עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סוכהEin Yaakov (Glick Edition), Sukkah
א׳סוכה (דף ה) תניא רבי יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה (מעשרה) ולא עלה משה ואליהו למרום שנאמר (תהלים קטו טז) השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם. ולא ירדה שכינה למטה והכתיב (שמות יט כ) וירד ה׳ על הר סיני. למעלה מעשרה טפחים. והכתיב (זכריה יד ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. למעלה מעשרה טפחים. ולא עלה משה ואליהו למרום והא כתיב (שמות יט ג) ומשה עלה אל האלהים. למטה מעשרה. והא כתיב (מ״ב ב יא) ויעל אליהו בסערה השמימה. למטה מעשרה. והכתיב (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו (שבת פ׳ ר״ע וע״ש מהרש״א) ואמר רבי תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה, מכל מקום מאחז פני כסא כתיב דאשתרבובי אשתרבב ליה כסא עד עשרה ונקיט ביה:
1
ב׳(דף יד) א״ר אלעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום אף תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות:
2
ג׳(דף כא ע״ב) אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה למוד שנאמר (תהלים א ג) ועלהו לא יבול:
3
ד׳(דף כג) מני מתניתין רבי עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה ר״ג פוסל ורבי עקיבא מכשיר מעשה ברבן גמליאל ורבי עקיבא שהיו באין בספינה עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה הרוח ועקרתה אמר ליה רבן גמליאל עקיבא היכי סוכתך:
4
ה׳(דף כו ע״ב) אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס, וכמה שינת הסוס שיתין נשמי:
5
ו׳(דף כז ע״ב) תנו רבנן מעשה ברבי עלאי שהלך להקביל פני ר׳ אליעזר רבו ברגל בלוד. אמר ליה עלאי אינך משובתי הרגל שהיה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאינן יוצאין מבתיהם ברגל שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך וגו׳ איני והאמר רבי יצחק מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר (מ״ב ד כג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב אדם להקביל פני רבו לא קשיא הא דאזיל ואתי ביומיה והא דאזיל ולא אתי ביומיה:
6
ז׳תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של רבי יוחנן בן אלעאי בקסרי ואמרי לה בקסרין הגיע חמה לסוכתו א״ל רבי מהו שאפרוש עליה סדין א״ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט. הגיע חמה לחצי הסוכה א״ל מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים ושבט מיהודה ושבט בנימין העמידו מלכים על פי הנביאים. הגיע המה למרגלותיו של רבי אליעזר נטל רבי יוחנן ברבי אלעאי סדין ופירש עליה. הפשיל רבי אליעזר טליתו לאחוריו ויצא. לא מפני שהפליגו בדברים אלא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו:
7
ח׳(דף כח) ת״ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו לו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי ושמונה עשרה אמר להם לא שמעתי ר׳ יוסי בר יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשרה אמר להם שמעתי שתים עשרה א״ל לא שמעתי אמרו לו רבי כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם לבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי לעולם:
8
ט׳אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד׳ אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא קדמהו אדם בבית המדרש ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא הרהר במבואות המטונפות ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו:
9
י׳תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן ל׳ מהם ראוין שתשרה שכינה עליהם כמשה רבינו ול׳ מהם ראוין שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון וב׳ מהם בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל וקטן שבכולן רבי יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה תלמוד הלכות והגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלות וחמורות וגזירות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסים משלות שועלים דבר קטן ודבר גדול. דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולם כך גדול שבכולם על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל שבשעה שהיה יושב ושונה ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו באויר מיד נשרף:
10
י״א(דף כט) ת״ר בשביל ד׳ דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכר ועל שני אחים שנשפך דמם כאחד ובשביל ד׳ דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא״י ועל קוצצי אילנות טובות. ובשביל ארבע דברים נכסי בעלי בתים נמכרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית (ע״ב) ועל שהספיקו בידם למחות ולא מיחו ועל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין:
11
