אם הבנים שמחה, פרק שני י״אEm HaBanim Semecha, Second Chapter 11
א׳י"א) רבינו מהר"ל בספריו הנפלאים כשרוצה להדגיש על רעיון מופלא ולעורר את האדם לשום מבטו ולבו על זה כותב בזה הלשון אין ספק שדברים גדולים אינם באים במקרה רק באים בהשגחה מרצון העליון יתברך כן כופל ושונה הרבה פעמים ונודע למי שבקי בספריו הקדושים לזאת נתתי אל לבי לתור ולחקור על דבר הנפלא במינו כי מי שמביט על קורות ימי חיינו בימי גלותינו רואה שתמיד לא מצאנו מנוח לכף רגלינו אף אם ישבנו במקום אחד בהשקט ובשלוה לא ארכה לנו הזמן כי מיד גברה השנאה והקנאה משכנינו הגוים עלינו וגדל כל כך עד שלקחו ממונינו וכל רכושינו וכל אשר לנו והכריחו אותנו לעזוב את הארץ בעירום ובחוסר כל וכה הלכנו מגוי אל גוי ומדחי אל דחי ותמיד הי' אתנו כן בכל משך ימי גלותינו וכמו שנעשה באמת אתנו כן גם היום ובזמן הזה כמעט בכל מלוכות איירופא באמצעות אכזריות גדולה אשר ילאה הפה לספר והעט לכתבה וכמו שאמר רשב"ג בשבת ד' י"ג אם באנו לכתוב הצרות אין אנו מספיקין ומה שנעשה אתנו היום אין זה דבר חדש רק המעשה הוא חוזר חלילה (כמו שאומרים בל"א איינע וויעדערהאלונג דער געש כטע) ואעפי"כ לא עלה על דעתינו בימי קדם בעת שהי' מוכרח לנו לעזוב איזה מקום חנייתנו לרכוש לנו מקום קיבוץ וישוב חדש בארצינו הקדושה עד זה מקרוב בעשיריות השנים האחרונים שהתעוררה התנועה לקנות שדות ואדמה ונחלאות בארץ ישראל ולהפריא אותם ולבנות בתים ופרדסאות ומחלקי אדמה אשר אלפים שנה היו פנוי וריק מכל פרי ולא היו מוצלחות לכלום כי היו רקקי מים וטיט ונישא בם הרבה מיני חלאים נעשה היום ראוי לישוב להתיישב שם בכל תנאי החיים ומאז שהתחילה התנועה למרות כל העיכובים והמניעות שהי' להמתחילים מכל צד ופנה נעשה היום ארץ ישראל לארץ פוריה וארץ סוחרת ולתל תלפיות אשר אלפים ורבבות מכל פינות העולם פונים אליה ונעשה ליפה נוף משוש כל הארץ ולמה לא חשבו לעשות כן בשנות הקודמים ולמה לא עלה על דעת קדמונינו בכמה וכמה גירושים שהי' בימי קדם והי' ביניהם גדולי ארץ כמו האברבנאל וכדומה איך לא נפל בלבם ובדעתם עצה זו ולעשות כן לקנות את ארץ ישראל ולעשות ממנה ישוב חדש וראה זה במכתב השר דן יצחק אברבנאל אל הגאון הנשיא מפיסה (שנדפס מכת"י שהי' מונח בבריטיש מוזעאום ונדפס מחדש) איך שקובל לפניו על גורל עם ישראל המר וזה לשונו שר וגדול אף לזאת פקח עיניך וראה כי למן היום חרבה עירנו ושמם מקדשינו ויגל יהודה מעל אדמתו לא שלונו ולא שקטנו ולא נחנו להתגולל עלינו תמיד כל ילכו במועצותיהם אדום וישמעאלים והגרים ואם יום או יומים נעמוד בשובה ונחת קול פחדים באזנינו ושמועות יבהלונו ממזרח וממערב ומצפון ומים אשר אכלו שארית ישראל ועורם מעליהם הפשיטו עכ"ל באמצע האגרת שם והוא עודנה הי' עומד שם בפורטוגאל במצבו המלכות ולמה לא טיכס עצה עם השר הגדול הזה לעשות פעלים לקנות את ארץ ישראל ולבנותה מחדש כדי שיתקבצו שמה אנשי הגולה הנדחים והנרדפים ממקום למקום ולא דברו כלל מכמו דוגמא זו הכי הי' חסרים להם האמצעים החומרים לזה? הלא היו עומדים עוד ברום המעלה והעושר וכן מזמן האברבנאל עד זמנינו לא יעץ זה שום איש והוא באמת פליאה נשגבה וכעת אחר זמן ארוך מימי גלותינו נתעוררה הרעיון אצל כל בני הגולה ורוח חיים נפח בקרבם בשאיפה חדשה לבנות את הארץ מחדש ולהכינה שתהי' מוכשרת לקבל בניה בתוכה בבניית בתים ובקנין שדות ובעבודת האדמה ובגנות ואילנות להיות ראוי לישב בתוכה הכי זה מקרה בעלמא ח"ו?
