עין יעקב, תענית ג׳Ein Yaakov, Taanit 3

א׳תענית פרק ג - מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִּמְלֹא פִּי־תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ. עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת: עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן התִּימְנִי אוֹמֵר: אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

ב׳[וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים, בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת. מַאי 'מַכַּת בַּצֹּרֶת'? וְכוּ' אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: סְאָה בְּסֶלַע וּשְׁכִיחָא, בַּצּוֹרְתָּא. אַרְבַּע וְלָא שְׁכִיחָא, כַּפְנָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַמָּעוֹת בְּזוֹל, וּפֵרוֹת בְּיֹקֶר. אֲבָל מָעוֹת בְּיֹקֶר וּפֵרוֹת בְּזוֹל, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִיָּד, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָהִירְנָא, כַּד הֲווּ קַיְמֵי אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וַהֲווּ נְפִישׁוּ נְפִיחֵי כָּפָן בִּטְבֶרְיָא, מִדְּלֵית אִיסָר. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נַעֲשׂוּ גְּשָׁמִים צִמּוּקִין לָעוֹלָם; יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מוּעָטִין, יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, לְמָה הוּא דּוֹמ,ֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, נִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱפֶת כְּתִקְנָהּ, וְנֶאֱכֶלֶת כְּתִקְנָהּ. שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד, שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְנִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱפֶת שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ, וְנֶאֱכֶלֶת שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד, שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּבַת־אַחַת, נִמְצְאוּ רֵחַיִם טוֹחֲנוֹת מִן הַכּוּר מַה שֶּׁטּוֹחֶנֶת מִן הַקַּב, וְנִמְצֵאת עִסָּה אוֹכֶלֶת מִן הַכּוּר כְּמוֹ אוֹכֶלֶת מִן הַקַּב. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מוּעָטִין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ מְעַט מְעַט, נִמְצְאוּ רֵחַיִם, מַה שֶּׁטּוֹחֲנוֹת מִן הַכּוּר, טוֹחֲנוֹת מִן הַקַּב, נִמְצֵאת עִסָה כַּמָּה שֶׁנֶּאֱכֶלֶת מִן הַכּוּר אוֹכֶלֶת מִן הַקַּב. דָּבָר אַחֵר: בִּזְמַן שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל אֶת הַטִּיט, אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם רַבִּים, מַיִם אֵינָן כָּלִין, וְהַטִּיט מְגֻבָּל יָפֶה. אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם מוּעָטִין, מַיִם כָּלִין וְהַטִּיט אֵינוֹ מִתְגַּבֵּל יָפֶה].

ג׳מב תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת עָלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. הָלַךְ נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֵצֶל הֶגְמוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה שָׁם, אָמַר לוֹ: הַלְוֵינִי שְׁנֵים־ עָשָׂר מַעַיְנוֹת מַיִם לְעוֹלֵי רְגָלִים, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר מַעַיְנוֹת מַיִם. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כִּכְּרֵי כֶּסֶף, וְקָבַע לוֹ זְמַן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, בְּשַׁחֲרִית שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת [שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ]! שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִּן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם. וְכֵן בַּצָּהֳרַיִם, וְכֵן בְּמִנְחָה שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת! שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִּן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, אָמַר: אֶפְשָׁר, כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְעַכְשָׁיו יֵרְדוּ גְּשָׁמִים? מִיָּד נִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ בְּשִׂמְחָה, (ובעוד שאותו הגמון) [עַד שֶׁאוֹתוֹ הֶגְמוֹן נִכְנַס בְּשִׂמְחָתוֹ] בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, נִכְנַס נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ [כְּשֶׁהוּא עָצֵב], וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מַיִם מְצוּיִין לְעוֹלֵי רְגָלִים. מִיָּד עָלוּ עָבִים וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים, עַד שֶׁהָיוּ מְלֵאוֹת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְהוֹתִירוּ. יָצָא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מִן הַמֶּרְחָץ, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן יָצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי דְּמֵי מַיִם יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ! אָמַר לֵיהּ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱלֹהֶיךָ לֹא הִרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, אֶלָּא עֲדַיִן יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ, שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ מָעוֹתַי שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה חַמָּה, וּמַיִם בִּרְשׁוּתִי יָרְדוּ. חָזַר וְנִכְנַס נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֲהוּבִים בְּעוֹלָמְךָ, (וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ לִי נֵס בָּרִאשׁוֹנָה, כָּךְ עֲשֵׂה לִי נֵס בָּאַחֲרוֹנָה.) מִיָּד, (נשבה הרוח וְ)נִתְפַּזְרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה הַחַמָּה. אָמַר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: אִלְמָלֵא שֶׁנָּקְדָה חַמָּה, הָיָה לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת מָעוֹתַי. תָּנָא: לֹא 'נַקְדִּימוֹן' שְׁמוֹ, אֶלָּא 'בּוּנִי' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'נַקְדִּימוֹן'? (שנקדה) [שֶׁנִּקְדְּרָה] חַמָּה בַּעֲבוּרוֹ.

ד׳מג תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, (נקדה) [נִקְדְּמָה] לָהֶם חַמָּה, וְאֵלּוּ הֵן: מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן הָא דַּאֲמָרָן. (יש גירסא אחרת. בשלמא נקדימון בן גוריון, גמרא. יהושע נמי קרא דכתיב: וכו') יְהוֹשֻׁעַ דִּכְתִיב: (יהושע י׳:י״ג) "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמָד". אֶלָּא מֹשֶׁה, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַתְיָא 'אָחֵל', 'אָחֵל', כְּתִיב הָכָא (דברים ב׳:כ״ה) "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ", וּכְתִיב הָתָם: (יהושע ג׳:ז׳) "אָחֵל גַּדֶּלְךָ". (אמר) רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: (רבי יונתן) אַתְיָא 'תֵּת', 'תֵּת', כְּתִיב הָכָא: 'תֵּת', וּכְתִיב הָתָם: (יהושע י׳:י״ב) "בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי" וְגוֹ'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַתְיָא מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא: (דברים ב׳:כ״ה) "אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ", אֵימָתַי "וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְדְּמָה לוֹ חַמָּה לְמֹשֶׁה!

ה׳מד "הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם" (איכה א׳:י״ז) אָמַר רַב יְהוּדָה, [אָמַר רַב]: לִבְרָכָה, כְּנִדָּה, מַה נִּדָּה יֵשׁ לָהּ הֶתֵּר, אַף יְרוּשָׁלַיִם יֵשׁ לָהּ תַּקָּנָה. (שם) "הָיְתָה כְּאַלְמָנָה", אָמַר רַב יְהוּדָה: לִבְרָכָה, כְּאַלְמָנָה וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ. (מלאכי ב׳:ט׳) "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים", אָמַר רַב יְהוּדָה: לִבְרָכָה, דְּלָא מוּקְמֵי מִינָן לָא רֵישֵׁי נַהֲרֵי וְלָא גְזֵירִיפַּטֵי. (מלכים א י״ד:ט״ו) "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם", אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: לִבְרָכָה, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״ז:ו׳) "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אֶת יִשְׂרָאֵל, יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי קִלְּלָן בְּקָנֶה, אָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה [בַּמַּיִם]", מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף, וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן. דָּמְמוּ הָרוּחוֹת, עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ, (כך ישראל עומדין במים, התורה, אם הם גולין, גזעיהן מחליפין, ועוסקין בתורה ושרשיו מרובין, ואפילו כל גלויות שבארבע רוחות השמים אין מזיזין אותו מכח התורה.) אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָן בְּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כד) "כַּאֲרָזִים". ("עלי מים".) מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁבָה בּוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטֹּל הֵימֶנּוּ קוּלְמוֹס, לִכְתֹּב בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים.

ו׳מה תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה, וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִמִּגְדוֹל גְּדוֹר, מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רָכוּב עַל חֲמוֹר, וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָיְתָה דַּעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָה, כַּמָּה מְכֹעָר אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִין כְּמוֹתְךָ? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִּי, כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר, וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לְךָ, מְחֹל לִי. אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ, עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִּי, וֶאֱמֹר לוֹ, כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוֹ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי רַבִּי, מוֹרִי מוֹרִי. אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין: "רַבִּי רַבִּי"? אָמְרוּ לוֹ: לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי? אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי־כֵן מְחֹל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן. מִיָּד נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה, וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז.

ז׳מו הַהִיא אֲשִׁיתָא רְעִיעָתָא דַּהֲוָת בִּנְהַרְדְּעָא, דְּלָא הֲוָה חָלַף רַב וּשְׁמוּאֵל תּוּתָהּ, אַף עַל גַּב דְּקַיְמָה בְּאַתְרָהּ תְּלֵיסַר שְׁנִין וְלָא נָפְלָה. יוֹמָא חַד אִיקְלַע רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם, אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב: נֵיתִי מַר וְנַקִּיף. אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא הָאִידְנָא, דְּהָא אִיכָּא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה בַּהֲדָן, דִּנְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ וְלָא מִסְתְּפִינָא. רַב הוּנָא, הֲוָה לֵיהּ חַמְרָא בְּהַהוּא בֵּיתָא דַּהֲוָה רְעִיעָא. בָּעָא לִפְנוּיֵי, (ליה) עַיְלֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם, מַשְׁכֵיהּ (לרב אדא בר אהבה) בִּשְׁמַעְתָּא הָתָם, עַד דְּפַנְיֵיהּ. בָּתַר דְּנָפְקוּ, נָפַל בֵּיתָא. אַרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְאִיקְפַּד. סָבַר לָהּ כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמִיד אָדָם (עצמו) בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה, וְיֹאמַר, שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאִם [תִּמְצָא לוֹמַר]: עוֹשִׂין לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו. אָמַר רַב חָנָן: מַאי קְרָא? דִּכְתִיב: (בראשית ל״ב:י״א) "קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים" וְגוֹ'. (אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: מתיירא אני שמא על הנס שאתה עושה לי, אתה מנכה מזכיותי, ונמצאתי קטן מכל החסדים ומכל האמת.) מַאי הֲוָה עוּבְדֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה? כִּי הָא דְּאִיתְּמַר: שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִי בְּחָכְמָה, וְלֹא הִרְהַרְתִּי בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרַאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרִי, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲכִינָתוֹ, וְאַמְרֵי לָהּ: בַּחֲנִיכָתוֹ.

