אם הבנים שמחה, פרק רביעי י״חEm HaBanim Semecha, Fourth Chapter 18
א׳ח"י) אמר המחבר באות זה שהוא אות חי רצוני בעזה"י לסיים ספר הנוכחי וביחוד פרק זה הד' המדבר מאחדות ושלום בין ישראל וכבר אמרו חז"ל סימנא מילתא לטבא ועיין לרבינו יעב"ץ בסידורו בדיני תקיעת שופר שכתב בזה"ל דבר נפלא קרח בטור או"ח בסימניו שנזדמנו דיני שופר בסי' השוה עם גימטריא שלו ואעפ"י שלא נתכוון המחבר לכך מ"מ נפל האמת באמת להראות כי מן השמים הסכימו על ידו לפי שעשה חבורו לש"ש וכל העוסקים במלאכת שמים לשמה מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם עכ"ל הקדוש (עיין בסידור הנ"ל בהנהגת ליל שבת חוליא ג' אות י"ז שכתב ג"כ כן) וכבר הבאתי לעיל שגם רבינו הרשב"א בהקדמתו לתורת הבית כתב ג"כ שגלוי לכל בעלי עינים שהכל לפי הצורך מסייעין למלאכת שמים וכן כמוני בספרי הנוכחי סהדי בשחק שלא הי' לי שום כונה מתחלה לסיים ספרי בתיבת ח"י רק אח"כ כאשר ציינתי האותיות מצאתי שהסיום הוא במלת חי ועל זה שמחתי מאד כי אני רואה בזה כהסכמה מן השמים על כל הדברים שהעליתי בספרי זה ואברר יותר דברי כי מצינו בברכות שמונה עשרה דאנשי כנה"ג תקנוה ומהם כמה נביאים ובעלי רוח הקודש כמבואר במגילה ד' י"ז סיימו השמ"ע בברכת שים שלום טובה וכו' בא"י המברך את עמו ישראל בשלום לרמז דיסוד הכל הוא השלום ואם אין שלום אין כלום (כדברי רש"י בחקותי) ובברכה שלפניה הנוסח וכל החיים יודוך סלה למה נקטו דוקא הלשון וכל החיים לרמז דאם אנו רוצים בחיים אזי הסיבה לזה הוא השלום וכמו שאומר אח"כ שים שלום המברך עמו ישראל בשלום אז נזכה לחיים ועל זה בא סמיכת תיבת החיים לשלום הנזכרת בברכה דאחריה על דרך שאמר הכתוב בריתי היתה אתו החיים והשלום היינו ששני מושגים הללו אגודים זה בזה ומצינו כמה פעמים בתורה ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל וידוע דתורתינו הקדושה היא נצחית וקאי על כל דור ודור היינו שבכל דור ודור יש בחינת משה כידוע מתיקוני זהר דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא שהוא הת"ח ובכל זמן אומר לו הקב"ה שידבר אל בני ישראל והתבוננתי ונתעוררתי כי ראשי התיבות של דבר אל בני ישראל הוא מספר "טוב" וס"ת הן מספר "רע" רמז על הקרא דפ' נצבים ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע (ופרש"י שם זה תלוי בזה אם תעשה טוב הרי לך חיים ואם תעשה רע הרי לך המות) ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ופרש"י אני מורה לך שתבחרו בחלק החיים) ואותיות האמצעות של דבר אל בני ישראל המה מספר תקנ"ג ואם נקח עוד השני אותיות "אל" שאין בה אות אמצעי ונצרף אל האותיות האמצעות הנ"ל אזי הוא מספר תקנ"ה שהוא מספר "אוהב ישראל" שמרמז על תקנתן של ישראל וכמו שהצגתי בראש פרק זה בשם רבינו מאפטא זצ"ל להורות כי אהבת ישראל הוא הקו המכרעת בין טוב ובין רע שהוא החיים והמות אם יהיו באהבה ובאחדות זה עם זה אזי יכריע הטוב וזה תקנתן וח"ו אם יהי' היפך זה אז יכריע הרע ח"ו וע"כ ניתן בפסוק אהבת ישראל בין טוב לרע להורות על ענין הנ"ל וכל זאת חייב הת"ח שבכל דור ודור לדבר אל בני ישראל להודיע אותם ענין זה ולומר להם שרק זאת הוא תקנתן לאהוב את כל אחד מישראל אפילו היותר גרועים (עיין תומר דבורה להאיש אלקי מקורדווארי בהרבה מקומות מגודל החיוב ומגודל התקנה שיש בזה כשישראלים אוהבים זה את זה אפילו הפחותים והשפלים והגרועים ח"ו ובספר מקדש מעט על תהלים הביא בשם הקדוש רבינו מלובלין זי"ע שאמר שהוא אוהב יותר הרשע שיודע שהוא רשע מהצדיק שיודע שהוא צדיק עיי"ש שאמר בטעמא דמילתא להקדוש מפשיסחא זצ"ל) והנביא אומר בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו והפסוק הוא מקישוי ההבנה א' קשה לקרוב ולרחוק הוי ליה למימר כי תחלה צריך האדם לשלום עם הקרובים לו ואח"כ עם הרחוקים לו, ב' מהו ההמשך אמר ה' ורפאתיו עם מה שאומר מקודם אבל נראה בהקדם מה ששמעתי מגיסי הרב הגאון הצ' מו"ה שלמה שליט"א (בן לאדמו"ח הגאון הצדיק ז"ל מו"ה דוד פריעד-מאנן זצ"ל אבדק"ק צעהלים שהי' רב בק"ק באדען אצל וויען וכעת בין הגולים בשווייץ המקום יהי' בעזרו לראות במהרה בישועתן של ישראל) שזקנינו הגאון קדוש אלקי מרנא ר' מנחם כ"ץ שהי' נקרא בפי כל ר' מנחם פראסניטץ אבדק"ק צעהלים (שהי' מגדולי תלמידי רבינו הח"ס שלמד אצלו חמשה עשר שנים עשר שנים בימי בחרותו וחמש שנים אחר חתונתו והי' אדם מבעלי מדרגות גבוהות וכשהי' יחד עם רבינו מצאנז אכל אתו יחד מקערה אחת וכשהייתי אצל גיסי הגאון ר' מרדכי ראט-טענבערג אבדק"ק אנטווערפען מצאתי אצלו כת"י ממנו ז"ל פנקס גדול מלא בקבלה מעשיות שקיבל מרבו הח"ס וכה לשונו שם קבלתי ממורי וכו' ובקשתי את גיסי נ"י שיתן לי פנקס זה אבל לא רצה ליתן וכעת לא ידענו מה הי' לו לגיסי עם ביתו ה' ירחם עליו בכלל כל ישראל אכי"ר).
