עין יעקב, תענית ב׳Ein Yaakov, Taanit 2

א׳תענית פרק ב - לט מַתְנִיתִין. סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד? מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, [וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא, וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית־דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם", אֶלָּא (יונה ג׳:י׳) "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה". וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר: (יואל ב׳:י״ג) "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם". עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וּבֵיתוֹ רֵיקָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת; שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת, וְשׁוֹפָרוֹת (תהילים ק״כ:א׳) "אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי". (שם קכא) "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" וְגוֹ'. (שם קל) "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'". (שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'זִכְרוֹנוֹת' וְ'שׁוֹפָרוֹת', אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן (מלכים א ח׳:ל״ז) "רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה". (ירמיהו י״ד:א׳) "אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת". וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶן. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם, וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם־סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.

ב׳עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. עַל הַחֲמִשִּׁית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ].

ג׳גְּמָרָא. וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא, וַהֲדַר תָּנִי: כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. אֵינִי, וְהָא תְּנָן: רַבִּי אוֹמֵר: בִּגְדֻלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, (ובקלקלה) [וּבִקְלָלָה] מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן. בִּגְדֻלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י׳:י״ב) *)) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר". (ובקלקלה) [וּבִקְלָלָה] מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן, דְּאָמַר מַר: בִּתְחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְּלָה חַוָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלֵּל אָדָם. הָא, חֲשִׁיבוּתָא לְדִידְהוּ, דְּאַמְרֵי לְהוּ: אַתּוּן חֲשִׁיבִיתוּ לְמִיבָּעִי עֲלָן רַחֲמֵי וְאַכּוּלֵי עָלְמָא. [וְהֵיכָא מָנַח לְהוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בִּמְקוֹם תְּפִלִּין שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״א:ג׳) "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר"]. לָמָּה יוֹצְאִין לִרְחוֹבָהּ? רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר: לוֹמַר: זָעַקְנוּ בְּצִנְעָא וְלֹא נַעֲנֵינוּ, נְבַזֶּה עַצְמֵנוּ בְּפַרְהֶסְיָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: גָּלִינוּ, גָּלוּתֵנוּ מְכַפֶּרֶת עָלֵינוּ. מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּגָלוּ מִבֵּי־כְּנִישְׁתָא לְבֵי־כְּנִישְׁתָּא. וְלָמָּה מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לוֹמַר: כְּלִי צָנוּעַ הָיָה לָנוּ, וְנִתְבַּזֶּה בַּעֲוֹנֵינוּ. וְלָמָּה מִתְכַּסִּין בְּשַׂקִּים? אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: לוֹמַר, הֲרֵי אָנוּ חֲשׁוּבִים כִּבְהֵמָה. וְלָמָּה נוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי תֵּבָה? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי: כְּלוֹמַר: (תהילים צ״א:ט״ו) "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה". רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: (ישעיהו ס״ג:ט׳) "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". אָמַר רַבִּי זֵירָא: מֵרֵישׁ, כִּי הֲוָה חֲזִינָא לְהוּ לְרַבָּנָן, דִּיהָבֵי אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי תֵּבָה, מִזְדַּעֲזֵעַ לִי כּוּלֵי גּוּפָאִי. וְלָמָּה נוֹתְנִין אֵפֶר בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד? פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר: הֲרֵי אָנוּ חֲשׁוּבִים לְפָנֶיךָ כְּאֵפֶר. וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר לָנוּ אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק. מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ עָפָר סְתָם. לָמָּה יוֹצְאִין לְבֵית הַקְּבָרוֹת? פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא וְרַבִּי (חמא בר) חֲנִינָא, חַד אָמַר: הֲרֵי אָנוּ חֲשׁוּבִין לְפָנֶיךָ כְּמֵתִים. וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ הַמֵּתִים רַחֲמִים עָלֵינוּ. מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ קִבְרֵי גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים]. מַאי 'הַר־הַמּוֹרִיָּה'? פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר: הַר שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ הוֹרָאָה לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד אָמַר: הַר שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מוֹרָא לַגּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים].

