אם הבנים שמחה, פרק שני י״בEm HaBanim Semecha, Second Chapter 12
א׳יב) וידעתי בני ידעתי כי יוקשה לך קושיא גדולה על דברינו אם כן הוא שהבנין שנעשה בימינו בארץ הקדושה הוא סימן ואות על הקץ שקרבה לבא ואתחלתא דגאולה ואיך יתכן שרוב בוני הארץ המה לדאבונינו מחללי שבתות ועוברי עבירה ר"ל וכמעט אשר כגויי הארץ דמה בעוה"ר ואיך יתכן שהבורא כל עולמים יעשה אתחלתא דגאולה ואות וסימן על ידיהם הלא קיי"ל מגלגלין זכות ע"י זכאי, אהובי בני קושייתך עצומה לכאורה אבל הסכת ושמע לדבריי דע בני כי מי יעמוד על מפעלות תמים דעים והנה זה אלקי עולם בורא הכל ומאתו כל אשר נעשה בארץ ועמקו מחשבותיו מסבב סיבות וגלגולים וקושר נימא בנימא עד שיתקיימו גזרותיו למטה בעולם התחתון הוא יודע ומבין למה בחר דוקא באלו לעשות אתחלתא דגאולה ואות וסימן לטובה על ידיהם ולרווחא דמילתא בא ואראך דוגמא גמרא מפורשת בחולין ד' ס"ג גבי עופות טמאים דקאמר הגמרא רחם זו שרקרק א"ר יוחנן למה נקרא שמה רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם (ופרש"י רחמים מטר) אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק (ופרש"י כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק) וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם עיי"ש ובזכרי' יו"ד פירש רש"י אשרקה להם כדרך השורקים לסימן ואות לבא אליו הטועה בדרך ואקבצם לעת קץ לעתיד עכ"ד ולפום ריהטא עמדתי משתומם כשעה חדא על דברי חז"ל בזה דעפ"י דבריהם הבטיח הנביא דלעת קץ העתיד יתן לנו האות וסימן דגאולה ע"י עוף טמא וכן אמר הגמרא בפירוש גמירי דאי יתיב אארעא אתי משיחא וכאומר דבא להם בקבלה דעוף זה יבשר לנו הבשורה דגאולה וכפירוש רש"י שם בחולין דסימן בשורה הוא עיי"ש הרי דבשורת הגאולה דלעתיד יהי' ע"י עופות טמאים ומה תאמר בני על זאת ותקשה ג"כ ככה קושיא לאלוקינו למה יעשה כזאת לבשר לנו את הבשורה היותר גדולה שאנו מצפין אליה בכליון עינים ובכל אות נפשינו ע"י עופות טמאים דוקא הלא יותר הי' מן הראוי לעשות זאת ע"י עופות טהורים לגלגל זכות כזאת ע"י זכאי וטהור ולא ע"י טמא רק האמת הוא כאשר כבר אמר איוב החקר אלוקי תמצא מי יחקור פעולותיו ומי יעמוד על דרכיו אלקים הבין דרכו למה דוקא עושה שליחתו בבריה זו ובהדי כבשי דרחמנא למה לך עכ"פ הראתיך לדעת בני דוגמא לנדון שלפנינו אשר מזה תבין שאין לאדם להקשות קושיות כמו אלה על מעשה אלקינו כי גבהו דרכיו מדרכינו ולא מחשבותיו מחשבותינו והעיקר כי האמת עד לעצמו כי המה שלוחי דרחמנא ושתוק ואל תקשה קושיא לאלקינו ודי לחכימא ברמיזא, ואם תרצה אאראך ביותר מבואר דבוני הארץ האלה אשר הם בעיניך כרשעי ישראל ח"ו כי הם הם המבשרי דגאולה ועליהם רומז הש"ס דחולין הנ"ל למבשרי הגאולה דרבינו הקדוש בספר הקדוש נועם אלימלך מכנה את רשעי ישראל בשם עופות טמאים וכתב עפ"י הקבלה דהמה העופות טמאים הנזכר בתורה (עיין בכור שור בב"ק ותורת חיים בפ' חלק דג"כ כתבו כן עפ"י הקבלה ויען שאני כותב כעת בלי ספרים במחיצתי כי אני בגלות פה עיר הבירה וטמון בירכתי הבית במקום מוצנע א"א לי לציין המקומות בספרים הנ"ל) ועפי"ז הענין מבואר בהדיא דחכמי הש"ס גילו לנו דסימן דגאולה יבא לנו ע"י עופות טמאים ורשעי ישראל המה העופות טמאים עפ"י הקבלה א"כ הרי לך בני דכך באה בקבלה וכמו שאמרו בש"ס גמירי ועל הקבלה אין להקשות מידי וכמו דאמרו בש"ס הרבה פעמים אם קבלה נקבל ואין להקשות מידי והבן כי זה ברורא דמלתא ואקוה בני שינוח דעתך בזה וד"ל. (ואגב אומר על מה דקפיד הגמרא דוקא דאי יתיב אארעא אתי משיחא דמרמז על מה שאמר במד"ר שמות בפסוק ועלה מן הארץ שבזמן שישראל בירידה דתחתונה הם עולים ראה מה כתיב ועלה מן הארץ אמר דוד כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטנינו אותה שעה קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך עכ"ד המדרש ועל זה מרמז הש"ס והוא דיתיב אארעא היינו דקרן ישראל נגדע ונשפל עד לארעא אז אתי משיחא כן נראה לי).
1