אם הבנים שמחה, פרק שלישי כ״טEm HaBanim Semecha, Third Chapter 29
א׳כ"ט) עוד אמרו שם וז"ל בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אעפ"י שמטמאין אותה עכ"ל וזה המדרש היא פלא מאד איך יצפה הקב"ה על זה שיהיו בניו עמו בארץ ישראל אעפ"י שמטמאין אותה הלא אין הארץ סובל אותם בשעה שמטמאין אותה כאשר הכתוב אומר ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה והיא פלא גדול ובתחלה חשבתי אולי אין הלכה כמדרש זה בעבור פליאתה הגדולה אבל אח"כ מצאתי בספר הקדמון כפתור ופרח בפ"ט שמביא את דברי המדרש הזה הרי לך שאחד מרבותינו בעלי התוספות הביאו והסכים לדברי המדרש הנ"ל וידוע דהבעל כפתור ופרח הי' אחד מבעלי תוס' ועיין תשובות רבינו בצלאל אשכנזי בעל שיטה מקובצת דף מ"ט שכינה אותו בשם חכם וחסיד עיי"ש והאיר ה' עיני להסיר פליאה הנ"ל ולהבין כונת חכמי אמת רבותינו בעלי מדרש הנ"ל (כאשר רגיל רבינו הרמב"ם באגרותיו על לשונו בכל עת שמזכיר את דברי חז"ל כינה אותם בלשון הזה "חכמי אמת רבותינו ז"ל" רצה לומר בזה שהם הם חכמי אמת ושכל דבריהם המה מאה אחוזים אמת וכאשר האריך בזה בהקדמה לזרעים מפני שכל דבריהם נאמרים בכח אלוקית שאין בו טעות כלל ולא בכח אנושי אשר יפול בו טעות ובזה יש יתרון לחכמינו ז"ל משאר חכמי העולם עיי"ש וילהב לבך עד כמח להאמין בדברי חז"ל ופוק חזי מי הוא המעיד על אמיתת דברי חז"ל הלא זה אדם גדול אדונינו הרמב"ם אשר מלאה כל העולם תהלתו כאשר היינו רואין זה לפני שנים שהי' שמנה מאות שנה ליום מולדתו שכל חכמי האומות היו חוגגים את יום מולדתו לאות ההכרה על גודל חכמתו ואדם גדל ה עלה הזה מדבר ביראת הכבוד כזה מדברי חז"ל ומעיד על גודל אמיתתן ושאין לספק בהם כלל וכלל לא, וזכור ואל תשכח ואל ילוזו מעיניך) ולא יוקשה לנו כלל על המדרש הנ"ל ואקדים את דברי רבינו האור החיים הקדוש פ' אחרי שהעלה ענין נפלא מאד ובאמת לא כל אדם יוכל להעלות דבר כזה רק אדם קדוש כמוהו אשר העיד על עצמו בהקדמת ספרו פרי תואר שלא חידש דבר בתורה עד שתחלה קשר עצמו ונפשו בקדב"ה נותן התורה עיי"ש ויפול עליך פחד מפני גודל קדושתו ז"ל ההוא אמר שם בפירושו על התורה שלאו כל החטאים גורמין ההקיא הארץ את ישראל אלא חטא אחד לבדו דוקא גורם בעשות את החטא הזה להקיא אותם מארץ ישראל ויען שהתורה הקדושה סתמה ולא גילתה איזהו אותה החטא אסר לן לעשות כל החטאים ואין לומר דיובטל אותה החטא ברובא זה אינו כיון דיש אחד ביניהם הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואסור מן התורה כדין כל קבוע שהוא מן התורה (אמר המחבר מכאן יהי' ראי' לשיטת הב"ח ביו"ד סי' ק"י דקבוע שאינו ניכר הוא מן התורה) ואין לומר דהא פירש מן הקבועות מותר מטעם דכל דפריש מרובא פריש ז"א דכאן דיש לפנינו תרי"ג מצות והוא לוקח אחד מהם ועובר עליו הוי כלקח מן הקביעות דדין קבוע עליו ע"כ אסר לן לעשות אף אחד ממעשי הגוים ויכול לגרום את ההקיא מטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלה דבריו ז"ל והם דברים אלקיים וראוים אליו ודוק.
