עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), כתובות א׳Ein Yaakov (Glick Edition), Ketubot 1
א׳כתובות (דף ה) דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו יז) מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך. השיב בבלי אחד ור׳ חייא שמו (תהלים צה ה) ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב. והכתיב יצרו אמר ר״נ בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב (שם ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. מיתיבי (שם יט ב) השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע ה״ק מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר:
1
ב׳דרש בר קפרא מ״ד (דברים כג יד) ויתד תהיה לך על אזנך אל תיקרי אזנך אלא אוזניך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון (שם ע״ב) יניח אצבעו באזניו והיינו דא״ר אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומה ליתדות מ״ט אילימא משום דמחלקן כל חדא וחדא למלתיה עבידא דאמר מר זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל. אלא מ״ט משופות כיתדות שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו. תנא דבי ר׳ ישמעאל מפני מה אוזן כולה קשה והאליה (שלה) רכה שאם ישמע דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה. ת״ר אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהם נכוים תחלה לאברים.
2
ג׳(דף ז ע״ב) אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנא׳ (רות ד ב) ויקח עשרה אנשים ור׳ אבהו אמר מהכא (תהלים סח כז) במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל ורב נחמן בהאי קרא דר׳ אבהו מאי דריש ביה מיבעיא ליה לכדתניא היה ר״מ מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנא׳ במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל:
3
ד׳(דף ח ע״ב) רבי חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה ואמרי לה מתני בריה דר״ל הוה שכיב ליה ינוקא יומא קמא לא אזיל לגביה למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה. א״ל קום אימא מלתא כל קבל ינוקא פתח ואמר (דברים לב יט) וירא ה׳ וינאץ מכעס בניו ובנותיו דור שאבות מנאצין להקב״ה כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים וא״ד בחור הוה וה״ק ליה (ישעיה ט טז) על כן על בחוריו לא ישמח ה׳ ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. מאי ועוד ידו נטויה, אמר רב חנן בר רב הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם לו גזר דינו של ע׳ שנה לטובה נהפך עליו לרעה. אתא לנחומי צעורי קא מצער ליה. ה״ק ליה חשיב את לאתפוסי אדרא. א״ל קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקב״ה. פתח ואמר האל הגדול ברוב גודלו אדיר וחזק ברוב נוראות מחיה מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר בא״י מחיה המתים. א״ל קום אימא מלתא כנגד אבלים. פתח ואמר אחינו המנוגעין (המיוגעין) והמדוכאים באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים. אמר אביי רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה ראשונים לימא משתה אחרונים לא לימא דא״ר שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דר׳ יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. אמר רב יוסף מאי קראה (ישעיה א ט) כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר ליה (שם א י) שמעו דבר ה׳ קציני סדום וגו׳. א״ל קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים. פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו שנא׳ (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו׳ אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול. א״ל קום אימא מלתא כנגד כל ישראל. פתח ואמר רבון העולמים פדה והצל מלט והושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות בעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה:
4
ה׳תניא בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא ר״ג ונהג קלות בעצמו, והוציאוהו בכלי פשתן. א״ר פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא:
5
ו׳(דף ט) אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן (ע״ב) כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו דכתיב ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח. מאי ואת ערובתם תקח תני רב יוסף דברים המעורבים בינו לבינה:
6