י״באמר רב בשביל ד׳ דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מצואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן. אבל בענוים כתיב (תהלים לז יא) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום:
12
י״ג(דף ל) אמר ר׳ יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב (ישעיה סא ח) כי אני ה׳ אוהב משפט שונא גזל בעולה. משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו עבדיו אדונינו המלך כל המכס שלך הוא אמר להם ממני ילמדו עוברי דרכים שלא יבריחו עצמן מן המכס ואף הקדוש ברוך הוא כך אמר כי אני ה׳ אוהב משפט וגו׳ ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל. איתמר נמי אמר רבי אמי יבש פסול מפני שאין לו הדר גזול פסול מפני דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה:
13
י״ד(דף מא) מנא לן דעבדינן זכר למקדש אמר רבי יוחנן דאמר קרא (ירמיה ל יז) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה׳ כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה דורש אין לה מכלל דבעי דרישה:
14
ט״ו(ע״ב) מעשה ברבי גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבי גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבי גמליאל ויצא בו וכו׳ והחזירו לרבי גמליאל וכו׳ למה ליה למימר שהחזירו. מלתא אגב אורח קמשמע לן מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה כי הא דאמר רבא הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי, נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא:
15
ט״ז(דף מב) קטן היודע לנענע. ת״ר קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו מלמדו תורה וקריאת שמע תורה מאי היא אמר רב המנונא (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ק״ש מאי היא פסוק ראשון:
16
י״ז(דף מד) איתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר ערבה יסוד נביאים וחד אמר ערבה מנהג נביאים. תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר יסוד נביאים דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ערבה יסוד נביאים הוא תסתיים:
17
י״ח(דף מה ע״ב) ואמר רבי חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי ועד עכשיו ואלמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואלמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם ועד העולם. (מכח יסורין שסבל במערה כדאיתא פ׳ ב״מ ועוד סבל ר״א יסורין כדאיתא פ׳ הפועלים כולהו שני כו׳ ויותם נמי הוי קים להו שסבל יסורין מהרש״א) ואמר ר׳ חזקיה אמר רבי ירמיה משום רשב״י ראיתי בני עלייה והם מועטים אם אלף הם אני ובני מהם אם מאה הם אני ובני מהם אם שנים הם אני ובני הם ומי זוטרי כולי האי והא אמר (מר) תמני סרי אלפי פרסי הוו בדרא קמיה דקודשא בריך הוא שנאמר (יחזקאל מח לה) סביב שמונה עשר אלף. לא קשיא הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה. ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטר כולי האי והאמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי פני שכינה כל יומא שנאמר (ישעיה ל יח) אשרי כל חוכי לו ל״ו בגמיטריא תלתין ושיתא הוו לא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר:
18
י״ט(דף מו) אמר רבי זירא ואי תימא רבי חנינא בר פפא בוא וראה שלא כמדת הקדוש ב״ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן (שם ע״ב) מחזיק מלא אינו מחזיק מדת הקב״ה כלי מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר (דברים כח א) והיה אם שמוע תשמע וגו׳ אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע. דבר אחר אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע:
19
כ׳(דף מח) משנה ניסוך המים כיצד צלוחית של זהב מחזקת ג׳ לוגין היה ממלא אותה ממי השלוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלין של כסף היו שם רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין (ע״ב) כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין כאחד מערבית של מים ומזרחית של יין, עירה של מים וכו׳ ולמנסך אומר לו הגבה את ידך שפעם א׳ ניסך א׳ ע״ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן:
20
כ״א(דף מט) גמרא: אמר רבי יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר (שה״ש ז ב) חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן (עיין פירש רש״י בשיר השירים) חמוקי יריכיך אלו השיתין כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום מעשה ידי אמן מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. תנא דבי רבי ישמעאל בראשית אל תקרי בראשית אלא ברא שית. תניא רבי יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד התהום ועליהם כרה דוד ט״ו אלף אמה שנאמר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי וגומר. ויעזקהו ויסלקהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו. ויטעהו שורק זה בהמ״ק ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו שיתין:
21
כ״ב(ע״ב) דרש רבא מ״ד (שה״ש ז ב) מה יפו פעמיך בנעלים מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר (תהלים מז י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחלה לגרים דרש רב ענן (שה״ש ז ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן למה נמשלו ד״ת לירך לומר לך מה ירך בסתר אף ד״ת בסתר והיינו דאמר רבי אלעזר מ״ד (מיכה ו ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך. עשות משפט זה דין. ואהבת חסד זו גמילות חסדים. והצנע לכת עם אלהיך זו הכנסת כלה והלוית המת. והלא דברים ק״ו ומה דברים שדרכן לעשות בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשות בצנעה על אחת כמה וכמה:
22
כ״גאמר רבי אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר (משלי כא ג) עשה צדקה ומשפט נבחר לה׳ מזבח. אמר רבי אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר (הושע י יב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אם אדם קוצר ודאי אוכל. ואמר רבי אלעזר אין הצדקה משתלמת אלא לפי גמילות חסדים שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד:
23
כ״דתנו רבנן בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שהצדקה בממונו גמילות חסדים בין בממונו בין בגופו. צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים. צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים. אמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאלו מלאו לעולם כולו חסד שנא׳ (תהלים לג נ) אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ. שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת״ל (תהלים לו ח) מה יקר חסדך אלהים יכול אפילו ירא שמים כן תלמוד לומר (שם קג יז) וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יריאיו. ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (משלי לא כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד, אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד, תורה שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. א״ד תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד:
24
כ״ה(דף נ) תניא מסננת יש בו משום גלוי אמר רבי נחמיה אימתי בזמן שהתחתונה מגולה אבל בזמן שהתחתונה מכוסה אף על פי שהעליונה מגולה אין בה משום גלוי מפני שארס נחש דומה לספוג צף ועומד במקומו:
25
כ״ומשנה: מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. (ע״ב) גמרא תנו רבנן מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ומי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מימיו ומי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא אמר אביי ואיתימא רב חסדא בנין הורדוס. במאי בניה אמר (רבה) באבני שישא ומרמרא א״ד באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפא ועייל שפא כי היכי דלקבל סידא סבר למשעייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמתחזי כי אדוותא דימא:
26
כ״זתניא רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוטין של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל מעולם אמרו כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו שם ס׳ רבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים וע״א קתדראות של זהב היו שם כנגד ע״א זקנים וכל אחד ואחד אינה פחותה מכ״ה רבוא דינרי זהב ובימה של עץ בנויה באמצע וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן היה מניף בסודרין והם עונין אחריו אמן ולא היו מעורבבין ויושבין אלא זהבין בפני עצמן וכספים בפני עצמן ונפחים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וכשאכסנאי או עני נכנס לשם היה מכיר בני אומנותו ונפנה לשם ומתפרנס משם הוא ואנשי ביתו אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדון. מ״ט איענשו דכתיב (שמות יד יג) לא תוסיפו לראותם עוד ואינהו הדר ואזיל אתא ואשכחינהו דהוו קרו בסיפרא (דברים כח מט) ישא ה׳ עליך גוי מרחוק אמר מכדי ההוא גברא הוא דבעי למיתי בספינה בי׳ יומין ודלי זיקא ואתי ספינתא בה׳ יומי נפל עלייהו וקטלינהו:
27
כ״חמשנה במוצאי י״ט הראשון של חג יורדין לעזרת נשים והיו מתקנים שם תיקון גדול ומנורות של זהב היו שם וד׳ ספלים של זהב בראשיהם וד׳ סולמות על כל מנורה ומנורה וד׳ ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג והם מטילים לתוך כל ספל וספל מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם מהן היו מפקיעין ובהם היו מדליקין ולא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה החסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם (ע״ב) באבוקות של אור שבידיהם ואומרים לפניהם דברי שירות ותישבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים בחצוצרות ובכל כלי שיר בלא מספר על ט״ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד ט״ו שיר המעלות שבספר תהלים שעליהם עומדים הלוים בכלי שיר ואומרים שירה:
