עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), בבא מציעא ט׳Ein Yaakov (Glick Edition), Bava Metzia 9
א׳(דף קז) אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן רבין אחי לא תזבון ארעא דסמיכא למתא דא״ר אבהו א״ר הונא אמר רב אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה איני והא אשכחינהו ר׳ אבא לתלמידי דרב אמר להו מאי אמר רב בהני קראי (דברים כח ג) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ואמרו ליה הכי אמר רב ברוך אתה בעיר שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת ברוך אתה בשדה שיהא נכסיך קרובים לעיר. ברוך אתה בבואך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך. ברוך אתה בצאתך שיהו צאצאי מעיך כמותך וא״ל ר׳ יוחנן לא אמר הכי אלא ברוך אתה בעיר שיהא בית הכסא סמוך לשלחנך אבל בית הכנסת לא ור״י לטעמיה דאמר שכר פסיעות יש ברוך אתה בשדה שיהו נכסיך משולשין שליש בתבואה שליש בזיתים שליש בגפנים. ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם מה ביאתך לעולם בלא חטא כך יציאתך מן העולם בלא חטא (ע״ב) לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא:
1
ב׳(דברים ז) והסיר ה׳ ממך כל חולי אמר רב זה העין רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעים ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ ושמואל אמר זה הרוח ושמואל לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמתרי וחיי ר׳ יוסי ברבי חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובם קשה ומעוטם יפה ר״ח אמר זו צנה דאמר ר״ח הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם ר׳ אלעזר אומר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם ד״א מחלה שפ״ג חלאים תלויין במרה וכולם פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן:
2
ג׳תנו רבנן י״ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעים ותלמודו מתקיים בידו ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כנה שבבני מעים ויש אומרים אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה. אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מלתא דאמרי אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך וכו׳ (כדאמרינן לעיל בב״ק פרק החובל).
3
ד׳רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה ניקוץ מר אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד הכי והכתיב (צפניה ב א) התקוששו וקושו ואר״ל קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו מסתני להו (דף קח) ואי לא לא מסתני להו. רבה בר רב נחמן הוה קאזיל בארבא חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא אגזר להו האי דמאן אמרו ליה דרבה בר רב הונא אמר (עזרא ט ב) ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה אמר להו קוצו קוצו. אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ אמר מאן דקצייה תקוץ ענפיה אמרו כולהו שני דרבה בר רב הונא לא איקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן:
4
ה׳(דף קיד) אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של נכרים א״ל לאו כהן הוא מר מ״ט קאי מר בבית הקברות אמר ליה לא מתני מר טהרות דתניא רשב״י אומר קבריהם של עכו״ם אין מטמאין שנאמר (יחזקאל לד לט) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עכו״ם קרויין אדם א״ל בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא א״ל ואמאי א״ל דחיקא לי מלתא דבריה ועייליה לג״ע א״ל פשוט גלימך ספי שקול מהני טרפי ספא שקיל כי הוה נפיק שמע דאמר מאן קאכיל לעלמיה כרבה בר אבוה נפץ שדינהו אפילו הכי אתיוה לגלימיה סחט גלימיה ריחא זבניה בתריסר אלפי דינרי פלגינהו לחתנוותיה:
5
ו׳(דף קטו) תנו רבנן (דברים כד י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר (משלי כז יג) קח בגדו כי ערב זר וגו׳. ואומר (שם ו א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך אם ממון יש לו בידך התר לו פסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים:
6
ז׳סליק מסכת בבא מציעא
7
