עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), קידושין ג׳Ein Yaakov (Glick Edition), Kiddushin 3
א׳(דף נט) רב גידל הוה מהפך בההוא ארעא אזיל ר׳ אבא זבנה אזיל רב גידל קבליה לר׳ זירא אזיל ר׳ זירא וקבליה לר׳ יצחק נפחא א״ל המתן עד שיעלה עמנו (אצלנו) לרגל כי סליק אשכחיה א״ל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי א״ל נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עביד הכי א״ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר א״ל זבוני לא מזבינא לה דארעא קמייתא היא לא מסמנא מלתא אי בעי לה במתנה נישקליה רב גידל לא נחית לה דכתיב (משלי טו כז) ושונא מתנות יחיה ר׳ אבא לא נחית לה משום דהפך בה רב גידל לא מר נחית לה ולא מר נחית לה ומתקריא ארעא דרבנן:
1
ב׳(דף סו) תניא מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכבש שם ששים כרכים ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה שלח וקרא לכל חכמי ישראל אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בהמ״ק אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו והעלו מלוחים על שלחנות של זהב ואכלו היה שם אדם אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך לבם של פרושים עליך ומה אעשה הקם להם בציץ שבין עיניך הקים להם בציץ שבין עיניו היה שם זקן אחד ויהודה בן גרידא שמו ויאמר יהודה בן גרידא לינאי המלך רב לך כתר המלכות הנח כתר הכהונה לזרעו של אהרן שהיו אומרים אמו נשבית במודעית ויבוקש הדבר ולא נמצא ויבדלו חכמי ישראל בזעם ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך ינאי המלך הדיוט שבין ישראל כך הוא דינו אתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך ומה אעשה אם אתה שומע לעצתי רומסם ותורה מה תהא עליה הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דהול״ל תינח תורה שבכתב תורה שבע״פ מאי מיד ותוצץ הרעה ע״י אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה:
2
ג׳בן גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשרה מנ״ל א״ר יהודה אמר שמואל דאמר קרא (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין זרע פסול אבוה דשמואל אמר מהכא (דברים לג יא) ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חולין שבו תרצה ר׳ ינאי אמר מהכא (דברים כו ג) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל כהן שלא היה בימיו אלא זה כשר ונתחלל. בעל מום דעבודתו פסולה מנ״ל אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא (במדבר כה יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב א״ר נחמן וא״ו דשלום קטיעא היא:
3