ח׳מז אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: לֵימָא לָן מַר מֵהַנֵי מִילֵי מַעַלְיוּתָא, דַּהֲוָה עָבִיד רַב הוּנָא. אָמַר לֵיהּ: בְּיַנְקוּתֵיהּ לָא דָּכִירְנָא, בְּסִיבוּתֵיהּ דָּכִירְנָא, דְּכָל יוֹמָא דְּעִיבָא, הֲווּ מַפְקִין לֵיהּ בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא, וְסַיִּר לָהּ לְכוּלָהּ מָתָא, וְכָל אֲשִׁיתָא דַּהֲוָת רְעִיעָתָא, הֲוָה סָתַר לָהּ; אִם אֶפְשָׁר לְמָרָה, בָּאנִי לָהּ, וְאִם לָא, בָּאנִי לָהּ אִיהוּ מִדְּנַפְשֵׁיהּ. וְכָל פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, הֲוָה מְשַׁדֵּר שְׁלוּחָא לְשׁוּקָא, וְכָל יַרְקָא דַּהֲוָה יָתִיר לְגִינָאֵי, זַבִּין לְהוּ וְשָׁדִי לְהוּ בְּנַהֲרָא. וְנֵיתְבוּהָ לַעֲנִיִּים! אָמַר: זִימְנִין דְּסַמְכָא דַּעְתַּיְהוּ, וְלָא אֲתוּ לְמִיזְבַּן. וְלִשַׁדְיֵיהּ לִבְהֵמָה! סָבַר: מַאֲכַל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לִבְהֵמָה. וְלָא לִיזַבְּנֵיהּ כְּלָל? נִמְצֵאתָ אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבוֹא. כַּד הֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא דַּאֲסוּתָא, הֲוָה מָלִי כּוּזָא דְּמַיָּא, וְתָלִי לֵיהּ בְּסִיפָא דְּבֵיתָא, וְאָמַר: כָּל (דצריך) [דְּבָעִי], לֵיתִי וְלִישְׁקוֹל. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: מִלְּתָא דְּשִׁיבְתָּא הֲוָה גָּמִיר, וַהֲוָה מָנַח לֵיהּ כּוּזָא דְּמַיָּא, (ותלי ליה אעיברא דדשא) [וְדָלִי לֵיהּ], וְאָמַר: כָּל מַאן דִּצְרִיךְ, לֵיעוּל וְלֵיתוּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיסְתַּכֵּן. כִּי הֲוָה כָּרִיךְ רִיפְתָּא, הֲוָה פָּתַח לְדָשָׁא וְאָמַר: כָּל מַאן דִּצְרִיךְ, לֵיתִי וְלֵיכוּל. אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ, מָצִינָא מְקַיִּמְנָא, לְבַר מֵהָא, [דְּלָא מָצִינָא לְמֶעֱבַד], מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי בְּנֵי חֵילָא דִּמְחוֹזָא.

ט׳מח אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן הֲווּ גַּרְסֵי בְּאוֹרַיְתָא, דְּחִיקָא לְהוּ מִלְּתָא טוּבָא, אָמְרוּ: נֵיקוּם וְנֵיזוּל, וְנֵיעָבִיד עִיסְקָא, וּנְקַיֵּים בְּנַפְשִׁין (דברים טו) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן". אָזְלוּ אִיתִיבוּ תּוּתֵי גּוּדָא רְעִיעָא. הֲווּ קָא כָּרְכֵי רִיפְתָּא. אֲתוּ [תְּרֵי] מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שַׁמְעֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן דְּקָאָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ: נִישְׁדֵי עָלַיְהוּ הַאי גּוּדָא וְנִקְטְלִינְהוּ, שֶׁמַּנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם [הַבָּא] וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. אָמַר לֵיהּ אִידָךְ: שַׁבְקִינְהוּ, דְּאִיכָּא בְּהוּ חַד, דְּקַיְמָא לֵיהּ שַׁעְתָּא. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע, אִילְפָא לָא שָׁמַע. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְאִילְפָא: שָׁמַע מַר מִידִי? אָמַר לֵיהּ: לָא. אָמַר: מִדְּשַׁמְעִי אֲנָא וְאִילְפָא לָא שָׁמַע, שְׁמַע מִינָהּ לְדִידִי קַיְמָא לִי שַׁעְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אִיהֲדָר וְאִקַיֵּים בְּנַפְשָׁאִי (דברים טו) "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". רַבִּי יוֹחָנָן הָדַר, אִילְפָא לָא הָדַר. עַד דְּאָתָא אִילְפָא, מָלַךְ רַבִּי יוֹחָנָן. אָמְרוּ לוֹ: אִי יָתִיב מַר וְגָרִיס, לָא הֲוָה מָלִיךְ מַר? אָזַל תָּלָא נַפְשֵׁיהּ בְּאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא, אָמַר: אִי אִיכָּא דְּשָׁאִיל לִי בְּמַתְנִיתָא דְּרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְלָא פַּשְׁטִינָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין, נַפִילְנָא מֵאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא וְטָבַעְנָא. אָתָא הַהוּא סָבָא, תָּנָא לֵיהּ: הָאוֹמֵר: תְּנוּ שֶׁקֶל לִבְנֵי וְכוּ'.

י׳מט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, שֶׁהָיָה סוּמָא מִשְׁתֵּי עֵינָיו, וְגִדֵּם מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וְקִטֵּעַ מִשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְכָל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְהָיָה מֻטָּל בְּבַיִת רָעוּעַ, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחִין בִּסְפָלִין שֶׁל מַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת, [הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ], בִּקְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ פַּנּוּ אֶת מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת, אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת הַכֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ פִּנּוּ אֶת מִטָּתוֹ, וְנָפַל הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה, לָמָּה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָּרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים. בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי, וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו, וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ, יִסּוֹמוּ. יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ, יִתְגַּדְּמוּ. רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ, יִתְקַטְּעוּ. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי, עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ, אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ. וְאַמַאי קָרוּ לֵיהּ: "נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ"? דְּכָל מִלְּתָא דַּהֲוָה סַלְקָא לֵיהּ, אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה". זִימְנָא חֲדָא בָּעִי לִשְׁדוּרֵי יִשְׂרָאֵל, דּוֹרוֹן לְבֵי קֵיסָר, אָמְרוּ: מַאן יֵזִיל? יֵזִיל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, דִּמְלֻמָּד בְּנִסִּין הוּא. שָׁדְרוּ בְּיָדֵיהּ מְלֹא סִיפְטָא דַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָזַל וּבַת בְּהַהוּא דִּירָה. בְּלֵילְיָא קָמוּ הֲנָךְ דְּיוּרָאֵי, וְשַׁקְלִינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּמַלוּנְהוּ עַפְרָא. (למחר, כי חזינהו, אמר: גם זו לטובה.) כִּי מָטָא הָתָם, [שַׁרִינְהוּ לְסִיפְטָא, חֲזִינְהוּ דְּמָלֵא עַפְרָא], בָּעָא מַלְכָּא לִקְטַלִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ, וְאָמַר: קָא מְחַיְכוּ בִּי יְהוּדָאֵי. [אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה"]. אָתָא אֵלִיָּהוּ, אִדְמִי לֵיהּ כַּחֲדָא מִינַיְהוּ, אָמַר לְהוּ: דִּילְמָא הָא עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אֲבוּהוֹן הוּא, דְּכִי הֲוָה שָׁדִי עַפְרָא, הֲווּ סַיְפֵי, גִּילֵי, הֲווּ גִּירֵי, דִּכְתִיב: (ישעיה מא) "יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ, כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ". הַוְיָא חֲדָא מְדִינְתָּא דְּלָא מָצִי לְמִיכְבְּשָׁהּ, בָּדְקוּ מִינֵיהּ וְכַבְשׁוּהָ. עַיְּלוּהָ לְבֵי גִּנְזֵיהּ, וּמָלוּהוּ לְסִיפְטֵיהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשַׁדְרוּהוּ בְּיִקְרָא רָבָא. כִּי אָתָא, בַּתּוּ בְּהַהוּא דִּיוּרָא. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי אַיְתִּית בַּהֲדָךְ, דַּעֲבְדֵי לָךְ יִקְרָא כּוּלֵי הַאי? אָמַר לְהוּ: מַאי דְּשַׁקְלִי מֵהָכָא [אַמְטִי לְהָתָם]. סָתְרוּ לְדִירַיְהוּ, וְאַמְטִינְהוּ לְבֵי מַלְכָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: הַאי עַפְרָא דְּאַיְתֵּי הָכָא, מִדִּידָן הֲוָה, בָּדְקוּהָ וְלָא אַשְׁכְּחוּהָ, וְקַטְלִינְהוּ לַהֲנָךְ דְּיוּרָאֵי.

י״אנ אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֵיקוּם מַר לֵיתִיב לְגַבָּן. אָמַר לֵיהּ: תְּנִינָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִינַי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו, אָמְרָה תּוֹרָה: (שמות לד) "גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ [אֶל מוּל הָהָר הַהוּא]", נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה תּוֹרָה: (שם) "בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר". וְכֵן מָצִינוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֹהֶל נָטוּי, אָמְרָה תּוֹרָה: (במדבר ה) "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" וְגוֹ'. הֻגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת, מִיָּד הֻתְּרוּ זָבִין וּמְצֹרָעִין לִכָּנֵס שָׁם. אָמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, אֵיקוּם אֲנָא וְאֵיזִיל לְגַבֵּי דְּמַר. אָמַר לֵיהּ: מוּטָב שֶׁיָּבוֹא מָנֶה בֶּן פְּרָס, אֵצֶל מָנֶה בֶּן מָנֶה, וְאַל יָבוֹא מָנֶה בֶּן מָנֶה, אֵצֶל מָנֶה בֶּן פְּרָס.

