עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), כתובות ב׳Ein Yaakov (Glick Edition), Ketubot 2
א׳(דף טז ע״ב) ת״ר כיצד מרקדין לפני הכלה ב״ש אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להם ב״ש לב״ה הרי שהיתה חגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג ז) מדבר שקר תרחק. אמרו להם ב״ה לב״ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו. מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. כי אתא רב דימי אמר הכי משרי קמיה כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן.
1
ב׳כי סמכו רבנן לרבי זירא שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן. כי סמכו רבנן לר׳ אמי ולר׳ אסי שרו להו הכי כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא ולא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ואמרי לה לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין. ר׳ אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר נפקן אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרו ליה הכי רבא רעמיה ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם:
2
ג׳אמרו עליו על ר׳ יהודה בר אלעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר יצחק מרקד אתלת. א״ר זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה אפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכ״ע וגמירי דלא מפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא או לתרי בדרא. א״ר זירא אהניא ליה שוטיתיה לסבא ואמרי ליה שיטתיה לסבא ואמרי לי שטותיה לסבא. רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד. אמרי ליה רבנן מהו למעבד הכי אמר להו אי דמיא עלייכו ככשורא לחיי ואי לא לא. א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כוותיה:
3
ד׳ת״ר מעבירין את המת מלפני הכלה וזה וזה מלפני מלך ישראל. אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני הכלה ושבחוהו חכמים. שבחוהו מכלל דשפיר עביד. והא אמר רב אשי אפילו למ״ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, דאמר מר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. פרשת דרכים הואי:
4
ה׳ת״ר מבטלין ת״ת להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו על ר׳ יהודה בר אלעאי שהיה מבטל ת״ת להוצאת המת ולהכנסת כלה בד״א כשאין עמו כל צרכו אבל יש עמו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורא ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא רב ששת ואיתימא ר׳ יוחנן אמר נטילתה כנתינתה מה נתינתה בס׳ רבוא אף נטילתה בס׳ רבוא וה״מ למאן דקרי ותני (שם ע״ב) אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא:
5