1
ב׳קודם הסתלקותו קרא להחברה קדישא (כי אמר להם שלא יעמדו סביבו כי כשיגיע השעה ישלח אחריהם) והתקבצו כל הקהלה ובירך אותם והזהירם על השלום ואמר בביאור דברי חז"ל גדול השלום ששמו של הקב"ה נמחק על ידו כי שני מיני שלום יש, א' כשאין מתחברין זה עם זה רק כל אחד פונה לעצמו ואין ביניהם דבר מה וממילא אין מחלוקה ביניהם אבל אין זה שלום אמיתי רק בדרך שלילית, ב' כשמחברין זה עם זה ויושבים באהבה ובחיבה באגודה אחת וזהו השלום האמיתי והנה מצינו בסוטה דמחמת החשש שהי' להבעל על אשתו נעשה פירוד ביניהם ונתרחקו זה מזה וע"י שנמחק שמו של הקב"ה חזרו ונתקרבו ונעשה שלום ביניהם וזה שאמרו חז"ל גדול השלום תדע שאיזה שלום הוא מגודל הערך ועיקר זה ששמו של הקב"ה נמחק על ידו היינו שלום כזה שמקרב רחוקים וחיים חיי האחוה ושלום ורעות שמתחלה היו רחוקים ונעשו קרובים שלום כזה הוא גדול ומאד נעלה עכ"ד הקדושים ואלו היו דבריו האחרונים ובהם נפטר לעולמו זכותו יעמוד לצאצאיו ולכל ישראל והנה איתא בחובת הלבבות דהדבור נברא באדם לחבר נפרדים דע"י הדיבור יתחברו האנשים זה עם זה וכבר הארכתי לעיל דעיקר החביבות אצל הקב"ה היא כשישראל הוא באחדות ובשלום עם כל חלקי העם ואפילו ח"ו עובדים עבודה זרה ואז יכוין ה' את לבם ברוח טהרה שיחזירו למוטב וכאשר הבאתי לעיל מהרבה מקומות ועפי"ז יבואר קרא הנ"ל בורא ניב שפתים היינו דעיקר בריאת הדבור הי' לעשות שלום וז"ש שלום שלום (כפילת תיבת שלום מורה על העיקר שיש בזה) לרחוק דייקא לרחוק היינו לקרב אנשים כאלו שעמדו עד כעת רחוקים זה מזה ולהשלימם יחדיו כי זהו שלום הגדול וכנ"ל ע"כ הקדימו הפסוק תחלה ואח"כ אמר ולקרוב היינו לחזק השלום יותר גם באלו שהיו קרובים מתחלה אבל לא חזק כל כך או יאמר להעמיד השלום גם באלו שהיו עומדים בקצה האחרון זה מזה והיו רחוקים מאד זה לזה וגם בקרוב באנשים שלא היו כ"כ רחוקים זה מזה בכולם צריך לחזק השלום ואל תחיש שיזיק לך כשתעשה שלום בין הקצוות שאמר ה' ורפאתיו אתה תעשה שלך ושי"ת יעשה את שלו שירפא ברוחניות ובגופניות את כולם כן נראה לי בביאור קרא הנ"ל וזה אמת לאמיתה של תורה בעזה"י.
2
ג׳הרי לך אחי שהחיוב לכל בר ישראל לדבר שלום אל עמו ושלא לעשות פירוד בין הדבקים ובזה תלוי כל ישועתינו ע"כ מאד לבי עלי דוי על מה שנמצאים עוד כעת בינינו אנשים שמשמיעים קולם ברבים לעורר קטגוריא ומדון על בוני הארץ והעוסקים בישובה ומפטירין בהודע לבדוק בתועבת אמנו הקדושה ולעורר שנאה ושטנה על בוניה באומרם שהמה כופרים ופושעים ומינים ושאסור להתחבר עמהם וכדומה מן הדברים הגורמים לעשות פירוד בין הדבקים ומעכבים מלדבק את כל האומה בכלל אחד בעסק מצוה זו שענינה הוא עד גבהי מרומים וכמו שביארתי לעיל בארוכה.