י״בנא בְּסוּרָא הֲוָת דְּבַרְתָּא, בְּשִׁיבְבוּתֵיהּ דְּרַב לָא הֲוָת דְּבַרְתָּא. (סבור מינה) [סָבְרוּ מִינֵיהּ]: מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב, דְּנָפִישׁ. אִיתְחַזִי לְהוּ בְּחֶלְמָא: רַב נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ טוּבָא, וְהָא מִלְּתָא זוּטְרָא הִיא לְרַב. אֶלָּא מִשּׁוּם הַהוּא גַּבְרָא, דְּקָא מְשַׁיִּיל מָרָא וּזְבִילָא לְבֵי קְבוּרָה. בִּדְרוּקֶרֶת הֲוָת דְּלֵיקְתָּא וּבְשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא לָא הֲוָת דְּלֵיקְתָּא, סָבוּר מִינָהּ: מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא [דְּנָפִישׁ] הוּא. אִיתְחַזִי לְהוּ בְּחֶלְמָא: רַב הוּנָא נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ טוּבָא, וְהַאי זוּטְרָא הוּא לְרַב הוּנָא, אֶלָּא מִשּׁוּם הַהִיא אִתְּתָא, דִּמְחַמְּמָא תַּנּוּרָא (מערב שבת לערב שבת,) וּמְשַׁיְּלָא לְשֵׁיבְבוּתֵיהּ. [אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה: אַתּוּ קַמְצֵי, גָּזַר תַּעֲנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא קָא מַפְסְדָן. אָמַר לְהוּ: זַוְדָא אַיְתּוּ בַּהֲדַיְהוּ? אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: אִיכָּא מוֹתָנָא בֵּי חוֹזָאֵי, גָּזַר תַּעֲנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא מְרָחַק? אָמַר: לֵיכָּא מַעְבְּרָא הָכָא, דְּפָסִיק לֵיה! אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן: אִיכָּא מוֹתָנָא בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, גָּזַר תַּעֲנִיתָא, אָמַר: אִם גְּבִירָה לוֹקָה, שִׁפְחָה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן!

י״גנב אַבָּא אוּמְנָא, הֲוָה אָתֵי לֵיהּ שְׁלָמָא כָּל יוֹמָא מִמְּתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא. וּלְאַבַּיֵי, מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא לְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. וּלְרָבָא, מִמַּעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לְמַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. הֲוָה קָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ דְּאַבַּיֵי, עַל דְּאַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא מָצִית לְמֵיעֳבַד כְּעוּבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא. מַאי עוּבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא? דְּכִי הֲוָה עָבִיד (רפואה) [מִלְּתָא], הֲוָה עָבִיד לֵיהּ דּוּכְתָּא דְּגַבְרֵי לְחוּדַיְהוּ וּדְנָשֵׁי לְחוּדַיְהוּ. וַהֲוָה לֵיהּ לְבוּשָׁא דְּאִית בֵּיהּ קַרְנָא, דַּהֲוָת בַּזְעֵי כִּי כּוּסִילְתָּא, דְּכִי הֲוָת אַתְיָא אִיתְּתָא, מַלְבִּישׁ לָהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיסְתַּכִּיל בָּהּ. וַהֲוָה לֵיהּ דּוּכְתָּא (מאבראי) [דִּצְנִיעָא], לְמִירְמֵי בֵּיהּ פְּרִיטֵי; דְּאִית לֵיהּ, רָמִי בֵּיהּ, דְּלֵית לֵיהּ, הֲוָה אַתִּי וְיָתִיב וְלָא מִיכְסִיף. וְכִי הֲוָה מִתְרַמִי לֵיהּ צוּרְבָא מֵרַבָּנָן, אַגְרָא מִינֵיהּ לָא שָׁקִיל (וכד הוה חזי איניש דלא אפשר ליה הוה) [וּבָתַר דְּקָאִי], יָהִיב לֵיהּ פְּרִיטֵי, וְאָמַר לֵיהּ: זִיל, אִיבְרִי נַפְשָׁךְ. זִימְנָא חֲדָא, שָׁדַר אַבַּיֵי זוּגָא דְּרַבָּנָן לְמִבְדְקֵיהּ, (אזל לביתיה) אוֹתְבִינְהוּ וְאוֹכְלִינְהוּ וְאַשְׁקִינְהוּ וּמָךְ לְהוּ בִּיסְתַּרְקֵי בְּלֵילְיָא. לְצַפְרָא, כַּרְכִינְהוּ וְאַיְתִּינְהוּ לְשׁוּקָא. לְמָחָר, סָלִיק לֵיהּ לְשׁוּקָא וְאַשְׁכְּחִינְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: לִישַׁיְּמִינְהוּ מַר הֵיכִי שָׁווּ, אָמַר לְהוּ: הָכִי וְהָכִי שָׁווּ. אָמְרוּ לֵיהּ: דִּילְמָא שָׁווּ טְפֵי? אָמַר לְהוּ: בְּהָכִי שַׁקְלִי לְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: דִּידָךְ נִינְהוּ, וְשַׁקְלִינְהוּ מִינָךְ. אָמְרוּ לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָךְ, בְּמַאי חָשַׁדְתִּינָן? אָמַר לְהוּ: אֲמִינָא: דִּילְמָא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים אִיקְלַע לְהוּ לְרַבָּנָן, וּכְסִיפָא לְהוּ מִלְּתָא לְמֵימַר. אָמְרוּ לֵיהּ: הַשְׁתָּא נִשְׁקְלֵיה מַר. אָמַר לְהוּ: מֵהַהִיא שַׁעְתָּא אֲסַחְתֵּיה לְדַעְתָּאִי לִצְדָקָה. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרָבָא עַל דְּאַבַּיֵי. אִיתְחַזִי לֵיהּ בְּחֶלְמָא וְאָמְרוּ לֵיהּ: מִסְתַּיִךְ דְּקָא מַגְנִי זְכוּתָךְ, אַכּוּלָא כְּרָכָא.

י״דנג רַב בְּרוֹקָא חוֹזָאָה הֲוָה קָאִי בְּשׁוּקָא דְּבֵי לֶפֶט, (אתה אליהו זכרונו לברכה, איתחזי ליה) [הֲוָה שְׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבֵּיהּ], אָמַר לֵיהּ: מִי אִיכָּא בְּהַאי שׁוּקָא בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי? אָמַר לֵיהּ: לֵיכָּא! אַדְהָכִי וְהָכִי אָתָא הַהוּא גַּבְרָא, דַּהֲוָה מְסַיֵּם מְסָאנֵי אוּכְמֵי, וְלָא רָמִי חוּטֵי דִּתְכֶלְתָּא בִּגְלִימֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: הַאי, בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא! קָרָא לֵיהּ וְלָא אָתָא לְגַבֵּיהּ. אָזַל אִיהוּ אַבַּתְרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידְנָא וְתָא לְמָחָר. (כִּי אָתָא לְמָחָר) אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: זַנְדוּקָא אֲנָא, וְאָסַרְנָא גַּבְרֵי לְחוּד וְנָשֵׁי לְחוּד, וּבְלֵילָא. רָמִינָא פּוּרְיָא בֵּין גַּבְרֵי לְנָשֵׁי, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיעַבְדוּ אִיסוּרָא. וְכִי חָזִינָא בַּת־יִשְׂרָאֵל, דִּיהָבוּ גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] עֵינַיְהוּ עֲלָהּ, מָסַרְנָא נַפְשָׁאִי וּמַצִילְנָא לָהּ. זִימְנָא חֲדָא, אִיתְרַמִי נַעֲרָה מְאֹרָסָה גַּבָּן, וִיהָבוּ בָּהּ גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] עֵינַיְהוּ, וּבָעוּ לְמִינְסָהּ. אֲתָאִי דּוּרְדַיָּא דְּחַמְרָא וְשַׁדָאִי לָהּ בְּשִׁיפּוּלָא, וַאֲמִינָא לְהוּ: דִּיסְתְּנָא הִיא. מַאי טַעְמָא סַיַּמְתְּ מְסָאנֵי אוּכְמֵי? (אמר: מתאבל אנא על ירושלים. מאי טעמא לא) [וְלָא] רָמִית חוּטֵי? דְּאָזִילְנָא בֵּינִי גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים], כִּי הֵיכִי דְּלָא לִידְעוּ, דִּיהוּדָאִי אֲנָא, דְּכִי הֲוָה מִלְּתָא דְּצִינְעָא וּבָעוּ לְמִיגְזַר גְּזֵירְתָּא, מְגַלּוּ לִי, וַאֲמִינָא לְהוּ לְרַבָּנָן, וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמְבַטְלֵי לָהּ. מַאי טַעְמָא, כִּי אֲמִינָא לָךְ אֲנָא: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַרְתָּ לִי: זִיל הָאִידְנָא וְתָא לְמָחָר! אָמַר לֵיהּ: דִּבְהַהִיא שַׁעְתָּא הֲווּ גַּזְרֵי גְּזֵירְתָּא, וַאֲמִינָא, אֵיזִיל בְּרֵישָׁא וְאַשְׁמְעֵיהּ (ואשלח) לְהוּ לְרַבָּנָן, כִּי הֵיכִי דְּלִיבָּעוּ רַחֲמֵי עֲלָהּ דְּמִלְּתָא וִיבַטְלוּנָהּ. אַדְהָכִי וְהָכִי אַתּוּ תְּרֵי אַחֲרִינֵי, אָמַר לֵיהּ: הַנֵי נַמִּי, בְּנֵי עָלְמָא דְּאָתֵי נִינְהוּ! אָזַל לְגַבַּיְּהוּ, אָמַר לְהוּ: מַאי עוֹבָדַיְכוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: אִינְשֵׁי בְּדִיחֵי אַנָן, כִּי חָזִינָן אִינִישׁ דַּעֲצִיבָא דַּעְתֵּיהּ, מְבַדְּחִינָן לֵיהּ. אִי נַמִּי, כִּי חָזִינָן בֵּי תְּרֵי, דְּאִית לְהוּ תִּיגְרָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, טַרְחִינָן וְעַבְדִינָן לְהוּ שְׁלָמָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי.

