עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סוכה ה׳Ein Yaakov (Glick Edition), Sukkah 5
א׳משנה: מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. (ע״ב) גמרא תנו רבנן מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ומי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מימיו ומי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא אמר אביי ואיתימא רב חסדא בנין הורדוס. במאי בניה אמר (רבה) באבני שישא ומרמרא א״ד באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפא ועייל שפא כי היכי דלקבל סידא סבר למשעייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמתחזי כי אדוותא דימא:
1
ב׳תניא רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוטין של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל מעולם אמרו כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו שם ס׳ רבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים וע״א קתדראות של זהב היו שם כנגד ע״א זקנים וכל אחד ואחד אינה פחותה מכ״ה רבוא דינרי זהב ובימה של עץ בנויה באמצע וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן היה מניף בסודרין והם עונין אחריו אמן ולא היו מעורבבין ויושבין אלא זהבין בפני עצמן וכספים בפני עצמן ונפחים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וכשאכסנאי או עני נכנס לשם היה מכיר בני אומנותו ונפנה לשם ומתפרנס משם הוא ואנשי ביתו אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדון. מ״ט איענשו דכתיב (שמות יד יג) לא תוסיפו לראותם עוד ואינהו הדר ואזיל אתא ואשכחינהו דהוו קרו בסיפרא (דברים כח מט) ישא ה׳ עליך גוי מרחוק אמר מכדי ההוא גברא הוא דבעי למיתי בספינה בי׳ יומין ודלי זיקא ואתי ספינתא בה׳ יומי נפל עלייהו וקטלינהו:
2
ג׳משנה במוצאי י״ט הראשון של חג יורדין לעזרת נשים והיו מתקנים שם תיקון גדול ומנורות של זהב היו שם וד׳ ספלים של זהב בראשיהם וד׳ סולמות על כל מנורה ומנורה וד׳ ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג והם מטילים לתוך כל ספל וספל מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם מהן היו מפקיעין ובהם היו מדליקין ולא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה החסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם (ע״ב) באבוקות של אור שבידיהם ואומרים לפניהם דברי שירות ותישבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים בחצוצרות ובכל כלי שיר בלא מספר על ט״ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד ט״ו שיר המעלות שבספר תהלים שעליהם עומדים הלוים בכלי שיר ואומרים שירה:
3
ד׳גמרא: מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא כדי שיהו נשים רואות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, והיכי עבדי הכי והא כתיב (דה״א כח יט) הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל אמר רב יוסף קרא אשכחן ודרוש (זכריה יב יב) (דף נב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד וגו׳ אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבא שהם עוסקים בהספד ואין יצר הרע מתגרה בהם אמרה תורה נשים לבד ואנשים לבד עכשיו שעוסקין בשמחה ויצר הרע מתגרה בהן על אחת כמה וכמה:
4
ה׳והאי הספדא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצר הרע שנהרג בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג שנאמר (זכריה יב י) והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור. אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג הספדא בעו למיעבד שמחה בעו למיעבד אמאי בכו כדדרש רבי יהודה ברבי אלעאי לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה רשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרים האיך יכולנו לכבוש את ההר הגבוה הזה רשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם שנאמר (שם ח ו) כי יפלא בעיני שארית העם הזה וגו׳ גם בעיני יפלא. אמר רבי אסי יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבות העגלה שנאמר (ישעיה ה יח) הוי משוכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:
5
ו׳דרש רב עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי שבע שמות יש לו ליצר הרע הקדוש ברוך הוא קראו רע שנאמר (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. משה קראו ערלת לב שנאמר (דברים י יז) ומלתם את ערלת לבבכם. דוד קראו טמא שנאמר (תהלים נא יב) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה׳ ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. ישעיהו קראו מכשול שנאמר (ישעיה נז יד) ואמר סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי. יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם. יואל קראו צפוני שנא׳ (יואל ב כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם:
6
ז׳תנו רבנן ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצר הרע שצפון ועומד בלבו של אדם (יואל ב כ) והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצוין להתגרות בהן. את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג ת״ח שבו. וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג ת״ח שבו. ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח עובדי כוכבים ומתגרה בהן בישראל. כי הגדיל לעשות אמר אביי ובת״ח יותר מכולן:
7
ח׳אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום שנאמר (בראשית ו ה) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. (ע״ב) אמר רבי שמעון בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז כג) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו שנאמר (שם) ה׳ לא יעזבנו בידו וגו׳. תנא דבי רבי ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח דכתיב (איוב יד יט) אבנים שחקו מים ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים. אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה׳ וכפטיש יפוצץ סלע. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד בו לעולם הבא שנאמר (משלי כט כא) מפנק מנוער עמדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב״ח של רבי חייא קורין לסהדה מנון. רב הונא רמי כתיב (הושע ד יב) כי רוח זנונים התעם וכתיב (שם ה ד) כי רוח זנונים בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם. אמר רבא יצר הרע בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב׳ יב ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב (שם) ויעשה לאיש הבא אליו:
