עין יעקב, יומא ח׳Ein Yaakov, Yoma 8

א׳יומא פרק ח - תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טז) "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם". יָכוֹל, יֵשֵׁב בַּחַמָּה אוֹ בַּצִּנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ". מַה מְּלָאכָה, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אַף עִנּוּי נֶפֶשׁ, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְאֵימָא: הֵיכָא דְּיָתִיב בֵּי שִׁמְשָׁא וְחָמִים לֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ: קוּם תּוּב בְּטוּלָא! יָתִיב בְּטוּלָא וְקָרִיר לֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ: קוּם תּוּב בְּשִׁמְשָׁא! דּוּמְיָא דִּמְלָאכָה! מַה מְּלָאכָה, לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ, אַף עִנּוּי לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ.

ב׳סה כְּתִיב: (דברים ח) "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר [לְמַעַן עַנֹּתְךְ"]. (וכתיב: (שם) "ויענך ויעיבך") רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל, לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִכָּאן רֶמֶז לַסּוּמִין, שֶׁאוֹכְלִין וְאֵינָן שְׂבֵעִין. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה: (קהלת ו) "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ, מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוּדָתָא, לָא נֵיכְלָהּ אֶלָּא בִּימָמָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם" בְּאִשָּׁה, יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". (משלי כּג) "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ] דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר. וְחַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעֲרָיוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּמִישׁוֹר. (שם יב) "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: יְסִיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ. וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים. (ישעיה סה) "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי. חַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר. וְחַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵין דַּעְתּוֹ (מתקררת) [מְיֻּשֶּׁבֶת], עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר.

ג׳תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; [מִדַּת] בָּשָׂר־וָדָם, מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן! קִלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ, עוֹלֶה לַגַּג, מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ, יוֹרֵד לַקַּרְקַע, מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ. קִלֵּל אֶת כְּנַעַן, אוֹכֵל מַה שֶּׁרַבּוֹ אוֹכֵל, וְשׁוֹתֶה מַה שֶּׁרַבּוֹ שׁוֹתֶה. קִלֵּל אֶת הָאִשָּׁה, הַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ. קִלֵּל אֶת הָאֲדָמָה, הַכֹּל נִזּוֹנִין הֵימֶנָּה. (במדבר יא) "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: דָּגִים, וְחַד אָמַר: עֲרָיוֹת. מַאן דְּאָמַר: דָּגִים, דִּכְתִיב: 'נֹאכַל'. וּמַאן דְּאָמַר: עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: 'חִנָּם'. (בשלמא למאן דאמר: 'דגים', היינו דאמר: 'נאכל', אלא) וּלְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת' (מאי) [הָא כְּתִיב]: 'נֹאכַל'! לִישְׁנָא מַעַלְיָא נָקַט, דִּכְתִיב: (משלי ל) "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ [וְאָמְרָה: לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן"]. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'חִנָּם', אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר: 'דָּגִים', מַאי 'חִנָּם'? דַּהֲווּ מַשְׁכְּחֵי וּמַיְתֵּי מֵהֶפְקֵרָא, דְּאָמַר מַר: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲבִין מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם [בְּתוֹךְ הַמַּיִם] דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'דָּגִים', אֲבָל עֲרָיוֹת לָא פָּרְצֵי בְּהוּ, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ש"ה ד) "גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַּלָּה" [וְגוֹ']. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', מַאי: (משתבח בהו קרא בהנך דאסירא בּהו, לא פרצי בהו, היינו דכתיב: "גן נעול", דבאשת איש לא פקרי["מַעְיָן חָתוּם"? מֵהַנָךְ דַּאֲסִירִין, לָא פְּרִיצֵי בְּהוּ]. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', הַיְנוּ דִּכְתִיב: (במדבר יא) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו", עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו, שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם לִשְׁכַּב אֶצְלָם. אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר: דָּגִים, מַאי ("וישמע משה את העם) ["בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"]? הָא וְהָא הֲוָאִי בְּהוּ! (במדבר יא) "אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֶת הַאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי. חַד אָמַר: כָּל הַמִּינִים כֻּלָּם, טָעֲמוּ בַּמָּן טַעֲמָן, וְאוֹתָן חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים לֹא טָעֲמוּ טַעֲמָן. וְחַד אָמַר: כָּל הַמִּינִים כֻּלָּם טָעֲמוּ טַעֲמָן וּמַמָּשָׁן, וְאוֹתָן חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים טַעֲמָן וְלֹא מַמָּשָׁן. (שמות טז) "וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן".

ד׳אָמַר רַבִּי אַסִי: (אמר רבי יוחנן) עָגֹל כְּגִדָּא, וְלָבָן כְּמַרְגָּלִית. תָּנוּ רַבָּנָן: 'גַּד', דּוֹמֶה לְזֶרַע פִּשְׁתָּן בְּגִבְעוֹלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 'גַּד', דּוֹמֶה לְדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כַּמַּיִם. וְתַנְיָא אִידָךְ: 'גַּד', שֶׁהָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. וְ'לָבָן', שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תַּנְיָא. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא הָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶּׁבַּסְּדָקִים, כָּךְ הַמָּן מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶּׁבַּסְּדָקִים. כֵּיצַד? שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לַדִּין, זֶה אוֹמֵר: עַבְדִּי גָּנַבְתָּ, וְזֶה אוֹמֵר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: "דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט"! לְמָחָר, אִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה גְּנָבוֹ. נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית רַבּוֹ שֵׁנִי, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה מְכָרוֹ לוֹ. וְכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לַדִּין. הוּא אוֹמֵר: הִיא סָרְחָה עָלַי. וְהִיא אוֹמֶרֶת: הוּא סָרַח עָלַי. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: "דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט"! [לְמָחָר], אִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית בַּעְלָהּ, בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סָרְחָה עָלָיו. וְאִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית אָבִיהָ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סָרַח עָלֶיהָ. (נוסח אחר: אם נמצא עומרה בבית בעלה, בידוע שהוא סרח עליה. ואם נמצא בבית אביה, בידוע שהיא סרחה עליו) כְּתִיב: (במדבר יא) "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שמות טז) "וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (במדבר יא) "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" וְגוֹ'. הָא כֵּיצַד? צַדִּיקִים, יוֹרֵד לָהֶם עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶם. בֵּינוֹנִים, יָצָא הָעָם וְלָקְטוּ. רְשָׁעִים, שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ. [כְּתִיב: 'לֶחֶם', וּכְתִיב: 'עֻגּוֹת', וּכְתִיב: 'וְטָחֲנוּ', הָא כֵּיצַד? צַדִּיקִים, 'לֶחֶם', בֵּינוֹנִים, 'עֻגּוֹת', רְשָׁעִים, 'טָחֲנוּ בָּרֵיחַיִם'. (במדבר יא) "אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה", אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, דָּבָר שֶׁנִּדּוֹךְ בַּמְּדוֹכָה. (שם) "וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר", אָמַר רַבִּי חָמָא: מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן צִיקֵי קְדֵרָה]. (שמות לו) "וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", מַאי "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: (מן היורד להם לישראל בבקר בבקר הוריד להם) [מִדָּבָר שֶׁיָּרַד לָהֶם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, מְלַמֵּד שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל] אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת [עִם הַמָּן] (שנאמר): (שם לה) "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ [אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם"]. (ו)תָּנָא: נְשִׂיאִים מַמָּשׁ, וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כה) "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן". (במדבר יא) "וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן", אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אַל תִּקְרִי 'לְשַׁד' אֶלָּא: 'שַׁד'. מַה שַּׁד זֶה מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְּוָנִים, אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה טְעָמִים. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: שַׁד מַמָּשׁ. מַה שַּׁד זֶה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ, מוֹצֵא בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים, אַף הַמָּן, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים. (שמות טז) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ".