ט״ונד שָׁנִינוּ: מַתְרִיעִין עַל הַחֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת. גְּמָרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: חֶרֶב שֶׁאָמְרוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, אֶלָּא, אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁאֵין לְךְ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם יוֹתֵר מִפַּרְעֹה נְכֹה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל בָּהּ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דה"ב לה) "וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה? לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם, כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי, וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ". מַאן 'אֱלֹהִים'? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר: הוֹאִיל וְקָא בָּטַח בַּעֲבוֹדָה זָרָה, יָכִילְנָא לֵיהּ. (וכתיב:) (שם) "וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: הַעֲבִירוּנִי [כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד". מַאי, "כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד"?] אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מְלַמֵּד, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. אָמַר (רב יהודה אמר רב) [רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ? שֶׁהָיָה לוֹ לִמָּלֵךְ בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא נִמְלַךְ. מַאי דָּרַשׁ? (ויקרא כו) "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם", מַאי 'חֶרֶב'? אִי נֵימָא חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, וְהָכְּתִיב: (שם) "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" וְגוֹ'. אֶלָּא אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דּוֹרוֹ דּוֹמֶה יָפֶה. כִּי הֲוָה קָא נַיְחָא נַפְשֵׁיהּ, אָתָא יִרְמְיָהוּ לְשִׁיּוּלֵי בֵּיהּ, חַזְיֵּהּ דַּהֲוָה קָא מְרַחְשָׁן שִׂפְוָתֵיהּ, אָמַר: דִּילְמָא חַס־וְחָלִילָה אַגַּב צַעֲרֵיהּ, קָאָמַר מִלְּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא? גָּחִין עֲלֵיהּ, שַׁמְעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מַצְדִּיק דִּינָא עַל נַפְשֵׁיהּ, וְקָאָמַר: (איכה א) "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי". פָּתַח עֲלֵיהּ יִרְמְיָהוּ וְאָמַר: (שם ד) "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" וְגוֹ'.

ט״זרבי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמוֹת עָלָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? דִּכְתִיב: (בראשית ב) "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְּךָ, הַחֲיֵה!

י״זנה תָּנוּ רַבָּנָן: "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", לֹא שִׁכּוֹרָה, וְלֹא צְמֵאָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּין, מְטַשְׁטְשִׁין אֶת הָאָרֶץ, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר: 'בְּעִתָּם', בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, עַד (שהיו) [שֶׁנַּעֲשׂוּ] חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים, כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים, וַעֲדָשִׁים, כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָרְרוּ מֵהֶם (חכמים) דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֵטְא גּוֹרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ה) "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה, וַחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם". וְכֵן מָצִינוּ בִּימֵי הוֹרְדוּס, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים בַּלֵּילוֹת, לְמָחָר נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה, וְכָל אֶחָד מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ, לְהוֹדִיעַ, שֶׁמְּלֶאכֶת שָׁמַיִם בִּידֵיהֶם.

י״חנו מִשְׁנָה. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵרְדוּ גְּשָׁמִים וְכוּ'. (מעשה זה כתוב יותר באורך בברייתא זאת.) תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ. עָג עֻגָּה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ב) "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה" וְגוֹ', אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת. כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתְךָ. אָמַר: (להם: "לא תמותו". אמר לפניו:) לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְּזַעַף עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִּי חָבִית, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין כָּל טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת, כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֶלָּא לְשַׁחֵת הָעוֹלָם. (אמר להם: "לא תמותו") אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. (עוד כתוב במשנה: אמר להם: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים". ובברייתא לא נזכר זה אלא:) אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף עַל פִּי־כֵן, הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה, הֵבִיאוּ לוֹ פַּר [הוֹדָאָה], וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת; כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל, הִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם רֹב טוֹבָתְךָ, אֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, (שיהא) [שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא] רֶוַח בָּעוֹלָם, מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה חַמָּה, יָצְאוּ (וראו הר הבית שמלא) [הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם] כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִּי עָלֶיךָ נִדּוּי, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁמַּפְתְּחוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ? אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם [וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ], כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ, אוֹמֵר לוֹ: הוֹלִיכֵנִי לְרָחְצֵנִי בְּחַמִּין מוֹלִיכוֹ, שָׁטְפֵנִי בְּצוֹנֵן, מוֹלִיכוֹ. תֵּן לִי אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים, וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כג) "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ", תָּנוּ רַבָּנָן: כָּךְ שָׁלְחוּ לֵיהּ בְּנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: (איוב כב) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ". אַתָּה גָּזַרְתָּ מִלְּמַטָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אֲמָרֶיךָ מִלְּמַעְלָה. "וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר", דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל, הֵאַרְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (שם) "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה", דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפֵל, הִגְבַּהְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ", דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ, הוֹשַׁעְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (איוב כב) "יְמַלֵּט אִי נָקִי", דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי, מִלַּטְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ", בְּמַה נִּמְלַט? בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים.

י״טנז אָמַר יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: (תהלים קכו) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", אָמַר: אֶפְשָׁר שִׁבְעִין שְׁנִין כְּחֶלְמָא דָּמִי! מִי אִיכָּא דְּנַיִם שִׁבְעִים שְׁנִין? יוֹמָא חַד, הֲוָה קָאָזִיל בְּאוֹרְחָא, חַזְיָא לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא נָטַע חֲרוּבָא, אָמַר לֵיהּ: מִכְּדִי, חֲרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִת שִׁבְעִין שְׁנִין וְאָכַלְתְּ מִינֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא, עָלְמָא בַּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּשָׁתְלוּ לִי אַבְהָתִי, אֲנָא נַמִי אֶשְׁתּוֹל לִבְנָאִי. יָתִיב וְקָא כָּרִיךְ רִיפְתָּא, אַתְיָא לֵיהּ שֵׁינְתָא, וְנַיִים. הַדְרָא עֲלֵיהּ מְשׁוּנִיתָא וְאִכְסִי מֵעֵינָא וְנַיִים שִׁבְעִים שְׁנִין. כִּי קָם (איתער), חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכִיל מֵהַהוּא חֲרוּבָא. אָמַר לֵיהּ: יָדַעְתְּ מַאן שַׁתְלֵיהּ לְהַאי חֲרוּבָא? אָמַר לֵיהּ: אֲבוּהָ דְּאַבָּא. אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵיהּ, דְּקָא יָלְדָה לֵיהּ רַמְכֵי רַמְכֵי. אָזַל לְבֵיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ: "בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הֵיכָא"? אָמְרוּ לֵיה: בְּרֵיהּ לֵיתֵיהּ. בַּר בְּרֵיהּ אִיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ: 'אֲנָא הוּא'. לָא הֵימְנוּהוּ. אָזַל לְבֵי מִדְרָשָׁא, שַׁמְעִינְהוּ לְרַבָּנָן דְּאַמְרִין: נְהִירָא לָן הָא שְׁמַעְתָּא הָאִידְנָא, כְּבִשְׁנֵי דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל, דְּכַד הֲוָה עַיִיל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קוּשְׁיָא דַּהֲווּ לְהוּ לְרַבָּנָן, הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ. אָמַר לְהוּ: 'אֲנָא הוּא'. לָא הֵימְנוּהוּ, וְלָא נָהֲגוּ בֵּיהּ יִקְרָא כִּדְמִיבָּעִי לֵיהּ. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, בָּעָא רַחֲמֵי דְּלֵימוּת, וְנָח נַפְשֵׁיהּ. אָמַר רָבָא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא.