8
ט׳(מיכה ה ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם מאן נינהו ז׳ רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם ויעקב ומשה משמאלו ומאן נינהו ח׳ נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל ועמוס צפניה חזקיהו ואליהו ומשיח:
9
י׳(דף נג) ת״ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה על ילדותנו אלו בעלי תשובה אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו:
10
י״אתניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה אומר אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן למקום שאני אוהב רגלי מוליכות אותי ואף הקדוש ברוך הוא אומר אם אתה תבוא לביתי אבוא לביתך ואם אתה לא תבוא אל ביתי אני לא אבוא אל ביתך שנאמר (שמות כ כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:
11
י״באמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתרא דמתבעי לתמן מובילין יתיה. הנהו תרי כושאי דהוו קיימי קמיה דשלמה (מלכים א׳ ד ג) אליחורף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו יומא חד חזייה למלאך המות דהוה עציב א״ל אמאי עציבת א״ל דקא מתבעי מינאי הני תרי כושאי דיתבי הכא מסרינהו לשעירים אמר להו אמטונהו למחוזא דלוז כי מטו אבבא שכיבו למחר חזייה למלאך המות דהוה קא בדח א״ל אמאי קא בדיחת א״ל היכא דאיבעו מינאי התם שדרתינהו (מיד) פתח שלטה ואמר (פ׳ עגלה ערופה גם בירושלמי) רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתרא דמתבעי לתמן מובילין יתיה:
12
י״גתניא אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח׳ אבוקות של אור בידו אחת וזורקן כלפי מעלה וזורק אחת ומקבל אחת ואין אחת מהן נוגעת בחברתה וכשהוא משתחוה נועץ ב׳ גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף מה שאין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה. לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע. לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני, ושמואל קמיה דשבור מלכא בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה דרבה בתמניא ביעי ואמרי לה בארבע ביעי:
13
י״דתניא אמר רבי יהושע בן חנניא כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה לתמיד של שחר ומשם לתפלת השחר ומשם לקרבן מוספים ומשם לתפלת מוספים ומשם לבית המדרש ומשם לאכילה ושתיה ומשם לתפלת המנחה ומשם לתמיד של בין הערבים ומכאן ואילך לשמחת בית השואבה. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן ג׳ ימים מלקין אותו וישן לאלתר ה״ק מאי לא ראינו שינה בעינינו לא טעמנו טעם שינה קאמר דהוו מנמנמי אכתפי דהדדי:
14
ט״ו(שם ע״א) א״ל רב חסדא לההוא מרבנן דהוו מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך הני ט״ו שיר המעלות כנגד מי אמרן דוד א״ל הכי אר״י בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא אמר דוד ט״ו מעלות ואחתיה. אי הכי מעלות, יורדות מבעיה ליה. אמר ליה הואיל ואדכרתן מלתא הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא אמר דוד מי איכא דידע למכתב שם (שם ע״ב) אחספא ונישדי בתהומא ומנח, ליכא דאמר ליה מידי אמר דוד היודע לומר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על מים לעשות שלום בין כל העולם כולו על אחת כמה וכמה, אמר ליה שרי כתב שם אחספא שדי ביה נחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כיון דחזא דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר ט״ו מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי, אמר עולא ש״מ סומכא דארעא אלפא גרמידי והא קחזינן דאי כרו פורתא וקא נבעי מיא אמר רב משרשיא הנהו מסולמי דפרת הוו:
15
ט״ז(דף נא ע״ב) משנה עמדו ב׳ הכהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו, הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו, הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכים עד שמגיעים לשער היוצא ממזרח, הגיע לשער היוצא ממזרח הפנו פניהם ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה׳ ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו רבי יהודה אומר היו שונין אותה לומר אנו ליה וליה עינינו:
16
י״ז(דף נה) תניא בחולו של מועד בראשון מהו אומר (תהילים כ״ט:א׳) הבו לה׳ בני אלים. בשני מהו אומר (שם נ) ולרשע אמר אלהים. בג׳ מהו אומר (שם צד) מי יקום לי עם מרעים. בד׳ מהו אומר (שם) בינו בוערים בעם. בה׳ מהו אומר (שם פא) הסירותי מסבל שכמו כפיו וגו׳. בו׳ מהו אומר (שם פב) ימוטו כל מוסדי ארץ ואם חל שבת להיות באחד מהם ימוטו נדחה:
17
י״ח(ע״ב) אמר רבי אלעזר הני ע׳ פרים כנגד מי כנגד ע׳ אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. אמר רבי יוחנן אוי להם לאו״ה שאבדו ואין יודעין מה שאבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם ועכשיו מי מכפר עליהם:
18
י״ט(דף נו ע״ב) תנו רבנן מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יונים כשנכנסו יונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה ע״ג המזבח ואמרה לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה ויש אומרים משמרתו היה שוהה לבוא. ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו ואף על פי ששכני הרשעים לא נשתכרו שכני בילגה נשתכרו שבילגה לעולם חולקת בדרום וישבב אחיו בצפון. בשלמא למאן דאמר משמרתו שוהה לבא היינו דקנסינן לה לכולה משמרה אלא למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה איהי חטאה ואנן קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאמיה ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולי משמרה אמר אביי אוי לרשע ואוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו שנא׳ (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו:
19
כ׳סליק מסכת סוכה.
20