3
ד׳אליכם אישים אישי ישראל מקטן ועד גדול אקרא בקלא דלא פסיק אל תתנו אוזן קושבת לדברים כאלו אפילו יצאו מפי אדם מפורסם ויהי' לו א ברייטען פערנעם גדול בעולם כי אין האמת אתו ולא ניחא ליה למרא דעלמא לומר כן כי כבר הבאתי לעיל פרק ב' אות י"ג כי מפעולת אנשים הללו אשר הקורא תגר קורא ומכנה אותם לפושעים ומורדים ישתלשלו דברים גדולים וגבוהים עד גבהי מרומים והגבהת קרן ישראל וקרן משיחו ובנין בית דוד כאשר הבאתי מרבותינו מהר"ל מפראג ומדרש שמואל וש"ך ונועם אלימלך שהיו כולם בעלי רוח הקודש שדבר גדול שבקדושה מוכרח להשתלשל מדברי חול ובעלי עבירה ר"ל ונאמנים לנו דברי רבותינו הקדושים הנ"ל יותר מכל מפורסמים דזמנינו כי מה המה נגד אריות הנ"ל ורק אדרבא החוב לכל החרד על דבר ה' להשתתף עמהם במפעל הקדוש הזה ובזה יגבירו את הקדושה בארץ אחר שכבר נעשה ההתחלה בחול וכאשר הבאתי לעיל מגאוני עולם וקדושי עליונים וגם בזכות האחדות עם כל אחד מישראל נזכה להשראת השכינה שה' ישכון שכינתו בינינו ואז יכון ה' את לבם ברוח טהרה שישובו כולם לעבדו בלבב שלם כאשר אמר הנביא ומשתי את עון הארץ ביום אחד ועל זה אמר ה' שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו היינו אתם תראו שיהי' שלום ביניכם בלי פירוד כלל אפילו עם מה שאתם מכנים בשם פושעים תתאחדו בדבר פעולת בנין הארץ כי רק מצוה זו מסוגלה להאחדות כאשר ביארתי לעיל בארוכה ואל תדאגו כלל כי אני ארפא את לבם ברוח טהרה ממרום ואלו המתקדשים הצועקים בקול על הפירוד בלא דעת ידברו כאשר כתב הגאון הקדוש ר' יהושעלע מקוטנא כמבואר בתחלת הספר ואל תתמה היתכן? שאדם צדיק ומפורסם ידבר בלא דעת כי אראה לך גדולה מזו כי כבר הבאתי לעיל בשם המלאך במגיד מישרים שגילה לרבינו הב"י שמשה בחר במרגלים הת"ח היותר גדולים ואנשי מעשה היותר מובחרים ואעפי"כ כינה אותם בעלי המדרש ששלוחי טפשים היו יען שהוציאו דבה על הארץ עיין מד"ר ותנחומא פ' שלח כמו כן בזמנינו דודאי לא עדיפי בצדקות ובתורה ממרגלים וגם ר' זירא שהי' זהיר מאד בדיבורו אעפי"כ הי' קורא לבבלאי הני בבלאי טפשאי יען שלא עלו בימי עזרא אף שהיו גדולי תורה וכאשר הארכתי לעיל בפ"ג אות ס"ז ובגליון עיי"ש ועוד כעת דנשארנו מעט מהרבה בעוה"ר ואנו עם שרודי חרב הסברא מחייבת דנחבק עצמינו ונושיט ידינו זה לזה כאשר הבאתי לעיל מרבינו הח"ס ע"כ אחיי! ורעי! לא תציתו למלייהו כלל וכלל אפילו יהיו באמת צדיקים דכבר הבאתי מהגאון מרא דארעא דישראל רבינו יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל שלמד מדברי השל"ה דאפילו צדיקים יכולין להיות מרגלים ע"כ תדעו שכל אלו אשר המה גם בזמן כזה שאנו בו כעת נגד העליה ונגד הבנין וישוב הארץ המה מכת המרגלים וכל אלו הבוחרין בעיל המה מכת יהושע וכלב וכבר גילה רבינו האר"י ז"ל לתלמידו רבינו חיים וויטאל ז"ל שכל הבוחר במצוה שבעבורה מסר צדיק אחד את נפשו אזי בא נפש הצדיק ומסייע להבא לבחור במצוה זו כידוע מהמעשה של בעל מדרש שמואל שבא לביה"מ והאר"י הקדוש עמד לפניו וד"ל וכן אנן בדידן יהושע וכלב מסרו נפשם בעבור העליה שכל העם רצו לרוגמם באבנים והם אמרו עלו נעלה וכן אנן אם נמסור נפשינו בעבור העליה יבואו נשמת יהושע וכלב לסייע אותנו וזה אמת וברור כמשה מפי הגבורה.
