עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), ראש השנה ד׳Ein Yaakov (Glick Edition), Rosh Hashanah 4
א׳(דף לא) תניא רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא בראשון מהו אומר (תהלים כד) לה׳ הארץ ומלואה תבל וישבי בה על שם שקנה והקנה ושלט בעולמו בשני מהו אומר (שם מח) גדול ה׳ ומהולל מאד וגו׳ על שם שחילק מעשיו ומלך עליהם: בשלישי מהו אומר (תהילים פ״ב:א׳) אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו. בד׳ מהו אומר (שם צד) אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע על שום שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיה בה׳ מהו אומר (שם פא) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בו׳ מהו אומר (שם צג) ה׳ מלך גאות לבש על שם שגמר מעשיו ומלך עליהם. בו׳ מהו אומר (שם צד) מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה וכי מה ראה רבי עקיבא לחלק בין הפרקים הללו אלא בז׳ על שום ששבת וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב שנאמר (ישעיה ב יא) ונשגב ה׳ לבדו וגו׳. אביי אמר תרי חרוב שנאמר (הושע ו ב) יחיינו מיומים:
1
ב׳אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה וכולהו מקראי וכנגדן גלתה סנהדרי מגמרא. עשר מסעות נסעה שכינה מקראי. מכפורת לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה להר ומהר לעיר ומעיר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה טו) אלך אשובה אל מקומי מכפורת לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב (שמות כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו׳ וכתיב (ש״ב כב יא) וירכב על כרוב ויעוף וכתיב (יחזקאל ט ג) וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית. וממפתן לחצר דכתיב (שם י ד) וירם כבוד ה׳ מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נוגה כבוד ה׳. ומחצר למזבח דכתיב (עמוס ט א) ראיתי את ה׳ נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב (משלי כה כד) אלך שבת על פנת גג ומגג לחומה דכתיב (עמוס ז ז) הנה ה׳ נצב על חומת אנך ומחומה לעיר דכתיב (מיכה ו ט) קול ה׳ לעיר יקרא ומעיר להר דכתיב (יחזקאל יא כג) ויעל כבוד ה׳ מעל תוך העיר ויעמוד על ההר ומהר למדבר דכתיב (משלי כא יט) טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה טו) טוב אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו:
2
ג׳אמר רבי יוחנן ו׳ חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא יחזרו בתשובה ולא חזרו אמרה תיפח נפשן שנאמר (איוב יא כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש:
3
ד׳וכנגדן גלתה סנהדרי גדולה גמרא מלשכת הגזית לחנויות ומחנויות לירושלים ומירושלים ליבנה (שם ע״ב) ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לציפורי ומציפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולן שנא׳ (ישעיה כט ד) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך. רבי אלעזר אומר שש גליות גלו שנאמר (שם כו ה) כי השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר אמר רבי יוחנן ומשם עתידין ליגאל שנא׳ (שם נב ב) התנערי מעפר קומי שבי ירושלים:
4
ה׳(דף לב) תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר (תהלים כט ה) הבו לה׳ בני אלים. ומנין שאומרים כבוד שנאמר הבו לה׳ כבוד ועוז. ומנין שאומרים קדושת היום שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קודש ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות (תניא) רבי אליעזר אומר דכתיב (ויקרא כג כד) שבתון זכרון תרועה מקרא קודש שבתון זה קדושת היום. זכרון אלו זכרונות. תרועה אלו שופרות. מקרא קודש קדשהו בעשיית מלאכה וכו׳. ומנין שאומרים מלכיות תניא רבי אומר (ויקרא כג כד) אני ה׳ וכתיב (שם) בחודש השביעי:
5
ו׳(דף לב ע״ב) בראש השנה אין אומרים בו הלל (שהיה ראוי לומר בו דאיקרי מועד ועי׳ בפרק אין מערבין מהרש״א) מאי טעמא אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מפני מה אין אומרין לפניך ישראל שירה בראש השנה וביום הכיפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה:
6
ז׳סליק מסכת ראש השנה
7
