָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: צְרִיכָא שְׁמַעְתָּא צִילוּתָא, כְּיוֹמָא דְּאִסְתְּנָא. אָמַר אַבַּיֵי: אִי אָמְרָה לִי אֵם "קְרִיב כּוּתְחָא", לָא תָּנָאִי. אָמַר (רבינא) [רָבָא]: אִי קְרַצְתָּן כִּינָה, לָא תָּנָאי. מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא עָבְדָה לֵיהּ אִמֵיהּ שִׁבְעָה לְבוּשֵׁי לְשִׁבְעָה יוֹמֵי. אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא אִיבְרָא לֵילְיָא אֶלָּא לְשֵׁינְתָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָא אִיבְרָא סִיהֲרָאאֶלָּא לְגִירְסָא. אַמְרֵי לֵיהּ (רבנן) לְרַבִּי זֵירָא: מְחַדְּדִין שְׁמַעְתְּתָךְ. אָמַר לְהוּ דִּימָמָא נִינְהוּ. אַמְרָן לֵיהּ בַּנְתֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: לָא בָּעִי מַר נִינוּם פּוּרְתָא? אָמַר לְהוּ: הַשְׁתָּא אַתּוּ יוֹמֵי דַּאֲרִיכֵי וּקְטִינֵי וְנֵינַם טוּבָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַנָן פּוֹעֲלֵי דִּימָמָא אַנָן. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב יָזִיף וּפָרַע.

ס״דלו אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַבָּא בַּדֶּרֶךְ אַל יִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (עזרא ח׳:ט״ו) "וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא, וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה, וָאָבִינָה בָּעָם". אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל, כִּי (הוה) אַתִּי בְּאוֹרְחָא, תְּלָתָא יוֹמִי לָא הֲוָה מַצְלִי. שְׁמוּאֵל לָא מַצְלִי בְּבֵיתָא דְּאִית בֵּיהּ שִׁכְרָא. רַב פָּפָּא לָא מַצְלִי בְּבֵיתָא דְּאִית בֵּיהּ הַרְסְנָא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ח׳:כ״א) "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי חִיָּא: (בר אשי, אמר רב) כָּל (שדעתו מיושבת עליו) [הַמִּתְיַּשֵׁב] בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים. 'יַיִן' נִתָּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, וְ'סוֹד' נִתָּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד. אָמַר רַב חָנָן: לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְנַחֵם אֲבֵלִים, וּלְשַׁלֵּם בּוֹ שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ל״א:ו׳) "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי (חנינא) [חָנָן] בַּר פָּפָּא: כָּל שֶׁאֵין יַיִן נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם, אֵינוֹ בִּכְלָל בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ג:כ״ה) "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶךָ", מַה לֶּחֶם שֶׁנִּקַּח בְּכֶסֶף־מַעֲשֵׂר, אַף (הנך) מַיִם דְּנִקָּחִים בְּכֶסֶף־מַעֲשֵׂר, וּמַאי נִיהוּ? יַיִן! וְקָא קָרִי לְהוּ 'מַיִם'. אִי נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם, אִיכָּא בְּרָכָה, וְאִי לָא, לָא. אָמַר רַב (פפא) [אִילָעָא]: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכוֹסוֹ, בְּכִיסוֹ, בְּכַעֲסוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בִּשְׂחוֹקוֹ.

ס״התָּנוּ רַבָּנָן: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵשׁ נָשִׁים מְקַבְּלוֹת פְּרָס מִבַּעֲלֵיהֶן, וַחֲמִשָּׁה עֲבָדִים מְקַבְּלִין פְּרָס מֵרַבֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה [בֶּן בְּתֵירָה] מַתִּיר בַּנָּשִׁים וְאוֹסֵר בַּעֲבָדִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מַתִּיר בַּעֲבָדִים וְאוֹסֵר בַּנָּשִׁים. אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא? דִּכְתִיב (דניאל ב׳:מ״ט) "וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא".