ה׳תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לֶחֶם שֶׁשָּׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, נִתַּן לָהֶם כַּהֹגֶן. בָּשָׂר שֶׁשָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, נִתַּן לָהֶם שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בָּעֶרֶב. וְהָא אָמַר אַבַּיֵי: הַאי מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוּדָתָא, לָא נֵיכְלֵיה אֶלָּא בִּימָמָא! מַאי 'יְמָמָא'? כְּעֵין יְמָמָא [קָאַמְרִינָּן]. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּתְּחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין לְתַרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקָבַע לָהֶם זְמַן סְעוּדָתָם. (במדבר יא) "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם) "עַד חֹדֶשׁ יָמִים", הָא כֵּיצַד? בֵּינוֹנִים, (נידונים) לְאַלְתַּר [מֵתוּ]. רְשָׁעִים, מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים עַד חֹדֶשׁ יָמִים. (שם) "וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּקְרִי: 'וַיִּשְׁטְחוּ', אֶלָּא 'וַיִּשְׁחֲטוּ'. מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחִיטָה. 'שָׁטוֹחַ', תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: אַל תִּקְרִי 'שָׁטוֹחַ', אֶלָּא 'שָׁחוֹט', מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן דָּבָר שֶׁטָּעוּן שְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ רַבִּי (יוסי): וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד? (שטעון שחיטה) וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (תהלים עח) "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף". וְתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר (מה תלמוד לומר): (דברים יב) "וְזָבַחְתָּ [וְגוֹ'] כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ", מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל הַוֵּשֶׁט, וְעַל הַקָּנֶה, וְעַל רֹב אֶחָד בָּעוֹף, וְעַל רֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: 'שָׁטוֹחַ'? מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם מַשְׁטִיחִי מַשְׁטִיחִין.

ו׳כְּתִיב: (שמות טז) 'לֶחֶם', וּכְתִיב: 'שֶׁמֶן', וּכְתִיב: 'דְּבַשׁ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הָא כֵּיצַד? לַנְּעָרִים לֶחֶם, לַזְּקֵנִים שֶׁמֶן, לַתִּינוֹקוֹת דְּבַשׁ. כְּתִיב: 'שְׂלָו' וְקַרִינָן 'סְלָו'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: צַדִּיקִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּשַׁלְוָה וּרְשָׁעִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ וְדוֹמִים לָהֶם כְּסַלְוִים. אָמַר רַב חָנָן בַּר (אבא) [רָבָא]: אַרְבָּעָה מִינֵי שְׂלָו הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁיבְלִי, וְקִיבְלִי, פֶּסְיוֹנִי, וּשְׂלָו. מַעֲלִי מִכּוּלְּהוּ 'שִׁיבְלִי'. גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ 'שְׂלָו', וַהֲוֵי כִּי צִפָּרְתָּא, וּמַלְחִי לֵיהּ, וּמוֹתְבֵיהּ לֵיהּ בְּתַנּוּרָא, וְתָפַח וְרָבִי, עַד דְּמַלִי לֵיהּ לְתַנּוּרָא. וּמַסְקֵי לֵיהּ, וּמוֹתְבֵי לֵיהּ (אתריסר) [אַתְּלֵיסַר] רִיפְתֵּי. וּבַתְרַיְתָא דְּכוּלְּהוּ, לָא מִתְאַכְלָת אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת. רַב יְהוּדָה מַשְׁכַּח לֵיהּ בֵּינִי דָּנֵי. רַב חִסְדָּא, מַשְׁכַּח לֵיהּ בֵּינִי צִיבֵי. רָבָא הֲוָה רָגִיל, מַיְתִּי לֵיהּ צַיְּדָא כָּל יוֹמָא מֵאַגְמָּא, הַהוּא יוֹמָא לָא אַיְתִּי לֵיהּ. אָמַר: מַאי הַאי? סָלִיק לְאִיגְרָא שַׁמְעֵיהּ לִינוּקָא דְּקָאָמַר: (חבקוק ג) "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי" וְגוֹ'. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב חִסְדָּא, (והיינו דאמרי אינשי:) וּבְדִיל רַבָּה אָכִיל תַּלְמִידָא. כְּתִיב: (במדבר יא) "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה, יֵרֵד הַמָּן עָלָיו", וּכְתִיב: (שמות טז) "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: טַל מִלְּמַעְלָה, וְטַל מִלְּמַטָּה, וְנִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁמֻּנָּח בְּקוּפְסָא. "דַּק מְחֻסְפָּס", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דָּבָר שֶׁנִּמּוֹחַ עַל פִּסַּת הַיָּד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דָּבָר שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. שֶׁכֵּן 'מְחֻסְפָּס' בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הֲוֵי. 'מְחוּסְפָּס', טוּבָא הֲוֵי! אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק: 'מְחֻסְפָּס' כְּתִיב! תָּנוּ רַבָּנָן: (תהלים עח) "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְאִמְרוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא: עֲקִיבָא, טָעִיתָ, וְכִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים לֶחֶם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (דברים ט) "לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי" [וְגוֹ'], אֶלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֶחֶם אַבִּירִים"? אַל תִּקְרִי "לֶחֶם אַבִּירִים", אֶלָּא "לֶחֶם אֵבָרִים", לֶחֶם שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: (שם כג) "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" וְגוֹ'? בִּדְבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן (פתרוס) [פַּרְטָא] אוֹמֵר: אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִין לָהֶם, מָן מְפִיגָן. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ"? לְאַחַר שֶׁסָּרְחוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנַי כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּךְ, עַכְשָׁיו אֲנִי מַטְרִיחַ אֶתְכֶם שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, דִּכְתִיב: (במדבר לג) "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁימֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים", וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא דּוּכְתָא, וּתְלָתָא פַּרְסֵי הֲוָא. וְתָנָא: כְּשֶׁהֵן נִפְנִין, אֵין נִפְנִין לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְצִדֵּיהֶם אֶלָּא לַאֲחוֹרֵיהֶם. (במדבר יא) "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל", אָמְרוּ: עָתִיד מָן זֶה שֶׁיִּתְפַּח בְּמֵעֵיהֶם וְיַהַרְגֵם, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא?! וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: אַל תִּקְרִי 'אַבִּירִים' אֶלָּא 'אֵבָרִים', דָּבָר שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ"? דְּבָרִים שֶׁמְּבִיאִים לָהֶם מִמְּדִינַת הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁיָּרַד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב הָכָא: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", וּכְתִיב הָתָם: (שם כז) "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ". וְאֵימָא מֹשֶׁה? דִּכְתִיב: (שם יב) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד"? דָּנִין 'אִישׁ', מֵ'אִישׁ', וְאֵין דָּנִין 'אִישׁ' מֵ'הָאִישׁ'.