1
ב׳אמת שלפני זה שלש מאות שנה התחיל השר דון יוסף הנשיא שהי' יושב בחצר המלך שולטאן לעסוק בזה לבנות את ארץ ישראל ולעשות ממנה ישוב וקיבוץ ישראל ברשות השולטאן ושלח פועלים וכל עושי מלאכה וגם הוא בעצמו הלך כפעם בפעם לראות בעושי המלאכה אבל לא עלתה בידו כי עלה קנאת הערביים השכנים עד למעלה עד שהפריעו המלאכה ונתבטל הדבר (אודות השר דון יוסף הנשיא הנ"ל מה שהי' לו עם נאמן ביתו שהגביהו משפל מצבו ונעשה בביתו לשר וגדול ולבסוף מסרו במסירה קשה נגד המלכות בשקר ובעלילה וכל חכמי הדור החרימו אותו עיין בתשובת אלי' ן' חיים סי' נ"ה) אבל בימינו דפעולת בנין הארץ מתגדלת והולכת מיום ליום וכן ירבה וכן יפרוץ למרות קנאת הערביים וכל המניעות והעיכובים שעשו בזה לא יכלו להשבית את עושי מלאכה ממלאכתם ובכל יום נתוסף ונתגדל הארץ בבנין בתים ובאילנות ובשדות ובכרמים ובפרדסאות ודאי לאו דבר פשוט הוא וודאי לאו מקרה ממקרי הטבע הוא.
2
ג׳אבל האיר ה' עיני ומצאתי להגאון המקובל בעל משנת חסידים בספרו הון עשיר בסופ"ב דסוטה על המשנה והגליל יחרב מבתים וז"ל וכאשר זיכני ה' לעלות לארץ ישראל פה צפת תוב"ה עיני ראו ולא זר איך בעונותינו הרבים כן הי' כי כלו מלא בתים חרבות אבל ת"ל שמחתי כי ראיתי בשני שנים שנתעכבתי שם שמדי יום ביום בונים אותם ואומר אני שזהו סימן טוב לביאת הגואל ב"ב שאם הי' בא בהיותו חרב לא הי' מקום לדור לגליות הנקבצות וכן מצינו בביאה ראשונה שארז"ל שעיכב הקבה"ו את ישראל במדבר ארבעים שנה כדי שבמשך אותו זמן תחזור הארץ לאיתנה מאילנות ובנינים שהרסו ועקרו האמוראים ביציאת מצרים כי סבורים היו שיכנסו לארץ תיכף ומיד כדי שימצאו אותה חרבה (והיא במדרש רבה פ' בשלח ובמכילתא שם וברש"י תהלים מ') ומשחזר הארץ לאיתנה הכניסם לארץ וכה יהי' בעזה"י בביאת משיחנו שיבא בב"י עכ"ד הק' הרי לך שקודם ביאת המשיח יצטרך שיבנה הארץ בבתים ובאילנות כי זולת זה יתעכב ביאת ישראל לארץ ישראל ויתעכב הגאולה ח"ו ואם הארץ נבנה זה סימן טוב לקרבת הגאולה ופוק חזי מאן קאמר זאת אחד מבעלי קבלה האחרונים היותר גדול והיותר קדוש ונורא אשר הי' לו גילוי אליהו זל"ט ואשר כל דבריו ברוח הקדש נאמרו ופוק חזי מאן גברא רבה קמסהיד עליו ה"ה רבינו איש אלקים מצאנז בד"ח כאשר הבאתיו בהקדמה שני' עיי"ש ומאן ספין בדורנו לחלוק עליו א"כ בזה נמצא פשר לפליאה הנ"ל דכעת דאנו עומדים בסוף הגלות כאשר הארכתי לעיל וקרוב לגאולה העיר ה' בלבות בני אדם הישראלים ליתן לבם לבנין הארץ ולעשות אותה לישוב כדי להכין המקום לבני העלייה שיכלו להתקבץ שמה בשעת הגאולה עכ"פ בניית הארץ היא סימן טוב לגאולה ואתחלתא דגאולה לדברי רבינו בעל משנת חסידים וכעת נזכרתי להביא ראי' ברורה לדברי רבינו בעל משנת חסידים ז"ל דגאולתינו העתיד תלוי בבנין הארץ ממדרש חז"ל שהביא בתשובת מהרלב"ח בריש קונטרס הסמיכה כי בשני מקומות נתחלפו האותיות מ"ם פתוחה עם מ"ם סתימה כי בתיבת למרבה המשרה (האמור בישע"י) כתיב מ"ם סתימה באמצע התיבה ובפסוק חומות ירושלים אשר הם פרוצים (האמור בנחמי') כתיב מ"ם פתוחה בסוף התיבה ואמרו חז"ל שבא לרמז שכל זמן שחומות ירושלים המה פרוצים כמו מ"ם פתוחה המשרה הוא סתומה ונטלה מישראל בעוונותינו עכ"ד המדרש הרי דשררותן של ישראל תלוי בבנין ערינו וארצינו הקדושה וד"ל.