ס״ועירובין פרק ז חלון - אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חַלּוֹן עָגֹל, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּהֶקֵּפוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע טְפָחִים, וּשְׁנַיִם וּמַשֶׁהוּ מֵהֶם בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. דְּכִי מְרַבַּעַת לֵיהּ, אִיכָּא מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. מִכְּדִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֵשׁ בּוֹ בְּרָחְבּוֹ טֶפַח, בִּתְרֵיסָר סָגִי! הַנֵי מִילֵי בְּעִגּוּלָא, אֲבָל בְּרִבּוּעָא, בָּעִינָן טְפֵי. מִכְּדִי, כַּמָּה מְרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל? רְבִיעַ, בְּשִׁיתְסַר סָגִי! הַנֵי מִילֵי עִגּוּלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ רִבּוּעָא, אֲבָל רִבּוּעָא דְּנָפִיק מִגּוֹ עִגוּלָא, בָּעִינָן טְפֵי, מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם מוּרְשָׁא דְּקַרְנְתָא. מִכְּדִי, כָּל אַמְתָא בְּרִבּוּעָא, אַמְתָא וּתְרֵי חוּמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא, בְּשִׁבְסְרֵי נַכִּיחוּמְשָׁא סַגְיָא! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּי דַּיְנֵי דְּקֵסָרִי, וְאַמְרֵי לָהּ כִּי רַבָּנָן דְּקֵסָרִי דְּאַמְרֵי: עִגּוּלָא מִגּוֹ רִבּוּעָא, רִיבְעָא. רִבּוּעָא מִגּוֹ עִגּוּלָא, פַּלְגָּא.

ס״זאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבִּין, אָמַר רַב: מְעָרְבִין בְּפַת עֲדָשִׁים. [אֵינִי!] וְהָא הַהוּא דַּהֲוָאִי בִּשְׁנֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל, וְשַׁדְיוּהָ לְכַלְבֵּיהּ וְלָא אַכְלֵיהּ. הַהִיא, דִּשְׁאָר מִינִין הֲוָה, דִּכְתִיב: (יחזקאל ד׳:ט׳) "וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּים וּשְׁעוֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכוּסְמִין" וְגוֹ'. רַב פָּפָּא אָמַר: הַהִיא, צְלוּיָה בְּצוֹאַת אָדָם הֲוָאִי, דִּכְתִיב: "וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תַּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם". מַאי "וְעֻגַּת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה"? אָמַר רַב (חמא) [חִסְדָּא]: לְשִׁעוּרִים. רַב פָּפָּא אָמַר: עֲרִיכָתָהּ כַּעֲרִיכַת שְׂעוֹרִים וְלֹא כַּעֲרִיכַת חִטִּים.

ס״חעירובין פרק ח כיצד משתתפין - ראיתי שני מאמרים אשר כפי הנראה יש סתירה ביניהם, האחד בפרק זה, שמשבח העשירים, והם יושבים לפני אלקים, ובמסכת יום־טוב, בפרק המביא, מאמר אחד שאומר: שהעשירים יורדי גיהנום. וההבדל האמיתי ביניהם מבואר בפירושם. כי העשירים שעושים צדקה וחסד יושבים עולם לפני אלקים. אמנם העשירים שהם אכזרים ולא רחמנים, הנה הנם מיורדי גהנום, וזה לשון המאמר שבמס' עירובין:

ס״טלז בּוֹנְיוּס בֶּן בּוֹנְיוּס אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה, אָתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי, יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֵשׁ לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לֵיהּ: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בַּכֵּלִים הַלָּלוּ. רַבִּי, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כִּדְדָרִישׁ רַבָּה בַּר מָרִי: (תהילים ס״א:ח׳) "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". אֵימָתַי "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים"? בִּזְמַן שֶׁ"חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". (וזה לשון המאמר שבמסכת יום־טוב פרק המביא:) (דף לב ע"ב) אָמַר רַב נָתָן [בַּר אַבָּא, אָמַר רַב]: עֲתִירֵי בָּבֶל, יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם הֵם. כִּי הָא דְּשַׁבְּתַּי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מָרִינוּס אִיקְלַע לְבָבֶל, בָּעָא מִינַיְהוּ זוּזֵי לְעִיסְקָא, וְלָא יְהָבוּ לֵיהּ. מְזוֹנֵי, מֵיזוּן נַמִּי לָא זַיְנוּהוּ. אָמַר: הַנֵי, מֵעֵרֶב־רַב קָאַתִּי, דִּכְתִיב: (דברים י״ג:י״ח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ"; כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט״ו:כ״ג) "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ", רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִים. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, חַיֵּיהֶן אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּקאֶחָד. וְתַנָּא קַמָּא, אַמַּאי לָא חָשִׁיב לָהּ? אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּין בֵּיהּ.