ד׳מ פִּסְקָא. וְהַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין וְכוּ'. (גְּמָרָא). תָּנוּ רַבָּנָן: יֵשׁ שָׁם זָקֵן, אוֹמֵר זָקֵן, וְאִם לָאו, אוֹמֵר חָכָם, וְאִם לָאו, אוֹמֵר אָדָם שֶׁל צוּרָה. אַטוּ זָקֵן דְּקָאַמְרִינָן, אַף עַל גַּב דְּלָאו חָכָם הוּא? אָמַר אַבַּיֵי: הָכִי קָאָמַר: [אִם] יֵשׁ שָׁם זָקֵן וְהוּא חָכָם, אוֹמֵר זָקֵן וְהוּא חָכָם. אֵין שָׁם זָקֵן וְהוּא חָכָם, אוֹמֵר חָכָם. אֵין שָׁם לֹא זָקֵן וְלֹא חָכָם, אוֹמֵר אָדָם שֶׁל צוּרָה. אַחֵינוּ, לֹא שַׂק וְלֹא תַּעֲנִית גּוֹרְמִין, אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים גּוֹרְמִין, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם", אֶלָּא: (יונה ג׳:י׳) "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה". "וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה", מַאי (עבוד) [הֲווּ עַבְדֵי]? אָסְרוּ אֶת הַבְּהֵמָה לְחוּד, וְהַוְּלָדוֹת לְחוּד, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (אם אתה מרחם עלינו, אנו מרחמים על אלו, וְ)אִם אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלֵינוּ, אֵין אָנוּ מְרַחֲמִים עַל אֵלּוּ. (שם) "וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה", מַאי אָמוּר? (אמר רב שמואל) אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב, (יכול ושאינו יכול) צַדִּיק וְרָשָׁע, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? (שם) "וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם". מַאי "וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם"? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה, מְקַעְקֵעַאֶת הַבִּירָה כֻּלָּהּ, וּמַחֲזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו. [אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וּמִתְוַדֶּה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס שֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. זְרָקוֹ מִיָּדוֹ, כֵּיוָן שֶׁטָּבַל בְּאַרְבָּעִים סְאָה מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ח:י״ג) "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם". וְאוֹמֵר: (איכה ג׳:מ״א) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם"].

ה׳פִּסְקָא. עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, מוֹרִידִין זָקֵן לִפְנֵי הַתֵּבָה וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן: עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם זָקֵן וְחָכָם, אֵין מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא אָדָם הָרָגִיל. אֵיזֶהוּ רָגִיל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטֻפָּל וְאֵין לוֹ, וְיֵשׁ לוֹ יְגִיעָה בַּשָּׂדֶה, וּבֵיתוֹ רֵיקָם, וּפִרְקוֹ נָאֶה, וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, וּמְרֻצֶּה לָעָם, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה, וְקוֹלוֹ עָרֵב, וּבָקִי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְלִשְׁנוֹת בַּמִּדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, וּבָקִי בְכָל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן. וִיהָבוּ בֵּיהּ רַבָּנָן עֵינַיְהוּ בְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַמִי. הַיְנוּ, 'מְטֻפָּל וְאֵין לוֹ', הַיְנוּ, 'בֵּיתוֹ רֵיקָם'? אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶהוּ שֶׁבֵּיתוֹ רֵיקָם מִן הָעֲבֵרָה. (זקן) וּפִרְקוֹ נָאֶה, אָמַר אַבַּיֵי: זֶה שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתוֹ. (ירמיהו י״ב:ח׳) "הָיְתָה לִי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר, נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ". מַאי "נָתְנָה עָלַי בְקוֹלָהּ"? אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי חָמָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר הַיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. [וּבְחוֹתָמָהּ הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה וְכוּ', וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר לָהֶם: הָרִיעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הָרִיעוּ. וְכֵן בְּכָל בְּרָכָה, בְּאַחַת אוֹמֵר: 'תִּקְעוּ', וּבְאַחַת אוֹמֵר: 'הָרִיעוּ'. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם וְכוּ'. תָּנָא: יֵשׁ מַחֲלִיפִין צְעָקָה לְאֵלִיָּהוּ וּתְפִלָּה לִשְׁמוּאֵל. בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שְׁמוּאֵל, כְּתִיב בֵּיהּ: 'תְּפִלָּה', וּכְתִיב בֵּיהּ 'צְעָקָה', אֶלָּא גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ, 'תְּפִלָּה' כְּתִיב, 'צְעָקָה' לָא כְּתִיב? (מלכים א י״ח:ל״ז) "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי", לְשׁוֹן צְעָקָה הִיא]. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד כוּ'. מִכְּדִי יוֹנָה, בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הֲוָה, מַאי טַעְמָא מַקְדִּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא? מִשּׁוּם דְּבָעִי לְמִחְתַּם: "מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ". רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר, אֲנִי כֹּהֵן, אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ].

ו׳תָּנוּ רַבָּנָן: מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם, כֹּהֵן גָּדוֹל, מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אָמַר קְרָא: (ישעיהו ל״ג:י״ז) "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶךָ". כֹּהֵן גָּדוֹל, מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֵרֶב שַׁבָּת, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, מְנָא לָן? אַתְיָא 'פֶּרַע' 'פֶּרַע' מִנָּזִיר, כְּתִיב הָכָא: (יחזקאל מ״ד:כ׳) "וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ, וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ". וּכְתִיב הָתָם: (במדבר ו׳:ה׳) "קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע", מַה לְּהַלָּן שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף כָּאן שְׁלֹשִׁים יוֹם.