ז׳שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: מִפְּנֵי מַה לֹּא הָיָה יוֹרֵד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן, וְקָבַע עָלָיו פַּרְנָסָתוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. עָמַד וְקָבַע לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לֹא רָאוּי לְאוֹתוֹ בֵּן שֶׁיַּקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם? וְאַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בָּנִים, הָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא לְמָחָר אֵין הַמָּן יוֹרֵד, וְנִמְצְאוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם מֵתִים בָּרָעָב. וְנִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר: (מן) שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַם. דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוּי הַדֶּרֶךְ. וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן [וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל] וּזְקֵנִים יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בְּפָרָשַׁת הַמָּן, וְהָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי וְאָמַר: מָן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה גָּבוֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: מוֹדָעִי, עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב דְּבָרִים, וּמֵבִיא עָלֵינוּ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ. (בראשית ז׳:כ׳) *) "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְּמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם" וְגוֹ'. וְכִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בָּעֵמֶק, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה (בשפלה) [בֶּהָרִים]? וְכִי מַיָּא, שׁוּרֵי שׁוּרֵי הֲווּ קַיְמֵי? וְתוּ, תֵּיבוֹתָא, הֵיכִי סַגְיָא? אֶלָּא, מֵעִיקָרָא כְּתִיב: (שם) "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה", עַד דְּשָׁווּ מַיָּא לְטוּרֵי, וְלִבְסוֹף (כתיב) (שם) "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְּמַעְלָה גָּבְרוּ הַמַּיִם" וְגוֹ'. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדָּה טוֹבָה, אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר: מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת! בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: (שם) "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". וּבְמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב: (תהילים ע״ח:כ״ד) "וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח". וְאוֹמֵר: "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל", וְתָנָא: כַּמָּה אֲרֻבּוֹת יֵשׁ בְּדֶלֶת? אַרְבַּע אַרְבַּע. הֲרֵי כָּאן שְׁמוֹנֶה. נִמְצָא מָן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַ שִׁשִּׁים אַמָּה. תַּנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מָן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כג) "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי וְגוֹ', [כּוֹסִי רְוָיָה"]. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמַע מִינָהּ, כַּסָּא דְּדָוִד לְעָלְמָא דְּאָתֵי מָאתַן וְעֶשְׂרִין וְחַד לוּגָא מַחֲזִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "כּוֹסִי רְוָיָה". "רְוָיָה" בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הֲווּ. (מי דמי) [הָא לָא דַּמְיָא]! הָתָם אַרְבָּעִים יוֹם, וְהָכָא חֲדָא שַׁעְתָּא? הָתָם לְכוּלֵי עָלְמָא, הָכָא לְיִשְׂרָאֵל לְחוּדֵיהּ! אִם כֵּן נָפִישׁ לְהוּ טְפֵי! אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי 'פְּתִיחָה', 'פְּתִיחָה' גָּמַר.

ח׳סו כְּתִיב: (הושע ד) "זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב", אַמַּאי קָרִי לֵיהּ 'יַיִן'? וְאַמַּאי קָרִי לֵיהּ 'תִּירוֹשׁ'? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: 'יַיִן', שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לָעוֹלָם. 'תִּירוֹשׁ', שֶׁכָּל הַמִּתְגָּרֶה בּוֹ נַעֲשָׂה רָשׁ. רַב כַּהֲנָא רָמִי, כְּתִיב: 'תִּירָשׁ', וְקָרִינָן: 'תִּירוֹשׁ'? זָכָה נַעֲשָׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשָׂה רָשׁ. רָבָא רָמִי, כְּתִיב: 'יְשַׁמַּח', וְקָרִינַן 'יְשַׂמַּח'? זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחְנִי פַּקְחִין. סִיכָה אִקְרֵי עִנּוּי, דִּכְתִיב בְּדָנִיֵּאל: (דניאל י) "וְסוֹךְ לֹא סַכְתִּי" וּכְתִיב: (שם) "אַל תִּירָא דָּנִיֵּאל, כִּי מִן הַיּוֹם [הָרִאשׁוֹן] אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְּבָרֶיךָ".

ט׳סז "וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ, וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס" וְגוֹ'. מַאי: "וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ"? [הַיְנוּ] דִּכְתִיב: (יחזקאל ח) "וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל, וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ, וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה", וּכְתִיב: (שם) ["וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" וְגוֹ']. "וַיָּבֵא אוֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה' בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה', וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ". מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'? אֶלָּא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'"? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַפְרִיעִים אֶת עַצְמָם, וּמַתְרִיזִין כְּלַפֵּי מַטָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל: מִיכָאֵל, סָרְחָה אֻמָּתֶךָ! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּם לַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם. אָמַר לֵיהּ: הֲרֵינִי שׂוֹרֵף אוֹתָם וְאֶת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם! מִיָּד: (שם י) "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר: בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל, אֶל תַּחַת לַכְּרוּב, וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי־אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים, וּזְרֹק עַל הָעִיר. וַיָּבֹא לְעֵינָי". (וכתיב) [מִיָּד]:

י׳(שם) "וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים. וַיִּקַּח וַיֵּצֵא". אָמַר רַב (חמא) [חַנָּא] בַּר (כהנא) [בִּיזְנָא], אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: אִלְמָלֵא לֹא נִצְטַנְּנוּ גֶּחָלִים מִיָּדוֹ שֶׁל מִיכָאֵל לְיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וּכְתִיב: (שם ט) "וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". (אמר רבי יוחנן: באותה שעה אפקוה לגבריאל מאחורי הפרגוד[אַמַּאי לָא עָבַדְתְּ] כַּד פַּקְדוּךְ? וְעוֹד, אִי עָבַדְתְּ, (כד פקדוך, לא איבעי לך לאהדורי?) לֵית לָךְ: "אֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה"? (בההיא שעתא עיילי) [אַתְּיָא] לְדֻבִּיאֵל שָׂרָא דְּפַרְסָאֵי, וְאוּקְמֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ, (ספרים אחרים: בחריקיה) וְשִׁמֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: (דניאל י׳:י״ג) "וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם". (וְגוֹ'. אמרו: אתיהיבו) ["וְהִנֵּה מִיכָאֵל, אֶחָד הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָּרָס". יְהָבוּ לֵיהּ] עֶשְׂרִים וְחַד מַלְאֲכֵי, וּפַרְוָותָא דְּמַשְׁמְהִיג. אָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּכַרְגָּא! כָּתְבוּ לֵיהּ. כִּתְבוּ לִי רַבָּנָן בְּכַרְגָּא! כָּתְבוּ לֵיהּ, בְּעִידְנָא דְּבָעִי לְמִיחְתָּם לֵיהּ, עָמַד גַּבְרִיאֵל מֵאַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד, אָמַר: (תהילים קכ״ז:ב׳) "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא". [מַאי "כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא"?] אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזוֹכוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. לָא אַשְׁגָּחוּ בֵּיהּ. הֲדַר אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְדָנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת בְּכַף שְׁנִיָּה, [לֹא נִמְצָא] מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל בָּנַי? אָמְרוּ לֵיהּ: גַּבְרִיאֵל, אָמַר לְהוּ: נֵיעוּל! עַיְלוּהָ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: "וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ". כִּי אָתָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה נָקִיט פִּיתְקָא בִּידֵיהּ דְּדֻבִּיאֵל, בָּעָא לְמִירְמָא מִינֵיהּ, בָּלְעָהּ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: מִכְתָּב הֲוָה כְּתִיב, מִחְתָּם לָא הֲוָה חָתִים. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: מִחְתָּם נַמִּי חָתְמָהּ, וְאַיְדִי דְּבָלְעָהּ, אִימְחִיק לָהּ מִינָהּ. הַיְנוּ דְּאִיכָּא בְּמַלְכוּתָא דְּפַרְסָאֵי, (שני פרסאי) אִיכָּא דְּיָהִיב כַּרְגָּא, וְאִיכָּא דְּלָא יָהִיב. (דניאל י׳:כ׳) "וַאֲנִי יוֹצֵא, וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא", (אמר:) עַוֵי עַוֵי וְלָא אַשְׁגְּחוּ בֵּיהּ.