ע׳עירובין פרק ט כל גגות - אָמַר רבי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה וְהָיִינוּ מַעֲלִין סֵפֶר תּוֹרָה מֵחָצֵר לַגַּג, וּמִגַּג לֶחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְקַרְפַּף לִקְרוֹת בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין שְׁעַת הַסַּכָּנָה רְאָיָה.

ע״אעירובין פרק י המוצא תפילין - תָּנָא: מִיכַל בַּת כּוּשִׁי הָיְתָה מַנַּחַת תְּפִלִּין, וְלֹא מִחוּ בָּהּ חֲכָמִים. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרֶגֶל, וְלֹא מִחוּ בָּהּ חֲכָמִים. מִדְּלָא מִחוּ בָּהּ חֲכָמִים, אַלְמָא קָסַבְרֵי: מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָא הִיא.

ע״באָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כִּיחַבִּפְנֵי רַבּוֹ, חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ח׳:ל״ו) "כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת". אַל תִּקְרִי: 'מְשַׂנְאַי', אֶלָּא 'מַשְׂנִיאַי'. וְהָא מֵינַס אָנִיס? כִּיחַ וְרַק קָאַמְרִינָן.

ע״גאָמַר רָמִי בַּר אַבָּא, אָמַר רַב אַסִי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״ט:ב׳) "וְאָץ בְּרַגְלַיִם, חוֹטֵא". תָּנִי חֲדָא: מֻתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת, וְתַנְיָא אִידָךְ: אָסוּר! לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַחִים, הָא בִּיבֵשִׁים. וְאִי בָּעִית אֵימָא: הָא וְהָא בְּלַחִים, כָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה, וְכָאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִי בָּעִית אֵימָא: הָא וְהָא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּסַיִּים מְסַאנֵיהּ, הָא דְּלָא סַיִּים מְסַאנֵיהּ. וְאִי בָּעִית אֵימָא: הָא וְהָא דְּסַיִּים מְסַאנֵיה, וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי, הָא דְּלֵית לֵיהּ עוּקְצֵי. וְאִי בָּעִית אֵימָא: הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ עוּקְצֵי, וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּאִית לֵיהּ שְׂרָכָא, וְהָא דְּלֵית לֵיהּ שְׂרָכָא. וְהָאִידְנָא דְּקַיְמָא לָן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כּוּלְּהוּ שָׂרִי! וְאָמַר רַב (אשי) [רָמִי בַּר חָמָא, אָמַר רַב אַסִי]: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיָּכֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא". דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַכּוֹפֶה אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה, הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. אָמַר רַב אִיקָא בַּר חִינְנָא, מַאי קְרָאָה? (שם) "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב".

ע״דלח (אמר) רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: עֶשֶׂר קְלָלוֹת נִתְקַלְּלָה חַוָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ג׳:ט״ז) "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרוֹנֵךְ". "הַרְבָּה אַרְבֶּה", אֵלּוּ שְׁתֵּי טִפֵּי דָּמִים, אֶחָד דַּם נִדָּה, וְאֶחָד דַּם בְּתוּלִים. "עִצְבוֹנֵךְ", זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. "וְהֵרוֹנֵךְ", זֶה צַעַר הָעִבּוּר. "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ", מְלַמֵּד, שֶׁהָאִשָׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעִלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ", מְלַמֵּד, שֶׁהָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בַּלֵּב וְהָאִישׁ תּוֹבֵעַ בַּפֶּה.

ע״הזוֹ הִיא מִדָּה יָפָה שֶׁבַּנָּשִׁים. הַנֵי, שֶׁבַע הַוְיָן! כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: עֲטוּפָה כְּאָבֵל, וַחֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וּמְנֻדָּה מִכָּל אָדָם. מַאי: 'מְנֻדָּה מִכָּל אָדָם'? אִי נֵימָא: דַּאֲסִירָא לִיחוּדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא דְּלָאו דִּידָהּ, אִיהוּ נַמִּי אָסוּר לִיחוּדֵי בַּהֲדֵי אִתְּתָא דְּלָאו דִּידֵיהּ! אֶלָּא: דַּאֲסִירָא לְבֵי תְּרֵי. בְּמַתְנִיתָא תַּנָא: מְגַדֶּלֶת שֵׂעָר כְּלִילִית, וְיוֹשֶׁבֶת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם כַּבְּהֵמָה, וְנַעֲשֵׂית כַּר לְבַעְלָהּ. וְאִידָךְ? הַנֵי, שֶׁבַח הוּא לָהּ.

