עין יעקב, יומא ז׳Ein Yaakov, Yoma 7
א׳יומא פרק ז - נו בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, הַיּוֹצֵא בָּהֶן, בַּמְּדִינָה אָסוּר, וּבַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁבִּגְדֵי כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לֵהָנוֹת בָּהֶם. וּבַמְּדִינָה אָסוּר? וְהָתַּנְיָא: (באחד) [בַּחֲמִשָּׁה] וְעֶשְׂרִים בְּטֵבֵת, יוֹם הַר גְּרִזִּים הוּא, דְּלָא לְמִסְפַּד בֵּיהּ. יוֹם שֶׁבִּקְּשׁוּ כּוּתִיִּים אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוֹקְדוֹן לְהַחֲרִיבוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. מֶה עָשָׂה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק? לָבַשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּמִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ, וַאֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בִּידֵיהֶם, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. הַלָּלוּ מְהַלְּכִין מִצַּד זֶה, וְהַלָּלוּ מְהַלְּכִין מִצַּד זֶה, עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ יְהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַנְטִיפְּרַס, זָרְחָה חַמָּה, פָּגְעוּ זֶה בָּזֶה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ מִשְׁתַּחֲוֶה לַיְּהוּדִי הַזֶּה?! אָמַר לָהֶם: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל זֶה הִיא מְנַצַּחַת לְפָנַי בְּבֵית מִלְחַמְתִּי. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָּאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בַּיִת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין עָלֶיךָ וְעַל מַלְכוּתְךָ, שֶׁלֹּא תֶּחֱרַב, יַתְעוּךָ כּוּתִיִּים הַלָּלוּ לְהַחֲרִיבוֹ, וְתִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת?! אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ כּוּתִים (שעוברים) [שֶׁעוֹמְדִים] לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הֵם מְסוּרִין בִּידֵיכֶם. מִיָּד נְקָבוּם בְּעִקְבֵיהֶם, וּתְלָאוּם בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם, וְהָיוּ מְגָרְרִים אוֹתָם עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים, חֲרָשׁוּהוּ וּזְרָעוּהוּ כַּרְשִׁינִין, כְּדֶרֶךְ שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. אִבָּעִית אֵימָא: רְאוּיִין הֵם לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, קָאָמַר. וְאִבָּעִית אֵימָא: (תהילים קי״ט:קכ״ו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ".
1
ב׳נז [מִשְׁנָה. כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְכוּ']. הֵיכָן קוֹרְאִין בּוֹ? בָּעֲזָרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהַר־הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה ח׳:ג׳) "וַיִּקְרָא בּוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָּל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה". אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. (שם) "וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם: אָמֵן אָמֵן, בְּמֹעַל יְדֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה". מַאי 'הַגָּדוֹל'? (אמר רב אסי) [אָמַר רַב יוֹסֵף], אָמַר רַב: שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב גִּידְל אָמַר (רב): (ד"ה א טז) "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם". אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב דִּימִי: וְדִלְמָא, שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ? אָמַר לֵיהּ: אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּגְבוּלִין. וְלֹא?! וְהָכְּתִיב: (נחמיה ח׳:ד׳) "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסּוֹפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר". וְאָמַר רַב גִּידְל: (אמר רב) שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמפֹרָשׁ? הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. (שם ט) "וַיָּקָם עַל מַעֲלֶה הַלְּוִיִּם, יֵשׁוּעַ, וּבָנִי, קַדְמִיאֵל, שְׁבַנְיָה, בֻּנִּי, שֵׂרֵבְיָה, בָּנִי, כְנָנִי, וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם". מַאי אָמוּר? אָמַר רַב, (יהודה) וְאִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: "בַּיָיא בַּיָיא", הַיְנוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵי מִקְדְּשָׁא, וְקַלְּיֵיהּ לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן אַרְעַהוֹן, וַעֲדַיִן קָא מְרַקֵּד בֵּינָנָא. כְּלוּם יְהַבְתֵּיהּ נִיהֲלָן, אֶלָּא לְקַבּוּלֵי בֵּיהּ אַגְרָא, לָא אִיהוּ בָּעִינָן וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעִינָן! נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דְּכָתוּב בָּהּ: 'אֱמֶת'! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינָהּ: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אֱמֶת'. יָתִיבִי בְּתַעֲנִיתָא תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילֵי, מַסְרֵיהּ נִיהֲלִינְהוּ, נָפַק, אָתָא כִּי גּוּרְיָא דְּנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ נָבִיא [לְיִשְׂרָאֵל]: הַיְנוּ הוּא יִצְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ה׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה" וְגוֹ'. בַּהֲדֵי דְּתָפְסוּ לֵיהּ, אִישְׁתַּמִּיט בִּינִיתָא מִן מַזֵייהּוְרָמָא קָלָא, אָזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי, אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד לֵיהּ! דִּילְמָא חַס־וְשָׁלוֹם מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ מִן שְׁמַיָּא. אָמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דְּאִבְרָא, וְחַפְיוּהוּ לְפוּמָא בְּאִבְרָא, דְּשָׁאִיב קָלָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ". אַמְרֵי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִבָּעִי רַחֲמֵי עַל יִצְרָא דַּעֲבֵרָה, בָּעוּ רַחֲמֵי וְאִמְסַר בִּידַיְהוּ. אָמַר לְהוּ נָבִיא: חָזוּ, דְּאִי קַטִילְתּוּן לְהַהוּא, (גברא, איחרב כולי) [כַּלְיָא] עָלְמָא. חַבְשׁוּהוּ (גבייהו) תְּלָתָא יוֹמֵי, אִבָּעִי בֵּיעֲתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אִישְׁתַּכַּח. אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִיקְטְלֵיהּ! אִיחְרִיב כּוּלֵיהּ עָלְמָא! נִבָּעִי רַחֲמֵי לְפַלְגָא? פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יַהֲבֵי! כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ וּשְׁבָקוּהוּ, (ואתנו ביה) [וְאַהֲנֵי (כי היכי) דְּלָא מִיגְרֵילֵיהּ לְאִינִישׁ בִּקְרוּבְתָּא.
2
ג׳בְּמַעֲרָבָא מַתְנוּ הָכִי: (אמר) רַב גִּידְל אָמַר: (רב) ['גָּדוֹל'], שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב מַתְנָא אָמַר: (נחמיה ט׳:ל״ב) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", וְהָא דְּרַב מַתְנָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם: 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. [אָתָא] מֹשֶׁה, אָמַר: (דברים י׳:י״ז) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא". אָתָא יִרְמְיָה אָמַר: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת (מרקדים) [מְקַרְקְרִין]בְּהֵיכָלוֹ. אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? לֹא אָמַר: "נוֹרָא". אָתָא דָנִיֵּאל וְאָמַר: גּוֹיִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּבָנָיו. אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר: "גִּבּוֹר". אַתּוּ (אנשי כנסת הגדולה) אִינְהוּ, וְאָמְרוּ: אַדְּרַבָּה! זוֹ הִיא גְּבוּרָתוֹ, (ואלו נוראותיו. זו היא גבורתו) שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְנוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, וְאֵלּוּ הֵם נוֹרְאוֹתָיו! שֶׁאִלְמָלֵא נוֹרְאוֹתָיו, אֻמָּה אַחַת, הֵיאַךְ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת? וְרַבָּנָן, הֵיכִי סָמְכֵי אַדַּעְתַּיְהוּ וְעַקְרֵי מַה דְּאָמַר מֹשֶׁה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: [מִתּוֹךְ] שֶׁיּוֹדְעִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲמִתִּי הוּא, לְפִיכָךְ לֹא כִּזְּבוּ לוֹ.
3
ד׳נח אָתֵי מְשַׁלֵּחַ מְצָאוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל בַּשּׁוּק, אוֹמֵר לוֹ: אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, עָשִׂינוּ שְׁלִיחוּתְךָ. מְצָאוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹמֵר לוֹ: מְחַיֵּה חַיִּים, עָשִׂינוּ שְׁלִיחוּתוֹ. אָמַר (רבא) [רַבָּה]: כִּי מִפְטְרֵירַבָּנָן מֵהֲדָדֵי בְּפוּמְבְּדִיתָא, אַמְרֵי הָכִי: מְחַיֵּה חַיִּים יִתֵּן (לנו) [לְךָ] חַיִּים אֲרֻכִּים טוֹבִים וּמְתֻקָּנִים. (אמר רבה: כי מפטרי רבנן מבי רב נחמן בשכנציב, אמרי הכי: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים)
4
ה׳נט (תהילים קט״ז:ט׳) "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים". אָמַר רַב יְהוּדָה: זֶה מְקוֹם שְׁוָקִים. (משלי ג׳:ב׳) "כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ", וְכִי יֵשׁ שָׁנִים שֶׁל חַיִּים, וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינָם שֶׁל חַיִּים? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלּוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁמִּתְהַפְּכִין לוֹ מֵרָעָה לְטוֹבָה. (שם ח) "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא" וְגוֹ', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אֵלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים וְדוֹמִים כְּנָשִׁים וְעוֹשִׂין גְּבוּרָה כָּאֲנָשִׁים. וְאָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה: הָרוֹצֶה (שינסך) [לְנַסֵּךְ] יַיִן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא". וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁתּוֹרָה פּוֹסֶקֶתמִזַּרְעוֹ, יֵלֵךְ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב י״ד:ח׳-ט׳) "אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ [וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ], מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִיחַ".