1
ב׳והנה בדין לקח מן הקבועות שהוא כקבוע מבואר בפוסקים דדוקא בלקח אותו אדם בן דעת שיודע מהענין ומכיר את הספק אשר יש בקבוע הזה אז נמשך עליו הקביעות אף שפירש ממקום הראשון אבל בלקחו משם אדם שוטה שאין בו דעת אז פשוט בכל הפוסקים דדין פריש יש לו ובטול ברובא ומותר ועפ"י ההקדמה זו יאירו לנו דברי חז"ל במדרש הנ"ל כאור הבהיר בלי שום קושיא ופליאה על דבריהם דודאי בעת שישבו ישראל על אדמתן והי' לנו סנהדרין גדולה וקטנה ובכל עיר ועיר היו יושבין ב"ד כמבואר בסנהדרין שהיו מורין ומלמדין את ישראל וכל בני ישראל נתגדלו ברוח התורה והיו יודעין את דיני התורה ואת משפטיה ואז אם אחד עבר על מצות השם ידע ומכיר את הלאו שיש בזה העשיה הוי עליו דין דלקח מן הקבוע אבל אחר שהלכו בגולה ונתפזרו בין העמים שאין לנו מורה ולא נביא ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ולרוב אחב"י בעוה"ר אין בגלות הכרה אמיתית בערך מצות התורה ומה גם באלו שנתגדלו ונתחנכו בבתי חכמי העמים שיצא מהם כל זיק ולחלוחית התורה ויש מדינות ומחוזות ששכחו לגמרו כל דרכי התורה בעוה"ר ופשוט דלאנשים כאלו דין תינוק שנשבה בין העכו"ם יש עליהם ככתוב ברמב"ם ה' ממרים וכאשר האריך בזה ולימד עליהם זכות המקובל אלקי מרנא ר' אייזקל מקאמארנא שהבאתי לעיל בפ"א הנה אנשים כאלו נחשבו כשוטה וכטיפש שאין להם דעת שלגבי לקח מן הקבוע הוי דין פירש עלייהו כמו כן לענין שלפנינו באנשים כאלו דין פירש עלייהו וכל דפריש מרובא פריש ע"כ שפיר בטול מצוה זאת בשאר מצות דתרי"ג מצות התורה ואין כאן דין הקיא שיקיא אותם הארץ וכחידושו של רבינו האוה"ח הק' דלולי דין קבוע הי' בכל עבירה זו דגורם ההקיא בתרי"ג מצות שהן הרוב לגבי מצוה זו דגורם ההקיא והשתא לגבי אנשים הללו דבטל דין קבוע מטעם שכתבתי אין כאן דין הקיא כלל ע"כ שפיר אמרו חז"ל במדרש בשמו של הקב"ה שהוא יתברך מתאוה שיהיו בניו בארץ ישראל אעפ"י שמטמאין אותה ח"ו מפני שהמדרש מדבר מעת הגלות שנתפזרו בניו של הקב"ה בגלות בין הגוים שבטל מהם הכרת התורה ומצותיה וכדאמרו בחגיגה בפ"ק כיון דגלו ישראל ממקומם איו לך בטול תורה גדול מזה ובאופן זה אף אם יהיו בארץ ישראל ויעשו ח"ו כמעשה הגוים לא שייך דין הקיא עליהם מפני שאין לקיחתן בדעת והוי עלייהו דין פירש שבטול במרובא א"כ ממילא אין כאן דין הקיא שיקיא אותם הארץ ואעפ"י שמטמאין אותה ח"ו הארץ מחבבה אותן יען שעושים זאת מבלי הכרה ודעת והארץ מחכה עד שיתרבה להם הדעת להכיר את ערך תורתינו הקדושה ע"י שה' ישפיע עליהם רוח טהרה ממרום ויסור מהם את לב האבן וכמו שהארכתי לעיל בפ"א דאחר שיתקבצו ישראל בארץ ישראל יעורר ה' את לבות בנ"י לעובדו בלבב שלם ורוח טהרה יערה עליהם ממרום ואז יהי' מילת הלב שהבטיחנו בתורה ומל ה' את לבבך וכו' ואז גם מהם ימלא הארץ דעה ויקיימו את התורה ומצותיה בעזה"י וא"ש דברי המדרש הנ"ל ולק"מ ודו"ק כי היא ענין אמת לדעתי וב"ה שהעיר עיני בזה.