י״אסח מַאי דִּכְתִיב: (ירמיהו ב׳:כ״ה) "מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה"? מִנְעִי עַצְמֵךְ מֵחֵטְא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ רַגְלַיִךְ לִידֵי יִחוּף. מִנְעִי לְשׁוֹנֵךְ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא גְּרוֹנֵךְ לִידֵי צִמְאָה.

י״בסט אָמַר רַבִּי פִּנְחָס [מִשּׁוּם רַב הוּנָא] צִפּוֹרָאָה: מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה כְּמִין קַרְנֵי חֲגָבִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַהֵיכָל, נַעֲשֶׂה כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָאוּלָם, נַעֲשֶׂה כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הָעֲזָרָה, נַעֲשֶׂה כְּפִי פַּךְ קָטָן, [וְהַיְנוּ דִּתְנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַיִם מְפַכִּין עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת]. מִכָּאן וָאֵילָךְ, מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה, עַד שֶׁמַגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד, נַעֲשֶׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁבּוֹ רוֹחֲצִין זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה י״ג:א׳) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִד, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה". (דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא: מים מפכים עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. אמר רב יהודה: אף מלאך המות אין לו רשות לעבור לשם, כתיב הכא: (ישעיהו ל״ג:כ״א) "בל תלך בו אני־שיט", וכתיב התם: (איוב א) "משוט בארץ")

י״גתָּנוּ רַבָּנָן: תִּינוֹקוֹת מֻתָּרִין בְּכֻלָּן, חוּץ מִנְעִילַת הַסַּנְדָּל. מַאי שְׁנָא נְעִילַת הַסַּנְדָּל? דְּאַמְרֵי: אִינְשֵׁי עָבְדוּ לֵיהּ. הַנָךְ נַמִּי [אַמְרֵי]: אִינְשֵׁי עָבְדוּ לֵיהּ! רְחִיצָה וְסִיכָה, אֵימַר, מֵאֶתְמוֹל עָבְדוּ לֵיהּ, סַנְדָּל, לָא אֶפְשָׁר דְּמֵאֶתְמוֹל עָבְדוּ לֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּבָעִי לְמִיטְעַם טַעְמָא דְּמִיתוּתָא, לִיסַיֵים מְסָאנָא וְלִיגְנִי. וְהָא, מֻתָּרִין לְכַתְּחִלָּה קָתָּנִי! אֶלָּא, הַנָךְ, דְּלָאו רְבִיתַיְהוּ, גָּזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן, הַנָךְ, דִּרְבִיתַיְהוּ הוּא, לָא גָּזְרוּ בֵּיהּ רַבָּנָן. דְּאָמַר אַבַּיֵּי: אָמְרָה לִי אֵם: הַאי רְבִיתָא דִּינוּקָא, מַיָא חֲמִימֵי וּמִשְׁחָא, גָּדַל פּוּרְתָּא, בֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָאגָּדַל פּוּרְתָּא, תְּבִירֵי מָאנֵי, כִּי הָא דְּרַבָּה זַבִּין לְהוּ מָאנֵי גְּזִיזֵי דְּפַחְרָא לִבְנֵיהּ, וּמַתְבִּיר לְהוּ.

י״דאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁעוּרִין וָעֳנָשִׁין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 'עֳנָשִׁין'? מִכְתָּב כְּתִיבֵי! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁעוּרִין שֶׁל עֳנָשִׁין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: שִׁעוּרִין שֶׁל עֳנָשִׁין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בֵּית דִּינוֹ שֶׁל יַעְבֵּץ תִּקְּנוּם. וְהָכְּתִיב: (ויקרא כ״ז:ל״ד) "אֵלֶּה הַמִּצְווֹת", שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה? אֶלָּא שְׁכָחוּם, וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם.

ט״וע תַּנְיָא: (ויקרא כ״ג:ל״ב) "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ", יָכוֹל, [יַתְחִיל וְ]יִתְעַנֶּה בְּתִשְׁעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּעֶרֶב", אִי "בָּעֶרֶב", יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּתִשְׁעָה", הָא כֵּיצַד? מַתְחִיל וּמִתְעַנֶּה מִבְּעוֹד יוֹם. מִכָּאן, שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ, בִּיצִיאָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב". אֵין לִי אֶלָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: 'שְׁבֹת', מוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וְתַנָּא דְּ'עֶצֶם' 'עֶצֶם', הַאי בְּ"תִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ", מַאי עָבִיד לֵיהּ? מַצְרִיךְ לֵיהּ לְהַאי קְרָא, לְכִדְתָּנִי חִיָּא בַּר רַב [מִדִּיפְתִּי]: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ", וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא בֶּעָשׂוֹר מִתְעַנִּין! אֶלָּא, לוֹמַר לְךָ: כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּתִשְׁעָה בּוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. (ובמסכת עירובין פרק בכל מערבין (עירובין דף מ ע"ב) כתוב ענין דומה לזה) רַב וּשְׁמוּאֵל, דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: אֵין אוֹמֵר זְמַן, אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְכוּ'. מֵיתִיבִי: (קהלת י״א:ב׳) "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה", רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 'לְשִׁבְעָה', אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, 'לִשְׁמוֹנָה', אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי מִילָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 'לְשִׁבְעָה', אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, 'לִשְׁמוֹנָה', אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: 'וְגַם', לְרַבּוֹת עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. מַאי לָאו, לוֹמַר 'זְמַן'? לֹא, לִבְרָכָה).

ט״זתָּנוּ רַבָּנָן: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה. שֶׁהַדְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה מְאִירִין מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (שמואל א י״ד:כ״ט-ל׳) "רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי, כִּי טָעַמְתִּי מְעַט הַדְּבַשׁ הַזֶּה", וּמַאי "אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר"? דְּהָתָם לָאו בּוּלְמוּס אַחְזֵיהּ. אָמַר אַבַּיֵּי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחַר אֲכִילָה, אֲבָל קֹדֶם אֲכִילָה, מִיגְרַר גָּרִיר, דִּכְתִיב: (שם ל) "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מִצְרִי בַשָּׂדֶה, וַיִּקְחוּ אֹתוֹ אֶל דָּוִד, וַיִּתְּנוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל, וַיַּשְׁקוּהוּ מָיִם. וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל, (וישת) וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו, כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם, וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת". אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְׁמוּאֵל: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אַלְיָה בִּדְבַשׁ. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אַף סֹלֶת נְקִיָּה בִּדְבַשׁ. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִלּוּ קִימְחָא דְּשַׂעֲרֵי בְּדוּבְשָׁא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בּוּלְמוּס, וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה, וְקִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי (קהלת ז׳:י״ב) "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ", דְּתָנִי רַב יוֹסֵף: הָרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם תְּאֵנָה, יִפְנֶה לְמִזְרָחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ג:י״ד) "וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ". רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ קָאַזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אַחֲזֵיהּ בּוּלְמוּס לְרַבִּי יְהוּדָה, קַפְּחֵיהּ לְרוֹעֶה, אַכְלֵיהּ לְרִיפְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: קִפַּחְתָּ אֶת הָרוֹעֶה. כִּי מָטוּ לְמָתָא, אֲחָזוֹ בּוּלְמוּס לְרַבִּי יוֹסֵי, אַהַדְּרוּהָ בְּלָגֵי וְצָעֵי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי קִפַּחְתִּי אֶת הָרוֹעֶה, וְאַתָּה קִפַּחְתָּ אֶת הָעִיר כֻּלָּהּ.