3
ד׳והלום נזכרתי שדברי בעל מקובל הנ"ל הוא גמרא מפורשת בסנהדרין ד' צ"ח ע"א וזה לשון הש"ס שם ואמר ר' אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא (יחזקאל ל״ו:ח׳) ופרש"י ד"ה מגולה מזה כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר עכ"ל והן ממש דברי רבינו הקדוש הנ"ל שקודם הקץ יבנה הארץ והאדמה תתן פריה בעין יפה וזה אות וסימן על קרבת הגאולה ונזכרתי עוד שחוא ג"כ גמרא ערוכה מגילה ד' י"ז ע"ב ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא ופרש"י אלמא קיבוץ גליות בעת ברכת השנים הוא עכ"ל רצו לומר בזה דעל כן תקנו לנו אנשי כנה"ג ברכת תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקבץ גליותינו אחר ברכת השנים שהוא ברך עלינו וכו' ואת כל מיני תבואתה לטובה מפני שכך יהי' לעתיד בעת ביאת הגואל בב"א דההרים והאילנות דהיו מונחים שמם בכל משך ימי הגלות וכשיהי' הגאולה קרוב לבא אז יתנו פרים וזה יהי' סימן דקרבה העת דקץ לבא הרי דאנשי כנה"ג שהיו מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים שהם תקנו השמ"ע ברכות על הסדר כדאמרו שם במגילה הסכימו לרעיון זה דקודם קיבוץ גליות יפרו את השדות ואת הארץ כדי שיהיו ראויים לישוב ואח"כ יהי' קיבוץ גליות ממש כדברי רבינו בעל משנת חסידים ובימינו שנעשה באמת כן ע"י הרבה מאחב"י שהקדימו לעלות לארץ ובנו ערים ונחלאות וכפרים וגנות ופרדסאים וחלקים גדולים מהארץ שהיו רקקי טיט בעלמא ועלולים לכמה מיני חלאים ר"ל עשו אותם לאדמה יבשה ולשדה פוריה ומבורכה ממש בסכנה ובמסירת נפש עבור בנין הארץ שיהי' ראוי להתיישב בה הכי יש אפילו צל ספק בזה שמעשה ה' כי נורא הוא ויש בזה סימן ואות על כי קרובה ישועתינו לבא ובלתי ספק דאתחלתא דגאולה היא ונתקיים בנו בזה מאמר ר' שמעון בן מנסיא שהבאתי לעיל דאין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו את שלשתן וכו' וכאשר ביארתי לעיל דבריו שישתדלו בפועל לחזור אחריהן ולא בתפלה לחוד וכאשר חלק מאחב"י חזרו ממש לארצינו בעמל גדולה ובהשתדלות גדולה למרות כל העיכובים שעמדה נגדם על אם דרכם חפץ ה' הצליח בידם ונתן ברכה במעשה ידיהם עד שעלה בידם להפריא ולהבריא את הארץ מה שלא הי' כן מימי החורבן עד עתה וזהו בעצמו הסימן טוב לנו כי קרבה הישועה לבא וכדברי רבינו איש אלקים בעל משנת חסידים הנ"ל וזה אמת וברור ולא יחלוק על זה אלא מי שהוכה בסימת עינים ורוצה לעקב את המישור בשאט נפש.
4