אם הבנים שמחה, פרק רביעי ה׳Em HaBanim Semecha, Fourth Chapter 5
א׳ה') על כן החיוב מוטל בראש וראשון על הרועים ומנהיגים שבישראל להשתדל בכל עוז ומאמצי כחם לעשות שלום בישראל ולקרבת זה לזה שיהיו באהבה ובאחדות זה עם זה פוק חזי מה שכתב רבינו הח"ס בדרשותיו בהפטורה ליום ב' דר"ה בפסוק מצא חן במדבר עם שרודי חרב הלוך להרגיעו ישראל ופירש הוא ז"ל וזה לשונו כבר כתבתי במקום אחר כי המחלוקת הוא מפריד ישוב בני אדם ועושהו מדבר וגם כבר נאמר כי מטבע הגרים להיות שלום גדול ביניהם (כוונתו על הגר בארץ נכריה) ע"כ אמר הנביא כמתמיה עם שרודי חרב הי' מהראוי להיות אוהבים זה לזה והנה מצאו חן להיות מדבר דוקא נפרדים במחלוקת אז הלוך להרגיעו ישראל אמר הלוך במקור לא אמר הלך אלא הלוך כאומר הישראל שהוא הת"ח הממונה על ישראל אין לו לעשות שום דבר תמיד כי אם להרגיעו ולשום שלום ומנוחה ביניהם עכ"ד הצריך לענינינו וביותר דבריו הקדושים מתאימים על זמנינו כי אנו כעת באמת עם שרודי חרב שנשארנו ונמלטנו מחרב היונה שהי' מכלה כמה אלפים ורבבות ורבי רבבות מישראל וה' הצילנו ואנו נותנים תודה על לשעבר וצועקים על להבא ה' שמע בקולנו סעוד וסמוך לנמהרים עזור נא את הנשארים קרב קץ נחמה רחם אום לא רוחמה ע"כ הי' מן הראוי שאנחנו יתר הפליטה נהי' אוהבים זה את זה ולהסיר מאתנו כל דבר הגורם פירוד לבבות ולא לגרות זה כנגד זה רק נהי' כלנו כאיש אחד ובלב אחד ועל זאת מחויבים הת"ח הממונים על הצבור בכל אתר ואתר להשתדל וכדברי רבינו הח"ס בביאור הכתוב הלוך להרגיעו ישראל וכנ"ל.
1