4
ה׳ע"כ עלינו לקבל למסור עצמינו על הרמת קרן ארצינו בעת שה' ירויח לנו מצרינו וזכות זה דא"י יגן בעדנו להצילנו מכל צרה ולחלצינו ממיצר כמו שעשה יעקב אבינו בעת צרתו וכמו שביארתי בהקדמה ראשונה עיי"ש אבל זאת נשיג רק ע"י התאחדות של כל ישראל וכמו שביארתי לעיל בארי' מפי חכמינו ז"ל כי כולם המה זרע אברהם יצחק יעקב וכולם נצרכים לזה וידי"נ הרב הישיש הצדיק תמים בנש"ק הגאון מו"ה ישראל דוד מרגליות שליט"א רב בבהכ"נ לינת הצדק מפה עוררני על דברי הש"ס בע"ז דף מ"ה ע"ב דאמר ריב"ל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים ופרש"י דלאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם עיי"ש ונראה לי דמזה הטעם לא התעסק עזרא תיכף בכניסתו לארץ לרחק בני דורו מתעבותיהם כמפורש בעזרא ובנחמיה וכמו שהבאתי לעיל רק לאחר עשרים שנה שבנה המקדש וירושלים משום שלא רצה לעשות מדון וקטגוריא בעת שעסק בכיבוש ובניית הארץ וקיים בנפשו דברי ריב"ל הנ"ל דכיבוש הארץ קודם לביעור עכו"ם וכמו כן נדון למה שלפנינו כי צריך לכל כח האומה הקדושה לזה ונלך בשלובי זרוע במפעל הקדוש הזה ואז פועל ידינו יתרצה לפני הקב"ה והוא יגמור בעדנו לטובה וישתלשל מזה גאולה שלמה בב"א.*וכעת מצאתי ג"כ לרבינו בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ק"א שכתב בזה"ל והנה ידוע גודל מעלת ישיבת א"י אשר א"צ להאריך בזה וכדאיתא סוף כתובות והרמב"ן מנאה בתוך תרי"ג מצות ועתה עלינו ליתן לב שלא יהי' עכ"פ ארצינו ח"ו שממה וזה מצוה מוטלת על כל ישראל ועליהם להלהיב לב אחיהם לעלות למקום אשר בחר בו ה' עכ"ל הקדוש הרי שכתב ג"כ דהוא מצוה המוטלת על כל ישראל והוא עסק צבורי וכמו שכתבתי למעלה ומצוה להלהיב זה את זה לעלות למקום אשר בחר ה', וכן הרמב"ן בחידושיו לשבת דף ק"ל כתב דמצות ישוב א"י הוא מצוה ותועלת לכל ישראל הוא שלא תחרב ארץ הקדושה עכ"ל ודוק.