5
ו׳ס פִּסְקָא. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲווּ קָא אָזְלֵי כּוּלֵי עָלְמָא בַּתְרֵיהּ, כַּד חָזְיוּהָ לִשְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן דַּהֲווּ קָא אַתּוּ, שָׁבְקוּהוּ לְדִידֵיהּ וְאַזְלוּ לְבָתַר שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. לְסוֹף אַתּוּ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן לְאִפְטוּרֵי מִינֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְהוֹן: יֵיתוּן בְּנֵי עַמְמִין לִשְׁלָם. אָמְרוּ לֵיהּ: יֵיתוּן בְּנֵי עַמְמִין לִשְׁלָם, דְּעַבְדֵי עוּבְדָא דְּאַהֲרֹן, וְלָא לֵיתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִשְׁלָם, דְּלָא עַבְדֵי עוּבְדָא דְּאַהֲרֹן.
6
ז׳סא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה זֵרִים הֵם: שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל שֻׁלְחָן, וְשֶׁל אָרוֹן. שֶׁל מִזְבֵּחַ, זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ. שֶׁל שֻׁלְחָן, זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ. שֶׁל אָרוֹן, עֲדַיִן הוּא מֻנָּח, כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל, יָבוֹא וְיִטֹּל. שֶׁמָּא תֹאמַר: פָּחוּת שֶׁבָּהֶן הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר: (משלי ג) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" וְגוֹ'. רַבִּי יוֹחָנָן רָמִי: כְּתִיב: 'זָר' וְקַרִינָן 'זֵר'? זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ 'זֵר', לֹא זָכָה, (נעשית לו) זָרָה הֵימֶּנָּה. רַבִּי יוֹחָנָן רָמִי: כְּתִיב: (דברים י׳:א׳-ב׳) "וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ", וּכְתִיב: (שמות כ״ה:י׳) "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים"? מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְצֻוִּים לַעֲשׂוֹת [לוֹ] מְלַאכְתּוֹ. (שם) "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ". אָמַר רָבָא: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם. אַבַּיֵי, וְאִי תֵּימָא (רבא) [רַבָּה] בַּר עוּלָא אָמַר: (אף) נִקְרָא: 'תּוֹעֵבָה', שֶׁנֶּאֱמַר: (באיוב) (איוב ט״ו:ט״ז) "אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח, אִישׁ שׁוֹתֶה כַמַּיִם עַוְלָה".
7
ח׳סב אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ז:ט״ז) "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן"? אוֹי לָהֶם (לתלמידי חכמים) [לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים] שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, וְאֵין בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם. מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: חֲבָל עַל מַאן דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא, וְתַרְעָא לְדַרְתֵּיהּ עָבִיד. אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנָן: בְּמָטוּתָא מִינַיְכוּ, לָא תֵּירְתּוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: (דברים ד׳:מ״ד) "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה"? זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא: (מאן דזכי הויא ליה) [דְּאוּמָן לָהּ], סַמָּא דְּחַיֵּי, דְּלָא (זכה תהוי) [דְּאוּמָן לָהּ], סַמָּא דְּמוֹתָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: רַבִּי יוֹנָתָן רָמִי, כְּתִיב: (תהילים י״ט:ט׳) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", וּכְתִיב: (שם יח) "אִמְרַת ה' צְרוּפָה"? זָכָה, מְשַׂמַחְתּוֹ, לֹא זָכָה, צוֹרַפְתּוֹ לְמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא נַפְקָא, זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים. לֹא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְמִיתָה. (שם יט) "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד". אָמַר רַבִּי (נחוניא) [חֲנִינָא]: זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, מַאי הִיא? נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ, לוֹמֵד תּוֹרָה. (תהילים י״ט:ח׳) "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי". אָמַר רַבִּי חִיָּא [בַּר אַבָּא]: נֶאֱמָנָה הִיא לְהָעִיד בְּלוֹמְדֶיהָ.
