אם הבנים שמחה, פרק רביעי י״זEm HaBanim Semecha, Fourth Chapter 17
א׳י"ז) כבר הבאתי לעיל פרק שלישי מהתניא ז"ל דלמד מהמלחמה דהי' בזמנו לענינים הנוגעים אלינו עם הישראלי וגם הבאתי מהתנדב"א שיש ללמוד מהם דרך עבודה לנו ע"כ גם לנו ללמוד מהמלחמה דזמנינו למה שנוגע לנו אנו רואים כעת דכדי להגיע להמטרה הגבוה ששמו נגד פניהם התאחדו מלוכות שעמדו זה מול זה בדרך התנהגות המדינה משני קצוות קיצונות ואעפי"כ כדי לאסף הכוחות לגבור חיילים התאחדו בקשר אחת ושמו מן הצד כל דבר העושה פירוד וחילוקי דעות שרק באופן זה יש להשיג את המטרה כמו כן לנו לעשות לאחד כל כוחותינו בעבור מטרת קדשינו וכה ראיתי ג"כ בעתון היומים שכומר גדול ממדינה זו אמר בעת שעשו לו במקום אחד קבלת פנים ששי"ת יסייע לנו שלא לחפש בין אדם לחברו דברים הגורמים התרחקות והתפרדות זה מזה רק דברים הגורמים התחברות והתקרבות זה לזה ואם כי בשעת שלום היינו מרשים לעצמינו להתחלק במפלגות שונות אך בעתים הקשים האלו שכמונו חיים כעת אסור להתפרד זה מזה רק אנו מחיובים לראות שנהי' כלנו כאיש אחד ובלב אחד עכ"ד ומה נאמר ומה נדבר אנו שכל כך מצבנו איום ונורא איך מן המוסר לנו לעשות כך עוד ראיתי בעתונים שהאדון יושב ראש המיניסטעריאום פה במדינה שהי' נקרא גראף טעלעקיא? אמר ג"כ בשעת קבלת פנים אחת, שהוא רק רב החובל הנקרא שיפס- קאפיטאן ותעודתו הוא להוביל הספינה למקום חפץ ההצלחה אבל כל זה יעלה לו אם הספינה הוא אחת ושלמה אבל אם הספינה נשבר לשברים ונחלק לחלקים אי אפשר בידו להובילה על גבהי ההצלחה כי טרם הגיעה למטרת חפצה תשקע הספינה בתהומות הים עכ"ד עוד ראיתי שהאדון מיניסטער של מדינת שוועדען אמר באסיפה אחת שצריך לחשב עם מצב העת וכפי המצב יכלכל האדם את דבריו ומי שרוצה לאחוז בעתים קשים כאלו בחקים ומנהגים של עת הנארמאלי בעת שהכל הלוך במרוץ הטבעי וההרגלי הוא מעשה שגעון עכ"ד, וכבר אמרו חז"ל במגילה אם חכם מאומות העולם אומר דבר חכמה חכם יתקרי וגם אמרו במדרש איכה אם יאמר לך אדם דיש חכמה בגוים תאמין וכבר הקדמתי לעיל דדבר טוב שרי ללמוד מהם ע"כ העליתי אלו דברים הנ"ל דיהי' לנו למוסר השכל בעת הקשה הזה שאנו בו כעת אך באמת אין אנו צריכין ללמוד זאת מהם כי כבר אמר כן רבינו הקדוש בעל נועם אלימלך שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם ומומם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר וכו' ותמיד כשהיו ישראל בצרה הי' ההשתדלות היותר גדולה של מנהיג הדור לתווך את השלום ביניהם ולאחד אותם באחדות גמור וכן מצינו בשמואל א' ז' כשבאו הפלשתים על ישראל כתיב ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל אל ה' ויקבצו המצפתה וישאבו מים וכו' ובירושלמי תענית פ"ב איתא אמר רבי שמואל בר רב יצחק לבש שמואל חלוקן של כל ישראל עיי"ש והיא פלא מהו חלוקן של כל ישראל רק הכונה דלבש את כל ישראל בחלוק אחד היינו שאיחדן באחדות אחת זהו הי' ראשית מעשהו ועי"ז פעל הצלתן של ישראל מיד הפלשתים וזהו נמי מה דנאמר שם דאמר שמואל קבצו את כל ישראל ויקבצו היינו דנתקבצו ונתחברו זה עם זה וכן אמר שם ויקח שמואל אבן אחת וכו' ויקרא את שמה אבן העזר דיינו להורות שרק מה שנעשו כולם כאבן אחת עזרם מיד הפלשתים ודוק וזה נמי הרמז ביעקב אבינו שנאמר בו ויקח מאבני המקום ואמרו חז"ל דלקח י"ב אבנים ונעשו כולם אבן אחת דהנה יעקב ראה אז החורבן והראה בזה דאין תרופה למכת הגלות עד שיהיו נעשו כולם כאבן אחת ומיד שנעשו כאבן אחת והנה ה' נצב עליו והבטיח לו שמירתו והבן כי הדברים כנים ואמיתיים.*אחר כתבי דברים הנ"ל עוררני אחד מידידיי שכבר קדמני בבאור אבני יעקב שהיו לאבן אחד להורות על אחדות ישראל שבו תלוי גאולתן של ישראל רבינו המלבי"ם בחומש פ ויצא ושאלתי לי את חומש עם המלבי"ם ומצאתי שם כן ומאד שמחתי להיות בן גילו בזה ואעתיק את דבריו בקצרה וזה לשונו: וכן אמר במדרש ריב"ל פתר קריא בגלות ויצא יעקב הה"ד ויצא מבת ציון הדרה ויען שהגלות הי' בעון שנאת חנם ואי אפשר שיגאלו עד שיתאחדו לגוי אחד כמ"ש לקח עץ אחד וכ' וקרב אותם אחד אל אחד לזה עשה סימן אם יתאחדו האבנים אבני שבטי יה לאבן אחד וכו' ואז ראה שיתאחדו כל האבנים לאבן אחד וע"ז אמר ויקח את האבן עכ"ל, ראה שסופם להתאחד באגודה אחת ואז יגאלו מצרתם וע"ז לקח את האבן ודוק.
1