28
כ״טגמרא: מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא כדי שיהו נשים רואות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, והיכי עבדי הכי והא כתיב (דה״א כח יט) הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל אמר רב יוסף קרא אשכחן ודרוש (זכריה יב יב) (דף נב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד וגו׳ אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבא שהם עוסקים בהספד ואין יצר הרע מתגרה בהם אמרה תורה נשים לבד ואנשים לבד עכשיו שעוסקין בשמחה ויצר הרע מתגרה בהן על אחת כמה וכמה:
29
ל׳והאי הספדא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצר הרע שנהרג בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג שנאמר (זכריה יב י) והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור. אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג הספדא בעו למיעבד שמחה בעו למיעבד אמאי בכו כדדרש רבי יהודה ברבי אלעאי לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה רשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרים האיך יכולנו לכבוש את ההר הגבוה הזה רשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם שנאמר (שם ח ו) כי יפלא בעיני שארית העם הזה וגו׳ גם בעיני יפלא. אמר רבי אסי יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבות העגלה שנאמר (ישעיה ה יח) הוי משוכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:
30
ל״אדרש רב עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי שבע שמות יש לו ליצר הרע הקדוש ברוך הוא קראו רע שנאמר (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. משה קראו ערלת לב שנאמר (דברים י יז) ומלתם את ערלת לבבכם. דוד קראו טמא שנאמר (תהלים נא יב) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה׳ ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. ישעיהו קראו מכשול שנאמר (ישעיה נז יד) ואמר סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי. יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם. יואל קראו צפוני שנא׳ (יואל ב כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם:
31
ל״בתנו רבנן ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצר הרע שצפון ועומד בלבו של אדם (יואל ב כ) והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצוין להתגרות בהן. את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג ת״ח שבו. וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג ת״ח שבו. ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח עובדי כוכבים ומתגרה בהן בישראל. כי הגדיל לעשות אמר אביי ובת״ח יותר מכולן:
32
ל״גאמר רבי יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום שנאמר (בראשית ו ה) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. (ע״ב) אמר רבי שמעון בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז כג) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו שנאמר (שם) ה׳ לא יעזבנו בידו וגו׳. תנא דבי רבי ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח דכתיב (איוב יד יט) אבנים שחקו מים ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים. אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה׳ וכפטיש יפוצץ סלע. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד בו לעולם הבא שנאמר (משלי כט כא) מפנק מנוער עמדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב״ח של רבי חייא קורין לסהדה מנון. רב הונא רמי כתיב (הושע ד יב) כי רוח זנונים התעם וכתיב (שם ה ד) כי רוח זנונים בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם. אמר רבא יצר הרע בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב׳ יב ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב (שם) ויעשה לאיש הבא אליו:
33
ל״ד(מיכה ה ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם מאן נינהו ז׳ רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם ויעקב ומשה משמאלו ומאן נינהו ח׳ נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל ועמוס צפניה חזקיהו ואליהו ומשיח:
34
ל״ה(דף נג) ת״ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה על ילדותנו אלו בעלי תשובה אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו:
35
ל״ותניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה אומר אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן למקום שאני אוהב רגלי מוליכות אותי ואף הקדוש ברוך הוא אומר אם אתה תבוא לביתי אבוא לביתך ואם אתה לא תבוא אל ביתי אני לא אבוא אל ביתך שנאמר (שמות כ כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:
36