כ׳נח אַבָּא חִלְקִיָּה, בַּר בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה. וַהֲווּ קָא אַזְלֵי רַבָּנָן גַּבֵּיהּ כַּד הֲווּ צְרִיכֵי עָלְמָא לְמִיטְרָא. זִימְנָא חֲדָא אִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, שָׁדְרוּ רַבָּנָן זוּגָא דְּרַבָּנָן לְקַמֵּיהּ לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי וְתֵיתִי מִיטְרָא. אָזְלוּ לְבֵיתֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ, אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ לְדַבְּרָא, אַשְׁכְּחוּהוּ דַּהֲוָה קָא רָפִיק. יְהָבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא וְלָא אַסְבַּר לְהוּ אַפֵּיהּ. בְּפַנְיָא הֲוָה מַנְקַט צִיבֵי, כִּי אָתָא, דָּרָא צִיבֵי [וּמָרָא] אֲחַד כַּתְפָא, וּגְלִימֵיהּ אֲחַד כַּתְפָא. כָּל אוֹרְחָא לָא סַיִּם מְסָאנֵיהּ, כִּי מָטָא מַיָּא, סַיִּם מְסָאנֵיהּ. כִּי מָטָא בֵּינֵי הִיזְמֵי וְהִיגֵי, דָּלִינְהוּ לְמָאנֵיהּ. (כי איסתלק מהתם, אחתינהו למאניה). כִּי מָטָא לְמָתָא, נַפְקָא דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְׁטָא. כִּי מָטָא לְבֵיתָא, עַיְלָא דְּבִיתְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר עַיִל אִיהוּ אַבַּתְרָהּ, וַהֲדַר עַיְלֵי רַבָּנָן. יָתִיב, כָּרִיךְ רִיפְתָּא, וְלָא אָמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: 'אִיתּוּ, כְּרִיכוּ'! פָּלִיג רִיפְתָּא לִינוּקֵי; יָהִיב לֵיהּ לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵּי. אָמַר לִדְבִיתְהוּ: יָדַעְנָא דְּרַבָּנָן אַמְטוּל מִיטְרָא אַתּוּ, נֵיקוּם נֵיסַק לְאִיגְרָא לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי, אֶפְשָׁר דְּמִירְצִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָתֵי מִיטְרָא, [וְלָא נַחְזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשִׁין]. סַקוּ לְאִיגָרָא, קָם אִיהוּ בְּחַד זָוִיתָא, וּדְבִיתְהוּ בְּחַד זָוִיתָא, וּבָעוּ רַחֲמֵי. קָדִים סָלִיק עֲנָנָא מִזָּוִיתָא דִּדְבִיתְהוּ. כִּי נָחִית, אָמַר לְהוּ: אַמַּאי אָתוּ רַבָּנָן? אָמְרוּ לֵיהּ: שָׁדְרוּ רַבָּנָן לְגַבֵּי דְּמַר; לְמִיבָּעָא רַחֲמֵי וּמַיְּתִּי מִיטְרָא. אָמַר לְהוּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה. אַמְרֵי לֵיהּ: יָדַעְנָא, דְּמִיטְרָא מֵחֲמַת מַר הוּא דְּאָתָא, אֶלָּא לֵימָא לָן מַר הַנֵי מִילֵי דִּתְמִיהָ לָן; מַאי טַעְמָא, כִּי יְהַבִינָן לֵיהּ שְׁלָמָא לְמַר, לָא אַסְבַּר לָן אַפֵּיהּ? אָמַר לְהוּ: אֲגִיר יוֹמָא הֲוָאִי, וַאֲמִינָא: לָא אִיפַגֵּר. מַאי טַעְמָא, דָּרָא מַר צִיבֵי אַחַד כַּתְפֵיהּ וּגְלִימָא אַחַד כַּתְפֵיהּ? אָמַר לְהוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה הֲוָה, לְהָכִי שְׁאִילָה לִי, וּלְהָכִי לָא שְׁאִילָה לִי. מַאי טַעְמָא, כָּל אוֹרְחָא לָא סַיִּם מַר מְסָאנֵיהּ, וְכִי מָטָא לְמַיָּא סַיִּם מְסָאנֵיהּ? כּוּלֵי אוֹרְחָא קָא חֲזִינָא, בְּמַיָּא לָא קָא חֲזִינָא. מַאי טַעְמָא, כִּי מָטָא מַר בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי דַּלְיֵהּ לִלְבוּשֵׁיהּ? אָמַר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה, וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה. מַאי טַעְמָא, נַפְקָא דְּבִיתְהוּ דְּמַר לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְּׁטָא? אָמַר לְהוּ: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. מַאי טַעְמָא, עַיְלָא הִיא בְּרֵישָׁא וּמַר עַיִּל אַבַּתְרָהּ, וַהֲדַר עַיְלִינָן אַנָן? אָמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּלָא בְּדִיקִיתוּ לִי. כִּי כָּרַךְ רִיפְתָּא, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לָן מַר: 'כְּרוּכוּ רִיפְתָּא'? דְּלָא הֲוָה נְפִישָׁא רִיפְתָּא, וְאַחְזוּקֵי לְרַבָּנָן טוֹבַת חִנָּם לָא בָּעִינָא. מַאי טַעְמָא, יָהַב מַר לִינוּקָא קְשִׁישָׁא חֲדָא, וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵּי? הַאי קָאִי בְּבֵיתָא וְהַאי קָאִי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא. מַאי טַעְמָא, קָדִים סַלִּיק עַנְנֵי מֵהַאי זָוִיתָא דַּהֲוָה קַיְמָא דְּבִיתְהוּ דְּמַר לַעֲנָנָא דִּידֵיהּ? מִשּׁוּם דְּאִתְּתָא שְׁכִיחָא בְּבֵיתָא, וּמִקָּרְבָא הֲנָיָתָהּ לֶעָנִי יוֹתֵר מִדְּגַבְרֵי. אִי נַמִי: בִּרְיוֹנֵי שְׁכִיחֵי בִּשְׁבֵיבוּתָן; אֲנָא קָבָּעִינָא רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּנֵימוּתוּ, וְאִיהִי הֲוָת קָא בַּעְיָא רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּלִהַדְּרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאַהַדְרוּ.

כ״אנט חָנִין הַנֶחְבָּא, בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה, כִּי הֲוָה מִצְטָרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, מְשַׁדְּרֵי רַבָּנָן יְנוּקֵי דְּבֵי־רַב לְגַבֵּיהּ וְנַקְטֵי לֵיהּ בְּשִׁפּוּלֵי גְּלִימֵיהּ וְאַמְרֵי לֵיהּ: "אַבָּא אַבָּא, הַב לָן מִיטְרָא". אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַכִּירִין בֵּין אַבָּא דְּיָהִיב מִיטְרָא לְאַבָּא דְּלָא יָהִיב מִיטְרָא. וְאַמַאי קָרִי לֵיהּ: 'חָנִין הַנֶּחְבָּא'? שֶׁהָיָה מְחַבֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא.

כ״בס אָמַר לֵיהּ רַבִּי זְרִיקָא לְרַב סַפְרָא: תָּא חָזִי, מַה בֵּין תַּקִּיפֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְחֲסִידֵי דְּבָבֶל; חַסִידֵי דְּבָבֶל, רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, כִּי הֲוָה מִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: לִיכְנוּף לְגַבֵּי הֲדָדֵי וְלִיבָּעִי רַחֲמֵי, אֶפְשָׁר דְּמִתְרַצִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָתָא מִיטְרָא. תַּקִּיפֵי דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן רַבִּי יוֹנָה אֲבוּהָ דְּרַבִּי מָנִי, כִּי הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, שָׁקִיל גּוּלְקָא וְאָמַר לְאִינְשֵׁי בֵּיתֵיהּ: אֵיזִיל וְאַיְתִּי בְּזוּזָא עִיבּוּרָא. אָזִיל וְקָאִי בְּדוּכְתָּא עַמִּיקְתָּא, דִּכְתִיב: (תהילים ק״ל:א׳) "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", וְקָאִי בְּדוּכְתָּא צְנִיעָא, וַהֲוָה מִיכְסֵי שָׂקָא, וּבָעִי רַחֲמֵי וְאַתֵי מִיטְרָא. כִּי הֲוָה אָתָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַיְתִּי מַר עִיבּוּרָא? אָמַר לְהוּ: אַמִינָא: הוֹאִיל וְאָתָא מִיטְרָא, רָוַח עָלְמָא. וְתוּ, רַבִּי מָנִי בְּרֵיהּ, הֲווּ קָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָהּ, אָזִיל אִשְׁתַּטַח אַמְעַרְתָּא דַּאֲבוּהָ. אָמַר לֵיהּ: אַבָּא אַבָּא, הַנֵי מְצַעֲרוּ לִי. יוֹמָא חַד, הֲוָה קָא חַלְפֵי הָתָם, אִנְקוּט כַּרְעַיְהוּ דְּסוּסְוָתָיְהוּ, עַד דְּקַבִּלוּ עֲלַיְהוּ דְּלָא קָא מְצַעֲרֵי לֵיהּ. וְתוּ, רַבִּי מָנִי (יומא חד) הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב, אָמַר לֵיהּ: עַתִּירֵי דְּבֵי חָמִי קָא מְצַעֲרֵי לִי. אָמַר: 'לִיעֲנוּ'! וְאִיעֲנוּ. אָמַר: קָא דָּחְקוּ לִי. 'לִיעַתְּרוּ'! וְאִיעַתְּרוּ. אָמַר: לָא מְקַבְּלָא דְּבִיתָאִי עֲלָאִי. אָמַר לֵיהּ: מַה שְּׁמָהּ? 'חַנָּה', 'תִּתְיַפֶּה חַנָּה'! נִתְיַפְּתָה. אָמַר: קָא מָרְדָה עָלַי. אָמַר: 'תַּחֲזֹר חַנָּה לְשַׁחֲרִירוּתָהּ'! וְחָזְרָה חַנָּה לְשַׁחֲרִירוּתָהּ.