י״זעא וְתוּ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי, הֲווּ קָאַזְלֵי בְּאוֹרְחָא, רַבִּי מֵאִיר הֲוָה דַּיִק בִּשְׁמָא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי לָא הֲווּ דַּיְקֵי בִּשְׁמָא. כִּי מָטוּ לְהַהוּא דּוּכְתָּא, בָּעוּ אוּשְׁפִּיזָא, [יְהָבוּ לְהוּ]. אָמְרוּ לֵיהּ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לְהוּ: 'כִּידוֹר'. אָמַר (להו רבי מאיר): שְׁמַע מִינָהּ: אָדָם רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב: (דברים ל״ב:כ׳) "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה". רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי אַשְׁלִימוּ לֵיהּ כִּיסַיְהוּ, רַבִּי מֵאִיר לָא אַשְׁלִים לֵיהּ כִּיסֵיהּ. אָזַל (רבי מאיר) אוֹתְבֵיהּ בְּכַדָּא, וְקַבְרֵיהּ בְּקִבְרָא דַּאֲבוּהָ דְּהַהוּא גַּבְרָא בְּרֵישֵׁיהּ. אִיתְחָזֵי לֵיהּ אֲבוּהָ בְּחֶלְמָא: "תָּא שָׁקִיל כִּיסָא, דְּמַנַּח בְּרֵישֵׁיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא". לְמָחָר (אתא לקמיה דרבי מאיר) אָמַר לְהוּ: הָכִי אִיתְחָזִי לִי בְּחֶלְמָאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: חֶלְמֵי דְּבֵי־שִׁמְשֵׁי, (בטלי אינון) [לֵית בָּהֶן מַמָּשָׁא]. אָזַל רַבִּי מֵאִיר נַטְרֵיהּ כּוּלֵי יוֹמָא. לְאוֹרְתָּא שַׁקְלֵי לְכִיסֵיהּ, וְאָתָא. לְמָחָר, אָמְרוּ לֵיהּ: הַב לָן כִּיסִין. אָמַר לְהוּ: לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אָמַר לְהוּ רַבִּי מֵאִיר: אַמַּאי לָא תִּבְדְקוּ בִּשְׁמָא? אָמְרוּ לֵיהּ: אַמַּאי לָא אָמַרְתְּ לָן מַר? אָמַר לְהוּ: אֵימוּר דְּאַמְרֵי אֲנָא, אַחֲשָׁשָׁא, אַחְזוּקִי, מִי אַמְרֵי? מַשְׁכוּהָ וְעַיְלוּהוּ לַחֲנוּתָא, (אשקיוה חמרא) חָזוּ טְלָפְחֵי (בדיקניה) [אַשְּׂפָמֵיהּ]. אָזְלוּ וִיהָבוּ סִימָנָא לִדְבִיתְהוּ, וְשַׁקְלוּהוּ לְכִיסַיְהוּ, [וְאַיְתּוּ]. אָזַל אִיהוּ וְקָטְלָה לְאִתְּתֵיהּ. הַיְנוּ (דתנן) [דְּתַנְיָא]: מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר, מַיִם הָאַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ. לְסוֹף הֲווּ דַּיְקִי בִּשְׁמָא. כִּי מָטוּ לְבֵיתֵיהּ דְּגַבְרָא דִּשְׁמֵיהּ 'בָּלָה'. לָא עַיְלֵי לְגַבֵּיהּ. אָמְרוּ: שְׁמַע מִינָהּ, רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב: (יחזקאל כג) "וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים".

י״חעב תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכֶלֶב שׁוֹטֶה: פִּיו פָּתוּחַ, וְרִירוֹ נוֹטֵף, וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת, וּזְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. מִמַּאי הֲוֵי? רַב אָמַר: נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת מְשַׂחֲקוֹת בּוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר: רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלָיו. מַאי בֵּינַיְהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְהוּ לְמִיקְטְלֵיהּ בְּדָבָר הַנִּזְרָק. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: כְּשֶׁהוֹרְגִין אוֹתוֹ, אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּזְרָק, דְּחָיִף בֵּיהּ מִסְתַּכֵּן. דְּנָכִית לֵיהּ מָאִית. דְּחָיִף בֵּיה מִסְתַּכֵּן, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִשְׁלַח מָאנֵיהּ (ונשדינהו קמיה) וְנִירְהוֹט. כִּי הָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, הֲוָה קָאִי בְּשׁוּקָא, חָף בֵּיה [חַד מִינַיְהוּ בְּשׁוּקָא]. שָׁלַח מָאנֵיהּ (ושדא קמיה) וְרָהַט. אָמַר: קִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי: (קהלת ז׳:י״ב) "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ". דְּנָכִית לֵיהּ, מָאִית, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר אַבַּיֵי: נֵיתִי מַשְׁכָא דְּאַפָּא דִּיכְרָא, וְנִיכְתוֹב עֲלָהּ: אֲנָא פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא, אַמַּשְׁכָא דְּאַפָּא דִּיכְרָא כָּתִיבְנָא עֲלָךְ: קַנְנִי, קַנְדִי, קְלוֹרִיס, קַנְתִּי. וְאַמְרֵי לָהּ: קַנְדִי, קַנְסִי, קְלִירוֹס יָ־הּ יָ־הּ ה' צְבָ־אוֹת אָמֵן אָמֵן סֶלָה. וְנִשְׁלַח מָאנֵיהּ וְנִקְבְּרִינְהוּ בְּקִבְרָא (בפרשת דרכים) עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. לְבָתַר הָכִי, נִיפְקִינְהוּ, וְנִיקְלִינְהוּ לְמָאנֵיהּ, וְנִיבְדוֹר קִיטְמָא בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, וּבְתוֹךְ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא לָא יִשְׁתֶּה מַיָּא אֶלָּא בְּגוּבְתָא דִּנְחָשָׁא, דִּילְמָא חָזוּ לֵיהּ בָּבוּאָה דְּשֵׁד וּמִסְתַּכֵּן. כִּי הָא דְּאַבָּא בַּר מַרְתָּא, דְּהוּא אַבָּא בַּר מַנְיוּמִי, עָבְדָה לֵיהּ אִימֵיהּ גּוּבְתָא דִּדְהָבָא, וְאִתְּסִּי.

י״טרַבִּי יוֹחָנָן: חָשׁ בְּצַפְדִינָא, אָזַל גַּבָּהּ דְּהַהִיא מַטְרוֹנִיתָא, עָבְדָא לֵיהּ מִילְתָא, חַמְשָׁא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אָמַר לָהּ: בְּשַׁבָּת מַאי? אָמְרָה לֵיהּ: לָא צְרִיכַת. אִי מִצְטָרִיכְנָא, מַאי? אָמְרָה לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּע לִי דְּלָא מְגַלִית. אִישְׁתַּבַּע "לֵאלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא מְגַלִּינָא". (גליא ליה) נָפַק, דָּרְשָׁהּ בְּפִירְקָא. וְהָא אִישְׁתַּבַּע לָהּ? "לֵאלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא מְגַלִּינָא", הָא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, מְגַלִּינָא. וְהָא אִיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם? דִּמְגַלִּי לָהּ מֵעִיקָרָא. מַאי עָבְדָא לֵיהּ? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמִי: מֵי־שְׂאוֹר, וְשֶׁמֶן־זַיִת, וָמֶלַח. [רַב יֵימַר אָמַר: שְׂאוֹר גּוּפֵיהּ, שֶׁמֶן־זַיִת וּמֶלַח]. רַב אַשִׁי אָמַר: מִישְׁחָא דְּגַּדְפָא דְּאַוְוזָא. אָמַר אַבַּיֵי: אֲנָא עַבְדִית לְכוּלְּהוּ וְלָא אִתְּסָאִי, עַד דְּאָמַר לִי הַהוּא טַיְּעָא: אַיְתִּי קַשְׁיָיתָא דְּזֵיתָא דְּלָא מָלוּ תִּילְתָּא, וְקַלִינְהוּ בְּנוּרָא, אַמָּרָא חַדְתָּא, וְאַדְבִּיק בְּכָכֵי דְּדָרֵיהּ. עַבְדִי הָכִי וְאִתְּסָאִי. מִמַּאי הֲוֵי? מֵחֲמִימֵי חֲמִימֵי דְּחִטֵּי, וּמִשִּׁיּוּרֵי כַּסָא דְּהַרְסְנָא. וּמַאי סִימָנֵיהּ? רָמִי מִידִי בְּכָכֵיהּ וְאָתָא דְּמָא מִבֵּי דָּרֵי. רַבִּי יוֹחָנָן, כִּי חָשׁ בְּצַפְדִינָא, עָבַד הָכִי בְּשַׁבְּתָא, וְאִתְּסִי.

