עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), פסחים א׳Ein Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 1
א׳פסחים (דף ג) אמר רבי יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. רב פפא אמר תשעה שנאמר (דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבינא אמר עשרה וא״ו דטהור. רב אחא בר יעקב אמר שש עשרה שנאמר (שמואל א כ כו) כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור. תנא דבי רבי ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב. ואומר (איוב טו ה) ותבחר לשון ערומים ואומר (שם לג ג) ודעת שפתי ברור מללו. מאי ואומר. וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא, ת״ש, ותבחר לשון ערומים. וכי תימא הני מילי בדרבנן אבל במילי דעלמא לא, ת״ש, ודעת שפתי ברור מללו.
1
ב׳(ע״ב) הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מנייהו רבן יוחנן בן זכאי. ואמרי לה קמיה דרבי וחד מינייהו רבי יוחנן. חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה. אמר מובטח אני בזה שמורה הוראות בישראל. אמרו לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראות בישראל. הנהו תלתא כהני חד אמר הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול. והתנן אין בודקין מן המזבח ולמעלה. לא תימא שמץ פסול אלא אימא שחץ פסול. ואבע״א שאני התם דאיהו הוא דארע אנפשיה:
2
ג׳ההוא עובד כוכבים דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים אתא לקמיה דרבי יהודה בן בתירא א״ל כתיב (שמות יב מג) כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב (שם) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קא אכילנא משופרי שופרי. א״ל רבי יהודה בן בתירא מאליה מי קא ספו לך. א״ל לא. א״ל כד סלקת התם אימא להו ספו לי מאליה. כי סליק להתם א״ל מאליה ספו לן. אמרו ליה מאי קא אמרת אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה מאן אמר לך הכי. אמר להו ר׳ יהודה בן בתירא אמר לי. אמרי מאי דקמן. בדקו אחריו ואשכחוה דעובד כוכבים הוא וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך רבי יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים:
3
ד׳רב כהנא חלש שדרוה רבנן לרבי יהושע בריה דרב אידי אמרי ליה זיל בדק מאי דיניה. אתא אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי. אמרו ליה נח נפשיה. אמר להו אתון קאמריתו אנא לא קאמינא (משלי י יח) מוציא דבה הוא כסיל:
4
ה׳(דף ד) רב בר אחוה דר׳ חייא ובר אחתיה כי סליק להתם א״ל אייבו קיים. א״ל אימא קיימת. א״ל אימא קיימת. א״ל אייבו קיים.
5
ו׳(שם ע״ב) אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינם ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. רבי אלעזר דאמר כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד כד) לא יחמד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים ק״ו ומה אלו שדרכן ליזוק אין ניזוקין מי שאין דרכן ליזוק עאכ״ו. אין לי אלא בהליכה. בחזרה מנין ת״ל (דברים טז ז) ופנית בבוקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהליך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזרה בהליכה למה לי. אלא מיבעי ליה לכדרבי אמי דא״ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. אמר רבין בר אבא א״ר יצחק מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלי לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלי לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצא עלייה שלא לשמה:
6