כ״גסא הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי, דַּהֲווּ (שכיחי) קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב, אָמְרוּ לֵיהּ: נִיבָּעִי מַר רַחֲמֵי עֲלָן, דְּנַחְכִּים טְפֵי. אָמַר לְהוּ: עִמִּי הָיְתָה וְשִׁלַּחְתִּיהָ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבִּין, הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקְרַת, שַׁבְקֵיהּ וְאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַשִׁי. יוֹמָא חַד, שַׁמְעֵיהּ דְּקָא גָּרִיס אָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כְּסֶלַע, חַיָּב. אָמַר לֵיהּ אִיהוּ: 'וּבֵין סְנַפִּירָיו'. אָמַר לֵיהּ: לָא סָבַר מַר דְּהַאי, רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבִּין אֲמָרָה? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא יוֹסֵי בַּר אַבִּין. אָמַר לֵיהּ: וְלָאו קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקְרַת הֲוָה שְׁכִיחַ מַר? אָמַר לֵיהּ: 'אִין'. וּמַה טַּעַם שַׁבְקֵיהּ מַר וְאָתָא הָכָא? אָמַר לֵיהּ: גַּבְרָא, דְּעַל בְּרֵיהּ וְעַל בְּרַתֵּיהּ לָא חַיִּס, עָלַי דִּידִי חַיִּס? בְּרֵיהּ, מַאי הִיא? יוֹמָא חַד, הֲווּ אַגְרֵי לֵיהּ אֲגִירֵי בְּדַבְּרָא, נָגַהּ לְמֵיתוּ לְהוּ רִיפְתָּא, אָמְרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ: כַּפְנִינָן. הֲוָה הָתָם תְּאֵנָה, אָמַר: "תְּאֵנָה תְּאֵנָה, הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ, וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא"! אַפִּיקָא וְאָכְלוּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי אָתָא אֲבוּהָ. אָמַר לְהוּ: לָא תִּנְקְטוּ לִי בְּדַעְתַּיְכוּ, דְּהַאי דְּנָגַהְנָא, דִּבְמִלְּתָא דְּמִצְוָה הֲוָאִי, וְעַד הַשְׁתָּא הוּא דְּסַגְיָא. אָמְרוּ לֵיהּ: רַחֲמָנָא לִשְׂבְּעָךְ, כִּי הֵיכֵי דְּשַׂבְעִינָן בְּרָךְ. אָמַר לְהוּ: מַאי הֲוָאִי? הָכִי וְהָכִי הֲוָה. אָמַר לֵיהּ: בְּנִי, אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן, יֵאָסֵף שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ. בְּרַתֵּיהּ, מַאי הִיא? הַוְיָא לֵיהּ הַהִיא בְּרַתָּה בַּעֲלַת יֹפִי, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא, דַּהֲוָה קָא (בדיק) [כַּרְיָא] בְּהוּצֵי וְקָא מְהַדָר אַבַּתְרָהּ לְמִיחְזֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אָמַר לֵיהּ: רַבִּי, אִם לְלוֹקְחָהּ לֹא זָכִיתִי, לִרְאוֹתָהּ לֹא אֶזְכֶּה? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, קָא מְצַעַרְתָּא לִבְרִיָּתָא? שׁוּבִי לַעֲפָרֵךְ, וְאַל יִכָּשְׁלוּ בָּךְ בְּנֵי אָדָם! (וכן הות לה) הַוְיָא לֵיהּ הַהוּא חַמְרָא, כַּד הֲוָה אַגְרֵי לָהּ, הֲווּ מוֹתִיבֵי אַגְרָא עִילָוֵיהּ, וְאַתְיָא לְבֵי מָרָהּ, וְאִי טָפִי לָהּ אוֹ בַּצְרִי לָהּ, לָא אַתְיָא. יוֹמָא חַד, אַנְשׁוּ זוּגָא דְּסַנְדְּלֵי עֲלָהּ וְלָא אַזְלָה, עַד דְּשָׁקְלוּ הֵימֶנָּה וְהָדַר אַזְלָה.

כ״דסב אֱלִיעֶזֶר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כַּד חֲזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה, טָשׁוּ מִינֵיהּ, דְּכָל דַּהֲוָה נָקִיט, הֲוָה יָהִיב לְהוּ. יוֹמָא חַד, סָלִיק לְשׁוּקָא לְמִזְבַּן לָהּ נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ. חַזְיוּהָ גַּבָּאֵי צְדָקָה, טָשׁוּ מִינֵיהּ, אָזַל וְרָהַט בַּתְרַיְהוּ. אָמַר לְהוּ: [אַשְׁבַּעְתִּיכוּ], בְּמַאי עַסְקִיתּוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: בִּנְדוּנְיָא דְּיָתוֹם וִיתוֹמָה. אָמַר לְהוּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי, שָׁקַל כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ, יְהָבֵיהּ נִיהֲלַיְהוּ.

כ״הפָּשׁ גַּבֵּיהּ חַד זוּזָא, אָזַל זָבַן בֵּיהּ חִטֵּי וְאַסִּיק. שַׁדְיֵהּ בְּאַכְלַבָּא. אַתְיָא דְּבִיתְהוּ, אָמְרָה לָהּ לִבְרַתָּהּ: מַאי אַיְתִּי לָךְ אֲבוּךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל מַה דְּאַיְתֵּי לְאַכְלַבָּא אַסְקֵיהּ. סְלִיקָא, אַתְּיָא לְמִפְתַּח בָּבָא דְּאַכְלַבָּא, חַזְיָא אַכְלַבָּא דְּמַלְיָא חִטֵּי, וְקָא נַפְקָא בְּצִנוֹרָא דְּדָשָׁא, וְלָא מִיפְתַּח בָּבָא מֵחִטֵּי. כִּי אָתָא מִבֵּי מִדְרָשָׁא, אָמְרָה לֵיהּ: רְאֵה מֶה עָשָׂה לְךָ (בוראך) [אוֹהַבְךָ]. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי הֵם הֶקְדֵּשׁ עָלַיִךְ, וְאֵין לָךְ בָּהֶם, אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.

כ״וסג רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר: כַּמָּה אִיכָּא בֵּין שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אוֹי לַדּוֹר שֶׁנִּתְקַע בְּכָךְ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וְאָתָא מִטְרָא. (רבי יהודה) [דְּבֵי] נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אוֹדְעִינְהוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ. לְצַפְרָא אוֹדְעִינְהוּ. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הָא, לָא קַבְּלִינָן עֲלָן מֵאוֹרְתָּא? אָמַר לֵיהּ: אַנָן, בַּתְרַיְהוּ גְּרִירִינָן. דְּבֵי נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא (בעו רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. תַּנִי לְהוּ הוֹשַׁעְיָא זְעִירָא דְּמִן חַבְרַיָּא: (במדבר ט״ו:כ״ד) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה", מָשָׁל לְכַלָּה, בִּזְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת, אֵין כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וּבִזְמַן שֶׁאֵין עֵינֶיהָ יָפוֹת, כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה. אָתוּ עַבְדֵי, וְרָמוּ לֵיהּ אַצַוְּארֵיהּ סוּדְרָא, וְקָא מְצַעֲרֵי לֵיהּ. אַמְרֵי לְהוּ (להנך בריוני) [בְּנֵי מָתָא]: שַׁבְקוּהָ, (דאנן נמי הוה קא מצערין ליה) [דְּהָא נַמִּי מְצַעֵר לָן], וְכַד חֲזִינָן, דְּכָל מִילֵיהּ לְשׁוּם שָׁמַיִם עָבִיד, לָא אַמְרִינָן לֵיהּ וְלָא מִידִי, [וְשַׁבְקִינָן לֵיהּ], אַתּוּן נַמִּי שַׁבְקוּהָ. רַבִּי גָּזַר תַּעֲנִיתָא, (בעי רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. נָחִית קַמֵּיהּ אִילְפָא, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי אִילְפִי, אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא. אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' וְאָתָא מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: דַּיָּרְנָא בְּרִיסָא דְּחִיקָא, דְּלֵית בֵּיהּ חַמְרָא לְקִדּוּשָׁא וְאַבְדַלְתָּא, טָרַחְנָא וּמַיְתִּינָא חַמְרָא לְקִדּוּשָׁא וְאַבְדַלְתָּא, וּמַפִּיקְנָא לְהוּ יְדֵי חוֹבְתַיְהוּ. רַב אִיקְלַע לְהַהוּא אַתְרָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא (בעי רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. נָחִית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְּצִבּוּרָא, אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא, אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' וְאָתָא מִיטְרָא. אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: מִיקְרֵי דַּרְדְּקֵי אֲנָא, וּמַקְּרִינָא לִבְנֵי עֲנִיֵּי כִּבְנֵי עַתִּירֵי, וְכָל דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, לָא שָׁקִילְנָא מִינֵיהּ מִידִי, וְאִית לִי פֵּירָא דְּכַוְּרֵי, כָּל מַאן דְּפָשַׁע (בינוקא), מְשַׁחִידְנָא לֵיהּ בְּכַוְּרֵי, וּמְשַׁדַּלְנָא לֵיהּ, עַד דְּאָתֵי וְקָרִי. רַב נַחְמָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִיטְרָא. (כי אזל לביתיה) אָמַר: שַׁקְלוּהָ לְנַחְמָן וְשַׁדְיוּהָ מִגּוּדָא לְאַרְעָא, חָלַשׁ דַּעֲתֵיהּ וָאָתָא מִטְרָא.

כ״זסד (רבא) [רַבָּה] גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא רַב יְהוּדָה בָּעָא רַחֲמֵי וָאָתָא מִטְרָא! אָמַר לְהוּ: וּמָה אִעָבִיד? אִי מִשּׁוּם תְּנוּיֵי, אַנָן עֲדִיפִינָן מִינַיְהוּ, דְּבִשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה, כּוּלְּהוּ תְּנּוּיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאַנָן קָא מַתְנִינָן (טובא) [בְּשִׁשָׁה סְדָרִים], וְכַד הֲוָה מָטִי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין, הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה, וְאַמְרֵי לָהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן, טְהוֹרִין, אָמַר: הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חֲזִינָא הָכָא, וַאַנָן, מַתְנִינָן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבְתָּא, וְאִלּוּ רַב יְהוּדָה, כִּי הֲוָה שָׁלִיף חַד מְסָאנָא אָתָא מִטְרָא, וְאַנָן קָא צַוְחִינָן כּוּלֵי יוֹמָא, וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגָח בָּן. אִי מִשּׁוּם עוּבְדָא, אִי אִיכָּא דְּחָזָא מִידִי, לֵימָא! אֲבָל מַה יַּעֲשׂוּ פַּרְנָסֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵין דּוֹרָן דּוֹמֶה יָפֶה. רַב יְהוּדָה חֲזַנְּהוּ לְבֵי תְּרֵי, דְּקָא פָּרְצֵי בְּרִיפְתָּא, אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ אִיכָּא שָׂבְעָא בְּעָלְמָא, יָהַב עֵינֵיהּ וַהֲוָה כַּפְנָא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי נְחוּנְיָא: שַׁמְעֵיהּ דְּמַר, דִּשְׁכִיחַ קַמֵּיהּ, (בשמעתא) נִיעַשְׂיֵהּ דְּלִיפּוּק לְשׁוּקָא, וְנֵיחְזֵי מַאי הַאי דְּאִיכָּא בְּעָלְמָא. מַשְׁכוּהָ וְעַשְׂיוּהָ וְאַפְּקוּהָ לְשׁוּקָא, חָזָא כְּנוּפְיָא, אָמַר: מַאי הַאי? אַמְרֵי לֵיהּ: אַכְּסִיפָּא דְּתַמְרֵי קַיְמֵי, דְּקָא מִזְדַּבָּן. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ אִיכָּא כַּפְנָא בְּעָלְמָא, אָמַר לְשַׁמְּעֵיהּ: שְׁלוֹף לִי מְסָאנִי. שָׁלַף לֵיהּ חַד מְסָאנָא וָאָתָא מִטְרָא. כִּי מָטָא לְמִשְׁלַף אַחֲרִינָא, אָתָא אֵלִיָּהוּ (זכרונו לברכה) וְאָמַר לוֹ, [אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: אִי שָׁלַפְתָּ אַחֲרִינָא, מַחֲרִיבְנָא לֵיהּ לְעָלְמָא. אָמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: קָאִימְנָא אַגּוּדָא דִּנְהַר פָּפָּא, וַחֲזִינָא לְהוּ לְהַנְהוּ מַלְאֲכֵי דְּדָמוּ לְמַלְּחֵי, דְּקָא מַיְתּוּ חָלָא וּמַלְיוּנְהוּ לְאַרְבֵּי, וַהֲוָה קִימְחָא דִּסְמִידָא, וְאָתוּ כּוּלֵי עָלְמָא לְמִזְבַּן מִינֵיהּ, וְאַמִינָא לְהוּ: מֵהַאי לָא תִּזְבְּנוּ, דְּמַעֲשֵׂה נִסִּים הוּא.

