עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), נדרים ג׳Ein Yaakov (Glick Edition), Nedarim 3
א׳(משלי יב יח) יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא. כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא תניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן:
1
ב׳אמר שמואל כל הנודר אע״פ שמקיימו נקרא רשע א״ר אבא מאי קראה (דברים כג כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ויליף חדלה חדלה כתיב הכא תחדל וכתיב התם (איוב ג יז) שם רשעים חדלו רוגז:
2
ג׳א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן כל אדם שכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר (קהלת יא י) והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנא׳ (משלי טז ד) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה. ולא עוד אלא שתחתוניות שולטות בו שנאמר (דברים כח סו) ונתן ה׳ לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר תחתוניות. עולא במסקיה לארעא דישראל אתלוון בהדיה תרין בני חוזאי קם חד שחטיה לחבריא א״ל לעולא לאו יאי עבדי א״ל אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דר׳ יוחנן א״ל דילמא ח״ו אחזקית ידי עובדי עבירה א״ל נפשך הצלת קא תמה ר׳ יוחנן ונתן ה׳ לך שם לב רגז בבבל כתיב א״ל עולא ההוא שעתא (ע״ב) לא הוה עבר לן ירדנא:
3
ד׳אמר רבא בר רב הונא כל אדם שכועס אפי׳ שכינה אינה חשובה כנגדו שנאמר (תהלים י ד) רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו רב ירמיה מדפתי אמר אף משכח תלמודו ומוסיף טפשות שנאמר (קהלת ז ט) כי כעס בחיק כסילים ינוח וכתיב (משלי יג טז) וכסיל יפרוש אולת רב נחמן אמר בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו שנאמר (שם כט כב) איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע:
4
ה׳א״ר אחא בר חנינא אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד מפני שערכה של ארץ ישראל הוא שנאמר (קהלת א יח) כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב:
5
ו׳(דף לא ע״ב) ר׳ אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הרשעים שנא׳ כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. ר׳ ישמעאל אומר גדולה היא מילה שי״ג בריתות נכרתו עליה. רבי יוסי הגלילי אומר גדולה היא מילה שהיא דוחה את השבת החמורה. ר׳ יהושע בן קרחה אומר גדולה היא מילה שלא נתלה למשה הצדיק עליה אפילו מלא שעה רבי נחמיה אומר גדולה היא מילה שהיא דוחה את הנגעים. רבי מאיר אומר גדולה היא מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנא׳ (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר גדולה היא מילה שאלמלא היא לא ברא הקב״ה את עולמו שנא׳ (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי:
6
ז׳(גמ׳) רבי אומר גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר (שמות כד ח) הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם על כל הדברים האלה:
7
ח׳תניא ר׳ יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו בשעה שנתרשל מן המילה שנא׳ (שמות ד כד) ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו. אמר רבי (יוסי) ח״ו שמשה נתרשל מן המילה אלא כך אמר משה אמול ואצא סכנה היא דכתיב (בראשית לד כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים אמול ואשהה ג׳ ימים הקב״ה אמר לי (שמות ד יט) לך שוב מצרים אלא מפני מה נענש מפני (דף לג) שנתעסק במלון תחלה שנא׳ ויהי בדרך במלון ר״ש ב״ג אומר לא למשה רבינו בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנא׳ (שם) כי חתן דמים אתה לי צא וראה מי קרוי חתן משה או אותו תינוק הוי אומר זה התינוק. דרש ר׳ יהודה בר זבינא בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחמה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו וגו׳ וירף ממנו באותה שעה בקש משה להרגם שנאמר (תהלים לז ח) הרף מאף ועזוב חמה וי״א לחמה הרג שנא׳ (ישעיה כז ד) חמה אין לי והכתיב (דברים ט יט) כי יגרתי מפני האף והחמה תרי חמה הוו ואבא״א גונדא דחמה:
8
ט׳תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך (צדיק גמור בעולם) (מי שנתעסק במצוה) כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם המילה שנאמר (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך ד״א גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר (שמות לד כז) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל. ד״א גדולה מילה שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנא׳ (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ופליגא דר׳ אלעזר דא״ר אלעזר גדולה תורה שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו׳. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר הקב״ה לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים אחזה רעדה את עצמותיו אמר שמא דבר מגונה יש בי כיון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך מיד נתקררה דעתו (בראשית טו ה) ויוצא אותו החוצה אמר לפניו רבש״ע הסתכלתי במזל שלי ואין לי בן אחר אלא ישמעאל א״ל הקב״ה צא מאצטגנינות שלך אין מזל לישראל:
9
י׳א״ר יצחק כל המתמים את עצמו הקב״ה מתמם עמו שנא׳ (ש״ב כב כו) עם חסיד תתחסד וגו׳ ר׳ אושעיא אומר כל המתמים את עצמו שעה עומדת לו (עולה לגדולה) שנאמר (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים וכתיב (שם שם ד) והיית לאב המון גוים:
10
י״אתני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסים אותו למחיצה שאפי׳ מלאכי השרת אינם יכולין ליכנס לה שנאמר (במדבר כג כג) (כי לא נחש ביעקב וגו׳) כעת יאמר ליעקב וישראל מה פעל אל:
11
י״בא״ר אבהו א״ר אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגריא בת״ח שנאמר (בראשית יד יד) וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות וירדוף עד דן. רבי שמואל בר נחמני אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב״ה שנאמר (שם טו ח) במה אדע כי אירשנה. רבי יוחנן אמר מפני שהפריש את בני אדם מלבוא תחת כנפי השכינה שנא׳ (שם יד כא) תן לי הנפש והרכוש קח לך. (שם) וירק את חניכיו רב ושמואל ח״א שהריקן בתורה וחד אמר שהריקן בזהב. שמנה עשר ושלש מאות א״ר אמי בר אבא ואליעזר כנגד כולן וא״ר זה הוא אליעזר אליעזר בחושבנא הכי הוי:
12
י״גוא״ר אמי בר אבא בן ג׳ שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר (שם כו ה) אשר שמע אברהם בקולי שנותיו של אברהם חוץ משלשה עק״ב בחושבנא מאה שבעים ותרתין ואמ״ר אמי בר אבא (ע״ב) השטן בחושבנא תלת מאה ושתין וארבע הוה. וא״ר אמי בר אבא כתיב אברם וכתיב הוא אברהם בתחלה המליכו הקב״ה לאברהם על מאתים וארבעים ושלשה איברים ולבסוף על רמ״ח אלו הן שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה:
13
י״ד(ע״ב) א״ר אמי בר אבא מ״ד (קהלת ט יד) עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצורים גדולים עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצה״ר ובנה עליה מצורים גדולים אלו עונות ומצא בה איש מסכן חכם זה יצ״ט ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא דבשעת יצה״ר לית דמדכר ליה ליצה״ט (שם ז יט) החכמה תעוז לחכם זו תשובה ומעשים טובים. מעשרה שליטים אשר היו בעיר אלו ב׳ ידים וב׳ רגלים וב׳ אזנים ראש הגויה ופה:
14
ט״וא״ר זכריה משום ר׳ ישמעאל בקש הקב״ה להוציא כהונה משם שנא׳ (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם וגו׳ והוא כהן לאל עליון כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר (שם) ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון וגו׳ וברוך אל עליון וגו׳ אמר ליה אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת רבו שנאמר (תהלים קי א) לדוד מזמור נאם ה׳ לאדני וגו׳ וכתיב בתריה נשבע ה׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב (בראשית יד יח) והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:
15