ל״זאמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתרא דמתבעי לתמן מובילין יתיה. הנהו תרי כושאי דהוו קיימי קמיה דשלמה (מלכים א׳ ד ג) אליחורף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו יומא חד חזייה למלאך המות דהוה עציב א״ל אמאי עציבת א״ל דקא מתבעי מינאי הני תרי כושאי דיתבי הכא מסרינהו לשעירים אמר להו אמטונהו למחוזא דלוז כי מטו אבבא שכיבו למחר חזייה למלאך המות דהוה קא בדח א״ל אמאי קא בדיחת א״ל היכא דאיבעו מינאי התם שדרתינהו (מיד) פתח שלטה ואמר (פ׳ עגלה ערופה גם בירושלמי) רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתרא דמתבעי לתמן מובילין יתיה:
37
ל״חתניא אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח׳ אבוקות של אור בידו אחת וזורקן כלפי מעלה וזורק אחת ומקבל אחת ואין אחת מהן נוגעת בחברתה וכשהוא משתחוה נועץ ב׳ גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף מה שאין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה. לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע. לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני, ושמואל קמיה דשבור מלכא בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה דרבה בתמניא ביעי ואמרי לה בארבע ביעי:
38
ל״טתניא אמר רבי יהושע בן חנניא כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה לתמיד של שחר ומשם לתפלת השחר ומשם לקרבן מוספים ומשם לתפלת מוספים ומשם לבית המדרש ומשם לאכילה ושתיה ומשם לתפלת המנחה ומשם לתמיד של בין הערבים ומכאן ואילך לשמחת בית השואבה. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן ג׳ ימים מלקין אותו וישן לאלתר ה״ק מאי לא ראינו שינה בעינינו לא טעמנו טעם שינה קאמר דהוו מנמנמי אכתפי דהדדי:
39
מ׳(שם ע״א) א״ל רב חסדא לההוא מרבנן דהוו מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך הני ט״ו שיר המעלות כנגד מי אמרן דוד א״ל הכי אר״י בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא אמר דוד ט״ו מעלות ואחתיה. אי הכי מעלות, יורדות מבעיה ליה. אמר ליה הואיל ואדכרתן מלתא הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא אמר דוד מי איכא דידע למכתב שם (שם ע״ב) אחספא ונישדי בתהומא ומנח, ליכא דאמר ליה מידי אמר דוד היודע לומר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על מים לעשות שלום בין כל העולם כולו על אחת כמה וכמה, אמר ליה שרי כתב שם אחספא שדי ביה נחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כיון דחזא דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר ט״ו מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי, אמר עולא ש״מ סומכא דארעא אלפא גרמידי והא קחזינן דאי כרו פורתא וקא נבעי מיא אמר רב משרשיא הנהו מסולמי דפרת הוו:
40
מ״א(דף נא ע״ב) משנה עמדו ב׳ הכהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו, הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו, הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכים עד שמגיעים לשער היוצא ממזרח, הגיע לשער היוצא ממזרח הפנו פניהם ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה׳ ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו רבי יהודה אומר היו שונין אותה לומר אנו ליה וליה עינינו:
41
מ״ב(דף נה) תניא בחולו של מועד בראשון מהו אומר (תהילים כ״ט:א׳) הבו לה׳ בני אלים. בשני מהו אומר (שם נ) ולרשע אמר אלהים. בג׳ מהו אומר (שם צד) מי יקום לי עם מרעים. בד׳ מהו אומר (שם) בינו בוערים בעם. בה׳ מהו אומר (שם פא) הסירותי מסבל שכמו כפיו וגו׳. בו׳ מהו אומר (שם פב) ימוטו כל מוסדי ארץ ואם חל שבת להיות באחד מהם ימוטו נדחה:
42
מ״ג(ע״ב) אמר רבי אלעזר הני ע׳ פרים כנגד מי כנגד ע׳ אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. אמר רבי יוחנן אוי להם לאו״ה שאבדו ואין יודעין מה שאבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם ועכשיו מי מכפר עליהם:
43
מ״ד(דף נו ע״ב) תנו רבנן מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יונים כשנכנסו יונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה ע״ג המזבח ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה ויש אומרים משמרתו היה שוהה לבוא. ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו ואף על פי ששכני הרשעים לא נשתכרו שכני בילגה נשתכרו שבילגה לעולם חולקת בדרום וישבב אחיו בצפון. בשלמא למאן דאמר משמרתו שוהה לבא היינו דקנסינן לה לכולה משמרה אלא למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה איהי חטאה ואנן קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאמיה ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולי משמרה אמר אביי אוי לרשע ואוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו שנא׳ (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו:
44
מ״הסליק מסכת סוכה.
45