5
ו׳והן כדברים האלה וכיוצא בזה מחויבים אנו כעת לדבר אל בני ישראל ואז נהי' יוצאים ידי חיוב הקרא ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל דקאי על כל ת"ח שבדור שיעורר על אהבת ישראל ועל אחדות ושלום שיכריע את ישראל לטוב ולזכות לחיים ולשלום וכמו שכתבתי לעיל ואם ישאל השואל מי שמך לאיש להרים קול לדבר אל בני ישראל על זה אשיב דשתי תשובות יש בדבר הדא דבאמת רשות נתונה לכל ת"ח שבדור להרים קולו ולדבר אל הדור וכמפורש יוצא מפי הפוסק הגדול רבינו המבי"ט (שהי' חברו של רבינו הב"י) בהקדמתו לספרו בית אלקים וזה לשונו אמרו במדרש על הפסוק זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו מה שאמר דור דור ולא אמרו דור ודורשיו דור וחכמיו וכו' לרמוז כי לא יטוש ה' את עמו בכל דור ודור מבלי דורשים וחכמים ופרנסים או לפחות שנים או אחד מהם בכל דור ודור זה אחר זה לא יחסר שום דור שלא יהיו בו רועים ולכן בכל דור ודור חייב אדם שתורתו אומנתו להראות את עצמו כאלו הוא מספר תולדות אדם מדורשיו וחכמיו ופרנסיו ואין בזה משום יוהרא כי בזה יקשט עצמו להיות זוכה ומזכה עיי"ש שהאריך בזה הא חדא ועוד קאמינא כי עיין במפורש ברמב"ם ה' קידוש החודש פ"ד הלכה יו"ד שכתב דבעיבור חשנה כיון דמוציא השנה ממנהגה הוי דינו כדיני נפשות וצריך הטייה עפ"י שנים כדין דיני נפשות עיי"ש הרי דדבר דרוצים להוציא ממנהג ההרגלי הוי דינו כדיני נפשות ונימא אנן בדידן כיון דאנו רוצים להוציא את עם בני ישראל ממנהג שהרגלו בגלות כדיני נפשות דמי ומה גם שבאמת נוגע מצב הגלות לדיני נפשות כמו שראינו בימינו ע"כ ודאי שכדיני נפשות דמי ובדיני נפשות קיי"ל שמתחילין מן הקטן ע"כ ודאי יען שאני הקטן שבדור לי נאה ולי יאה לדבר בתחלה ולגלות דעתי העניה בתיקון הדור ובבנינה על תילה בעזר השם והגדולים שבדור ישמעו דברי ויקבלו האמת ממי שאמרו ויקיימו בעצמם אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים כי באמת כל הדברים שהעליתי בספרי הנוכחי לא אמרתי אפילו דבר אחד מלבי רק שאבתי אותם מבאר מים חיים באר שחפרוה שרים שרי התורה רבותינו בעלי הש"ס ומדרש וזהר ושאר ספרותינו הקדושים ועל יסוד דבריהם בניתי בית הספר הזה שאני נותן לפניכם ועיין בשנות אליהו לרבינו הגר"א בפאה פ"ד שמלמדנו כלל גדול בחיי העולם וזה לשונו שם תנא בתורת כהנים פ' קדושים תעזוב הנח לפניהם והם יבוזו אפילו זה שאמר לבוז הוא בריא והצ"ט שאמרו לחלק המה חלשים א"כ יש להבריא פניה בדבר מפני שהוא בריא יכול לבוז יותר מהחלשים אעפי"כ שומעין לו מפני שאומר כהלכה הכלל מי שעושה דבר או אומר דבר אף שיש לו איזה פניה במעשה או בדבר זה רק אם המעשה או הדבר הוא כהלכה שומעין לו וזה מוכח מתו"כ הנ"ל עכ"ד הקדושים ע"כ אני אומר הדור אתם ראו מכל מה שכתבתי והעליתי בספרי זה שאני אומר כהלכה שזה דעת התורה ורצון הבורא ע"כ צריך לכם לשמוע לי וזה אמת והלכה ברורה כמשה מפי הגבורה וה' יטה את לבות כל בני ישראל לקבל האמת מפי מי שאמרו ויתקלס שמו יתברך לעילא ולתתא אכי"ר.
6
ז׳וידעתי כי לא כל האדם יריח ריח טוב בדברי שהעליתי פה וירעם בקולו עלי אבל עוד טרם הרמת קולו עלי אזכירו על המעשה המובא בירושלמי דסנהדרין ריש פ"ב ובהוריות ריש פ"ג נבי רש"ל שאמר נשיא שחטא מלקין אותו ושמע ר' יהודה נשיא וכעס וברח ואח"כ הלך אחריו ר' יהודא נשיא בעצמו אמר ליה מה ראית לומר אותו דבר שביזתני בו אמר מאי סוברית וכי בשביל יראה דלכון אמנע מלמימר אולפנא דרחמנא עכ"ל הירושלמי כמו כן אומר אני וכי בשביל הקפדת אלו שיהיו נפגעים בכבודם ע"י הדברים שהעליתי בספרי מפי חז"ל אמנע מלמימר אולפנא דרחמנא הדברים שהבאתי והעליתי בספרי המה אמת לאמיתה של תורה וכל מי שהאמת חתולתו יודה על האמת ואני מוכן להתוכח עם כל הבא לוכח אבל רק עפ"י ויכוח של הלכה וכדברי תוס' ריש הוריות בביאור דברי חז"ל אין למידין הלכה עפ"י מעשה וכמו שהבאתי ג"כ בהקדמה שני' בשם מהריב"ל בתשו' מבי"ט סי' קי"ו יעיי"ש ודוק.