כ׳וְרַבִּי יוֹחָנָן, הֵיכִי עָבִיד הָכִי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שַׁאנִי צַפְדִינָא, הוֹאִיל וּמַתְחִיל בַּפֶּה וְגוֹמֵר בִּבְנֵי מֵעַיִם.

כ״אתָּנוּ רַבָּנָן: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּשַׁבָּת. וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין. הָא כֵּיצַד? רָאָה תִּינוֹק שֶׁנָּפַל לַיָּם, פּוֹרֵשׂ מְצוּדָה וּמַעֲלֵהוּ, וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין. וְאַף עַל גַּב דְּקָא צַיִד כַּוְרֵי. רָאָה תִּינוֹק שֶׁנָּפַל לְבוֹר, עוֹקֵר חוּלְיָא וּמַעֲלֵהוּ, וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין, וְאַף עַל גַּב דְּקָא מְתַקֵּן דַּרְגָּא. רָאָה שֶׁנִּנְעֲלָה דֶּלֶת בִּפְנֵי תִּינוֹק, שׁוֹבְרָהּ וּמוֹצִיאוֹ, וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵין צָרִיךְ לִטֹל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין, וְאַף עַל גַּב דְּקָא מִיכַוִין לְמִתְּבַר בְּשִׁיפֵי. מְכַבִּין וּמַפְסִיקִין מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה בְּשַׁבָּת, וְהַזָּרִיז, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית־דִּין, וְאַף עַל גַּב דְּקָא מְמַכִיךְ מִכּוּכֵי.

כ״בתָּנוּ רַבָּנָן: עַד הֵיכָן הוּא בּוֹדֵק? עַד חָטְמוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַד לִבּוֹ. בָּדַק וּמָצָא עֶלְיוֹנִים מֵתִים, לֹא יֹאמַר: כְּבָר מֵתוּ הַתַּחְתּוֹנִים. מַעֲשֶׂה הָיָה, וּמָצְאוּ עֶלְיוֹנִים מֵתִים, וְתַחְתּוֹנִים חַיִּים. לֵימָא הַנֵי תַּנָּאֵי כִּי הַנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא, מֵהֵיכָן הַוָּלָד נוֹצָר? מֵרֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ע״א:ו׳) "מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי", וְאוֹמֵר: (ירמיהו ז׳:כ״ט) "גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי". אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מִטַּבּוּרוֹ, וּמְשַׁלֵּחַ שָׁרָשָׁיו אֵילָךְ וָאֵילָךְ. אֲפִלּוּ תֵּימָא, אַבָּא שָׁאוּל, עַד כָּאן לָא קָאָמַר אַבָּא שָׁאוּל הָתָם, אֶלָּא לְעִנְיַן יְצִירָה, דְּכָל מִידִי, מִמְּצִיעָתֵיהּ מִתְּצָר. אֲבָל לְעִנְיַן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, אֲפִלּוּ אַבָּא שָׁאוּל מוֹדֶה, דְּעִקָּר חִיּוּתָא, בְּאַפֵּיהּ הוּא, דִּכְתִיב: (בראשית ז׳:כ״ב) "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו". אָמַר רַב פָּפָּא: מַחֲלֹקֶת, מִמַּטָּה לְמַעְלָה, אֲבָל מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כֵּיוָן דְּבָדַק לֵיהּ עַד חָטְמוֹ, שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ, דִּכְתִיב: "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִים בְּאַפָּיו".

כ״גוּכְבָר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, [וְרַבִּי עֲקִיבָא], וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְלֵוִי הַסַּדָּר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? נַעֲנָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: (שמות כ״ב:א׳) "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת", וּמַה זֶּה, שֶׁסָּפֵק עַל מָמוֹן בָּא, סָפֵק עַל נְפָשׁוֹת בָּא, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, קַל־וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא [וְאָמַר]: (שם כא) "וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְגוֹ', מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת", "מֵעִם מִזְבְּחִי" וְלֹא מֵעַל מִזְבְּחִי. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהָמִית, אֲבָל לְהַחֲיוֹת, אֲפִלּוּ מֵעַל מִזְבְּחִי. וּמַה זֶּה, שֶׁסָּפֵק יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, סָפֵק אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה דּוֹחֶה שַׁבָּת, קַל־וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: וּמַה מִּילָה, שֶׁהוּא אֶחָד מִמָּאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, קַל־וָחֹמֶר לְכָל גּוּפוֹ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: (שם לא) "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אַךְ', חִלֵּק. רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן] בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: (שם) "כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם", מְסוּרָה הִיא בְּיֶדְכֶם, וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: (שם) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת", אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הֲוָאִי הָתָם, הֲוָה אַמִינָא: דִּידִי, עֲדִיפָא מִדִּידְהוּ: (ויקרא י״ח:ה׳) "וָחַי בָהֶם", וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. אָמַר רָבָא: לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, בַּר מִדִּשְׁמוּאֵל, דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא.

כ״דעג תניא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: (שמות לד) "לֹא יְנַקֶּה", וְאִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה". הָא כֵּיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה, שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, (מוחלין לו מיד) [אֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ], שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:כ״ב) "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם", עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ט״ז:ל׳) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם". עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פט) "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם" וְגוֹ', אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ, אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ב:י״ד) "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן" וְגוֹ'. הֵיכִי דָּמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנָא, דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא מִבֵּי טַבְּחָא, וּלְאַלְתַּר לָא יָהִיבְנָא דְּמֵי. [אָמַר אַבַּיֵּי]: וְהַנֵּי מִילֵי, בְּאַתְרָא דְּלָא תָּבְעֵי, אֲבָל בְּאַתְרָא דְּתָבְעֵי, לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רַבִינָא: הָא מָתָא מְחַסְיָא, אַתְרָא דְּתָבְעֵי הוּא. אַבַּיֵּי, כִּי הֲוָה שָׁקִיל בִּשְׂרָא מִבֵּי תְּרֵי שׁוּתְּפֵי, יָהִיב זוּזָא (לחד) [לְהַאי, וְזוּזָא לְהַאי], וְקָרְבִינְהוּ אַהֲדָדֵי, וְעָבִיד לְהוּ חֻשְׁבָּנָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנָא, דְּאַזְלִינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין וּבְלֹא תּוֹרָה. (רב יצחק בר אבדימי) [דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי] אָמַר: כָּל שֶׁחֲבֵרָיו בּוֹשִׁין מִשְּׁמוּעָתוֹ. הֵיכִי דָּמִי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: שָׁרָא לֵיהּ מָרִיהּ לִפְלַנְיָא. אַבַּיֵּי אָמַר: כִּדְתַנְיָא: (דברים ו׳:ה׳) "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶךָ; שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמִקָּחוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשּׁוּק נָאֶה, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים עָלָיו? אַשְׁרֵי פְּלוֹנִי, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, כַּמָּה יָפִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ט:ג׳) "וַיֹּאמֶר לִי: עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה [וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים], וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַתָּנוֹ וּמַקָּחוֹ נָאֶה בַּשּׁוּק, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, [רְאוּ] כַּמָּה מְכֹעָרִים מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (יחזקאל ל״ו:כ׳) "בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".