כ״ח(השתא אתו חיטי מפרזניא) [לְמָחָר אַתְּיָין אַרְבָּא דְּחִטֵּי דִּפְרָזְנְיָא] וְזָבוּן כֻּלֵי עָלְמָא. רָבָא אִיקְלַע לְהַגְרוֹנְיָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעוּ רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִטְרָא, אָמַר לְהוּ: בִּיתוּ כֻּלֵי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתַיְכוּ, בַּיתוּ. לְמָחָר אָמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּחָזִי מִידִי בְּחֶלְמֵיהּ, לֵימָא. אָמַר לְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: לְדִידִי אַקְרִיוּן בְּחֶלְמָא: "שְׁלָם טָב, לְרַב טָב, מֵרִבּוֹן טָב, דְּמִטּוּבֵיהּ אוֹטִיב לְעַמֵּיהּ". אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, עֵת רָצוֹן הִיא. בָּעָא רַחֲמֵי, וָאָתָא מִטְרָא.

כ״טסה הַהוּא גַּבְרָא, דְּאִיחַיֵּב נַגְדָא בְּבֵי דִּינָא דְּרָבָא, מִשּׁוּם דְּבָעַל גּוֹיָה [עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים]. נַגְדֵיהּ רָבָא וּמִית. אִישְׁתְּמַע מִלְּתָא בֵּי שְׁבוּר מַלְכָּא, בָּעִי לְצִעוּרֵי לְרָבָא. אָמְרָה לֵיהּ אִפְרָא הוּרְמִיז אִימֵיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא לִבְרָהּ: לָא לִיהֲוֵי לָךְ עֵסֶק [דְּבָרִים] בַּהֲדֵי יְהוּדָאֵי, דְּכָל מַאן דְּבַעְיָן מִמָּרַיְהוּ, עָבִיד לְהוּ. אָמַר לָהּ: מַאי הִיא? אָמְרָה לֵיהּ: דְּבָעוּ רַחֲמֵי וְאָתֵי מִטְרָא. אָמַר לָהּ: הַהוּא, מִשּׁוּם זִימְנָא דְּמִטְרָא הוּא, לִיבָּעוּ הָאִידְנָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְלֵיתִי מִטְרָא! שָׁלְחָה לֵיהּ לְרָבָא: כַּוֵּן דַּעְתִּיךְ וּבָעִי רַחֲמֵי וְיֵיתִי מִטְרָא. בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: (תהילים מ״ד:ב׳) "אֱלֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ" וְגוֹ', וּבְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ", אָתָא מִטְרָא עַד דְּשָׁפוּךְ מַרְזְבֵי דִּמְחוֹזָא לְדִגְלָת. אִתְחָזִי לֵיהּ אֲבוּהָ בְּחֶלְמָא, אָמַר: מִי אִיכָּא דְּמַטְרַח קַמֵּי שְׁמַיָּא כּוּלֵּי הַאי? קוּם וְאַשְׁנִי מִדּוּכְתִּיךְ, דְּרַתְחֵי עֲלָךְ מִן שְׁמַיָּא. שָׁנִי דּוּכְתֵּיהּ, לְמָחָר אַשְׁכְּחֵיהּ לְפוּרְיֵהּ דְּמִירְשַׁם בְּסַכִּינֵי. רַב פָּפָּא גָּזַר תַּעֲנִיתָא [וְלָא אָתָא מִטְרָא]. חָלַשׁ לִבֵּיהּ (וטעים מידי), שָׂרַף פִּינְכָא דְּדַיְסָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ רַב נָתָן בַּר (אושעיא) אֶשְׁפַּזְתִּי: אִי שָׂרִיף מַר פִּינְכָא אַחֲרִיתִי דְּדַיְסָא, הֲוָה אָתֵי מִטְרָא. אִכְסִיף וְחָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, (בעא רחמי) וְאָתָא מִטְרָא.

ל׳סו רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, הֲוָה קָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא, (והוה דארי צנא דמילחא ארישיה) אָתָא מִטְרָא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּנַחַת וַחֲנִינָא בְּצַעַר, פָּסַק מִטְרָא. כִּי מָטָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְּנַחַת, אָתָא מִטְרָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי אַהַנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא? דִּתְנָן: כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל, מַאי מַצְלִי? רַבִּין בַּר (רב) אַדָּא וְרָבָא בַּר (רב) אַדָּא, תַּרְוַיְהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַמְרֵי: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ, שְׁחוּנָה וּגְשׁוּמָה". 'שְׁחוּנָה', לְמֵימְרָא דָּמַעַלְּיוּתָא הִיא? אַדְרַבָּה, הָא גְּרִיעוּתָא הִיא?! אֶלָּא, אִם שְׁחוּנָה, תְּהֵא גְּשׁוּמָה [וּטְלוּלָה]. "וְאַל תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים". וְרַב (אדא בר אהבה) [אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא] מְסַיֵּם בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: "וְלָא יַעְדֵי עָבִיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה, וְאַל יִהְיוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה, [וְלֹא לְעַם אַחֵר"]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ נִזּוֹן אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי, דַּיּוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָת רְגִילָה דְּבִיתְהוּ דִּמְחַמְּמָא תַּנּוּרָא, וְשַׁדְיָא קוּטְרָא בְּתַנּוּרָא, מִשּׁוּם כִּסּוּפָא. הַוְיָא לָהּ הַהִיא שִׁבְבַתָּא בִּישָׁתָא. אָמְרָה: מִכְּדִי, יְדַעְנָא דְּמִידִי לֵית לָהּ, אֵיזִיל וְאֶחְזִי מַאי הִיא. אָזְלָה וְטָרְפָה אַבָּבָא, אִיכְסִיפָא וְעַיְלָא לְאִינְדְרוֹנָא. אִיתְעָבִיד לָהּ נִיסָא, דְּאַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְתַנּוּרָא דְּמָלִי רִיפְתָּא, וְאַגְנָא דְּמַלְיָא לִישָׁא. אָמְרָה לָהּ: פְּלָנִיתָא פְּלָנִיתָא, אַיְתִּי (מרדיך) [מַסָּא], דְּחָרִיךְ לִיךְ רִיפְתִּיךְ. אָמְרָה לָהּ: אַף אֲנָא לְהָכִי עַיְלִי. תָּנָא: אַף הִיא לְהָבִיא מַרְדֶּה נִכְנְסָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמֶּדֶת בְּנִסִּים הָיְתָה. אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ: עַד אֵימַת נֵיזִיל וְנִצְטַעֵר כּוּלֵּי הַאי? אָמַר לָהּ: מַאי נַעָבִיד? אָמְרָה לֵיהּ: בָּעִי רַחֲמֵי, דְּלִיתְבוּ לָךְ מִידִי. (מטיבותא דגניזא לצדיקי לעלמא דאתי.) בָּעָא רַחֲמֵי, יָצְתָה כְּמִין פִּסַּת יָד, וִיְהָבוּ לֵיהּ חַד כַּרְעָא דִּפְתוֹרָא דְּדַהֲבָא. חָזִי בְּחֶלְמֵיהּ, דְּכוּלְּהוּ צַדִּיקֵי אָכְלֵי אַפְּתוֹרָא [דְּדַהֲבָא] דִּתְלַת כַּרְעֵי, וְאִיהוּ, דְּתַרְתֵּין כַּרְעֵי. אָמַר לָהּ: נִיחָא לָךְ דְּכוּלְּהוּ צַדִּיקֵי אַכְלֵי אַפְּתוֹרָא דִּתְלַת כַּרְעֵי, וְאַנָן אַכְלִינָן אַפְּתוֹרָא דְּשָׁקִיל חַד מִינַיְהוּ? אָמְרָה לֵיהּ: [וּמַאי נַעָבִיד]? בָּעִי רַחֲמֵי נִשְׁקְלוּהָ. בָּעָא רַחֲמֵי וְשַׁקְלוּהָ. תָּנָא: גָּדוֹל נֵס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, דִּגְמִירִי: מִן שְׁמַיָּא מֵיהַב יְהַבֵי, מִשְׁקַל לָא שַׁקְלֵי. יוֹמָא חַד, בֵּי שִׁמְשֵׁי חַזְיֵהּ לִבְרַתֵּיהּ דַּהֲוִית עֲצִיבָא, אָמַר לָהּ: בִּתִּי אַמַּאי עֲצִיבַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: דְּאִיחְלַף לִי מָנָא דְּמִשְׁחָא בְּמָנָא דְּחָלָא, וְרַמָאִי בִּשְׁרַגָּא. אָמַר לָהּ: מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיַדְלִיק יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיַדְלִיק. תָּנָא: הָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ [כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ], עַד שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲווּ לֵיהּ הַנָךְ עִיזֵי, אָמְרוּ לֵיהּ: קָא מַפְסְדָן עִיזָךְ, אָמַר לְהוּ: אִי קָא מַפְסְדָן, לֵיכְלִינְהוּ דֻּבֵּי, וְאִי לָא, כָּל חֲדָא וַחֲדָא לַיְתָּן דֻּבָּא [לְאוֹרְתָּא] בְּקַרְנַיְהוּ. לְאוֹרְתָּא כָּל חֲדָא וַחֲדָא אַיְתִּי דֻּבָּא בְּקַרְנָהָא. הֲוָאִי לֵיהּ הַהִיא שִׁיבְבַתָּא דְּבָנְתָא בֵּיתָא, וְלָא קָא מַטְיָן כְּשׁוּרֵי. אָמְרָה לֵיהּ: בַּנָאִי בֵּיתָא וְלָא קָא מַטְיָן כְּשׁוּרָאֵי, אָמַר לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ? אָמְרָה לֵיהּ: 'אִיכּוּ', אָמַר לָהּ: אִיכּוּ (איכו) לִימְטוּ כְּשׁוּרִיךְ. מָטוּ כְּשׁוּרְתָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: סְנִיפִין עֲשָׂאָן. תָּנָא, פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַבַּיִת, (שקירה רבי חנינא בן דוסא בתפלתו) וְהָיוּ לְכָאן אַמָּה וּלְכָאן אַמָּה, וְהָיוּ אוֹמְרִים: זֶה הַבַּיִת שֶׁקִּירָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בִּתְפִלָּתוֹ.