7
ח׳עוד עצור בלבי דברים הדברים בענין זה אבל מפני שכבר נתגדל כמות הספר אסתגר בזה אבל עוד אשוב אליכם אנשי דורי בעזה"י בכתב ובדבור ובלשון חכמים מרפא, יחבוש ה' את שבר בת עמו ומחץ מכתו ירפא בב"א אכי"ר אמן ואמן ובריך רחמנא דסייען חתמתי ספרי באור ליום ו' עש"ק לסדר "ויירש זרעך את שער שונאיו" שנת ישראל אשר בך אתפאר וכדברי הילקוט בפ' תצוה ובירמיה סי' ל"א אמר הקב"ה למשה משה כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני שבח לפארן פאר שאני עתיד להתפאר בם שנאמר ישראל אשר בך אתפאר עכ"ל הלשון "שאני עתיד להתפאר בם" מורה בעליל שאף אם עתה עוד אינם כדאים שאתפאר בם אעפי"כ אני מבקש ממך משה מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני שבח לפארן פאר וזה ראי' מוכחת לכל דברי הספר הזה פה עיר הבירה בודאפעסט יצ"ו ואני בתוך הגולה ויה"ר שיעשה הקב"ה מן גלות גאולת ישראל בהוספת דא' המורה על יחוד שמו יתברך כאשר הבאתי בתוך ספרי לעיל בשם רבינו מהר"ל מפראג ועתה מצאתי ג"כ כן בסוף ספר גאולה וישועה לרבינו חיים ז"ל אחי המהר"ל ועפ"י שני עדים יקום דבר ה' לעולם וה' אשר קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו וברוך שם כבודו מן העולם ועד העולם אמן כן יהי רצון אמן ואמן.
8
ט׳תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.
9
י׳אמר המחבר יען שספרי מיוסד על גאולתן של ישראל וידוע כי בזכות שבת אנו נגאלין אספח מאמר אחד לספרי הנוגע לקדושת שבת להלכה ולמעשה ונקרא
10
י״אהשמטה לפרק רביעי האחדות והשלום.
בישעי' נ"ז בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי במדרש אמרו על זה תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו את כולם ישא רוח זה עשו והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי זה יעקב עכ"ל המדרש בילקוט שם ובמדרש רבה בפסוק וישב יעקב המורם ממדרש זה דרק הכינוס ביעקב הצילו מיד עשו כן הי' וכן יהי' תמיד ואז כשיהי' יעקב ובניו בכינוס ובקיבוץ ישא הרוח את עשו ויעקב ירש וינחל את הארץ והר קדשו אכי"ר במהרה בימינו אמן ואמן.
בישעי' נ"ז בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי במדרש אמרו על זה תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו את כולם ישא רוח זה עשו והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי זה יעקב עכ"ל המדרש בילקוט שם ובמדרש רבה בפסוק וישב יעקב המורם ממדרש זה דרק הכינוס ביעקב הצילו מיד עשו כן הי' וכן יהי' תמיד ואז כשיהי' יעקב ובניו בכינוס ובקיבוץ ישא הרוח את עשו ויעקב ירש וינחל את הארץ והר קדשו אכי"ר במהרה בימינו אמן ואמן.
11