כ״העד אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:י״ד) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" (ארפה) וְגוֹ'. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא רָמִי, כְּתִיב: (שם) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים", דְּמֵעִיקָרָא שׁוֹבָבִים אַתֶּם, וּכְתִיב: (שם) "אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם"! לָא קַשְׁיָא, כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה. (אמר) רַב יְהוּדָה (רב אמי) רָמִי, כְּתִיב: (ירמיהו ג׳:כ״ב) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם", וּכְתִיב: (שם) "כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם, [וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה"]. לָא קַשְׁיָא, כָּאן, מֵאַהֲבָה (ומיראה) [אוֹ מִיִּרְאָה], כָּאן, עַל יְדֵי יִסּוּרִין.

כ״ועה אָמַר רַבִּי לֵוִי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ב׳) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:א׳) "[לֵאמֹר], הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר" וְגוֹ', עַד "וְשׁוֹב אֵלַי, נְאֻם ה'". (לא־קשיא, הא ביחיד, והא בצבור) אָמַר רַבִּי (יוסי הגלילי) [יוֹחָנָן]: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, (שמביאה גאולה) [שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה], שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ט:כ׳) "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע [בְּיַעֲקֹב]". מַאי טַעְמָא, "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל"? מִשּׁוּם "וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב". (אמר רבי יונתן: גדולה תשובה שמקרבת גאולה לעולם. שנאמר: (שם נו) "שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבא, וצדקתי להגלות")

כ״זעו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת (להם) [לוֹ] כִּשְׁגָגוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ב׳) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". הָא 'עָוֹן', מֵזִיד הוּא! וְקָרִי לֵיהּ 'מִכְשׁוֹל'. אֵינִי? וְהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת (להם) [לוֹ] כִּזְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ל״ג:י״ט) "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְגוֹ', עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה". לָא קַשְׁיָא, כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּאֲרֶכֶת (ימיו ו) שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יח) "[בְּשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ] (חיו) יִחְיֶה". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵיה (דרבא) [דְּרַבָּה] בַּר מָרִי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ [בִּדְבָרִים], סָפֵק מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ, סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ, סָפֵק מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, (ספק מתפייס ממנו בממון) [סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס בִּדְבָרִים]. אֲבָל (מדת) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (אינו כן) אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ג׳) "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְקַח טוֹב". וְלֹא עוֹד אֶלָּא, (שדומה כמי שבנה מזבח והקריב) [שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב] עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: פָּרֵי חוֹבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "אֹהֲבֵם נְדָבָה". (אמר מר זוטרא בר טוביה, אמר רב:) [תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר]: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, (שאפילו) [שֶׁבִּשְׁבִיל] יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, אֹהֲבֵם נְדָבָה, כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ". 'מֵהֶם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'מִמֶּנּוּ'. הֵיכִי דָּמִי בַּעַל תְּשׁוּבָה? [אָמַר רַב יְהוּדָה]: כְּגוֹן, שֶׁבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה (ופירש) [וְנִצַּל] הֵימֶנָּה. מַחְוִי רַב יְהוּדָה: בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה, וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק. אָמַר רַב יְהוּדָה: רַב רָמִי, כְּתִיב: (משלי כ״ח:י״ג) "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּחֵטְא מְפֻרְסָם, כָּאן, בְּחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם. רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר [רַב נַחְמָן]: כָּאן, בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כָּאן, בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

כ״חעז תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: עָבַר אָדָם עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה, מוֹחֲלִין לוֹ. שְׁנִיָּה, מוֹחֲלִין לוֹ. שְׁלִישִׁית, מוֹחֲלִין לוֹ. רְבִיעִית, אֵין מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ב׳:ו׳) "כֹּה אָמַר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ". וְאוֹמֵר: (איוב ל״ג:כ״ט) "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד, לֹא. תָּא שְׁמַע: "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר". תָּנוּ רַבָּנָן: עֲבֵרוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה, לֹא יִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וְאִם שָׁנָה בָּהֶן, צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וְאִם לֹא שָׁנָה בָּהֶן, [וְחָזַר] וְהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כ״ו:י״א) "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ, כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי (יהודה) [יַעֲקֹב] אוֹמֵר: כָּל שֶׁכֵּן! הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים נ״א:ה׳) "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם, "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ"? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר.

כ״טתַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: וְצָרִיךְ (אדם) לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ב:ל״א) "אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם, "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"? כִּדְרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבָּלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם מִלּוֹמַר 'דַּי', גָּרַם לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֱלֹהֵי זָהָב.

ל׳עח שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר: יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ב:נ״א) ("על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צין, על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל") ["יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ']. דָּוִד אָמַר: לֹא יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". מָשָׁל דְּמֹשֶׁה וְדָוִד, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית־דִּין. אַחַת קִלְקְלָה, וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. זוֹ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, אָמְרָה לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ עַל מַה הִיא לוֹקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: עַל מַה שֶּׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. מִיָּד הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית, וְתָלוּ לָהּ בְּצַוָּארָהּ, וְהִכְרִיזוּ עָלֶיהָ: עַל כָּךְ הִיא לוֹקָה.

ל״אעט מְפַרְסְמִין אֶת הַחֲנֵפִים מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ג׳:כ׳) "וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו, הוּא יָמוּת, כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ" וְגוֹ'. תְּשׁוּבַת הַמֻּחְלָטִין מְעַכֶּבֶת אֶת הַפֻּרְעָנוּת, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנֶּחְתָּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל פֻּרְעָנוּת. שַׁלְוַת רְשָׁעִים סוֹפָהּ תַּקָּלָה, וְהָרָשׁוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, עָרֹם נִכְנָס לָהּ, וְעָרֹם יוֹצֵא מִמֶּנָּה. וּלְוַאי, שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה. רַב, כִּי הֲוָה נָפִיק לְמֵידַן דִּינָא, אָמַר הָכִי: בִּצְבוּ נַפְשָׁאִי לִקְטָלָא נַפִיק, וּצְבִי בֵּיתִי לֵית אֲנָא עָבִיד, וְרֵיקָן לְבֵיתִי אֵיעוֹל. (ערום אכנס לה, וערום אצא ממנה) וּלְוַאי, שֶׁתְּהֵא בִּיאָה כִּיצִיאָה. כִּי הֲוָה חָזִי אַמְבּוּהָא דְּאָזִיל בַּתְרֵיהּ, אָמַר הָכִי: (איוב כ׳:ו׳-ז׳) "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, רֹאָיו יֹאמְרוּ: אַיּוֹ". מַר זוּטְרָא, (חסידא) כִּי הֲווּ מְכַתְּפֵי לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְּרִיגְלָא, אָמַר: (משלי כ״ז:כ״ד) "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן" וְגוֹ'.

ל״בפ "שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב". (משלי י״ח:ה׳) לֹא טוֹב [לָהֶם] לָרְשָׁעִים, שֶׁנּוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לֹא טוֹב לוֹ לְאַחְאָב (בן עמרי), שֶׁנָּשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א כ״א:כ״ט) "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי, לֹא אָבִיא הָרָעָה בְיָמָיו". (טוב) (משלי י״ח:ה׳) "לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִשְׁפָּט", טוֹב לָהֶם לַצַדִּיקִים, שֶׁלֹּא נָשָׂא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַשְׁרֵיהֶם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נָשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כ׳:י״ב) "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ'. הָא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְּכֶם לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם.