8
ט׳סג מִשְׁנָה. כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה (בגדים) [כֵּלִים]. וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה וְכוּ'. בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין נִשְׁאָלִין בָּהֶם לְהֶדְיוֹט אֶלָּא לַמֶּלֶךְ. (ולבית דין) [וּלְאַב בֵּית־דִּין]. וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ. [גְּמָרָא]. תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד שׁוֹאֲלִין? הַשּׁוֹאֵל פָּנָיו כְּלַפֵּי הַנִּשְׁאָל, וְהַנִּשְׁאָל פָּנָיו כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה. הַשּׁוֹאֵל אוֹמֵר: (שמואל א ל׳:ט״ו) "אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה"? (האשיגנו) הַנִּשְׁאָל אוֹמֵר: רְדֹף! "כֹּה אָמַר ה' עֲלֵה וְהַצְלַח"! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: "כֹּה אָמַר ה'", אֶלָּא: "עֲלֵה וְהַצְלַח"! אֵין שׁוֹאֲלִין בְּקוֹל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כ״ז:כ״א) "וְשָׁאַל לוֹ" ("במשפט האורים") וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) ("על פיו יצאו, ועל פיו יבאו") ["וְשָׁאַל לוֹ" וְגוֹ']. אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁדִּבְּרָה חַנָּה בִּתְפִלָּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א א׳:י״ג) "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ". וְאֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, וְאִם שָׁאַל, אֵין מַחֲזִירִין לוֹ אֶלָּא אֶחָד, וְאֵין מַחֲזִירִין לוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כג) "הֲיַסְגִּרֻנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ? הֲיֵרֵד שָׁאוּל (קעילה) כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ? ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ! וַיֹּאמֶר ה': יֵרֵד". וְהָא אָמַרְתְּ: אֵין מַחֲזִירִין אֶלָּא רִאשׁוֹן? אֶלָּא, דָּוִד שָׁאַל (דף עג ע"ב) שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, וְהֶחֱזִירוּ לוֹ כְּסֵדֶר. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁשָּׁאַל שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, חָזַר וְשָׁאַל כְּסֵדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר דָּוִד: הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אוֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל? וַיֹּאמֶר ה': יַסְגִּירוּ". וְאִם הוּצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁנַיִם, מַחֲזִירִין לוֹ לִשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ל) "וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר: אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ? וַיֹּאמֶר לוֹ: רְדֹף, כִּי הַשֵׂג תַּשִּׂיג! וְהַצֵּל תַּצִּיל"! וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵרַת נָבִיא חוֹזֶרֶת, גְּזֵרַת אוּרִים וְתֻמִּים אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כז) "בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים". וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אוּרִים וְתֻמִּים"? 'אוּרִים', שֶׁמְּאִירִים אֶת דִּבְרֵיהֶם. 'תֻּמִּים', שֶׁמַּשְׁלִימִין לְדִבְרֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר: בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין, מִפְּנֵי מַה לֹּא הִשְׁלִימוּ? (להם? מפני) [הֵם) שֶׁלֹּא בִּחֲנוּ אִם לִנְצֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. וּבָאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּחֲנוּ, הִסְכִּימוּ! (והשלימו להם) שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים כ׳:כ״ח) "וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר (הכהן) [בֶּן אַהֲרֹן] עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר: הַאוֹסִף עוֹד (לגשת) [לָצֵאת] לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִין אָחִי אִם אֶחְדָּל? וַיֹּאמֶר ה': (עלה) [עֲלוּ]! כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ". כֵּיצַד נַעֲשֵׂית? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בּוֹלְטוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מִצְטָרְפוֹת. הָא לָא כְּתִיב [בְּהוּ] צָדִ"י? אָמַר [רַב] שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק: "אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב" כְּתִיב שָׁם. וְהָא לָא כְּתִיב טֵי"ת? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: "שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן" כְּתִיב שָׁם. מֵיתִיבֵי: כָּל כֹּהֵן שֶׁמְּדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, שׁוֹאֲלִים בּוֹ. שֶׁהֲרֵי שָׁאַל צָדוֹק וְעָלָה לוֹ, וְשָׁאַל אֶבְיָתָר וְלֹא עָלָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב ט״ו:כ״ד) "וַיַּעַל אֶבְיָתָר". דִּמְסַיֵּיעַ סִיּוּעֵי בַּהֲדַיְהוּ.
9
י׳סד פִּסְקָא. וְאֵין נִשְׁאָלִין בָּהֶם לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא לַמֶּלֶךְ (ולבית דין) [וּלְאַב בֵּית־ דִּין], וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר קְרָא: (במדבר כ״ז:כ״א) "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמוֹד וְשָׁאַל לוֹ" וְגוֹ, 'הוּא', זֶה מֶלֶךְ. "וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ", זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, "וְכָל הָעֵדָה", זוֹ סַנְהֶדְרִין.
10