עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עירובין א׳Ein Yaakov (Glick Edition), Eiruvin 1
א׳עירובין (דף ב) אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש. בשלמא מקדש דאיקרי משכן דכתיב (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוכם. אלא משכן דאיקרי מקדש מנא לן. אילימא מהא דכתיב (במדבר י כא) ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם (ע״ב) ההוא בארון כתיב. אלא מהכא (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם:
1
ב׳(דף ג) אמרי אינשי קדרה דשותפי לא קרירא ולא חמימא:
2
ג׳(דף יג ע״ב) א״ר אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר״מ כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו מפני שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים. תנא לא ר״מ שמו אלא ר׳ נהוראי שמו ולמה נקרא שמו ר״מ שהיה מאיר עיני חכמי׳ בהלכה, ולא נהוראי שמו אלא ר׳ נהמי׳ שמו ואמרי לה ר״א בן ערך שמה ולמה נקרא שמו רבי נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה. אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לר״מ מאחוריה ואילו חזיתיה מקמאי הואי מהדדנא טפי דכתיב (ישעיה ל כ) והיו עיניך רואות את מוריך. א״ר אבהו א״ר יוחנן תלמיד אחד היה לו לר״ט וסומכוס שמו שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה מ"ח טעמי טומאה ועל כל דבר ודבר של טהרה מ״ח טעמי טהרה. תנא תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ בק״ן טעמים. אמר רב אני אדון ואטהרנו ומה נחש שממית וכו׳:
3
ד׳א״ר אבא אמר שמואל ג׳ שנים נחלקו ב״ש וב״ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצתה בת קול ואמרה להם אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כדברי ב״ה. וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב״ה לקבוע הלכה כמותן. מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהם ודברי ב״ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב״ש לדבריהם כאותה ששנינו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב״ש פוסלין וב״ה מכשירין. אמרו ב״ה לב״ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב״ש וזקני ב״ה לבקר את ר׳ יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי משם ראיה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך. ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב״ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב״ה משפילו וכל המחזר אחר הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו וכל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה שעה עומדת לה ת״ר שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו:
4
ה׳(דף יד) תני רבי חייא ים שעשה שלמה היה מחזיק ק״ן מקוה טהרה. מכדי מקוה הוי ארבעים סאה כדתניא (ויקרא טו טז) ורחץ (שם ע״ב) במים, במי מקוה. כל בשרו, מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן. אמה על אמה ברום ג׳ אמות. ושיערו חכמים מי מקוה מ׳ סאה. (דף יז) ת״ר מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרים בגזל עצים יבשים. ר״י בן תימא אומר אף חונים בכ״מ ובמקום שנהרגין שם נקברים:
5
