עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עירובין ו׳Ein Yaakov (Glick Edition), Eiruvin 6
א׳(דף סג) רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בציניתא בשבתא רמא ביה קלא לא אשגח ביה א״ל להוי האי גברא בשמתא. א״ל כי האי גוונא מי מיתחזי כאפקירותא. א״ל (משלי כא ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה׳. כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. אמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה. ושלא בפניו לא והתניא ר׳ אליעזר אומר לא מתו בניו של אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן. מאי דרש (ויקרא א ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אמרו אע״פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. ותלמיד אחד היה לו לר' אליעזר שהורה הלכה בפניו. אמר לה ר״א לאמא שלום אשתו תמהני אם יוציא זה שנתו, ולא הוציא שנתן. אמרה לו נביא אתה, אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ואמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה רחוק ממנו שלש פרסאות. בפניו הוה והא רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר ולטעמיך שמו ושם אביו למה אלא שלא תאמר משל היה. א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב לב ו) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. כתיב הכא זחלתי וכתיב התם (דברים לב כד) עם חמת זוחלי עפר. זעירי א״ר חנינא נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך. רב המנונא רמי כתיב (תהלים קיט יא) בלבי צפנתי אמרתך וכתיב (שם מ י) בשרתי צדק בקהל רב. כאן בזמן שעירא היאירי קיים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים. א״ר אבא בר זבדא כל המשגר מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנאמר (ש״ב כ כו) וגם עירא היאירי היה כהן לדוד וגו׳. לדוד הוא דהוי כהן לכולי עלמא לא הוי כהן. אלא שהיה משגר לו כל מתנותיו וכתיב בתריה (ש"ב כא א) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים. ר' אליעזר אומר מורידין אותו מגדולתו שנאמר (במדבר לא כא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבה ואע״ג דאמר לאחי אבא צוה לי לא צוה אפילו הכי אשכחן דאיענש דכתיב (שם כז כח) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפטו האורים לפני ה׳ וגו' ולא אשכחן דאצטריך ליה יהושע:
1
ב׳אמר ר' לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד שנא׳ (במדבר יא כח) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדני משה כלאם וכתיב (דה״א ו כז) נון בנו יהושע בנו. ופליגא דרבי אבא בר פפא דא״ר אבא בר פפא לא נענש יהושע אלא על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחת. שנאמר (יהושע ה יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו׳ וכתיב (שם) ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי. אמר ליה אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה. אמר ליה על איזה מהם באת. אמר ליה עתה באתי. מיד (שם ח ט) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. א״ר יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה. וגמירי שכל זמן שארון ושכינה שרוין שלא במקומן ישראל אסורין בתשמיש המטה. אמר רב שמואל בר אויא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר (שם ה) עתה באתי:
2
ג׳(דף סד) אמר רב יהודה אמר שמואל כל השותה רביעית יין אל יורה. א״ר נחמן לאו מעליא האי שמעתא דהא אנא כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילאי דעתאי. א״ל רבא מ״ט אמר מר הכי והאמר רבי אחא ברבי חנינא מאי דכתיב (משלי כט ג) ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה. א״ל הדרי בי. אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה. שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה. היכי דמי שתוי וה״ד שכור כי הא דר׳ אבא בר שומני ורב מנשיא בר׳ ירמיה מדיפתי הוי קמפטרי מהדדי אמעברה דנהר יופתי אמרי נימא מלתא כל חד וחד מינן דלא שמיע ליה לחבריה דאמר מרי בריה דרב הונא אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו. פתח חד ואמר ה"ד שתוי וה״ד שכור. שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך. שכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך. פתח אידך ואמר המחזיק בנכסי הגר כיצד יעשה ויקיימו בידו. יקח בהן ס״ת:
3
ד׳תניא מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אלעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך א״ל אלעאי טול גלוסקין מן הדרך. מצא עובד כוכבים אחד א״ל מבגאי טול גלוסקין הללו מאלעאי. נטפל לו רבי אלעאי א״ל מהיכן אתה. אמר לו מעיירות של בורגנין. ומה שמך. מבגאי שמני. כלום הכירך רבן גמליאל מעולם. א״ל לאו. באותה שעה למדנו שכיוון ר״נ ברוח הקודש. וג׳ דברים למדנו באותה שעה. למדנו שאין מעבירין על האוכלין. ולמדנו שהולכים אחר רוב עוברי דרכים. ולמדנו שהולכים אחר רוב עוברי דרכים. ולמדנו שחמצו של עובד כוכבים אחר הפסח מותר בהנאה. כיון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האטלקי. א״ל הן. א״ל א״כ יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו. וטייל אחריהם נ׳ מילין עד שהגיע לסולמה של צור כיון שהגיע לסולמה של צור ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו. והרבה דברים למדנו באותה שעה. למדנו שרביעית יין האטלקי משכר. ולמדנו שכור אל יורה. ולמדנו שדרך מפינה את היין. ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב:
4
ה׳אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה (דף סח) יכולני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנא׳ (ישעיה נא כא) לכן שמעי נא זאת עניה ושכורת ולא מיין. מיתיבי שכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו, מלקות מלקין אותו, כללו של דבר הרי הוא כפקח לכל דבר אלא שפטור מן התפלה. מאי יכולני לפטור דקאמר נמי מדין תפלה. א״ר חנינא לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכלום:
5
ו׳אר״ח בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל שנאמר בצר אל יורה. רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב. מר עוקבא ביומא דשותא לא נפיק לדינא. אמר רב נחמן בר יצחק שמעתא צריכה צילותא כיומא דאסתנא. אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי. אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי. מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה שבעה לבושי לשבעה יומי. אמר רב יהודה לא איברא ליליא אלא לשינתא. אמר ריש לקיש לא איברא סיחרא אלא לגרסא. אמרי ליה לרבי זירא מחדדין שמעתתך. אמר להו דיממא נינהו. אמרן ליה בנתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר נינום פורתא. אמר לה השתא אחר יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא אמר ר״נ בר יצחק אנן פועלי דיממא אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע :
6
ז׳אמר רבי אלעזר הבא בדרך אל יתפלל ג׳ ימים שנאמר (עזרא ח טו) ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם. אבוה דשמואל כי אתי באורחא תלתא יומי לא הוה מצלי. שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שכרא. רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא. אמר רבי חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו. שנאמר (בראשית ח כא) וירח ה׳ את ריח הניחוח וגו׳. אמר רבי חייא המתיישב ביינו יש בו מדעת של שבעים זקנים. יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד. אמר רב חנן לא נברא יין בעולם הזה אלא לנחם אבלים ולשלם בו שכר לרשעים שנאמר (משלי לא ו) תנו שכר לאובד וגו׳. אמר רבי חנן בר פפא כל שאין יין נשפך בביתו כמים אינו בכלל ברכה שנא׳ (שמות כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם שנקח בכסף מעשר אף מים דנקחים בכסף מעשר ומאי נינהו יין וקא קרי להו מים אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה ואי לא לא. אמר (שם ע״ב) ר' אלעאי בג׳ דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו בכעסו ויש אומרים אף בשחקו:
7
ח׳(פ"ה ע״ב) בוניום בן בוניוס אתה לקמיה דרבי אמר להו פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא אמר להו (דף פו) פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה. א״ל כשאתה מגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו לפני בכלים הללו. רבי מכבד עשירים ורבי עקיבא מכבד עשירים. כדריש רבא בר מרי (תהלים מא ח) ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצורוהו: סליק לה מסכת ערובין
8