ז׳מא תַּנְיָא, בְּעֶשְׂרִים וּתְמַנְיָא בֵּיה, אֲתָת בְּשׂוֹרְתָא טַבְתָּא לִיהוּדָאֵי, דְּלָא *)) יְעִידוּן מִן אוֹרַיְתָא, שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְשֶׁיְּחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת. מֶה עָשָׂה (יהושע) [יְהוּדָה] בֶּן שַׁמּוּעַ וַחֲבֵרָיו? הָלְכוּ וְנָטְלוּ עֵצָה מִמַּטְרוֹנִיתָא אַחַת, שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִין אֶצְלָהּ, אָמְרָה לָהֶם: בּוֹאוּ וְהַפְגִּינוּ בַּלַּיְלָה. עָמְדוּ וְהִפְגִּינוּ בַּלַּיְלָה, וְאָמְרוּ: אִי־שָׁמַיִם, לֹא אַחֵיכֶם אֲנַחְנוּ? לֹא בְּנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ? לֹא בְּנֵי אֵם אַחַת אֲנַחְנוּ? מַה נִּשְׁתַּנֵּינוּ מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁאַתֶּם גּוֹזְרִין עָלֵינוּ גְזֵרוֹת קָשׁוֹת? וּבִטְּלוּם. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם, עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. [רַב נַחְמָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא בִּתְרֵיסַר. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן: יוֹם טוּרְיָנוּס הוּא. אָמַר לְהוּ: יוֹם טוּרְיָנוּס גּוּפֵיהּ בִּטּוּלֵי בַּטְּלֵיהּ, הוֹאִיל וְנֶהֶרְגוּ בּוֹ שְׁמַעְיָה וַאֲחִיָּה אָחִיו. מַאי 'נִקָנוֹר'?] תַּנְיָא: 'נִיקָנוֹר. אֶחָד מֵאִפַּרְכֵי יְוָנִים הָיָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מֵנִיף יָדוֹ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַים, וְאוֹמֵר: אֵימָתַי תִּפֹּל בְּיָדִי (ואעשה בה מה שלבי חפץ) [וְאֶרְמְסֶנָּה]. וּכְשֶׁגָּבְרוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, (נכנסו לחיילות שלו) וְקִצְּצוּ בְּהוֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו, וּתְלָאוּם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ: פֶּה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּגַאֲוָה, וְיָדַיִם שֶׁהָיוּ מְנִיפוֹת עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם (ורגלים שהיה מחשב*)*) בהם, בהם תעשה) נְקָמָה זוֹ. מַאי טוּרְיָנוּס? אָמְרוּ: (כשהרג) [כְּשֶׁבִּקֵּשׁ] טוּרְיָנוּס [לַהֲרֹג] אֶת לוּלְיָאנוּס וְאֶת פַּפּוּס אָחִיו בְּלוּדְקִיָּא, אָמַר לָהֶם: אִם מֵעַמּוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַתֶּם, יָבוֹא אֱלֹהֵיכֶם וְיַצִּילְכֶם מִיָּדִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַדְנֶאצַּר. אָמְרוּ לוֹ: חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ, וּרְאוּיִין לֵעָשׂוֹת לָהֶם נֵס, וּנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ הָגוּן הָיָה, וְרָאוּי לֵעָשׂוֹת נֵס עַל יָדוֹ. וְאוֹתוֹ רָשָׁע, הֶדְיוֹט

ח׳הוּא וְאֵינוֹ רָאוּי לֵעָשׂוֹת נֵס עַל יָדוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתְחַיַּבְנוּ (הריגה) [כְּלָיָה] לַמָּקוֹם, וְאִם אֵין אַתָּה הוֹרְגֵנוּ, הַרְבֵּה הוֹרְגִים יֵשׁ בְּיַד הַמָּקוֹם, הַרְבֵּה דֻּבִּים יֵשׁ, הַרְבֵּה אֲרָיוֹת יֵשׁ, הַרְבֵּה נְמֵרִים יֵשׁ, שֶׁפּוֹגְעִין בָּנוּ, וְלֹא מְסָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדְךָ, אֶלָּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע דָּמֵינוּ מִיָּדְךָ. אַף עַל פִּי כֵן הֲרָגָם מִיָּד. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁבָּאתָה דְּיוֹפְלִי מֵרוֹמִי וּפָצְעוּ אֶת מֹחוֹ בִּגְזִירִין.