אם הבנים שמחה, פרק שלישי כ״חEm HaBanim Semecha, Third Chapter 28
א׳כ"ח) עוד שם במדרש נפסוק זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה מהו לכם לכם היא ראויה משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והי' משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא אחרת ולשפחותיו עבדים מן אוסיא אחרת עמד המלך וחשב בדעתו אמר העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי לשלי כך כביכול אמר הקב"ה הארץ שלי שנאמר כי לי הארץ וישראל שלי הם שנאמר כי לי בני ישראל עבדים מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי לכן נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה עכ"ד המדרש.
1
ב׳ויש להקשות מה צורך הי' לחז"ל במשל הנ"ל הוי להו למימר בסתם בא"י כתיב לי ובישראל כתיב לי וכו' גם קשה למה הביא המדרש פסוק כי לי בנ"י עבדים הוי להו להביא הפסוק הנאמר במתן תורה ואתם תהיו לי וכו' למה הזכירו כאן הפסוק הנאמר בישראל בעת שהמה בבחינת עבדים, ויש לפרש דקשה הי' למדרש למה כתיב אשר תפול לכם בנחלה דיחס הכתוב הנחלה להארץ דהיא מעצמה תפול לכם זאת הארץ אשר תנחלו הוי ליה למימר דהנחלה בא מצד ישראל ולא מצד הארץ ועל זה הביא משל דנ"ל לתרץ את הכל דנחזי אנן במלך שיש לו בנים ודאי דלא יעלה על דעתו כלל להשיא בניו לעבדים ושפחות דעלמא רק ישיא אותם בדומה לו אבל עבדיו ושפחותיו לא יקפיד מלהשיאם לעבדים ושפחות דעלמא אבל התיישב אח"כ דגם בעבדיו ושפחותיו מוטב להשיאן שלו בשלו ולא מדעלמא דעכ"פ מוטב לעשות כן דעל זה יורה לשון מוטב היינו אף דגם זאת טוב אבל זאת מוטב קצת יותר וכבר ידענו ממאמר חז"ל דבזמן שעושין רצונו של מקום אנו בנים למקום ובזמן שח"ו אין עושין רצונו הוויין עבדים ועפי"ז א"ש הכל דודאי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ונוהגין כשורה וכראוי והויין בנים למקום אז לא הי' שום הוי אמינא דלא להם יהי' הארץ דאז השידוך הוא ענבי גפן בענבי גפן אבל כשח"ו אין עושין רש"מ והוויין בבחי' עבדים אז היו יכולין לחשוב כיון דישראלים הוויין רק עבדים אולי ישיא הקב"ה את הארץ לעבדים דעלמא המה אומות העולם ע"ז הביא המדרש משל הנ"ל דגם אפילו בעת שישראל הוויין רק בבחי' עבדים היינו שאין עושין רש"מ מוטב להשיא את הארץ שלי בשלי ועפי"ז א"ש במשל שהביאו לרמז דגם בעת שיהיו ישראל בבחינת עבדים היינו דאין עושין רצונו ח"ו דאפילו בעת הזאת רוצה שי"ת בהשידוך של ישראל עם ארץ ישראל וע"כ דייק המדרש והביא הפסוק כי לי בני ישראל עבדים לרמז על זה על עת שהמה בבחי' עבדים ולא הפסוק של מתן תורה דאז מיירי כעת ששומעין בקולו כמו שנאמר שם ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ואתי נמי שפיר מה שנאמר אשר תפול לכם בנחלה ולא כתיב אשר תנחלו משום דאז הוי משמע תנחלו מצד עצמיכם הייתם ראוי לכך ושייך ייחוס הנחלה לישראל דהיו ראוים לזה והי' מיירי דוקא בזמן שעושים רצונו יתברך ע"כ כתבה התורה אשר תפול לכם היינו שהארץ תפול לכם מצד רצון הארץ ולא מצד כשרות מעשיכם רק מצד יחס הארץ דאמרה מוטב ליפול לכם מלעבדים אחרים וכמשל הנ"ל וא"ש הכל בפירוש דברי מדרש הנ"ל והדברים מתוקים בס"ד, עכ"פ מבואר בחז"ל ובתורה שלעולם הוא רצון הבורא שישראל ישכנו בה בארצנו הקדושה אפילו בעת שח"ו המה בבחי' אין עושין רש"מ ואינם ראויין מצד עצמם לכך, שוב מצאתי בפירוש כן במדרש איכה בפסוק זכור תזכור שאמר הקבה"ו הלואי יהוון בניי עמי אעפ"י שמקניטין אותי הה"ד מי יתנני במדבר מלון אורחים אמר הקב"ה הלואי יהוון בניי עמי כמו שהי' במדבר שהיו מלינין עלי ודוק.
2