אם הבנים שמחה, פרק רביעי י״דEm HaBanim Semecha, Fourth Chapter 14
א׳י"ד) עיין דברי חיים לרבינו מצאנז זצ"ל בהשמטות לפ' ראה שביאר דברי המדרש שכל העולם לוים זה מזה וכתב רבינו הטעם שיהי' העולם כולו קשור זה עם זה המציאות כלו כאיש אחד ובלב אחד והאברים קשורים באיש יחד ואם לא הי' התקשרות באברים הי' האדם בטל וזהו תכלית האדם שיהיו האברים קצת נצרכים לקצתם וקצתם משמשים לקצתם והנה ידוע לכל משכיל שאין התנשאות לידים לומר שהמה עושין בשביל שאר אברים כי כלם הם אחד וגם אין ליתר האברים להתעצב ולדאוג שאין להם פעולות הידים כי גם הידים יש לה חסרון שהם חסרי השכל ורק במח הוא השכל וא"כ אינו מגדר חסרון והתנשאות לאחד על חברו כי זה הוא בכללות דבר אחד אשר לו אברים כאלו הללו בעלי פעולה והללו בעלי שכל ובזה מושלם שלמות האנושי ואם יחסרו אברי השכל או אברי הפעולה או שישתמשו הראש בפעולה והידים במושכל בודאי הי' בטל מין אנושי אך למה הי' הבריאה בדרך זה זהו מרצון שי"ת כמו שאין טעם למעשה בראשית למה נבראו כך ובגמרא ירושלמי ובמדרשים אמרו שכביכול נמלך עם ב"ד שלמעלה על כל אבר ואבר האיך לבראתו ובכל מעשה בראשית אמרו לדעתן נבראו ובצביונן נבראו וא"כ בודאי כן הוא דרך הבריאה באיש להיות בו אברים חסרים הצריכים להשלמת זולתם וכן העולם בכללו נברא כך עכ"ד הקדושים הנאמרים בחכמה ובאמת וכן הוא ג"כ בחיי האומה שצריכים זה לזה צריכים אנשים שיהיו בבחינת ידים עושי מלאכה בכל המינים שהוא וכן צריכים אנשים שיהיו בבחינת מוח הראש והם עיני העדה ובהצטרפותם יחד המה אומה אחת ושלמה בכל מיני שלימות אבל כשיתחלקו ויפרדו זה מזה אז יובטל חיי המדינית ולעולם לא ישיגו אורחות חיים ע"כ אנו צריכין לכל איש ואיש לבנין ארצינו הקדושה ונתאחד ונתקשר כלנו להיות עומד כאיש אחד ובלב אחד וזהו רצון העליון בקישור כל פרטי ישראל בקשר אחת וכמו שמוכיח על זה מצות ד' מינים כידוע ממדרש חז"ל שמורים על ד' מינים שבישראל דיתקשרו כולם באגודה אחת ובזה אנו מקשרים עצמינו לבורא כל עולמים וימתקו כל הדינים מעלינו ושי"ת ישפיע עלינו ברחמיו המרובים שפע חיים וברכה עד בלי די ויקוים בנו ולתתך עליון על כל גוי הארץ ע"כ אחיי! ורעיי! אין לנו עצה אחרת רק לעשות כמו שכתבתי לקשר ולאחד את כל כלל ישראל ולעשותם כחבורה אחת לענין מ"ע דישוב א"י וגם הנביא (בזכריה ח׳:י״ב) אמר כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם? ונחלתי את שארית העם הזה את כל אלה ובמדרש למדו מזה דברכת הארץ תלוי בשלום כדכתיב כי זרע השלום וכו' והבן, ונראה לומר דמפני מה נקט הנביא פה לשון זרע ולא אמר כי בני השלום לרמז על מה שאמר הגאון המקובל רבינו חיים בספרו ספר החיים (לאחי המהר"ל מפראג וחברו של הרמ"א זצ"ל) בסוף ספר גאולה וישועה וז"ל ומפני שמצינו שהקב"ה מבטיח ישראל שלא יעשה בהם כלה מזכירם תמיד בלשון זרע כמו אתן לזרעכם ונחלו לעולם וכן הרבה פעמים בתנ"ך והטעם כי כמו שיש כמה בצלים ושאר מיני ירקות שאינם ראוים למאכל מפני שנתקשו בארץ ואפי"ה אינו עוקרם מן הקרקע רק מניחם עוד ויעשו זרע כי מאותו זרע הוא מצפה להביא עוד פרי מאכל לשנה אחרת כך אין הקב"ה מכלה את הדור הרע הזה אעפ"י שנמצאו חייבים לפניו לפי שעכ"פ צריך להעמיד מהם זרע האבות הקדושים ומצפה כי כשרש גזע הדור השפל זה יצאו עוד צדיקים גמורים שעתידים להיות בימי הגאולה ואז ישמח ה' במעשיו וביום ההוא יהיה ה' אחד ואז מן הגלות נעשה גאולת עולם על ראשם בהוספת הא' המורה על יחוד שמו יתברך ויתעלה זכרו לעד ולנצח עכ"ד הקדושים הרי אפילו אם הדור אינו ראוי ח"ו הקב"ה משתמש בהם בתור זרעים על דורות הבאים שיהיה דור כשר וכמו שכתב הרשב"ם בסוף פ' ואתחנן דאפשר דילכו אלף דורות שיהיו מכעיסים לפניו ח"ו ואח"כיצמח מהם דור כשר עיי"ש כמו כן יהי' הדור של קיבוץ ישראל לארץ ישראל שלא יהיו ראויין כלל מצד עצמן לכנות אותם בשם ישראל כי לא הי' ניכר עליהם היהדות כלל אעפי"כ הם חשובים לפני הקב"ה ויביא אותם לארצם כי ישתמש בהם בתור זרעים כי יתגדל מהם בדורות הבאים זרע ברך ה' אשר היו ראויין להשרות שכינתו עליהם ועל כן נקט הקרא הנ"ל מלת זרע להורות דאפלו עם אלו דהמה רק בבחינת זרע לחוד צריך לקשר השלום עמדם ואז ינחיל ה' את כל אלה לשארית עמו והבן עד היכן הדברים מגיעים ודוק.
1