עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סוכה ד׳Ein Yaakov (Glick Edition), Sukkah 4
א׳(דף מד) איתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר ערבה יסוד נביאים וחד אמר ערבה מנהג נביאים. תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר יסוד נביאים דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ערבה יסוד נביאים הוא תסתיים:
1
ב׳(דף מה ע״ב) ואמר רבי חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי ועד עכשיו ואלמלי אלעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואלמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם ועד העולם. (מכח יסורין שסבל במערה כדאיתא פ׳ ב״מ ועוד סבל ר״א יסורין כדאיתא פ׳ הפועלים כולהו שני כו׳ ויותם נמי הוי קים להו שסבל יסורין מהרש״א) ואמר ר׳ חזקיה אמר רבי ירמיה משום רשב״י ראיתי בני עלייה והם מועטים אם אלף הם אני ובני מהם אם מאה הם אני ובני מהם אם שנים הם אני ובני הם ומי זוטרי כולי האי והא אמר (מר) תמני סרי אלפי פרסי הוו בדרא קמיה דקודשא בריך הוא שנאמר (יחזקאל מח לה) סביב שמונה עשר אלף. לא קשיא הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה. ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטר כולי האי והאמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי פני שכינה כל יומא שנאמר (ישעיה ל יח) אשרי כל חוכי לו ל״ו בגמיטריא תלתין ושיתא הוו לא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר:
2
ג׳(דף מו) אמר רבי זירא ואי תימא רבי חנינא בר פפא בוא וראה שלא כמדת הקדוש ב״ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן (שם ע״ב) מחזיק מלא אינו מחזיק מדת הקב״ה כלי מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר (דברים כח א) והיה אם שמוע תשמע וגו׳ אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע. דבר אחר אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע:
3
ד׳(דף מח) משנה ניסוך המים כיצד צלוחית של זהב מחזקת ג׳ לוגין היה ממלא אותה ממי השלוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלין של כסף היו שם רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין (ע״ב) כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין כאחד מערבית של מים ומזרחית של יין, עירה של מים וכו׳ ולמנסך אומר לו הגבה את ידך שפעם א׳ ניסך א׳ ע״ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן:
4
ה׳(דף מט) גמרא: אמר רבי יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר (שה״ש ז ב) חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן (עיין פירש רש״י בשיר השירים) חמוקי יריכיך אלו השיתין כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום מעשה ידי אמן מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. תנא דבי רבי ישמעאל בראשית אל תקרי בראשית אלא ברא שית. תניא רבי יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד התהום ועליהם כרה דוד ט״ו אלף אמה שנאמר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי וגומר. ויעזקהו ויסלקהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו. ויטעהו שורק זה בהמ״ק ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו שיתין:
5
ו׳(ע״ב) דרש רבא מ״ד (שה״ש ז ב) מה יפו פעמיך בנעלים מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר (תהלים מז י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחלה לגרים דרש רב ענן (שה״ש ז ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן למה נמשלו ד״ת לירך לומר לך מה ירך בסתר אף ד״ת בסתר והיינו דאמר רבי אלעזר מ״ד (מיכה ו ח) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך. עשות משפט זה דין. ואהבת חסד זו גמילות חסדים. והצנע לכת עם אלהיך זו הכנסת כלה והלוית המת. והלא דברים ק״ו ומה דברים שדרכן לעשות בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשות בצנעה על אחת כמה וכמה:
6
ז׳אמר רבי אלעזר גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר (משלי כא ג) עשה צדקה ומשפט נבחר לה׳ מזבח. אמר רבי אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר (הושע י יב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אם אדם קוצר ודאי אוכל. ואמר רבי אלעזר אין הצדקה משתלמת אלא לפי גמילות חסדים שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד:
7
ח׳תנו רבנן בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שהצדקה בממונו גמילות חסדים בין בממונו בין בגופו. צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים. צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים. אמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאלו מלאו לעולם כולו חסד שנא׳ (תהלים לג נ) אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ. שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת״ל (תהלים לו ח) מה יקר חסדך אלהים יכול אפילו ירא שמים כן תלמוד לומר (שם קג יז) וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יריאיו. ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (משלי לא כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד, אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד, תורה שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. א״ד תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד:
8
ט׳(דף נ) תניא מסננת יש בו משום גלוי אמר רבי נחמיה אימתי בזמן שהתחתונה מגולה אבל בזמן שהתחתונה מכוסה אף על פי שהעליונה מגולה אין בה משום גלוי מפני שארס נחש דומה לספוג צף ועומד במקומו:
9