ל״אסז רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הֲוָה דְּחִיקָא לֵיהּ מִלְּתָא טוּבָא, עָבַד מִלְּתָא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ מִידִי לְמִטְעַם, אַשְׁכַּח בַּדָא דְּתוּמָא, שָׁדָא לְפוּמֵיהּ, חָלַשׁ לִיבֵּיהּ וְנַיִם. עַיְלוּ רַבָּנָן לְשִׁיּוּלֵי בֵּיהּ, חַזְיוּהָ דְּבָכִי וְחַיִךְ, וְנָפִיק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ. כִּי אִתְעַר, אַמְרֵי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא בָּכָה מַר וְחַיִךְ וְנָפַק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ? אָמַר לְהוּ: (דחזאי שכינה) [דַּהֲוָה יָתִיב עִמִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], וְאַמְרֵי קַמֵּיהּ: עַד אֵימָתַי אִדְבַר וְאֵיזִיל בְּהַאי דּוּחְקָא? וְאָמַר לִי: [אֶלְעָזָר בְּנִי], נִיחָא לָךְ (דאיחריבית) [דְּאַפְכֵיהּ] לְעָלְמָא וְהָדַר אִבְרֵיהּ, וְאֶפְשָׁר דְּמִבְּרִית בְּשַׁעְתָּא דִּמְזוֹנֵי? אַמְרִי קַמֵּיהּ: (רבוניה דעלמא) כּוּלֵּי הַאי וְאֶפְשָׁר? אַמְרֵי לֵיהּ: שְׁנֵי דְּחַיֵּי נְפִישִׁי אוֹ דְּחַיִּינָא? אָמַר לִי: 'דְּחָיִית'. אַמְרִי לְקַמֵּיהּ: אִי הָכִי, לָא בָּעִינָא! וְאָמַר לִי: בְּהַאי אַגְרָא דְּאָמַרְתְּ: 'לָא בָּעִינָא', יָהִיבְנָא לָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, תְּלֵיסַר נַהֲרֵי (דמשכי) [דְּמַשְׁחֵי] אַפַרְסְמָא דָּכְיָן, [כִּפְרָת וְדִגְלַת], דִּמְעַנַגְתְּ בְּהוּ. אַמְרִי קַמֵּיה: רִבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא, כּוּלֵּי, הַאי וְתוּ לָא? אָמַר לִי: וּלְחַבְרָךְ מַאי נָתִיב לְהוּ? אַמְרִי (קמיה רבוניה דעלמא) [לֵיהּ]: וּמִגַּבְרָא דְּלֵית לֵיהּ קָא בָּעִינָא, וּמַחְיָן בְּאַסְקוּטְלָא אַפּוּתָאִי, וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּרִי, אַגְרִי בָּךְ גִּירֵי.

ל״בסח רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא גָּזַר תַּעֲנִיתָא, (בעא רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִיתָא וָאָתָא מִטְרָא! אָמַר לְהוּ: הָא אֲנָא וְהָא בַּר לִיוָאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: נֵיתִי וּנְכַוֵּן דַּעְתִּין, אֶפְשָׁר דְּתַבְרֵי צִבּוּרָא לִבַּיְהוּ וּבָעוּ רַחֲמֵי וְאָתֵי מִטְרָא. בָּעוּן רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ: רְצוֹנְכֶם שֶׁיָּבוֹא מָטָר בִּשְׁבִילֵנוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: הֵן. אָמַר: רָקִיעַ [רָקִיעַ] כַּסִּי פָּנַיִךְ! לָא כַּסִּי, אָמַר: כַּמָּה (חציפן) [עַזִּין] פְּנֵי רָקִיעַ. כַּסְּיָא בְּעִיבָא וָאָתָא מִטְרָא. לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלִיתָ וְיָשַׁבְתָּ בַּמָּרוֹם, וְאֵין אַתָּה מְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. אָתָא מִטְרָא וְאִיטְלַע. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אַל יַטִּיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִיטְלַא, וּמָנוּ? לֵוִי. וְהָא, גָּרְמָא לֵיהּ? וְהָא לֵוִי אַחְוִי קִדָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאִיטְלַע! הָא וְהָא גָרְמָא לֵיהּ.

ל״גרַבִּי חִיָּא בַּר לוּלְיָאנִי (אמר אנא) שַׁמְעִינְהוּ לְהַנָךְ עֲנָנֵי דְּקָא אַמְרָן: נֵיזִיל וְנִשְׁדִי מִטְרָא בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב. אָמַר לְהוּ: כְּשֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, וְאַתּוּן שַׁבְקִיתוּ יִשְׂרָאֵל וְתִשְׁדּוּ מִטְרָא בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב? שְׁדוּ אַדוּכְתַּיְהוּ! שַׁדְיָן אַדוּכְתַּיְהוּ.

ל״דסט דָּרַשׁ רַבִּי חִיָּא בַּר לוּלְיָאנִי: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים צ״ב:י״ג) "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה"? אִם נֶאֱמַר 'תָּמָר', לָמָּה נֶאֱמַר 'אֶרֶז'? וְאִם נֶאֱמַר 'אֶרֶז', לָמָּה נֶאֱמַר 'תָּמָר'? אִלּוּ נֶאֱמַר 'תָּמָר' וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶרֶז', הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה תָּמָר אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף צַדִּיק, [חַס־וְשָׁלוֹם], אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאִלּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַף צַדִּיק, [חַס־וְשָׁלוֹם], אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְאֶרֶז.

ל״הע תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר לָצֵאת. אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ [כָּל הָעָם] בִּבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת, וְלֹא נַעֲנָה. יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרָיו וְאָמַר: (אבינו מלכנו אבינו אתה) אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה, (אבינו מלכנו חטאנו לפניך) [אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, לְמַעַנְךָ] רַחֵם עָלֵינוּ. (אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך) וּמִיָּד נַעֲנָה, כִּסְבוּרִין הָעָם שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, יָצָאתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁזֶּה מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וְזֶה אֵינוֹ מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.

ל״ועא אָמַר רַבִּי (אלעזר) [אֱלִיעֶזֶר]: כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אַבַּע מֵימֶיךָ! קוֹל שְׁנֵי רֵעִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים מ״ב:ח׳) "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" וְגוֹ'. אָמַר רַבָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַאי רִידְיָא, דַּמְיָא לְעִיגְלָא תִּלְתָּא, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵיהּ. וְקַיְמָא בֵּין תְּהוֹמָא תַּתָּאָה לִתְהוֹמָה עִלָּאָה. לִתְהוֹמָא עִלָּאָה אָמַר לֵיהּ: "חֲשֹׁר מֵימֶיךָ"! לִתְהוֹמָא תַּתָּאָה אָמַר לֵיהּ: "אַבַּע מֵימֶיךָ"! שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ב׳:י״ב) "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

ל״זעב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר: שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, אָמַר לָהֶם, תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ. שׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר: שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא, אָמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: לֹא שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא, אֶלָּא אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק וְיִצְטַעֵר, וְאַחַר כָּךְ תְּנוּ לוֹ. לִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הֵיכִי דָּמִי? אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא, אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם', וָאָתָא מִטְרָא.

ל״חמִשְׁנָה. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַּעֲנִית בְּלֹד, וְיָרַד לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם־טוֹב, יָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם־טוֹב, וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאָמְרוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל, (איזהו הלל הגדול? (תהילים קל״ו:א׳-ב׳) "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו".) גְּמָרָא. וְלֵימְרוּ הַלֵּל מֵעִיקָרָא! אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל אֶלָּא בְּנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה, וְכֶרֶס מְלֵאָה. אֵינִי! וְהָא רַב פָּפָּא אִיקְלַע לְבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּאַבֵּי גּוֹבֵר, [וְגָזַר תַּעֲנִית], וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת, וְאָמַר לָהֶם: אִמְרוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל וַהֲדַר אִכְלוּ וּשְׁתוּ. שַׁאנִי בְּנֵי מָחוֹזָא, דִּשְׁכִיחָא בְּהוּ שִׁכְרוּת.