ל״גאַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים! לֹא דַּיָּן שֶׁזּוֹכִין לְעַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. (הרבה) [שֶׁכַּמָּה] בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן, שֶׁרְאוּיִין לִשָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא? שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י) "הַנּוֹתָרִים", אֶלָּא שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם עָמְדָה לָהֶם. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, לֹא דַיָּן שֶׁמְּחַיְּבִין עַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּחַיְּבִין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן, שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִסָּמֵךְ כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶם.

ל״דפא כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, מַאי טַעְמָא? שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנֹּם, וְתַלְמִידָיו בְּגַן־עֵדֶן. שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ט״ז:י׳) "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת". וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן־עֵדֶן, וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ח:י״ז) "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ".

ל״הפב מִשְׁנָה. הָאוֹמֵר: "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב", אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר", אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: (ויקרא ט״ז:ל׳) "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין? וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ל״ו:כ״ה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם". וְאוֹמֵר: (ירמיה יז) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מָה הַמִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּבָּ"ה מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

ל״וגמ'. אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, תְּרֵי זִימְנֵי לָמָּה לִי? כִּדְרַב הוּנָא [אָמַר רַב], דְּאָמַר רַב הוּנָא, [אָמַר רַב]: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. ",הֻתְּרָה לוֹ", סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר! אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר! לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא [רַבִּי אוֹמֵר]: עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה, בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי, אַגַב שַׁאנִי. רָמִי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חַבּוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ, תְּנָן: עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, דִּכְתִיב: (ויקרא ט״ז:ל׳) "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וְהָא כְּתִיב: (שמואל א ב׳:כ״ה) "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים". מַאן 'אֱלֹהִים'? דַּיָּנָא! אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: (שם) "וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ"? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ", אֱלֹהִים יִמְחֹל לוֹ. "וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ"? תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!

ל״זפג אמר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ו׳:א׳-ב׳) "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ", וּכְתִיב: (שם) "נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְּכַף רֵעֶךָ, לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ". אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדְךָ, הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד, וְאִם לָאו, הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ג:כ״ז) "יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי, וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי, וְלֹא שָׁוָה לִי". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵרוֹ, אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית נ׳:י״ז) "כֹּה תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף: אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם" וְגוֹ'. ["וְעַתָּה שָׂא נָא" וְגוֹ']. וְאִם מֵת, אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חַבּוּ: מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ, וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁחָבַלְתִּי בּוֹ.

ל״חפד רבי יִרְמְיָה, הֲוָה לֵיהּ מִילְתָא לְרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵיהּ, אָזַל וְיָתִיב אַדָּשָׁא דְּרַבִּי אַבָּא, (נפקא אמתיה, ושדיא לה כנישא[בַּהֲדֵי דְּשָׁדְיָא אַמְתָא] מַיָּא, (אקיקלתאמָטָא זַרְזִיפֵי דְּמַיָּא אַרֵישֵׁיהּ.

ל״טאָמַר: עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה, וְקָרִי אַנַפְשֵׁיהּ: (תהילים קי״ג:ז׳) "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שבקיה וקא אזיל) שָׁמַע רַבִּי אַבָּא, נָפַק (אבתריה, אדהכי, הדר רבי יִרְמְיָה אפיה, ואתא בתריה, אמר ליה: לא צריכא, השתא עלי רמי) [לְאַפֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא צְרִיכְנָא לְמֵיפַּק אַדַּעְתָּךְ], דִּכְתִיב: (משלי ו׳:ג׳) "לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ". רַבִּי זֵירָא, כָּל מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא בַּהֲדֵיהּ, הֲוָה מַמְצִי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ, וְחָלִיף וְתָנִי קַמֵּיהּ, וּמַמְצִי לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּנֵיתִי וְנֵיפּוֹק לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ.

מ׳פה רַב, הֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא בַּהֲדֵי הַהוּא טַבְּחָא, אָזַל תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, לָא אָתָא. כִּי מָטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי וְלָא אָתָא, אָמַר: אֵיזִיל אֲנָא לְפַיְּסֵיהּ. פָּגַע בֵּיהּ רַב הוּנָא, אָמַר לֵיהּ: הֵיכָא קָאָזִיל מַר? אָמַר לֵיהּ: לְפִיּוּסֵי לִפְלַנְיָא. אָמַר: אָזִיל אַבָּא לְמִיקְטַל גַּבְרָא! אָזַל קָרָא אַבָּבָא. אָמַר לֵיהּ: [אַבָּא אַתְּ]? זִיל, לֵית לִי מִלְּתָא בַּהֲדָךְ. הֲוָה קָא פָּלִיג רֵישָׁא, אִישְׁתַּמִּיט (נרגא) [גַּרְמָא], מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ וְקַטְלֵיהּ.

מ״אפו רב הֲוָה פָּסִיק סִידְרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי. [עַיִּל] אָתָא רַבִּי חִיָּא, הָדַר לְרֵישָׁא. עַיִל בַּר קַפָּרָא, הָדַר לְרֵישָׁא. אָתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, הָדַר לְרֵישָׁא. אָתָא רַבִּי חֲנִינָא (בר) [בְּרַבִּי] חָמָא, אָמַר לֵיהּ: כָּל דְּאָתֵי, נֵימָא: הָדַר לְרֵישָׁא? נָקַט רַבִּי חֲנִינָא מִלְּתָא בַּהֲדֵיהּ. אָזַל רַב לְגַבֵּיהּ תְּרֵיסַר מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, וְלָא אִיפַיֵּס. וְהֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵרוֹ, אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים. רַב שַׁאנִי. וְרַבִּי חֲנִינָא, הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו! אֶלָּא, רַבִּי חֲנִינָא, חֶלְמָא חָזָא לֵיהּ לְרַב, דְּזָקְפֵי לֵיהּ בְּדִיקְלָא, וּגְמִירִי: מַאן דְּזָקְפֵי לֵיהּ בְּדִיקְלָא, רֵישָׁא הֲוֵי. אָמַר: *)) אִדַּחְיֵּהּ וְלָא נִדְּחַיָּן.

מ״בפז תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹרֵד וְטוֹבֵל, וְלָעֶרֶב יְשַׁפְשֵׁף. תָּנָא (דבי רבי ישמעאל) [תָּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן]: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עֲוֹנוֹתָיו מְחוּלִין לוֹ. וְהָא תַּנְיָא: עֲוֹנוֹתָיו סְדוּרִין לוֹ! מַאי 'סְדוּרִין'? סְדוּרִין לִמָּחֵל. תָּנִי (תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק) [דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל]: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תֵּדַע, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רָעֵב וְהוּא שָׂבֵעַ. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: (אמרי במערבא) מַפִּישׁ חַיֵּי, סַגֵּי, וּמַסְגֵּי. (במסכת תענית פ' ב' מאמר קצר בענין תשובה יאות לסדרו בסוף מסכת זו) תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה, וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּהּ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס בְּיָדוֹ שֶׁרֶץ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. זְרָקוֹ מִיָּדוֹ, מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ח:י״ג) "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם", וְאוֹמֵר: (איכה ג׳:מ״א) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם".

מ״גהַדְרָן עֲלָךְ פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת יוֹמָא

Today's Learning

עין יעקב, יומא ח׳Ein Yaakov, Yoma 8