2
ג׳ואל תשיבני א"כ למה הקיא הארץ את הגוים שג"כ אין להם דעת והכרה א"כ גם אצלם הוי לן למימר דהוי כפירש דבטול במרובא על זה אשוב לך כמה תשובות חדא דכבר ידוע מהפוסקים האחרונים דלגבי גוים לא שייך דין ביטול ברוב א"כ גם מרובא פריש לא שייך אצלם, ב' דגבי גוים אזהרתן זו מיתתם א"כ גם בזה לא הקיל עליהם ג' עיין ילקוט סוף קדושים בפסוק הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה איני מביא אתכם שמה אלא על מנת לירש ולשבת בה לא ככנעניים שהיו שומרי המקום וכן כתיב ואני אתננה לכם לרשת אותה עתיד אני שאתננה לכם ירושת עולם שמא תאמרו אין לך שתתן לנו מפני ששל אחרים היא והלא שלכם היא אינה אלא חלקו של שם ואתם בנים של שם והן אינם אלא בני חם מה טובן בתוכה אלא שהן שומרים אותה עד שתבואו עכ"ד המדרש ועתה כיון דאין הארץ שלהם במעט סיבה הארץ מקיא אותם וא"ש ולק"מ ודו"ק.
3
ד׳וידי"נ הרב הגאון מו"ה ישראל וועלץ נ"י דיינא רבה דפה קה"י אמר דיש ראי' למדרש הנ"ל מקרא כי אני ה' השוכן אתם בתוך טומאותם הרי בפירוש דשי"ת רוצה לשכון אתם אף בשעה שח"ו מטמאין את הארץ עכ"ד, אבל אכתי צריכין אנו למודעי הנ"ל להחילוק שחילקתי בין אם מטמאין אותה מדעת או שלא מדעת דאל"כ יוקשה על הקרא גופא איך ישכון אתם בתוך טומאתן הלא הארץ יקיא אותם ועל כרחך כמו שחילקתי ואפשר דעל חילוק זה כיון המקובל בעל חסל"א שהבאתי בפתיחת ספרי דאפילו נרואין ח"ו שאינן מתנהגים כשורה אסור לזלזל בהם דכיון דאין הארץ מקיא אותן מכלל שהן צדיקים והיינו כמו שכתבתי דכיון דמה שעושין שלא מדעת עושין כמעט לא נחשב להם לעון דהם אנוסים על הכל כיון דלא נתגדלו על רוח התורה וכמו שכתב הקדוש מקאמארנא ז"ל ועוד יש לומר עם דברי הרמב"ם בה' תשובה דאין הקב"ה שוקל הזכיות לפי דעתינו רק לפי אל דעות ה' והוא יתברך יודע לשקול זכות אחת המכריע הרבה רעות ועתה אלו העוסקים בישובה של הארץ הקדושה ששקולה נגד כל התורה כולה כמו שמבואר בספרי בפ' ראה ויוכל להיות שזכות זה מכריע הרבה עבירות ומה גם שבא להם זאת הרבה פעמים ממש במסירת נפש ואינו דומה לעת שהיו יושבין על אדמתן והרעו לעשות כמעשה הגוים אז קטרג עליהם חטא זה עד שהקיא אותם אבל כעת שהארץ בידי טמאים והם מוסרים נפשם עליה לפדותה מידם ולבנותה זכות גדול נחשב להם עד שמכריע את החטאים שעושין עליה מה נם שהוא בלא דעת וכמו שכתבתי והארץ מחבבה אותן ומחכה עליהם ואומרת מוטב שאשיא עצמי להם ממ|ה שאשיא לעבדים ולשפחות דעלמא וכמו שהבאתי לעיל בשם המדרש וזה אמת לדעתי ואך למותר להודיע שכל מה שכתבתי פה הוא רק לעורר זכות עליהם ולא ח"ו כמסכים על ידיהם ורק גליתי דעתי שלא לרחקם מטעם הנ"ל אבל הנני מצפה על השעה שרוח טהרה יבא בלבותם לאהבה את ה' בכל לבבם ובכל נפשם אכי"ר.
4