ע״ולט אָמַר רַב חִיָּא: מַאי דִּכְתִיב: (איוב ל״ה:י״א) "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ". "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ", זוֹ פִּרְדָה, שֶׁכּוֹרַעַת וּמַשְׁתֶּנֶת מַיִם. "וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ", זֶה תַּרְנְגוֹל, שֶׁמְּפַיֵּס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לָמַדְנוּ צְנִיעוּת מֵחָתוּל, וְגֶזֶל מִנְּמָלָה, וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה, וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל, שֶׁמְּפַיֵּס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל. מַאי אָמַר לָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָכִי קָאָמַר לָהּ: זִיגָא זַבִּינְנָא לִיךְ דְּמַטִי לִיךְ עַד אַרְעָא. וּבָתַר הָכִי אָמַר לָהּ: לִישַׁמְטֵיהּ לְכַרְבַּלְתֵּיהּדְּהַהוּא תַּרְנְגוֹלָא, אִי אִית לֵיהּ וְלָא זַבְּנִינָא לָךְ.

ע״זמ אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: חִדְקָאָה, דִּכְתִיב בְּכוּ: (מיכה ז׳:ד׳) "טוֹבָם כְּחֵדֶק". אָמַר לֵיהּ: שַׁטְיָא, שַׁפִּיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא: "יָשָׁר מִמְּסוּכָה". אֶלָּא מַאי "טוֹבָם כְּחֵדֶק"? מָה חֲדָקִים הַלָּלוּ מְגִינִים עַל הַפִּרְצָה, כָּךְ טוֹבִים שֶׁבָּנוּ מְגִינִים עָלֵינוּ. דָּבָר אַחֵר: "טוֹבָם כְּחֵדֶק", טוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְחַדְּקִין אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ד) "קוּמִי וְדוֹשִׁי בַת־צִיּוֹן, כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל, וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה, וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים".

ע״ח[פִּסְקָא. מְמַלְּאִין מִבּוֹר הַגּוֹלָה וְכוּ' בְּשַׁבָּת, וּמִבְּאֵר־הַקַּר בְּיוֹם טוֹב]. מַאי 'בְּאֵר־הַקַּר'? אָמַר שְׁמוּאֵל: בּוֹר שֶׁהִקְרוּ עָלֶיהָ דְּבָרִים וְהִתִּירוּהָ. מֵיתִיבִי: לֹא כָּל הַבּוֹרוֹת הַקָּרוֹת הִתִּירוּ, אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, וְאִי אָמַרְתְּ: שֶׁהִקְרוּ עָלֶיהָ דְּבָרִים וְהִתִּירוּהָ, מַאי זוֹ בִּלְבַד? אֶלָּא אָמַר רַבִּי נָתָן בַּר יִצְחָק: בְּאֵר מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ו׳:ז׳) "כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה" וְגוֹ'. גּוּפָא, לֹא כָּל הַבּוֹרוֹת הַקָּרוֹת הִתִּירוּ, אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, כְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה חָנוּ עָלֶיהָ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְהִתִּירוּ לָהֶם. (ולא התירו להם) [וְלֹא הֵם הִתִּירוּ], אֶלָּא מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.

ע״טתָּנִי רַב כַּהֲנָא: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״א:כ״ג) "אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא", יָכוֹל לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים בַּעֲלֵי־מוּמִין נִכְנָסִים בֵּין הָאוּלָם וְהַמִּזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת רִקּוּעֵי פַּחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַךְ", חָלַק. מִצְוָה בִּתְמִימִים, אֵין שָׁם תְּמִימִים, נִכְנָסִין בַּעֲלֵי־מוּמִין. מִצְוָה בִּטְהוֹרִים, אֵין שָׁם טְהוֹרִים נִכְנָסִים טְמֵאִים. אִידִי וְאִידִי כֹּהֲנִים אִין, [יִשְׂרָאֵלִים] לָא! אִיבָּעְיָא לְהוּ: טָמֵא וּבַעַל־מוּם, אֵיזֶה מֵהֶן נִכְנָס? רַבִּי חִיָּא בַּר אַשִׁי, אָמַר רַב: טָמֵא נִכְנָס, דְּהָא אִישְׁתְּרִי בַּעֲבוֹדַת צִבּוּר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּעַל־מוּם נִכְנָס, דְּהָא אִישְׁתְּרִי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים.

פ׳סְלִיק מַסֶּכֶת עֵרוּבִין

Today's Learning

עין יעקב, עירוביןEin Yaakov, Eiruvin